לאורך השנים ניתנו על ידי בית המשפט העליון מספר פסקי דין שפירשו את חזקת התא המשפחתי, במיוחד בנסיבות בהם לאחד מבני הזוג הייתה דירה משלו עוד מלפני הנישואים, ובשעה שבן הזוג השני טען שאין לו קשר לדירה זו, ועל כן הוא זכאי לפטור לפי החוק כאשר הוא רוכש או מוכר דירה.

יובהר שמאחר שתכלית ולשון חזקת התא המשפחתי הינן זהות לעניין מס שבח ומס רכישה, אזי ההלכות שנקבעו בפסיקה לגבי כל אחת מהן, רלוונטיות לשתיהן יחדיו.

בבמסגרת הליך ע"א 3489/99 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' אן מרי נקבע שחזקת התא המשפחתי תחול גם אם קיים הסכם ממון בין בני הזוג שקובע שיש ביניהם הפרדה רכושית מוחלטת.

בפסק הדין המעניין בהליך ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם נקבע שמאחר שהדירה של בן הזוג נרכשה לפני הנישואים, אזי חזקת התא המשפחתי לא תחול, מאחר שהמועד הרלוונטי הוא מועד הרכישה ובמידה שבמועד רכישת הדירה האמורה הם עדיין לא היו בני זוג, אזי אין חשש לתכנון מס לא לגיטימי.

עם זאת גם נקבע שעל בן הזוג השני, הנישום, להוכיח שאין לו קשר לאותה דירה, דבר שניתן להוכיח בין היתר באמצעות הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית בין בני הזוג. 

בעקבות הלכת פלם, פרסמה רשות המסים את הוראת ביצוע 5/2011 אשר קבעה שיש להחיל את חזקת התא המשפחתי לעניין מס רכישה רק ממועד יצירת התא המשפחתי, וביחס לרכישות שבוצעו במהלך הנישואין, ולא לפני כן. יתרה מכך, קיומו של הסכם ממון יכריע בשאלת הזכויות הקנייניות של בני הזוג, ודירה שעוגנה בהסכם ממון כרכושו הבלעדי של אחד מבני הזוג, לא ניתן יהיה לקבוע לגביה כי היא רכושם של שני בני הזוג, אף אם הם חיים בה ומנהלים משק בית משותף.

סתירת חזקת התא המשפחתי

במסגרת פסק הדין בהליך ע"א 3178/12 שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה שעסק בסוגיית תשלום מס שבח, קבע בית המשפט העליון שחזקת התא המשפחתי הנה פיקציה משפטית, שנועדה לקבוע את התא המשפחתי כיחידה אליה מכוון המחוקק את הקלת המס הניתנת בעת רכישת דירה יחידה, וכן על מנת למנוע תכנוני מס באמצעות רישום דירות באופן מלאכותי על שם יחידי התא המשפחתי, על מנת למקסם ניצול של הקלות המס הקבועות בחוק ביחס לדירה יחידה.

עוד נקבע שחזקת התא המשפחתי איננה חזקה חלוטה כי אם חזקה הניתנת לסתירה.

פרשנות זו נובעת מההכרה שבעידן בו אנו חיים כיום, ישנם תאים משפחתיים מגוונים ועל כן, חזקה שרואה לנגד עיניה את התא המשפחתי כיחידה כלכלית אחת, פוגעת באוטונומיה של חברי תאים משפחתיים שונים להגדיר את מערכת היחסים הכלכלית ביניהם באופן שונה ועל כן ראוי לפרשה כחזקה הניתנת לסתירה.

נטל ההוכחה לכך שיש לסטות מחזקת התא המשפחתי, מוטל על הנישום שמבקש לסטות מחזקה זו ולשם כך עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים: קיומו של הסכם ממון תקף בין בני הזוג, שקובע הפרדה רכושית בין בני הזוג לגבי דירות המגורים שברשות כל אחד מהם, והוכחה שהסכם הממון מיושם בפועל, וזאת כדי למנוע כריתת הסכמים שנועדו אך ורק לשם תכנון מס בלתי לגיטימי, ובשעה שאין למעשה בפועל הפרדה רכושית בין בני הזוג.

כדי לאשר או לשלול את ההפרדה הרכושית בנכסים חיצוניים, ניתן להשתמש במבחני העזר שנהוגים בדיני המשפחה לבחינת השיתוף שנוצר בנכסים חיצוניים ואשר מופיעים ממילא בהוראת הביצוע 5/2011:

• מגורים במשותף
• מימון משותף
• תשלום משכנתא משותף
• קבלת דמי שכירות המשולמים לחשבון בנק משותף

יודגש כי לא מדובר ברשימה סגורה של מבחני עזר וייתכנו מבחני עזר נוספים. במסגרת פסק הדין בהליך ו"ע 16836-03-17 רוזנבוים נ' מדינת ישראל אשר התנהל בפני בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז, נדון ערר שעסק במקרה בו שני בני זוג רכשו יחדיו דירת מגורים, בשעה שהם חיים יחדיו בדירה שהבעל רכש לבדו עוד לפני נישואיהם, ואשר בהסכם הממון שנחתם בין הצדדים, נקבע שהיא שייכת רק לו.

בגין רכישת מחצית דירת המגורים החדשה הבעל שילם מס רכישה מלא, ללא פטור המגיע לרוכש דירה יחידה וזאת נוכח בעלותו על הדירה השניה.

לעומת זאת, האשה ביקשה לקבל פטור מתשלום מס רכישה עבור רכישת המחצית שלה בדירת המגורים, בטענה שהמדובר בדירתה היחידה והראשונה שהיא רכשה אי פעם בחייה, וזאת מאחר שאין לה כל זכויות בדירה הנוספת של הבעל, לפי הסכם הממון שביניהם.

ברם, רשויות מס שבח דחו את טענת האשה בנימוק לפיו יש לראות בה כבעלת זכויות גם בדירה של הבעל וזאת נוכח חזקת התא המשפחתי. עוד נטען כי הסכם הממון שבינה לבעלה נגוע בתכנון מס פסול, מאחר שלמעשה אין הפרדה רכושית ביניהם, בפרט מאחר שהם חיו יחדיו וגידלו את ילדיהם במשותף בדירה הנוספת של הבעל.

כלומר, לא היתה מחלוקת במקרה זה לגבי קיומו של הסכם ממון בין הצדדים, אלא רק לגבי אופן יישומו בפועל.

בית המשפט ציין שמבחן המגורים במשותף בדירה אכן יכול ללמד שאין להחריג את הדירה מחזקת התא המשפחתי שקבע המחוקק, אולם המבחנים שצויינו בהלכת שלמי אינם בבחינת רשימה סגורה והם גם בבחינת מבחני עזר גרידא, שנועדו לאתר את המקרים בהם הסכם הממון הנו למראית עין בלבד.

לפיכך, כאשר הנסיבות מלמדות שהפרדת הרכוש שעוגנה בהסכם הנה אמיתית, אזי אין באי התקיימות אחד ממבחני העזר, לרבות מבחן המגורים במשותף בדירה, כדי לשלול את סתירת חזקת התא המשפחתי.

בהמשך לכך קבע בית המשפט, אם כי בדעת רוב, שבהתבסס על הראיות שהוגשו בתיק, ההפרדה הרכושית שבין בני הזוג, שעוגנה בהסכם הממון מלפני נישואיהם, הנה אמיתית ולא למראית עין, והיא משקפת שמירה של הבעל על בעלותו הבלעדית בדירה שרכש מכספו שנים רבות לפני הנישואים.

בהתאם לכך גם נקבע שהאשה הצליחה לסתור את חזקת התא המשפחתי ועל כן היא זכאית לפטור מס רכישה בגין רכישת דירה יחידה.

עוד בנושא: מתן תוקף משפטי חריג להסכם ממון שלא אושר בבית המשפט