רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הורה על הפחתה משמעותית של דמי מזונות הילדים שנקבעו בהסכם הגירושים, בעקבות שינוי זמני השהות ומעבר ממשמורת האם למשמורת משותפת ושיוויונית של שני ההורים.
כך נקבע בתיק תלה"מ 36871-09-18 שאת עיקריו ומשמעותוה הרחבה נסביר בפרטים בסקירה שלפניך.
תיק זה עסק בשני בני זוג שהתגרשו בשנת 2010, לאחר 8 שנות נישואים במהלכן נולדו להם שני ילדים, כיום בני 17 ו-15.
במועד הגירושים, בשנת 2010, ערכו השניים הסכם גירושין כולל שבו נקבע בין היתר שהילדים יהיו במשמורת האם וישהו אצל האב פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני עד מוצאי שבת. עוד נקבע שהאב ישלם דמי מזונות בסך כולל של 4,500 ₪ לחודש.
בסוף שנת 2017 הסכימו השניים לעבור למשמורת משותפת, תוך הרחבת זמני השהות של הילדים עם האב באופן שיוויוני וכך גם נעשה בפועל.
במהלך חודש ספטמבר 2018 הגיש האב תביעה לביטול או הפחתת סכום המזונות בשל שינוי נסיבות מהותי ולאור הלכת בע"מ 919/15, לרבות בשל שינוי המשמורת למשותפת והרחבת זמני השהות לשוויוניים, הגדלת הכנסתה של האם והגדלת הוצאות האב כשהילדים שוהים אצלו.
האם התנגדה לתביעה וטענה, בין היתר, שהאב מתנהג בחוסר תום לב מאחר שהוא לא עורר את נושא המזונות כשהם הסכימו להרחיב את זמני השהות בשנת 2017 וכן מאחר שהיא עשתה ויתורים רכושיים בזכויות הכספיות בהסכם הגירושין, אותו יש לקרוא כמקשה אחת.
בית המשפט הבהיר כי הלכת בע"מ 919/15 אכן שינתה משמעותית את חלוקת נטל הנשיאה בין ההורים במזונות ילדים מעל גיל 6, באופן לפיו יש להתחשב לצורך קביעת סכום המזונות בזמני השהות של הילדים אצל ההורים, הכנסות שני ההורים וצרכי הילדים.
עוד נקבע שיש לבחון את תום הלב של מי שמבקש את שינוי סכום המזונות ולבחון את הסכם הגירושין כמקשה אחת, תוך התחשבות במקרים בהם נעשו ויתורים רכושיים כנגד תשלום המזונות.
לפיכך, השאלה הראשונה שבחן בית המשפט בעניין זה היתה האם נעשה ויתור רכושי כלשהו מצד האם במסגרת אותו הסכם גירושין שנחתם בשנת 2010.
לאחר שבית המשפט בדק את תנאי ההסכם ובהסתמך על עדויות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה לפיה ההסכם איזן בחלקים שווים את כלל זכויות הצדדים מכל מין וסוג שהוא, כך שלא היה כל ויתור רכושי של מי מהצדדים, לרבות האם, וממילא לא היתה הסתמכות על שיעור המזונות כתנאי לוויתור כלשהו.
השאלה השניה שבחן בית המשפט היתה האם המעבר למשמורת משותפת והרחבת זמני השהות משנת 2017 מהווה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את ביטול או הפחתת תשלומי המזונות.
בית המשפט קבע שהרחבת זמני השהות אכן מהווה שינוי נסיבות מהותי, אשר מוסיף משמעותית להוצאות האב וכי המדובר בשינוי נסיבות שלא היה צפוי ועל כן הוא מצדיק הידרשות מחודשת לשיעור מזונות הילדים.
בנוסף, יש לקחת בחשבון את העובדה שלשני הצדדים יש בני זוג חדשים וכי לכל אחד מהם נולדו שני ילדים נוספים, וכי עצם המגורים עם בני זוג וילדים נוספים מפחית את הוצאות ההורים על מדורם של שני ילדיהם המשותפים.
עוד קבע בית המשפט שתביעת האב להפחתת סכום המזונות הוגשה בכנות ובתום לב וכי העובדה שהוא המתין עם הגשתה כשנה לאחר הרחבת זמני השהות דווקא מעידה על תום ליבו.
הלכת בע"מ 919/15 קבעה כאמור לעיל כי לצורך תחשיב חלוקת נטל הנשיאה בין ההורים במזונות ילדים מעל גיל 6, יש להתחשב בזמני השהות של הילדים אצל ההורים, הכנסות שני ההורים, וצרכי הילדים.
לגבי המרכיב של צרכי הילדים, העריך בית המשפט את צרכי שני הילדים בשני בתי הוריהם בסך כולל של 6,600 ₪, שכוללים מזונות בסך של 5,200 ₪ ומדור בסך של 1,400 ₪.
לגבי המרכיב של הכנסות שני ההורים, קבע בית המשפט כי הכנסת האב הנה 15,000 ₪ נטו בחודש בעוד הכנסת האם הנה 9,000 ₪ בחודש וזאת בהסתמך על תלושי השכר שלהם. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי יחס ההכנסות שלהם הנו 60:40, בקירוב.
לגבי המרכיב של זמני השהות, קבע בית המשפט כי חלוקת זמני השהות של הילדים עם ההורים הנה 50:50, כך שהאב מוציא הוצאות רבות על הילדים, בגין ארוחות, ביגוד, הוצאות החזקת בית כגון חשמל וכיו"ב.
עם זאת, הוא גם התרשם שהאם היא הנושאת בעיקר נטל ההוצאות שאינן תלויות שהות, כגון מתנות, תספורות ועוד. בהתאם לכך הוא קבע שהאב מוציא בעין רק 40% מהוצאות הילדים, במקום 50%.
לאור כל האמור לעיל, קבע בית המשפט כי חבות האב במזונות הילדים הנה בשיעור של 60% מסך של 6,600 ₪, קרי סך של כ-4,000 ₪ בחודש וכי מאחר שהאב מוציא בעין רק 40% מהוצאות הילדים, קרי, סך של כ - 2,600 ₪ בחודש, אזי יש להעמיד חיובו של האב למזונות שני הילדים, על סך של 1,400 ₪ בחודש.
לפיכך, בסיכומו של דבר הורה בית המשפט על הפחתת סכום המזונות שעל האב לשלם וזאת מסך של 4,500 ₪ לסך של 1,400 ₪ בלבד.
קריאה נוספת: הפחתת מזונות משמעותית לילדה שעברה את גיל 6