במהלך שנת 2000 הם התגרשו ובשנת 2001 אישר בית המשפט את הסכם הגירושין שנערך ביניהם ונתן לו תוקף של פסק דין.

הסכם הגירושין של השניים הסדיר את אופן חלוקת הרכוש ביניהם, לרבות חלוקת זכויות הפנסיה שלהם, באופן שקבע שכספי הפנסיה של שניהם יחולקו ביניהם שווה בשווה כאשר יגיע מועד תשלומם.

עוד נקבע שכאשר הבעל יקבל את כספי הפנסיה שלו, הוא יעביר לאשה את מחצית כספי הפנסיה שמגיעים לו בגין התקופה שבה עבד בתעשיה האווירית משנת 1974 ועד למועד הקרע בשנת 1996.

בשנת 2009, בהיותו בן 61, הגיע הבעל לצבירה המרבית של זכויותיו הפנסיוניות, בגובה של 70% משכרו הממוצע וזאת לאחר שעבד 35 שנה בתעשיה האווירית.

הבעל המשיך לעבוד בתעשיה האווירית עוד 6 שנים, עד לשנת 2015, כדי לעמוד בדרישת גיל הפרישה לצורך קבלת הפנסיה ואף המשיך להפריש כספים במהלך השנים הללו לקרן הפנסיה, למרות שהוא כבר הגיע לצבירה המירבית של זכויותיו הפנסיוניות.

בשנת 2015 יצא הבעל לפנסיה, בהיותו בן 67 וזאת לאחר 41 שנות עבודה בתעשייה האוירית.

לאחר יציאתו לפנסיה, החל הבעל לקבל את כספי הפנסיה ולהעביר לאשה סכום חודשי בסך של כ-6,240 ₪, שמשקף חישוב לפי 35 שנות עבודה ולא לפי 41 שנים.

בשנת 2017 הגישה האשה בקשה בפני בית המשפט להערכת שווי חלקה בפנסיה של הבעל לפי הסכם הגירושין ביניהם.

המחלוקת: כיצד מחשבים את חלקה של האשה בכספי הפנסיה?

ככלל, נוסחת חישוב חלקה של האשה בפנסיה של הבעל הנה מחצית המנה של חלוקת מספר חודשי העבודה של הבעל שנכללים בתקופת החיים המשותפים שלהם (המונה), במספר חודשי העבודה שלו שעבורם שולמו תשלומים לקרן הפנסיה שלו (המכנה).

מטבע הדברים, ככל שמספר חודשי העבודה של הבעל, שמופיע במכנה של הנוסחא, יגדל, כך יקטן חלקה של האשה בפנסיה שלו ולהיפך.

המחלוקת בין הצדדים עסקה, איפוא, בשתי השאלות הבאות:

[1] מהי המשכורת הקובעת לצורך חישוב חלקה של האשה בפנסיה של הבעל

המשכורת שהוא קיבל במועד שבו צבר את מלוא זכויותיו הפנסיוניות, בשנת 2009, לאחר 35 שנים, או המשכורת שהוא קיבל במועד פרישתו בפועל, בשנת 2015, לאחר 41 שנים?

[2] מהו המועד הקובע למשך התקופה המשותפת לצורך חישוב חלקה של האשה בפנסיה של הבעל

התקופה שהסתיימה במועד צבירת הזכויות הפנסיוניות המרבית (35 שנים) או במועד הפרישה בפועל (41 שנים)?

בית המשפט מינה בהסכמה מומחה מטעמו, רואה חשבון במקצועו, לצורך בירור השאלות הללו.

בחוות דעתו קבע המומחה שהמשכורת הקובעת לחישוב הפנסיה היא המשכורת במועד הפרישה של הבעל, בשנת 2015 וכי יש לחשב את חלק האשה בכספי הפנסיה כך שבמונה יופיע מניין השנים המשותפות עד מועד הקרע (24) ובמכנה יופיעו כל  שנות העבודה של הבעל (41), מאחר שגובה שכרו של הבעל, ממנו נגזר גובה הפנסיה שלו, עלה משמעותית בזכות עבודתו ב-6 השנים העודפות.

טענות הצדדים בפני בית המשפט

שני הצדדים הסכימו שהמשכורת הקובעת הינה המשכורת שנקבעה לבעל במועד הפרישה בשנת 2015 ושלפיה הוא מקבל את דמי הפנסיה שלו.

אולם, הם נחלקו ביניהם לגבי מספר שנות העבודה שלו שבמהלכם שולמו תשלומים לקרן הפנסיה שלו ואשר צריך להופיע במכנה של נוסחת החישוב.

האשה התנגדה לעמדת המומחה וטענה שאופן חישוב חלקה בפנסיה של הבעל צריך להיות לפי מספר השנים שהבעל צבר בהן את מלוא הזכויות לשם זכאות בפנסיה (35) ועל כן מגיע לה 31.21% מהפנסיה החודשית שלו.

הבעל תמך בעמדת המומחה וטען שבית המשפט צריך, משיקולים של מניעת עיוות כלכלי, להתחשב בתקופה הממושכת שחלה ממועד הקרע בשנת 1996 ועד למועד פרישתו בשנת 2015, שבה שכרו עלה באופן משמעותי, ולכן יש לקבוע שאופן חישוב חלקה של האשה בפנסיה שלו צריך להיות לפי כל שנות עבודתו (41), כך שמגיע לה רק 26.58% מהפנסיה החודשית שלו.

כלומר, ההפרש ביניהם עמד על 4.63%.

חישוב חלק האשה כולל רק את שנות צבירות הזכויות לפנסיה של הבעל

בית המשפט הסכים אף הוא שהמשכורת הקובעת לגבי חישוב חלקה של האשה בפנסיה של הבעל היא המשכורת שקיבל במועד פרישתו בשנת 2015, שלפיה הוא גם מקבל את דמי הפנסיה שלו.

עם זאת, בית המשפט דחה את עמדת המומחה, שבה תמך הבעל כאמור, לפיה עליית שכר הבעל ב-6 השנים שחלפו משנת 2009 לשנת 2015 מצדיקה את הצבת 41 שנות עבודתו במכנה של נוסחת החישוב.

בפסק הדין צויין כי בפסיקה נקבע לא אחת שגם עלייה במשכורתו של הבעל לאחר מועד הפירוד נזקפת לטובת האשה וזאת בשים לב שבמקרה דנן השניים היו נשואים למעלה מ-20 שנים.

התקופה הרלוונטית להצבה במכנה הנוסחא היא תקופת צבירת הזכויות לפנסיה בלבד, ואין להתחשב בשנות העבודה בהן לא נצברו זכויות פנסיוניות, קרי, במהלך 6 השנים שבין 2009 ל-2015.

עליה בשכרו של הבעל או בחירתו להמשיך ולעבוד גם לאחר שסיים לצבור את מירב זכויותיו הפנסיוניות, אינן מהוות נסיבות שמצדיקות סטיה מכלל זה.

אם עמדת המומחה היתה מתקבלת, אזי כל אשה היתה מרימה קול צעקה כאשר הבעל היה מגיע לתקופת צבירת מלוא הזכויות ומנסה למנוע את המשך העסקתו, דבר שהיה כמובן פוגע בזכותו לעבוד.

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי הוא מקבל את עמדת האשה לפיה יש להציב המכנה הנוסחא את תקופת צבירת הזכויות לפנסיה, במשך 35 שנים, כך שחלקה בפנסיה של הבעל הנו 31.21%.

קריאה נוספת בנושא: החוק לחלוקת כספי הפנסיה בין בני זוג שנפרדו