החוק לחלוקת פנסיה בין בני זוג שנפרדו

מדובר בחוק שנכנס לתוקף בפברואר 2015, אולם יודגש שהוא חל באופן רטרואקטיבי גם על פסקי דין שניתנו לפני כניסת החוק לתוקף וזאת כאמור בסעיף 30(א) לחוק.

מטרת החוק ומהותו

סעיף 1 לחוק קובע כי: "מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, באמצעות גוף משלם לרבות גוף המשלם תשלומים לפי הסדר פנסיה תקציבית בחוק או לפי הסכם המאמץ את חוק הגמלאות" המדובר בעיקרון בכספים שנצברו בקרן פנסיה, קופת גמל, או קופת ביטוח ישנה.

למעשה, החוק נועד בעיקרו לצורך יישוב סתירה שנוצרה לפני חקיקתו בין דיני המשפחה לדיני החיסכון הפנסיוני.

בהתאם לדיני המשפחה ניתן לחלק גם את כספי הפנסיה של בני הזוג במסגרת הליך חלוקת הרכוש המשותף שלהם.

מאידך, דיני החיסכון הפנסיוני שלפני חקיקת החוק מנעו את חלוקת כספי הפנסיה כבר במועד הפרידה ועוד לפני מועד הפרישה לפנסיה של בן הזוג החוסך.

כתוצאה מכך נוצרו מספר קשיים אשר מנעו מבן הזוג השני לקבל את חלקו בכספי הפנסיה של בן הזוג החוסך וזאת בשל שלל סיבות שנסביר מיד.

ראשית, קופת כספי הפנסיה נותרה רשומה על שמו של בן הזוג החוסך בלבד, דבר שאיפשר לו לכאורה לקבל החלטות באופן בלעדי וחד צדדי לגבי כספי הקופה עד למועד הגעתו לגיל הפנסיה, וזאת מבלי להתחשב גם באינטרסים של בן הזוג השני.

שנית, כדי שבן הזוג השני יקבל את חלקו בכספי הפנסיה, היה עליו לדרוש את הכסף ישירות מבן הזוג החוסך ולא ישירות מהקופה, דבר שאף הוא הקשה על בן הזוג השני לקבל את חלקו בכספי הפנסיה.

שלישית, במידה ובן הזוג החוסך נפטר לאחר הגירושין, בן הזוג השני לא היה זכאי לקבל את כספי החיסכון הפנסיוני שלו. כתוצאה מכך, בן זוג גרוש שחי שנים רבות עם בן הזוג החוסך שנפטר לא היה זכאי כלל לקבל את כספי הפנסיה שלו ואילו בן זוג חדש יחסית של בן הזוג שנפטר, זכה לכספים אלו.

לפיכך, החוק נועד להתמודד עם הקשיים הללו, ולאפשר לחלק את כספי הפנסיה בין בני הזוג סמוך למועד פרידתם ובכך לאפשר לכל אחד מבני הזוג ללכת בדרכו ולפתוח בחיים עצמאיים. עם זאת יובהר כי אין חובה לחלק את כספי הפנסיה בהתאם לחוק, אלא הדבר תלוי בהסכמת שני בני הזוג.

לשם כך קובע החוק כי עם מתן פסק דין שקובע חלוקת כספי פנסיה בין בני זוג, תפתח קרן הפנסיה של בן הזוג החוסך חשבון נפרד לבן הזוג השני, אליו יועבר חלקו בכספי הפנסיה של בן הזוג החוסך עם הגעת בן הזוג החוסך לגיל הפרישה לגמלאות.

בנוסף נקבע מנגנון של ניהול משותף של כספי הפנסיה של בן הזוג החוסך וזאת בתקופה שבין מועד הפרידה ועד למועד הגעתו לגיל פרישה לגמלאות, במהלכה בן הזוג החוסך איננו רשאי לבצע פעולות מהותיות בקופה מבלי לקבל את הסכמת בן הזוג לשעבר לכך. במועד הפרישה ישולם חלקו של בן הזוג לשעבר בכספי הפנסיה ישירות לחשבון שלו.

כתוצאה מכך, חלוקת כספי הפנסיה תיעשה על ידי הגוף המשלם ולא על ידי בן הזוג החוסך ולבן הזוג השני תהיה שליטה מלאה בחלקו שלו בכספי הפנסיה, וכל זאת מבלי שהוא יהיה תלוי בבן הזוג החוסך לצורך מימוש זכותו.

בנוסף, החוק גם מאפשר את הוספת בן הזוג הגרוש כשאיר במסגרת פנסיה צוברת וקובע שבן זוג גרוש של חוסך שנפטר זכאי גם לקבלת חלקו בפנסיה במסגרת קצבת שארים.

קראו עוד בנושא: חלוקת כספי פנסיה לא שוויונית למניעת פגיעה בגרוש

אופן מימוש חלוקת כספי הפנסיה לפי החוק

כדי לקבל את חלקו בכספי הפנסיה של בן הזוג החוסך בהתאם לפסק דין שקבע את חלוקת כספי הפנסיה, על בן הזוג השני להגיש בפני הגוף המשלם בקשה לרשום ברישומיו הערה לגבי פרטי פסק הדין וזאת בהתאם לסעיפים 3 ו-4 לחוק, וכן בהתאם לתקנות לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ז -2017.

ככלל, עם הגשת הבקשה, על הגוף המשלם לרשום מייד הערה זמנית אודות זכות בן הזוג הזכאי לגבי קופת הפנסיה של בן הזוג החוסך.

לאחר מכן על הגוף המשלם לבדוק האם פסק הדין עומד בקריטריונים שנקבעו לו לפי החוק.

במידה ופסק הדין אינו עומד בקריטריונים הללו, על הגוף המשלם להודיע על כך לצדדים, כדי שהם יפעלו לתיקונו.

במידה ופסק הדין עומד בקריטריונים הללו, על הגוף המשלם להודיע על כך לצדדים, תוך 14 יום, ואם לא תתקבל התנגדות לכך תוך 45 ימים, תהפוך ההערה הזמנית לקבועה, וחלקו של בן הזוג הזכאי יועבר לקופה נפרדת על שמו.

קריאה נוספת בנושא חלוקת הפנסיה בגירושין:

• דמי הסתגלות ומענק פרישה
• מה משמעותו של מועד הקרע בהליך הגירושין?
• מחלוקת לגבי שנות הצבירה וחלוקת הפנסיה של הבעל