הבעל יפגע מחלוקה שוויונית של כספי הפנסיה?

בית המשפט פסק בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון אשר מאפשר לבית המשפט, בהתקיים נסיבות מיוחדות, לסטות מהכלל הבסיסי בדבר חלוקה שיוויונית של הרכוש בין בני הזוג ולחלק את הרכוש ביניהם לא באופן שווה, אלא לפי יחס אחר אשר יתחשב, בין היתר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

נסיבות התביעה והצדדים המתגרשים

תיק זה עסק בבני זוג שנישאו בשנת 1993 ונולדו להם 4 ילדים.

במועד הנישואים, האשה היתה בת 30 והבעל היה בן 60. כלומר, היה ביניהם פער של 30 שנה.

בעבר, השניים כבר פתחו בהליך גירושין אך ההליך נסגר בעקבות נסיונם להגיע לשלום בית. ברם, נסיון זה לא צלח, ועקב כך חצצה האשה בשנת 2005 באופן פיזי את דירת מגוריהם, כך שבחלק אחד שלה מתגוררים היא והילדים ואילו הבעל חי לבדו בחלקה השני.

בחודש מאי 2016 האשה עזבה את הדירה והגישה נגד הבעל תביעת גירושין וכן את התביעה לחלוקת הרכוש, במסגרתה עתרה האשה לחלוקה שיוויונית של כל נכסיהם, לרבות כספי הפנסיה של הבעל.

המחלוקת המרכזית בין בני הזוג נסבה על חלוקת כספי הפנסיה של הבעל.

האשה טענה כאמור שיש לחלק אותם שווה בשווה ביניהם לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון ובהתאם למועד הקרע.

הבעל טען שיש להותיר את מלוא כספי הפנסיה אצלו, מאחר שחלוקתם תרושש אותו, בעוד שהאשה עדיין יכולה להשתכר.

לדבריו, כספי הפנסיה ביחד עם קצבת הזקנה שלו משמשים למחייה השוטפת שלו ושל ילדי הצדדים, שהוא עדיין מפרנס למרות שהם בגירים וכי הוא מעל גיל 80, חולה בדמנציה ומטופל עקב כך במטפלת צמודה בעלות של 4,600 ₪ לחודש.

לפיכך, אין לחלק את כספי הפנסיה אלא להשאיר אותם אצלו וזאת בהתאם להוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, אשר מאפשר לבית המשפט, בהתקיים נסיבות מיוחדות, לסטות מהכלל הבסיסי בדבר חלוקה שיוויונית של הרכוש בין בני הזוג, ולחלק את הרכוש ביניהם לא באופן שווה, אלא לפי יחס אחר, אשר יתחשב, בין היתר, בנכסים עתידיים, ולרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

קביעת מועד הקרע

במסגרת פסק הדין שניתן ביום 10.12.2019 דן בית המשפט בתחילה בקביעת מועד הקרע, שהנו המועד להערכת הרכוש המשותף לצורך חלוקתו.

מועד זה חל במועד שבו מפסיקים בני הזוג לנהל קופה משותפת, כך שממנו ואילך הם נוהגים לפי הכלל "שלי-שלי, ושלך-שלך", וזאת כאמור בהליך ע"א 809/90 לידאי נ' לידאי.

הבעל טען שמועד הקרע חל כבר בשנת 2005, כאשר האשה חצצה את הדירה והפרידה בין מגוריהם בה. האשה טענה שמועד הקרע חל רק במועד עזיבתה את הבית, במאי 2016.

בית המשפט דחה את טענת הבעל ואימץ את טענת האשה, בקובעו שמועד הקרע בין הצדדים חל בשנת 2016, כאשר האשה עזבה את דירת המגורים.

בית המשפט הבהיר כי אמנם, לפי ההלכה שנקבעה בתיק תמ"ש 41427-12-10 ניתן לקבוע מועד קרע שהנו מוקדם למועד הגירושין או פקיעת הנישואין וזאת גם אם הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת.

אולם בדיון שהתקיים בבית הדין הרבני בתביעת הגירושין, במהלך חודש ספטמבר 2016, לאחר שהאשה כבר עזבה את הדירה, הבעל הודיע שהוא מתנגד לגירושים ורוצה שהאשה תחזור הביתה.

בנוסף, האשה העידה שהיא קיימה עם הבעל יחסים מספר חודשים לפני עזיבתה את הדירה במאי 2016, כך שברור שחלוקת הדירה והפרדת המגורים לא היתה בבחינת סוף פסוק ביחסיהם.

כידוע, אין הכרח שהחיים המשותפים יהיו "גן של ורדים" בכל עת ובכל שעה וזאת כפי שנקבע בתיק בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית, ולפיכך בית המשפט קבע שהוא אינו רואה בהפרדת המגורים בשנת 2005 כמועד בו הופסק השיתוף הכלכלי בין בני הזוג וכי מועד הקרע הוא מועד עזיבת האישה את דירת מגורי הצדדים בשנת 2016.

עוד בנושא: מחלוקת לגבי שנות הצבירה וחלוקת הפנסיה של הגרוש

חלוקה הוגנת של כספי הפנסיה

בית המשפט הבהיר שלפי הפסיקה, הכלל בעת חלוקת רכוש בין בני זוג הנו חלוקת רכוש שיוויונית, בהתאם לסעיף 5 לחוק וכי השימוש בחריג הקבוע בסעיף 8(2) לחוק יעשה בזהירות ובמשורה.

מצד שני, קיימת בפסיקה גם מגמה ששואפת להביא ליצירת איזון בין בני זוג שמתגרשים ולצמצם את חוסר השוויון ביחסי ממון ביניהם.

בהמשך לכך נקבע שהמקרה דנן נכנס לגדר המקרים החריגים, שמאפשרים עשיית שימוש בסעיף 8 (2) לחוק, וזאת מאחר שחלוקה שיוויונית של כספי הפנסיה של הבעל תביא לפער קיצוני לרעתו, מאחר שלאשה תהיה הכנסה חודשית כוללת בסך של 10,350 ₪ ואילו לבעל תהיה הכנסה חודשית כוללת בסך של 4,650 ₪ בלבד, שלא תאפשר לו לסיים את החודש.

בית המשפט ציין כי הכנסתה החודשית של האשה הנה 7,200 ₪ ומורכבת משכרה בסך של כ-5,000 ₪ ומקצבת מל"ל בסך של כ-2,200 ₪.

לפיכך, הוספת מחצית הפנסיה של הבעל בסך של 3,150 ₪ להכנסתה החודשית, תגדיל אותה לסך של 10,350 ₪.

לעומת זאת, הכנסתו החודשית של הבעל הנה 7,800 ₪, ומורכבת מהפנסיה בסך של 6,300 ₪ ומקצבת זקנה בסך של כ-1,500 ₪. לפיכך הפחתת מחצית הפנסיה בסך של 3,150 ₪ מהכנסתו החודשית, תקטין אותה לסך של 4,650 ₪ בלבד.

תוצאה זו הנה תוצאה לא צודקת ואינה בגדר איזון הוגן בפירוק קשר בין צדדים ועל כן לא ניתן להשלים עמה.

בהתאם לכך קבע בית המשפט שהמדובר בנסיבות חריגות, שמצדיקות שימוש בסעיף 8(2) לחוק וזאת בהתאם לשיקול הדעת שמסור לו הן באשר לעצם החלוקה החריגה והן באשר לשיעורה, כאמור בתיק בע"מ 1955/17.

בית המשפט הוסיף וקבע כי השימוש בסעיף 8(2) לחוק במקרה דנן ייעשה באופן לפיו האשה תהיה זכאית למחצית הפנסיה של הבעל, בקיזוז הפנסיה הרעיונית שהיתה משולמת לה אילו היא היתה פורשת לגמלאות במועד הקרע, קרי, המועד בו היא עזבה את הבית במאי 2016.

במילים אחרות, באופן לפיו הפנסיה העתידית של האשה תקוזז רעיונית מהפנסיה של הבעל כבר כיום.

עוד נקבע שלשם ביצוע תחשיב זה, יש למנות מומחה לבקשת מי מהצדדים, אשר יערוך תחשיב מתאים ויקבע את שיעור הפנסיה של האשה במועד הקרע.

קריאה נוספת בנושא: היעדר מאמץ משותף מביא לסטיה מכלל החלוקה השוויונית