דחיית תביעה לביטול הסכם גירושין בטענה לניצול מצב נפשי

הסכם הגירושין שנערך בין הצדדים היה הסכם מקיף וכולל, שקבע, בין היתר, שהאשה תחזיק במשמורת על הילדים בכפוף להסדרי שהות של הבעל וכי הבעל ישלם מזונות ילדים בסך כולל של 3,200 ש"ח.

לגבי חלוקת הרכוש המשותף הוסכם, בין היתר, שזכויות הבעל בביתם המשותף תעבורנה לאשה, שתמשיך לשאת לבדה במשכנתא שרובצת עליו, וזאת כנגד ויתורה של האשה על כל הזכויות הסוציאליות וכספי הפנסיה שהצטברו לבעל במקום עבודתו כלוחם, וכן כנגד ויתורה על דמי הכתובה בסך של 520,000 ₪, חרף בגידה של הבעל בה.

עוד הוסכם שהבעל יטול על עצמו את האחריות לחובותיהם המשותפים, בסך כולל של כ-200,000 ₪.

אולם, כבר במהלך חודש אפריל 2019 הגיש הבעל תביעה לביטול הסכם הגירושין, בטענה שמדובר בהסכם דרקוני ומקפח, שמצד אחד העביר את כלל הרכוש שהוא והאשה צברו יחדיו לידי האשה, ומצד שני הותיר אותו לשאת לבד בתשלום חובות כספיים משותפים.

לדבריו, ההסכם נחתם ללא גמירות דעת מצדו, תוך ניצול מצבו הנפשי הקשה בשל הליכים משמעתיים שננקטו נגד במקום עבודתו בשל מעורבותו בתאונה, ובשעה שהוא סבר בטעות כי עורך הדין של האשה מייצג גם אותו, בעוד שרק לפני אישור ההסכם נודע לו שאין זה כך. לפיכך ביקש הבעל לבטל את ההסכם בעילות עושק, חוסר תום לב, הטעיה ותרמית.

האשה, כצפוי, התכחשה לכל טענות הבעל וטענה שהוא הבין היטב את תנאי ההסכם והיה שותף מלא לגיבושו, וכי הוא החליט לבטלו בדיעבד, בעקבות ייעוץ משפטי שניתן לו רק כדי לערוך "מקצה שיפורים" וללא כל עילה עניינית.

לטענתה, הבעל הסכים לתנאי ההסכם בעיקר בשל מודעותו לאחריותו לפירוק התא המשפחתי שלהם עקב בגידתו, ואף התייצב כדי להעביר את המשכנתא על ביתם המשותף על שמה בלבד.

בנוסף, הוא היה מודע היטב מלכתחילה לכך שהוא איננו מיוצג על ידי בא כוחה, מה גם שרק היא שילמה את שכר טרחתו.

יש הבדל בין סערת רגשות למצב נפשי רעוע

לאחר ששמע את טענות הצדדים, בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיו של הבעל לאחר שהוא הגיע למסקנה שאין להן כל בסיס, וכי הבעל לא עמד בנטל הכבד שמוטל על מי שעותר לבטל הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף שיפוטי.

בתחילה נדחתה טענת הבעל לפיה הוא הוטעה לחשוב כי עורך הדין של האשה מייצג גם אותו, ושנודע לו שאין הדבר כך רק לפני אישור ההסכם, בפרט מאחר שהבעל לא הסביר מדוע הוא בכל זאת בחר לאשר את ההסכם בנסיבות אלו, ואף בחר להמשיך ולקיים את ההסכם גם לאחר אישורו.

בהמשך דחה בית המשפט את טענת הבעל לפיה מצבו הנפשי בעת עריכת ההסכם היה "קשה", בפרט מאחר שהבעל נמנע מלהוכיח טענה זו באמצעות מומחה רפואי, כפי שדורש הדין, אלא ביקש להסתמך על דברי מפקדו הישיר.

גם מסמכי פרוטוקול ההליך המשמעתי שננקט כנגד הבעל וההחלטה שהתקבלה במסגרתו לא הצביעו כלל על הימצאותו במצב מערפל דעת או כזה שמנע יכולתו לקבל החלטות מושכלות.

אמנם, ברור שהתמודדות עם הליכי גירושין והליכים משמעתיים הנה התמודדות לא קלה, שאף יכולה לגרום לסערת נפש, אולם יש מרחק רב מאד בין סערת נפש למצב נפשי רעוע שמונע מאדם לקבל החלטות מושכלות ולכרות הסכם.

לבסוף דחה בית המשפט את טענת הבעל לפיה ההסכם שנחתם בינו לאשה הינו הסכם מקפח ודרקוני באופיו, לאחר שהוא הגיע למסקנה שמדובר בהסכם סביר, שגם התחשב בפירוק התא המשפחתי עקב בגידתו של הבעל באשה.

אמנם, הבעל ויתר לאשה על זכויותיו בבית, בשווי של כ-900,000 ₪, אולם זאת כנגד ויתורה של האשה על כתובתה, בסך של כ-520,000 ₪, וכן כנגד ויתורה על חלקה בכספי הפנסיה והזכויות הסוציאליות של הבעל, בשווי של כ-400,000 ₪.

בסיכומו של דבר הורה בית המשפט על דחיית התביעה של הבעל, וכן חייב אותו בתשלום הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.

קריאה נוספת: התנאים לשינוי הסכם גירושין