כתוצאה מכך, התעוררה השאלה האם הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה מהווה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק הפחתה של סכום המזונות שנקבע לפני שהיא ניתנה.

לא מעט תביעות להפחתת סכום המזונות בעקבות הלכת 919/15 ובהסתמך עליה הוגשו לאחר שהיא ניתנה, אולם פסקי הדין שניתנו בעניין זה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, ובתי המשפט המחוזיים שישבו כערכאות ערעור עליהם, לא היו אחידים, אם כי רובם קבעו שהלכת 919/15 איננה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את הפחתת סכום המזונות, כך שעדיין יש להוכיח שאירע שינוי נסיבות מהותי כפי שנעשה בעבר.

הדוגמאות המקובלות לשינוי נסיבות מהותי שמצדיק הפחתת סכום המזונות כוללות שינוי משמעותי לרעה במצבו הכלכלי של האב או שינוי משמעותי לטובה במצבה הכלכלי של האם, הגדלת זמני השהות של האב עם הילדים, הגדלת צרכי הילדים וכיו"ב.

הרציונאל של פסקי הדין הללו נבע בעיקרו מהרצון להגן ולשמור על עקרונות היציבות וסופיות הדיון, וכן על מנת להגן על מערכת בתי המשפט מפני הצפתם בתביעות להפחתת / ביטול סכום המזונות בהסתמך על הלכת 919/15 בלבד.

מטבע הדברים, חוסר האחידות והסתירות בפסיקה בערכאות הנמוכות הובילו לבלבול, אי בהירות, וחוסר וודאות, שחיכו למתן פסק דין ברור וחד משמעי בעניין זה על ידי בית המשפט העליון.

פסק דין זה ניתן לבסוף ביום 21.1.2021 במסגרת הליך בע"מ 7670/18 פלוני נ' פלונית על ידי השופט העליון הנדל, אליו הצטרפו בהסכמה גם השופטים גרוסקופף וברון.

פסק הדין קבע כי הלכת 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את הפחתת סכום המזונות, כך שאין לה תחולה רטרואקטיבית על סכומי מזונות הילדים שנקבעו לפני שהיא ניתנה ביולי 2017, בין במסגרת פסק דין למזונות ובין במסגרת הסכם גירושין.

העובדות שהובילו לתביעה ולפסק הדין החשוב

פסק הדין עסק בשני בני זוג שנישאו בשנת 2006 ונולדו להם שני ילדים בשנת 2007 ו-2010.

בשנת 2015 נערך ביניהם הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע בין היתר, שהאם תחזיק במשמורת על הילדים וכן את סכומי המזונות שהאב ישא בהם.

בשנת 2017 הגיש האב בקשה להפחתת מזונות בפני בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר בטענה שחל שינוי מהותי לרעה במצבו הכלכלי ובצרכי הילדים. פסק הדין שניתן כחודש לפני הלכת בע"מ 919/15 דחה את התביעה, בטענה שלא הוכח שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את הפחתת סכום המזונות.

האב הגיש ערעור על פסק דין זה בפני בית המשפט המחוזי, בין היתר בטענה שיש להחיל את הלכת 919/15 באופן רטרואקטיבי על סכום המזונות, אולם בית המשפט קבע שגם כאשר מדובר בסכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין, להבדיל מפסק דין, יש להוכיח שינוי נסיבות עובדתי, שהנו פחות חמור משינוי נסיבות מהותי וכי במידה שהוכח כזה, יש להיעזר בהלכת 919/15 לצורך קביעת הסכום המופחת.

האם לא השלימה עם פסק הדין בערעור וערערה עליו בפני בית המשפט העליון, בין היתר בטענה שבית המשפט המחוזי שגה בכך שהחיל את התנאי המקל בדבר שינוי נסיבות עובדתי על סכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין. היועץ המשפטי לממשלה הצטרף אליה.

להלכת בע"מ 919/15 אין תחולה רטרואקטיבית

בית המשפט העליון קבע שלהלכת 919/15 אין תחולה רטרואקטיבית על סכומי מזונות שנקבעו לפני שהיא ניתנה והיא אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק פתיחת תיק מזונות, הן לגבי סכום שנקבע בפסק דין והן לגבי סכום שנקבע בהסכם, מאחר שתוצאה זו תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון ותפתח פתח רחב מדי שאף יפגע ביציבות חיי בני המשפחה.

בהתאם לכך יש עדיין להוכיח שינוי נסיבות מהותי גם במקרים בהם סכום המזונות נקבע בהסכם ולא להסתפק בשינוי נסיבות עובדתי.

במידה שהוכח שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את שינוי סכום המזונות, אזי השינוי יעשה לפי הלכת בע"מ 919/15, שהרי מרגע שנגזר לקיים דיון מחודש בגובה המזונות, אין הצדקה לקיימו על פי דין ישן, שאיננו נוהג עוד.

עם זאת, יש להחיל עקרונות הלכת 919/15 רק ביחס לרכיב הספציפי בסכום המזונות שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, תוך חתירה ככל הניתן וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות.

ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15.

בית המשפט העליון נימק את קביעתו בפסק הדין בהסתמך על 4 נימוקים:

הגנת עקרון סופיות הדיון

הסתפקות בשינוי עובדתי להבדיל משינוי מהותי, פותחת פתח רחב להגשת תביעות לשינוי שיעור חיוב מזונות חלוט תוך פגיעה יתרה על המידה בעקרון סופיות הדיון, דבר שעלול לגרום לדינמיקה של אי-סדר וגל של שינויים שעלול לפגוע בילדים.

ההלכה לפיה הלכה חדשה אינה "פותחת מחדש" הליכים שהסתיימו בפסק דין חלוט

הלכה זו נובעת מהעדפת עקרון סופיות הדיון על פני הטענה שיש חוסר צדק בכך שהליך משפטי הוכרע בעבר על ידי הלכה ששונתה, ובעניין זה אין הבדל בין פסקי דין בענייני מזונות ופסקי דין אחרים.

שמירה על יציבות משפחתית והגנה על עיקרון טובת הילד

החלה רטרואקטיבית של הלכת 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות שבהן הוכח שינוי נסיבות עובדתי, עלולה להוביל  לריבוי תביעות ולעורר מחדש סכסוכים משפחתיים, שדבר שעלול להעצים את הפגיעה בילדים ואף להעכיר את היחסים ביניהם להורים ובין ההורים לעצמם.

חשש מהפרת מערך האיזונים בין הצדדים

החלטות בענייני מזונות מהוות לרוב חלק ממכלול הסכמות אליו מגיעים בני הזוג, במקרה שמושג הסכם גירושין כולל, או ממכלול הכרעות שיפוטיות המבקשות ליצור הסדר צודק וראוי בין השניים, במקרה שלא מושגת הסכמה בין הצדדים.

חלק משמעותי מההסכמות וההכרעות הללו הן בלתי הפיכות, כגון מתן הגט וחלוקת הרכוש, ועל כן קיים חשש שדיון מחודש ברכיב המזונות, יביא להפרת האיזונים העדינים שהושגו במסגרת ההסכם הכולל או ההכרעה הכוללת, ויגרום בכך עוול לאחד הצדדים.

בסיכומו של דבר, הערעור של האם התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך בחינה מחודשת של טענת האב בעניין שינוי נסיבות המהותי וזאת בהתאם לקביעות הלכה זו.

קריאה נוספת:
ביטול פסק דין הנוגד את הלכת בע"מ 919/15
האם פשיטת רגל מהווה בהכרח סיבה להפחתת מזונות?