איך הגיע המקרה לבית המשפט?

תיק זה עסק בזוג הורים שהיו ידועים בציבור בשנים 2000–2007. מקשר זה נולדו להם שתי בנות, שהיו בגילאי 17 ו-19 במועד מתן פסק הדין.

בשנת 2009, שנתיים לאחר פרידתם, נערך בין ההורים הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין. הסכם זה קבע בעיקרו שהמשמורת על הבנות תינתן לאם, בכפוף להסדרי שהות לפיהם האב יפגש עם הבנות פעמיים בשבוע וכל סופשבוע שני.

עוד סוכם שהאב ישלם עבור כל בת מזונות בסך של 3,000, שיופחתו לשליש לאחר שכל בת תתגייס לצבא. נכון למועד פסק הדין סכום המזונות הכולל עמד על סך של 4,250 ₪, לאחר שיערוך והפחתה לשליש בעקבות גיוס הבת הגדולה.

כעבור 10 שנים, בשנת 2019, הגיש האב בקשה לביטול או הפחתת המזונות בשל שינוי נסיבות מהותי שאירע לטענתו לאחר חתימת ההסכם.

לדבריו, העסק שהיה לו לשיווק ציוד ווידאו קרס לאחר ההסכם, ומאחר שהוא התקשה לשוב לשוק העבודה בשל גילו, הוא למד לאחרונה משפטים והוסמך כעורך דין מן המניין, אולם בשל היותו עורך דין מתחיל הוא מרוויח 5,000 ₪ בלבד לחודש, בעוד תשלומי המזונות חיסלו את כל חסכונותיו ואף אילצו אותו ליטול הלוואות כדי לעמוד בהם.

לעומת זאת, מצבה הכלכלי של האם השתפר מאד, מאחר שהיא מנהלת עסק מצליח והיא אף גרה עם בן זוגה בדירת פנטהאוז שבן הזוג מממן, בעוד היא משכירה דירה חדשה שרכשה בעצמה בשנים האחרונות.

האם התנגדה לתביעת האב בטענה שהעסק שלו החל לקרוס כבר במועד חתימת ההסכם, כך שאין מדובר בשינוי נסיבות מהותי וכי במסגרת ההסכם היא ויתרה על זכויות ונכסים רבים בהתחשב בגובה דמי המזונות שנקבעו בהסכם.

עוד טענה האם שהאב לא הציג כל ראיות להידרדרות במצבו הכלכלי, מאחר שהוא לא הציג כל ראיה לגבי מצב הכנסותיו במועד חתימת ההסכם ובמועד הגשת התביעה, ובנוסף לא הציג כל ראיה לטענותיו בדבר חיסול חסכונותיו ונטילת ההלוואות.

אולם, בתום חקירתו הנגדית של האב על תצהירו ע"י ב"כ האם במהלך דיון ההוכחות, הודיע לפתע ב"כ האם שאין בכוונתו להעיד את האם על תצהירה כדי שהיא תיחקר נגדית ע"י ב"כ האב, בנימוק לפיו 'די בעדויות ובראיות שהוצגו עד כה כדי לקבוע שהאב לא עמד בנטל ההוכחה שמוטל עליו, ועל כן יש לדחות את תביעתו'.

ב"כ האם התעקש שלא להעיד את האם, למרות שהפסיקה קובעת במפורש שתצהיר שהוגש על ידי בעל דין מבלי שהוא נחקר נגדית לגביו נחשב כתצהיר שלא הוגש כלל, והימנעות בעל דין מלהעיד אף תיזקף לחובתו מבחינה ראייתית. עם זאת, בית המשפט עמד על זכותו לחקור בעצמו את האם, ועל כן הוא שאל אותה מספר שאלות לגבי מצבה.

שינוי במצב כלכלי מהווה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק ביטול מזונות

בית המשפט קבע בתחילה שמצבה הכלכלי של האם אכן השתפר מאד, מאחר שבעוד שבמועד חתימת ההסכם, היא עבדה כמוכרת בחנות בגדים והרוויחה סך של  3,370 ₪, כיום היא בעלת עסק למכירת בגדים מביתה, שמכניס לה שכר בסך של למעלה מ- 10,000 ₪ לחודש, כלומר, פי שלוש ובנוסף מקבלת שכר דירה בסך של לפחות 3,800 ₪ מהשכרת הדירה שרכשה בעצמה.

בנוסף האם מתגוררת בדירה עם בן זוג שמשתתף במימון הוצאותיה. מנגד, האם לא הוכיחה שבמסגרת ההסכם היא ויתרה על זכויות רכושיות כלשהן, מאחר שההסכם אינו מזכיר שום טענה על ויתור על רכוש מצידה.

לעומת זאת, חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של האב, כך שמשכר של כ-60,000 ₪ שאותו הרוויח כשהעסק שלו הצליח, הוא ירד לסך של 5,000 ₪ בלבד כעורך דין.

אמנם, ההרעה במצב העסק שלו החלה לפני אישור ההסכם, אולם היתה לו אז עדיין ציפיה לגיטימית שהעסק יתאושש, והוא ישוב להרוויח את הסכומים שהרוויח בעבר.

בנוסף, במהלך כל השנים עשה האב ככל יכולתו כדי לשלם את דמי המזונות, כולל הסבה מקצועית, עד כי לא היה יכול עוד. כמו כן חלו שינויים נוספים מאז חתימת ההסכם, שהתבטאו בירידה מסויימת בצרכי הבנות והפיכת זמני השהות שלהן עם ההורים לשווים.

לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט שהפערים המשמעותיים ביכולות הכלכליות של ההורים לאור שיפור מצבה הכלכלי של האם וההרעה במצבו הכלכלי של האב, הירידה בצרכי הבנות, וזמני השהות השווים, מהווים שינוי נסיבות מהותי ואף חריג, שמצדיק את ביטול תשלום המזונות ולא רק את הפחתתו, גם מאחר שסכום המזונות נקבע מבלי שהאם עשתה ויתורים או איזונים כלשהם כנגדו.

בנוסף ביטל בית המשפט את חוב המזונות שצבר האב בתקופה האחרונה, בסך של 33,000 ₪.

בהמשך לכך נקבע שלגבי צרכים תלויי שהות, כל אחד מההורים ישא לבדו כשהבנות שוהות אצלו, ואילו לגבי צרכים שאינם תלויי שהות, כגון ביגוד, נסיעות, טיולים וחוגים, שני ההורים ישאו יחדיו בחלקים שווים.

עוד בנושא: תנאי להפחתת מזונות - שינוי נסיבות ולאו דווקא מהותי!