רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
כידוע, אחת מטענות ההגנה הפוטנציאליות של גברים שמוגשת נגדם תביעת מזונות ילדים, הנה התכחשות לאבהותם הנטענת על ידי האם ודרישה לעריכת בדיקת רקמות גנטית שתכריע בשאלת האבהות.
בעניין זה התעוררה השאלה האם כאשר יש מחלוקת בעניין האבהות על הקטין, ניתן לחייב בתשלום מזונות, לרבות מזונות זמניים, עבור הקטין וזאת עוד בטרם הוכרעה מחלוקת זו.
התשובה שניתנה לשאלה זו בפסיקת בתי המשפט המחוזיים בארץ, הנה שככלל, לא ניתן לחייב בתשלום מזונות, לרבות מזונות זמניים, לפני שהמחלוקת בעניין האבהות מוכרעת.
עם זאת גם נקבע שאין המדובר בכלל ברזל גורף, וייתכנו לו חריגים, ועל כן יש להכריע בכל מקרה לפי נסיבותיו הספציפיות. במידה והוחלט לחייב בתשלום מזונות זמניים עוד לפני שהוכרעה המחלוקת בעניין האבהות, אך בדיעבד התברר שהגבר אינו אביו הביולוגי של הקטין, ניתן לחייב את האם להחזיר לגבר את תשלומי המזונות ששולמו לה על ידו בפועל.
בפסק הדין שניתן קודם לכן, ביום 23.8.2016, במסגרת הליך עמ"ש 45491-01-16 אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבע שעקרונית, אין מניעה להטיל חיוב במזונות גם על מי שאינו רשום כאב, אך כשקיימת הכחשה של אבהותו, יעכב בית המשפט את הדיון בשאלת המזונות עד לסיום הבירור בעניין תביעת האבהות.
עוד נקבע בתיק זה שכאשר מתברר הליך בעניין מזונות, אין מקום להורות על הגשת תביעה נפרדת לעניין האבהות, וכי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון גם בשאלת האבהות במסגרת התביעה למזונות וזאת "בגררא".
בפסק הדין שניתן ביום 15.3.2017 בתיק רמ"ש 12274-02-17 אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, נקבע כי באופן כללי, כששאלת האבהות על הקטין עומדת על הפרק, אין מקום לפסוק מזונות ולו אף זמניים, טרם הכרעה בשאלה זו.
בפסק הדין המעניין נקבע כי קודם יש לדון ולהכריע בשאלת האבהות ורק לאחר מכן בשאלת החיוב במזונות, אולם אין המדובר בכלל ברזל וכל מקרה צריך להיפסק על פי נסיבותיו.
במסגרת תיק זה נדון מקרה שבו נתבע גבר לשלם מזונות זמניים לתינוקת ואשר בתגובה דרש לבצע בדיקת אבהות לגביה.
ברם, מנסיבות התיק עלה שהגבר למעשה הכיר קודם לכן בתינוקת כבתו וזאת כבר מרגע לידתה, נהג כלפיה כאב לכל דבר ועניין, הציג אותה כבתו כלפי כולי עלמא, קיים עמה מפגשים שוטפים, נשא בתשלום הוצאותיה לרבות הוצאות המעון, ואף דרש את המשמורת עליה.
בנוסף, המדובר היה בתינוקת שלא נולדה מיחסים מזדמנים בין האם לגבר, אלא במסגרת של חיים משותפים ביניהם במשך כשלוש שנים.
לפיכך, לאור נסיבות אלו, קבע בית המשפט שיש לחייב את הגבר בתשלום מזונות זמניים עבור התינוקת וכי ככל שיסתבר, עם קבלת תוצאות הבדיקה, כי הוא אינו אביה הביולוגי של הקטינה, אזי תחוייב האם להחזיר לו את סכומי המזונות הזמניים שנפסקו ושולמו.
במסגרת הליך תלה"מ 47332-12-19 פלוני נ' פלונית אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נדון מקרה שבו הוגשה בקשה לקבלת מזונות זמניים עבור קטין על ידי אם כנגד גבר שהיא לא היתה נשואה לו, ואשר הכחיש את אבהותו לגביו ודרש לקבל צו לעריכת בדיקת רקמות.
האשה טענה שהיא הכירה את הגבר בחודש דצמבר 2018, הקשר ביניהם הפך להיות קשר קבוע בתוך פרק זמן קצר וכי כתוצאה מקשר זה היא נכנסה להריון ממנו נולד הקטין, וזאת לאחר שהגבר נטש אותה בהיותה בחודש השביעי להריונה.
הגבר טען שיש לעכב את ההליכים בתיק המזונות עד להכרעה בשאלה האם הוא אבי הקטין, וכי קרוב לוודאי שהוא אינו אבי הקטין ואין כל עילה לחייבו במזונותיו וזאת מהטעמים הבאים:
האשה טענה שהנתונים שמופיעים ברישומי בית החולים אינם עדכניים וכי בזמן התעברותה היא לא היתה נשואה לגבר אחר, אלא היא התגרשה במהלך שנת 2004, והיא גם רשומה כגרושה במשרד הפנים.
בנוסף, הגבר לא התנגד כי שמו ושם האשה יופיעו על גבי ההזמנות לברית המילה של הקטין והיא גם מסכימה לעריכת בדיקת רקמות מיידית.
בהתאם להלכות שצויינו לעיל, קבע בית המשפט כי ככלל, יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות.
אמנם, לאור טענת האשה בדבר הצורך הדחוף בפסיקת מזונות זמניים, יש מקום לשקול האם יש מקום להטיל על הגבר את התשלום של המזונות הזמניים עד לבירור שאלת האבהות וזאת כסיוע ראשון, וככל שיתברר כי המבקש אינו אבי הקטין, להורות על השבתם.
מתדפיסי חשבונות הבנק של האשה, אשר הוגשו במסגרת בקשתה למזונות הזמניים, עולה שחשבונות הבנק של האשה מצויים, לרוב, ביתרת זכות, ועל כן סביר שמצבה הכלכלי מאפשר לה לספק את צרכי הקטין ברמה הנדרשת עד לבירור שאלת האבהות.
בהמשך לכך גם נקבע שעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בשאלת אופן קביעת האבהות תוגש בתוך 15 יום וזאת בהתאם לסעיף 28ה לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000.
כידוע, כדי להכריע באופן מדעי במחלוקת בעניין סוגיית האבהות ניתן לערוך בדיקת רקמות גנטית, אשר מתבצעת על ידי דגימת דם, דגימת רוק או דגימת שיער.
ברם, בשל החשש מעריכת בדיקה שתוצאותיה עלולות להכריז על הקטין כממזר בהתאם להלכה, קרי, ילד שנולד לאם נשואה שלא מבעלה, ובשל ההשלכות ההלכתיות החמורות של הכרזה זו, בארץ ניתן לערוך בדיקת אבהות רק בכפוף לקבלת צו לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה מבית המשפט לענייני משפחה וזאת בהתאם לסעיף 28א לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000.
במידה ובית המשפט לענייני משפחה יסבור לפי נסיבות המקרה כי לא קיים חשש לממזרות, אזי הוא יטה להורות על הוצאת הצו.
אולם, כאשר קיים חשש לממזרות, בית המשפט יסרב בדרך כלל להוציא את הצו. במקרה כזה ניתן להגיש תביעת אבהות אזרחית.
מדובר בתביעה לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו יוכרז האב כאביו של הקטין מבחינה אזרחית בלבד ולא מבחינה הלכתית, כך שאין בצו זה כדי להכריז על הקטין כממזר מבחינת הלכתית. תביעה זו לא תתברר באמצעות עריכת בדיקת רקמות, כי אם באמצעות ראיות אחרות.
קריאה נוספת: איך אפשר להפחית את תשלומי מזונות הילדים?