פסק הדין בהליך בע"ם 919/15 הוסיף וציין כי אופן תשלום המזונות יבוצע בהתאם למנגנון הבא, אם כי המדובר בברירת מחדל שניתן לסטות ממנה, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה:

• הוצאות קיום שוטפות - כל הורה ישא בתשלום המזונות השוטפים של הילדים בעת שהם שוהים עמו, ללא צורך בקיזוז תשלומים בין ההורים בעניין זה. זאת, לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות.
• הוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות - כגון, ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי וכדומה. יקבע הורה מרכז, אשר במצב של השתכרות שווה יקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר ההורה המרכז יהיה מי שבית המשפט לענייני משפחה ימצא שהוא שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.
• הוצאות חריגות - ההורים ימשיכו לחלוק הוצאות אלו ביניהם, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.
• הוצאות המדור - כל הורה יישא בתשלום הוצאות אלו, בכפוף לכך שבית המשפט יבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים.

כפי שניתן להבין, ההלכה החדשה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון היתה כללית מדי, באופן שהצריך את בתי המשפט למשפחה ליצוק תוכן קונקרטי ומפורט לתוכה.

לפיכך, בפסק הדין שניתן בהליך עמ"ש 14612-10-16 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבע כי על הערכאה הדיונית שדנה בשאלת מזונות הילדים במשמורת משותפת לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:

• צרכי הקטינים יש לקבוע את גובה סוגי הצרכים הבאים: צרכים תלויי שהות, ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; וצרכים חריגים, והכל בהתאם לרמת החיים בהם הורגלו הילדים ערב פרידת הוריהם, ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.
• היכולות הכלכליות של ההורים לא רק הכנסות פנויות, אלא קביעת היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים מכל המקורות העומדים לרשותם ולרבות שכר עבודה.
• קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים האחד מול רעהו נתון זה רלוונטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים חריגים.
• חלוקת המשמורת בפועל נתון זה, בדבר חלוקת זמני השהות, ילקח בחשבון בעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.

מפסק דין זה ומהפסיקה שהסתמכה עליו, כגון תמ"ש 11813-08-15 והליך תמ"ש  11446-11-16 עולה כי כעת יש לחלק את צרכי הילדים לארבעת הסוגים הבאים:

• צרכים תלויי שהות - הוצאות בגין הפעילות היומית השוטפת שכל הורה מוציא בעת שהות הילדים עמו. מדובר בהוצאות כגון: מזון, הגיינה, תרבות ובילויים, צעצועים, משחקים, ספרים ודלק.
• צרכים שאינם תלויי שהות - הוצאות שאינן עבור הפעילות היומיומית השוטפת. מדובר בהוצאות כגון  ביגוד והנעלה, חינוך, ימי הולדת, ביטוחים פרטיים כגון ביטוח בריאות ותאונות אישיות, תספורת, מתנות לאירועים, טלפון סלולרי וכדומה.
• צרכי מדור והוצאות מדור - הוצאות שבהן נושא כל הורה לצורך מימון הדירה בה הילדים חיים עמו. מדובר בהוצאות כגון דמי שכירות/משכנתא, וכן הוצאות תחזוקת הדירה, כגון חשמל, מים, ארנונה, גז, ועד בית, כבלים, אינטרנט וכדומה. גם הוצאות אלו מהוות חלק מהצרכים תלויי השהות.
• צרכים חריגים - הוצאות חריגות ויוצאות דופן, כגון הוצאות בריאות והוצאות חינוך חריגות.

אגב, מהפסיקה שניתנה לאחר פסק הדין בהליך בע"מ 919/15 עולה שההלכה החדשה שנקבעה בו חלה על פסיקת מזונות ילדים מעל גיל 6 שנים בכלל, ולא רק במקרה בו יש משמורת משותפת.

כך, נקבע, למשל בהליך עמ"ש 33549-04-16. עוד נקבע כי המדובר בהלכה בעלת תוקף רטרואקטיבי, שחלה גם בתיקים שההתדיינות בהם החלה לפני מתן פסק הדין, וכן כולל בשלב הערעור, כאמור בהליך עמ"ש 14612-10-16.

בכל שאלה הנוגעת לשינוי תשלומי מזונות הילדים שלך, בין אם הילדים במסגרת משמורת משותפת ובין אם לאו, מומלץ לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מומחה לדיני משפחה וזאת לאור מורכבותה של ההלכה החדשה, ופסקי הדין הנובעים ממנה.

סביר להניח כי עבור חלק גדול מההורים הגרושים יכול לחול שינוי בכל הנוגע לתשלומי מזונות הילדים, וכדאי לבדוק ולהתעדכן.

עוד בנושא: תשלומי מזונות ילדים עד גיל 6 במשמורת משותפת וזמני שהות שווים