שופטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, מירי פולוס, קבעה בפסק דין שניתן על ידה ביום 21.7.2021 במסגרת תיק תלה"מ 20877-07-20 כי לצורך חישוב סכום המזונות, יש לאמץ שיטת חישוב חדשה ולהבדיל בין עלות המדור לבין עלות הצרכים האחרים, כך שמעלויות המדור של הקטין אין מקום לבצע הפחתה בגין זמני שהות, להבדיל מעלויות המזונות.
עם זאת גם נקבע שחישוב סכום המזונות לא יעשה תמיד רק לפי הנוסחא המתמטית שתוארה במגוון נרחב של פסיקות לאורך השנים האחרונות.
בסקירה שלפניך נסביר את חשיבותה הרבה של הפסיקה ודרך המחשבה של השופטת, שהובילה למציאת פיתרון הוגן כלפי ההורים, תוך הקפדה על טובתן של הילדות.
תיק זה עסק בתביעת מזונות שהגישה האם כנגד האב, לצורך קביעת סכום המזונות שעליו לשלם עבור הילדות, שתי בנות קטינות ילידות שנת 2015 ושנת 2017.
לגבי הילדה ילידת שנת 2017, קבע בית המשפט שמאחר שהנה עדיין מתחת לגיל 6, אזי חובת המזונות שלה מוטלת כולה על האב.
האב עובד כרופא בבית חולים ובקופת חולים, ומרוויח סך כולל של 25,300 נטו בחודש ואילו האם מרוויחה סך של 9,400 ₪ נטו בחודש. בהתאם לכך קבעה השופטת שיחס ההכנסות של הצדדים הנו 24% לאם ו-76% לאב.
לפי הסדרי השהות בין הצדדים, האב שוהה עם הילדות פעמיים בשבוע כולל לינה ובסוף השבוע לסירוגין מיום ו' עם תום המסגרת החינוכית ועד ליום א' בעת השיבה למסגרת. בהתאם לכך קבעה השופטת שיחס זמני השהות של הצדדים הנו 57% לאם ו-43% לאב.
שני ההורים מחזיקים בבעלות על דירה שרובצת עליה משכנתא, שהחזרה החודשי הנו בסך של 4,400 ₪, אשר משולם על ידי שני ההורים בחלקים שווים. האם מתגוררת בדירה זו, בעוד האב מתגורר בדירה שכורה בעלות של 5,000 ₪ לחודש.
השופטת הבהירה בתחילת דבריה כי לפי הפסיקה שפורסמה בעקבות הלכת בע"מ 919/15 חובת כל הורה לתשלום עלויות צרכי הילדים מחושבת לפי יחס הכנסתו מתוך ההכנסה המשותפת של ההורים.
מתוך חלקו של ההורה המחויב בתשלום הופחת הסכום בו הוא נושא ישירות בגין זמני השהות בביתו, אשר נקבע לפי הכפלת יחס זמני השהות בבית ההורה המשלם בסכום שנקבע כעלויות הילד.
יחד עם זאת, השופטת קבעה כי לדעתה יש מקום לבצע חישוב שונה מדרך החישוב שהתקבלה בפסיקה עד כה, כך שסכום תשלום המזונות יחושב בנפרד מסכום תשלום המדור וכי מעלויות המדור של הקטין אין מקום לבצע הפחתה בגין זמני שהות, להבדיל מעלויות המזונות.
זאת מאחר שחלוקת זמני השהות מפחיתה רק את עלות המזונות שכל הורה משלם עבור הילדים, בהשוואה למשמורת מלאה בביתו, אולם היא איננה משפיעה על עלות המדור.
כלומר, במקרה דנן, כאשר הבנות הקטינות אוכלות, מתקלחות, משתמשות במוצרי טואלטיקה וכיוצ"ב 43% מהזמן בבית האב, העלות המוטלת על האם פוחתת בהתאמה. לעומת זאת, עלויות המדור, קרי, משכנתא או דמי שכירות, אינן פוחתות בשל חלוקת זמני השהות.
אין זה משנה אם הקטינות לנות בבית מי מההורים חודש שלם או חלקו של חודש בלבד, מאחר שבכל מקרה על ההורה להחזיק עבור הקטינות את חדרן ולשלם שכר דירה או משכנתא בסכום מלא.
לפיכך, יש לחשב את עלות המדור באופן בו שני ההורים משתתפים בחלקן של הקטינות בעלויות המדור בבית כל אחד מהם, לפי יחס הכנסותיהם.
כלומר, במקרה דנן, על האב לשלם 76% מעלות מדור הקטינות בבית האם, בעוד שעל האם להשתתף ב 24% מעלות מדור הקטינות בבית האב, והכל לפי יחס ההכנסות וחובת שני ההורים להשתתף בעלויות הקטינים.
לאור האמור לעיל, קבעה השופטת כי הדרך הנכונה לביצוע חישוב מזונות בחלוקת זמני שהות נרחבת בבית שני ההורים לפי עקרונות הלכת בע"מ 919/15 במקרה הנדון היא שונה ומעניינת מאד.
חישוב סכום המזונות
לפי פסק הדין ברמ"ש (מחוזי מרכז) 59188-10-18 נ. נ' נ. יש להעמיד את צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים, על סך של 2,250 ₪ לחודש. לפיכך, סכום המזונות עבור כל ילדה יעמוד על סך של 2,250 ₪ בחודש.
חלקו של האב בסכום זה לפי יחס ההכנסות הנו 76%, כלומר, 1,710 ₪. האב נושא ישירות ב-43% מסכום המזונות, לפי יחס הסדרי השהות בביתו, דהיינו, יש להפחית מסכום זה סך של 967 ₪, לפי 2,250*43% כלומר ובסך הכל 743 ₪.
לפיכך, עבור מזונות כל ילדה מעל גיל 6, על האב לשלם 743 ₪.
חישוב סכום המדור
השופטת קבעה שעלות המדור הסבירה של כל הורה, עבור דמי שכירות או החזר משכנתא, הנה בסך של 4,500 ₪ לחודש.
חלקן של הקטינות הנו 40% מסכום זה, כלומר 1800 ₪ או 900 ₪ לכל קטינה בבית כל אחד מההורים.
לפי יחס ההכנסות, על האב לשלם לידי האם 76% מהסכום שנקבע כמדור עבור הקטינות בביתה, כלומר, 1,368 ₪, לפי 1,800*76%. במקביל, על האם לשלם לידי האב 24% מסכום מדור הקטינות בביתו, כלומר 432 ₪, לפי 1,800*24%.
יש להפחית את חלקה של האם בעלות מדור הקטינות בבית האב מחלקו של האב בעלות מדור הקטינות בבית האם: 1,368-432=936. לפיכך, על האב לשלם לידי האם סך של 468 ₪ לכל קטינה בגין מדור.
נפסק כי על האב לשלם לכל קטינה מעל גיל 6 סך של 743 ₪ עבור מזונות וסך של 468 ₪ עבור מדור, ובסך הכל סך של 1,211 ₪.
השופטת הבהירה מפורשות במסגרת החלטתה כי למרות החישוב שהוצג לעיל, הרי שחישוב תשלום המזונות אינו תמיד רק נוסחה מתמטית. נוסחאות מתאימות לחלק מהמקרים, אך לא לכולם.
במקרה דנן, פוטנציאל ההשתכרות של האב הנו גבוה בהרבה משל האם, כך שגם לאחר תשלום המזונות יהיה עדיין קיים פער כלכלי משמעותי בין האם לבין האב.
לפיכך, ועל מנת שלא תיווצר לילדות תחושה של בית עשיר ובית עני, ובכדי לאזן במעט בין יכולות האם להעניק לבנותיה לבין יכולות האב, יש לקבוע שעבור הקטינה שמעל גיל 6, האב ישלם מזונות בסך של 1,700 ₪ ואילו עבור הילדה שמתחת לגיל 6, האב ישלם מזונות כולל מדור בסך של 2,100 ₪ עד הגיעה לגיל 6 וסך של 1,700 ₪ לאחר מכן.
עוד נקבע כל עוד האם מתגוררת בדירת המגורים המשותפת ולא בוצע בה פירוק שיתוף, ימשיכו הצדדים לשאת בחלקים שווים במשכנתא, מבלי שיהיה בכך בכדי לשנות את סכום המזונות כאמור לעיל.
קריאה נוספת: עמדה חדשנית ונאורה בבית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים