אחד לשלוש. לא, זה לא יחס ההימורים שנותן הווינר במשחק גמר ליגת האלופות לפייבוריטית, זהו הנתון הקשה של מספר הזוגות המתגרשים בישראל. מידי שנה מתחתנים בישראל למעלה מארבעים אלף זוגות, לעומת אחד עשר אלף שמתגרשים.
אם מפלחים מהנתון רק את הזוגות היהודים, היחס עולה לאחת לשלוש, שליש מהזוגות הנשואים היהודים בישראל מתגרשים.
מדובר בעלייה של פי שלושה בשלושים השנים האחרונות. למרבה הצער, ניתן לומר כי נישואים היא מסגרת בסיכון גבוה. תופעה נוספת שכדאי להכיר בעניין זה היא הירידה המשמעותית בנישואים חוזרים, זוגות שהתגרשו, אינם ממהרים לחזור למוסד העתיק בעולם.
שימו לב, דווקא בקרב הגברים, יש עלייה במספר המתחתנים בשנית. מפתיע. לגירושים בישראל, יש סיבות רבות ומגוונות, החל מנישואים בגיל צעיר, דרך עבר של גירושים במשפחה, מתח כלכלי ועוד.
במציאות כזו, אין בכלל ספק שניהול תהליך הגירושים הופך לסוגיה משמעותית ביותר. תהליך גירושין נדון מראש למתח, אכזבות וריבוי יצרים שליליים בין בני הזוג ואין זה מפתיע שזוגות רבים מתדרדרים מהר מאוד לתהליך נגטיבי במיוחד שלו השלכות רבות וקשות.
לפתע נראה כי המחלוקת חוצה את כל תחומי החיים ומעבר לסוגיות הכלכליות של פירוק הבית והמשפחה, זה מגיע לרוב למאבק הגורר את הילדים לתוכו.
אז איך הופכים תהליך גירושים לאפשרי? איך צולחים את אחת המשימות הקשות והמורכבות בחייו של אדם, מבלי להותיר בסופה אדמה חרוכה? האם זה בכלל אפשרי בישראל? האם הליך הגישור הוא אכן פיתרון יעיל למתגרשים?
בחודש יוני 2020 אישרה כנסת ישראל בקריאה שנייה ושלישית את חוק הגישור המחייב זוגות מתגרשים לעבור הליך של גישור לפני בואם בהיכל המשפט או בבית הדין הרבני.
החוק אושר בקריאה ראשונה כבר בשנת 2016 ולאחר שלוש שנים, ערך משרד הרווחה סקר שביקש לבחון את יעילות החוק. הסקר הציג ממצאים לפיהם, למעלה מחמישים אחוזים מהזוגות בחרו בעקבות החוק, שלא להגיש תביעת גירושין ולנהל אותה בבית המשפט.
בעקבות כך, הומלץ באופן חד משמעי להפוך את הוראת השעה לחוק קבע. מעתה, כל זוג העומד בפני גירושים יהיה מחויב על פי חוק לעבור בנתיב זה, בטרם יגיע לבית המשפט.
אחת התופעות הקשות בתהליך גירושים היה המאבק על משמורת והכנסתם של הילדים כאמצעי לחץ בתהליך עצמו.
במהלך העשור שקדם לחוק, נרצחו 12 ילדים על ידי אחד מהוריהם במהלך תהליך הגירושין, נתון מזעזע וכואב במיוחד. מאז כניסתו של החוק לתוקף, לא נרצח ילד אחד.
למרות הביקורות, מצליח חוק הגישור לחשב מסלול מחדש עבור אותם זוגות העומדים בפני גירושין. הליך הגישור מצליח לכל הפחות להנמיך את הטונים בין בני הזוג, במקרים טובים יותר, הוא מצליח לחולל שיח אמתי בין בני הזוג, מה שלעיתים נראה כמשימה בלתי אפשרית.
מכאן הדרך ברורה, היכן שיש שיח, ניתן להגיע לפתרון עם מינימום פגיעה של בני הזוג האחד בשני ובעצמם.
בואו נודה על האמת, גם שמציאות מתבקשת, הליך גירושים אינו דבר מלבב. אחרי הכל, מדובר בפירוק משפחה. זהו תהליך המלווה בכאב, באמוציות רבות, בסכסוכים ובמאבקים. במקרים לא מעטים, זה אף מתפתח לסוג של תחרות אכזרית בין בני הזוג שאך לפני רגע קט, היו יחידה אחת.
מאבק על חלוקת הרכוש, משמורת ותשלומי מזונות הילדים, הם רק חלק המחלוקות המתפתחות בין בני הזוג בהליך גירושים. כפי שצוין קודם, חוק הגישור מצמצם את מספר הסכסוכים ואת גובה הלהבות שלהם, אבל הוא אינו מהווה סוף פסוק.
בסופו של דבר, אין תחליף לשיח בין בני הזוג. ואם כבר שיח, אז ראוי שייעשה בצורה מקצועית ובהליך גישור שינוהל באמצעות עורך דין המתמחה בתחום.
במילים אחרות, ראוי לנסות ולהגיע למה שמכונה הסכם גירושים. כן, לעיתים המילה הסכם לבדה נשמעת בלתי אפשרית, אבל בני הזוג או לפחות אחד מהם, חייבים להפנים שהליך גירושים שלא ינותב באמצעות הידברות, יגרור את שני הצדדים בעל כורחם להתנגשויות מיותרות ומזיקות.
ישנן כמה סיטואציות שבמסגרתן מגיעים הצדדים להסכם כזה. האחת, כאשר הם פותרים את המחלוקות ביניהם באופן עצמאי ופונים לעורך דין לענייני גירושין להכנת ההסכם בהסכמה. נדגיש כי מדובר במקרים נדירים. סיטואציה אחרת, היא להגיע להסכמות אך לפנות לעורכי דין נפרדים, כך שכל אחד מבני הזוג ייוצג על ידי עורך דין.
עריכת חוזה גירושים אם כן, היא ללא ספק הדרך האופטימאלית ביותר לסיים את מערכת הנישואים. זה חוסך מבני הזוג מאבק משפטי ארוך ומתיש שאף אחד לא יודע באמת כיצד הוא יסתיים.
מאחר והנגישות להליך של גישור כיום גבוהה (בעקבות החוק), גדל הסיכוי להגיע להסכם. בהקשר זה חשוב מאוד לציין כי ההסכם טעון את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, או של בית הדין הרבני וזאת משום הצורך לוודא כי הוראות ההסכם הנן חוקיות וההסדרים שנקבעו במסגרתו, משקפים את טובת הילדים.
בנוסף, יעמוד בית הדין על כך שההסכם מקובל על שני הצדדים והם הגיעו אליו בהסכמה.
לסיכומו של עניין, זוג העומד בפתחו של הליך גירושים, מחויב כיום לעבור תהליך גישור. התהליך כולל ניסיון ליישב את ההדורים ולמנוע את הפרידה. בחלק מן המקרים, זה אפילו מצליח.
במקרים אחרים בהם יהיו בני הזוג נחושים ברצונם להגיע לפרידה, יהווה הליך הגישור פלטפורמה טובה לשיח וחתירה להגעה להסכם גירושים מתוך רצון והסכמה הדדית.
במקרים קשים יותר, ייכשל הליך הגישור (בעיקר בשל אי נכונות מצד בני הזוג או אחד מהם לייצר תהליך של הידברות) ובני הזוג יגיעו להליך גירושין בבית המשפט או בבית הדין הרבני. כאמור, הליך הגישור מצליח לפחות בחמישים אחוזים מן המקרים, מספר מפתיע לטובה.
את הליך הגישור לגירושין יש לעשות באמצעות עורך דין המתמחה בתחום ובקיא ברזי החוק ובמטרתו. עורך דין בשיעור קומה כזה, יצליח בסבירות גבוהה להוביל את בני הזוג למסלול של הידברות והצלחת ההליך, בדרך להסכם גירושים.
חוק הגישור הגדיל את הסיכוי להגיע בישראל למצב של גירושים בטוב, חשוב לדעת אפוא לבחור את המגשר הנכון כך שיהיה עורך דין המתמחה בתחום. בסופו של דבר, עיקר המשקל מונח לעולם על כתפיהם של בני הזוג ועל רצונם להידבר אחד עם השני, על אף המחלוקות.
עוד בנושא: איך יודעים שהגיע הזמן להתגרש?