בית המשפט לענייני משפחה בנצרת חייב אב גרוש לשלם דמי מזונות זמניים למרות הסדר קינון הורי, בין השאר בשל פערי ההשתכרות המשמעותיים בין ההורים הגרושים וזאת במסגרת פסק דין מפורט וחשוב שניתן על ידו ביום 17.8.2021 במסגרת הדיון בהליך תלה"מ 35685-03-21 ד.א. נ' נ.א.
בסקירה שלפניך נסביר את משמעותו של פסק הדין, ככל שהדבר נוגע לאפשרות לתבוע מזונות זמניים גם כשהמשמורת על הילדים הנה בשיטת הקינון ההורי.
הסדר קינון הורי המוכר בכינוי nesting הנו הסדר משמורת חדשני לפיו הילדים ממשיכים לשהות בדירת המגורים של ההורים, בעוד ההורים שוהים איתם לסירוגין בחלק מהימים וכשהם לא עם הילדים, לכל אחד דירה משלו.
מטבע הדברים מדובר בהסדר יקר ונדיר, שלא מתאים לכל אחד, מאחר שהוא מצריך החזקה של 3 דירות מגורים, לילדים ולכל אחד מההורים. במסגרת ההליך שנדון בפני בית המשפט ההורים הגרושים התגוררו בקיבוץ, כך שהסדר הקינון ההורי התאים לצרכיהם ולצרכי הילדים.
השניים שנישאו זה לזה בשנת 2004 ונפרדו במסגרת הליך גירושין בשנת 2020, לאחר שהביאו לעולם שתי בנות, בנות 13 ו-16 כיום.
הסדר הקינון בין ההורים קבע שהאב ישהה בבית המשפחה בימים א' ו-ה' בשבוע האחד ובשבוע השני בימים א', ג' ושישי עד מוצאי שבת.
האם הגישה באמצעות עורך דינה תביעת מזונות זמניים בטענה שחרף הסדר הקינון וזמני השהות שנקבעו לאב, רק היא מכלכלת ומזינה את בנותיה.
האב התנגד לבקשה בטענה שצרכי הקטינות מסופקים במלואם במסגרת הסדר הקינון ועל כל צד לשאת במזונות הקטינות לפי ימי השהות שלו עמן וכי הוא עצמו נושא בכל צרכיהן בהתאם.
בית המשפט הבהיר כי הסדר קינון הורי משפיע על אופן החיוב במזונות בכל הקשור לרמת החיים, קביעת ההורה המרכז, הוצאות ההורים ומימוש האחריות ההורית הכלכלית, והסביר את הכרעתו בפרטים.
לגבי רמת החיים: מאחר שהסדר הקינון ההורי נועד לאפשר יציבות לילדים ושמירה על אורח חייהם, יש לשמור גם על רמת החיים שלה הורגלו קודם לכן בדירה, וזאת בעיקר בכל הנוגע לאופן השימוש במתקני הדירה ובהוצאות הכלכלה והמזון.
לגבי קביעת ההורה המרכז: קביעת ההורה המרכז בהסדר קינון הורי חייבת להיעשות בסמיכות לעריכת ההסדר. המיידיות של קביעת ההסדר נוגעת בעיקר להוצאות החזקת המדור והוצאות תלויות שהות כגון הכלכלה והמזון.
כשמדובר בפסיקת מזונות זמניים, יש לפעול לפי עקרון השיקוף ולבחור בהורה שביצע את רכישות הצרכים והמצרכים תלויי השהות ושאינם תלויי שהות, לפני פסיקת המזונות הזמניים ואף לפני המשבר, כנקודת התחלה ובסיס לקביעת ההורה המרכז שיעשה זאת כעת בעקבות פסיקת המזונות הזמניים.
מצד שני, יש לשקול חיוב במזונות של מי שהיה הורה מרכז לפני הסדר הקינון, כשהוכח שהוא אינו ממשיך לעשות כן מבחירה במהלך הסכסוך.
לגבי הוצאות ההורים: בעקבות הסדר קינון הורי, על כל הורה למצוא לעצמו דיור חליפי בזמנים שאינם זמני שהות בבית הצדדים. מצבו הכלכלי של הורה שגר בדירת הוריו / בן זוג אחר מושפע פחות ממצבו הכלכלי של הורה שנדרש לשכור דירה.
העניין צריך למצוא ביטויו בחישוב ההכנסות הפנויות של כל הורה בהתאמה לפני קביעת יחס ההכנסות ביניהם.
לגבי מימוש האחריות ההורית הכלכלית: בניגוד למקרים "רגילים" של תנועת הילדים בין שני בתי ההורים הגרושים והחשש מפני תחושת שהות בבית עשיר אל מול בית עני, בהסדר קינון הורי הילדים נשארים כל הזמן בביתם.
עם זאת, יש לקחת בחשבון את הצורך בהשוואת יכולות הצדדים לבלות עם הקטינות בזמני שהות ולממן עבורן צרכים שאינם תלויי שהות ברמה דומה לעבר, למשל הוצאות בילוי ופנאי, ביגוד והנעלה, כאשר גם בהקשר זה חשוב לבחון מי ההורה המרכז.
בית המשפט הבהיר שהלכת בע"מ 919/15 קבעה כי החבות במזונות ילדים מעל גיל 6 תחול על שני ההורים תוך התחשבות בצרכי הילדים, יחס הכנסות ההורים, וחלוקת זמני השהות ביניהם. עוד נקבע כי אין להבדיל בין צרכים הכרחיים לשאינם כאלו, אלא יש להבדיל בין צרכים תלויי שהות לשאינם כאלו.
במקרה דנן, יחס חלוקת זמני השהות הנו 57% לאם ו-43% לאב ואילו יחס חלוקת ההכנסות הפנויות של ההורים הינה 30% לאם ו-70% לאב.
בהתחשב בנתונים אלו, בשים לב לפער הכוחות הכלכלי בין ההורים, ועל מנת להותיר את רמת החיים של הקטינות ללא שינוי, קבע בית המשפט שהאב ישמש כהורה מרכז לעניין הוצאות הכלכלה והמזון בבית וחייב אותו לשלם לאם מזונות בסך של 2,100 ₪ לחודש.
לגבי הוצאות ביגוד, הנעלה ודמי כיס של הקטינות נקבע שכל הורה ישא בהן לפי יכולותיו הכלכליות וטובת הקטינות ואילו לגבי תשלומי החזקת המדור, מיסי קהילה לקיבוץ ותשלומי חינוך של הקטינות נקבע שההורים ישאו בהם לפי יחס של 70% לאב ו-30% לאם.
לפסק דין זה ישנה משמעות רבה לגבי הורים גרושים המנהלים משמורת על ילדיהם בשיטת הקינון, ככל שהדבר נוגע לחובת המזונות - בהתאם למבחן הכנסותיהם של ההורים כפי שעולה מפסק הדין.
קריאה נוספת: