רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
במסגרת הליך 189513-8 פלוני נ' פלונית שהתנהל בפני בית הדין הרבני האזורי ברחובות, נדונה בקשה שהוגשה בתחילת שנת 2018 על ידי הבעל כנגד אישתו לביטול הסכם גירושין וזאת כ-10 שנים לאחר שאותו הסכם גירושין נחתם על ידם ואושר בבית הדין הרבני בשנת 2008.
בני הזוג חיו יחדיו במשך 14 שנים לפני הגירושין ונולדו להם 3 ילדים משותפים.
הסכם הגירושין קבע שהאשה תקבל לרשותה את כל המיטלטלין והרכב של בני הזוג וכן את כל הזכויות בדירת המגורים שלהם.
בנוסף נקבע שהבעל ישלם מזונות ילדים בסך כולל של 15,000 ₪ אם כי לאחר מכן סכום זה תוקן והועמד על סך של 4,950 ש"ח.
הבעל טען שמדובר שהסכם הגירושין הנו הסכם פיקטיבי, שנעשה רק למראית העין וזאת כדי להבריח את נכסי בני הזוג מנושים בשוק האפור ובשל רצון האשה לשמר את הדירה בידיהם למרות החובות.
לטענתו הראיה לצדקת דבריו הנה שמעולם הוא לא עזב את דירת המגורים של השניים. אמנם הצדדים התגרשו, אולם בפועל הם המשיכו לחיות חיי נישואין לכל דבר ועניין, המשיכו לנהל קופה משותפת, המשיכו לקיים יחסי אישות יחדיו, כפי שעשו במשך כל ימי נישואיהם עד אז ואף ביום הגירושין עצמו.
הצדדים גם המשיכו לבלות עם משפחות הצד השני, יצאו לחופשות ולבילויים משותפים ועד לאחרונה, ילדיהם אף כלל לא ידעו כי הוריהם חתמו על הסכם גירושין ושהם אינם נשואים וכן לא חשו כל שינוי ביחס לתקופה שלפני עריכת ההסכם.
אולם כעבור מספר שנים, הצדדים הסתכסכו על רקע עובדות שלא ידועות לבעל בשלב זה, ועל כן ביקשה האישה ליישם את הסכם הגירושין הפיקטיבי ולהשתלט על הדירה, בניגוד לדין.
האשה טענה שהמדובר בהסכם אמיתי לכל דבר ועניין וכי הבעל ויתר על חלקו בדירה במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים ושאר התחשבנויות ביניהם ובשים לב כי על הדירה רבצה משכנתא שהיא לקחה על עצמה לשלם במסגרת הסכם הגירושין ולחובתו של הבעל במדור הקטינים.
עוד טענה האשה שהבעל סירב לעזוב את דירת שלהם לאחר הגירושין, חרף הפצרותיה, תוך שהוא מנצל את כוחו הפיזי ומשתמש בילדים לשם כך.
לדבריה, לא עמדו לה הכוחות הפיזיים והרגשיים לגרשו מהדירה, אולם היא עמדה בדרישתה שהוא יצא מהדירה ויניח לה.
בנוסף, הם ישנו בחדרים נפרדים בתקופת המגורים שלאחר הגירושין וכמעט ולא היו ביניהם יחסי אישות, להוציא מקרים שהבעל כפה עליה פיזית יחסי אישות.
בית הדין הרבני קבע שהסכם הגירושין נעשה רק באופן פיקטיבי וכי הוא נועד רק להבריח את הדירה מנושים וכן נועד להבריח כל הכנסה שתהיה לבעל בעתיד, כך שלא יוכלו לגבות ממנה חוב כלשהו, וזאת כפי שעולה מהעדויות והראיות שהוצגו בפניו וכמפורט להלן.
תשלומי מזונות הילדים שנקבעו בהסכם בסך של 15,000 לחודש ולאחר מכן בסך של 4,950 ₪ לחודש, הנם תשלומים גבוהים, שאינם מקובלים אצל אדם שנקלע לחובות ויש לו נושים, קל וחומר אצל מי שגם העביר את זכויותיו במחצית הדירה לאשתו.
הבעל לא עזב את דירת המגורים והמשיך לגור בה כשש שנים. אמנם, האשה טענה שדבר זה נעשה בניגוד לרצונה והם גרו בחדרים נפרדים, אולם זה אינו משנה את התמונה הכללית, מה גם שהבעל מכחיש את דבריה ומי אומר שהיא נאמנת.
בנוסף, במהלך כל התקופה הזו הבעל לא שילם למזונות ילדיו, אולם האשה לא תבעה אותו ולא הגישה את הסכם הגירושין לגבייה בביטוח לאומי.
האישה טענה שהיא שילמה את המשכנתא בסך של 2,500 ש"ח לחודש. ברם, ההכנסות שלה מביטוח לאומי היו בסך של 4,300 ש"ח לחודש.
בנוסף, היא טענה שעבדה במשק בית והשתכרה כ־2,000 ש"ח לחודש ומסכומים אלו התפרנסו היא, בעלה ושלושת ילדיה.
הבעל טען שכל השנים הללו אימו ואחיו תמכו בו והעבירו כספים למשפחה וכן נתנו לבעל תלושים וכספים לקנות מזון בסופרמרקטים.
לאור הנתונים הללו, קבע בית הדין שהוא חייב לקבל את טענת הבעל שבאותה תקופה הוא הביא סכומי כסף נכבדים לכלכלת הבית.
לכן האישה לא סילקה אותו מהבית ולכן כל השנים האישה לא הגישה לגבייה בהוצאה לפועל את הסכם הגירושין שכולל התחייבות לתת כ־4,950 ש"ח לחודש למזונות הילדים, כפי שנהוג במקרים שהגרוש לא משלם מזונות...
בשנת 2012 נתנה להם אם הבעל 80,000 ש"ח לצורך רכישת רכב, שנרשם על שם האישה, אם כי הקנייה בוטלה ולמעשה הבעל פדה את הצ'ק מאוחר יותר.
האישה הודתה שאם הבעל שילמה עבורה ביטוח רפואי ומימנה טיפולים מאוחרים לניתוח להחלפת ירך שהיא עברה, וכן באה לבקר אותה לאחר הניתוח, אם כי היא מכחישה השתתפות במימון תרופותיה.
בדיון שנערך בשנת 2016 טענה האישה שלאחר ההסכם, הם לא ביקרו בבית אימו של הבעל לנוכח סירובה של האם בטענה שהבעל 'גנב אותה'.
מכאן נובעת לכאורה הודאת האשה שההסכם פיקטיבי, וחיי הנישואין שלהם התנהלו כמו לפני מתן הגט.
לאור כל האמור לעיל נקבע שהסכם הגירושין כולו נעשה רק לצורך הברחת ממון ולמקרה שנושים יבואו וירצו לגבות מהדירה.
בהתאם לכך נקבע שהסכם הגירושין בטל מעיקרו וזאת בכל שנוגע להעברת הדירה על שם האישה ולהתחייבות הבעל למזונות הילדים.
עם זאת, ביטול הסכם הגירושין אינו מבטל את הגירושין ומתן הגט כשלעצמם ומאחר שכל הסכם הגירושין נעשה רק לצורך הברחה, הרי האישה לא מחלה על כתובתה והיא זכאית לגבות את הכתובה.
בהתאם לכך נפסק כך:
כל אחד מהצדדים יגיש במקביל לבית הדין את תביעותיו ודרישותיו כדי שבית הדין יכריע בשאלות שנוצרו עקב המצב החדש שנוצר בעקבות פסק הדין, כגון בדבר תשלומי המשכנתא ששולמו בעת שהם גרו יחד ואחרי שנפרדו, מזונות הילדים, ההשתמשות בדירה לאחר שנפרדו ועוד.
קראו עוד בנושא: גירושים פיקטיביים לצורך התחמקות מחובות כספיים