אני בת 29, בזוגיות 4 שנים, מתוכם נשואה שנתיים+1.
בעלי כבר הרבה זמן מראה סימנים של ריחוק פיזי ממני, התעניינות, כשחוזר מהעבודה בורח לסלון עם הפלאפון, משחק אולי 5 דק עם הילד ובורח לעיסוקיו.
היום שמתי את הילד בבייביסיטר ויצאתי עם בעלי לבד.. שאלתי אותו מה קןרה ולמה הוא מרוחק.. הוא היה מספיק כנה איתי ואמר לי שהוא כבר לא נמשך אליי.. שירד לו ממני. שאלתי אותו אם זה בגלל הלידה הוא אומר שלא יודע, אם בגלל העובדה שעליתי במשקל, הוא אומר שלא.. יחסי מין אין בכלל.. אני כבר חודשיים במחזור בגלל התקן.
שאלתי אותו אם אפשר לתקן, ואם זה משו שקשור אליי, הוא אומר שלא, שמבחינתו אני אשת חיל והוא מרגיש אנוכי על כך שכבר לא אוהב ולא נמשך. אני מפורקת. אנחנו אמורים להכנס לבית שלנו בעוד כ10 חודשים.. שאלתי אותו אם הוא בעניין של
טיפול זוגי והוא לא רוצה... אמר שלטובת שניינו כדאי להתחיל הליך
גירושין... אין מישהי ברקע הוא כל היום בעבודה... איך אני מחזירה את הניצוץ ביננו? איך אני מחזירה אותו אליי והאם יש לכך בכלל סיכוי? משהו בו כבה. אני רוצה לבנות משפחה ובית בשבילי זה הכל ופתאום אני ניצבת לפני
פרידה וגירושין. עכשיו הכל מתפוצץ לי בפנים. יש עוד משהו שאפשר לעשות בשביל להציל את הנישואים? האם יש דרך לשכנע אותו לנסות טיפול זוגי?