התחתנתי בגיל 19 עם בחור שפגשתי בשרות שגם הוא היה בן 20 אנחנו נשואים כבר שנה וקצת. ועד לפני שבועיים ההיתי מאוהבת מעל הגג. שנינו באנו ממשפחות דתיות. אנחנו לא דתיים.
הרגשתי כל החיים שאני מחפשת בית. בית כזה שיקבל אותי כמו שצריך. ומצאתי את בעלי. במשך כל זמן הנישואים היה טוב והרגשתי שסוף סוף יש לי מקום. זה מוזר כי פתאום לפני שבועיים בערך הוא מגיע אלי ואומר שהוא רוצה
להתגרש. לא הבנתי מאיפה זה בא לו. רבנו מידי פעם. נכון. אבל לא
מריבות ברמה של לקום וללכת. ועוד בהתראה קצרה כל כך.
הוא מתרץ את זה בתירוצים כמו לא ההינו מתאימים או אני לא יכול להיות טוב בשבילך ואני מנסה להבין... ההיתי עד כדי כך עיוורת כדי לא להבין שמשהו פה לא בסדר? אולי הוא החליט את זה בשניות וננעל על זה ?
למה הוא מתנהג ככה ולמה בהתראה קצרה כל כך? קשה לי לשחרר אותו ולהבין שהוא לא טוב לי. אני מחכה לו ומצפה שאולי ישתנה דעתו. אני לא מצליחה לשחרר אותו. מה עושים במצב כזה? מה דעתכן?