עדיין לא גרושה אבלל מתה
להתגרש נמאס לי כל כך
אני בת 28 כשהתחתנתי הייתי במשקל 55 רזה יפה קלילה אבל אז לא אהבתי את זה ניראתי ילדה אחרי שילדתי העלתי 20 קילו ונהיתי יותר אשה אבל הסביבה התחילה להזכיר לי שאני לא יפה שמנה גברית מכוערת סנטר כחול בטן רופפת ידיים
המשפחה של בעלי שונאת אותי ותמיד מזכירים לו שהוא נשאר חתיך וצעיר ואני ניראת זקנה ושמנה ולא מתאימה לו יותר
והיום בריב המליון שלנו הוא פתאום אמר את המילים שהמשפחה שלו אומרת לי שאני נראת זקנה מול בעלי
הוא אומר על עצמו שהוא חתיך ואני אפס
ובעדיו אני אפס
ואמר לי שאני זקנה שמנה מכוערת
לקח לי את הטלפוו לא נתן לילד שלי להתקרב אלי ובסוף ברגע ששיחר את הילד מממן הבן שלי רץ אלי וחיבק חזק
הוא מנסה לגרום לילד לא לאהוב אותי מרחיק אבל לא מצליח לו
ואני בת 28 סיימתי תואר וישר התחתנתי ילדתי הנסיון שלי זה מזכירה רפואית שעבדתי לפני הקורונה ועכשיו עבודה של מכירות טלפוניות.
בגלל העבודה הזו הוא מתנשא עלי שאני אפס עם משכורת אפס
לאחרונה אבחנו את הבן שלנו עם אוטיזם אז פה מתחיל הפחד גם ככה קשה עם הלקות הזו והגן שלו יהיה עד 3 איך אני יצליח כאמא יחידנית לעבוד עד 2 ולפרנס אותנו בכבוד.
מצד שני נמאס לי להיות במקום רע והילד מסכן שרואה איך אבא שלו צורח עלי מתנפל עלי והילד שלי מסכן קטן מה הוא אשם. איך אני יוצאת מהמצב הזה? אני מפחדת. מרגישה חסרת אונים ומצד שני, לא רוצה להמשיך לחיות ככה.