אז החלטנו להתגרש ולפני שבועיים, בעיקבות מריבות בלתי פוסקות, קינטורים ופגיעות, החלטתי לעזוב את הבית המשותף ושכרתי לעצמי דירה.
הבית המשותף נמצא במושב, המרוחק מהעיר הקרובה כ- 35 דקות. הדירה שלי בעיר עצמה.
הילדים עברו איתי, הם לא מוכנים בשום פנים ואופן לישון בבית המשותף (למרות שכל מה שהיה שלהם, נמצא שם- המיטה, המחשב, הנינטדו).
והסיבה....
המרחק לבית הספר.
הם נשארו באותו בית ספר, אך המרחק השתנה. מהמושב, הם צריכים להיות בהסעות בדיוק בשעה 6 בבוקר ולהתגלגל יותר משעה וחצי בין כל המושבים בדרך עד לבית הספר. מהדירה החדשה, בית הספר נמצא מרחק הליכה ברגל של 10 דקות.
מכיוון שאין הם מוכנים לישון בבית אביהם, זה לא מוכן בכלל שיגיעו אילו, גם לא לערב שלם, שבתומו, אני זאת שאגיע ואחזיר אותם.
היכן ההגיון?