אני ובעלי נשואים כמה חודשים ואנחנו לפני מעבר לחו"ל בעקבות העבודה שלו. נאלצנו להיות בנפרד כחודש עקב נסיעה בה הוא מאוד רצה שאבוא איתו אבל הייתי צריכה להישאר בארץ בכדי לסיים את התואר ולטפל במשהו רפואי. לפני שבוע היו לנו כמה מריבות ממש גדולות (התנהגתי בקנאות על משהו שלא באשמתו בוודאות והייתי קצת סייקו ביץ'. שלחתי מיליארד הודעות וזה היה אחרי שהתלוננתי שהוא לא מכיל אותי וכל הדברים שנשים מרגישות וגברים לא מבינים מה אנחנו רוצות מהם) בטלפון והוא החליט שהוא רוצה כמה ימים לחשוב על "איך ממשיכים מכאן".
אני מאוד נלחצתי מזה ושאלתי אותו מה זה אומר לגבינו ואם הוא מתכוון להיפרד? חלפו לי מחשבות מלחיצות על גירושין וזה לא עושה טוב לנשמה...
הוא אמר שהוא לא יודע ושאני לא אלחץ עליו ושהוא לפני משהו חשוב בעבודה שלו ושנדבר כשהוא יחזור לארץ. אני ממש מרגישה שזה הזוי שבעל לא ידבר עם אישתו שבוע גם אם היא התלוננה הרבה והיתה "קצת" משוגעת.
אני מבינה אותו מאוד, יש לי המון עבודה על עצמי, אבל מצד שני ההרגשה של לחכות לגזר דין ממש קשה לי! אני לא רוצה להפרד ממנו מתוך אגו כי הוא זה שלקח את הספייס אז אני עושה דווקא מצד שני אני מתוסכלת, כי אין לי מושג מה יקרה וזה אומר שאם הוא מחליט שזהו אז אני לא עוברת איתו ומה אני אמורה לעשות?
זה מרגיש לי אגואיסטי. השאלה היא האם זה לגיטימי בנישואין לקחת ספייס של כמה ימים מבת/בן הזוג?