אני בת 34 ממשפחה דתית נשואה + תינוק בן חודש.
בעלי קם בבוקר הולך לעבודה, משם לבקר את אביו ומשם לבית הכנסת וחוזר ב10 בלילה. אין ביננו שום תקשורת או כל דבר אחר משותף מלבד התינוק המשותף שלנו.
כשהייתי רווקה יצאתי המון ביליתי והיה לי כייף. כרגע אני יושבת כל היום לבד עם תינוק עד הלילה ומרגישה כמו גרושה או אלמנה. אני מאד עצובה ומדוכאת וחושבת אפילו להתגרש. לצערי אין לי משפחה ומבחינה כלכלית לא אוכל להסתדר. אני כל כך מפחדת ולא יודעת מה לעשות? ניסיתי לדבר איתו - הוא לא ממש מקשיב. דיברתי על ייעוץ זוגי והוא מתנגד. אני מרגישה בודדה. לא רוצה להעביר את החיים ככה ונראה כי גירושין הם האופציה היחידה למרות שזה מפחיד אותי, בעיקר היום שאחרי.