הילד בן 15. אבא שלו עשה איתו הסכם בלי להתייעץ איתי קודם. ההסכם אומר שאם הוא משתדל בלימודים ומביא 80 בתעודה אז הוא נותן לו רשיון לאופנוע ואופנוע.
יצא שהילד הביא ממוצע מעל 80 (בינינו ברור שזה בזכותי כי אני הייתי פה כל הזמן ודאגתי (צעקתי וצרחתי)שיעשה מה שצריך ויכנס לזומים וזה גבה מחיר קשה בקשר שלנו)
אני לא מוכנה בשום פנים שיהיה לו אופנוע (גיל לא מתאים ואישיות לא מתאימה) מבחינתי זה כמו לתת לו נשק לידיים.
שלחתי לאב עשרות פעמים הודעות ,שאני לא מוכנה שיהיה לו אופנוע והוא מתעלם, בינתיים הילד ממשיך לחלום.
עכשיו אני האמא הרעה שלא מסכימה לחלומו הנשגב, והוא בטוח שהאב יעמוד בהסכם.
אמרתי שעל גופתי המתה יהיה לו אופנוע אמר לי את לא קובעת זה ההסכם עם אבא לא איתך!
מאז שהתגרשנו כל הזמן דאגתי שיהיה מעורב וכיבדתי את דעתו, ואם לא הסכים למשהו זרמתי איתו.
מאוד פוגע בי שהוא לא מכבד אותי כמו שאני אותו.
כך היה בנישואין וכך גם בגירושין
היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? ממש לא.
אני חסרת אונים מול הדבר הזה וכועסת על האב מאוד.
מה שנוסף על התסכול שלי ,זה שהוא חייב לי כסף ולא משלם ומבטיח לילד דברים כאלה, מוציא אותי מדעתי!