אני שוקלת להתגרש כרגע זה ביני לבין עצמי ואף אחד לא יודע כלום. אין אהבה מבחינתי, רק שותפות לחיים. מריבות 3-4 פעמים בשבוע. אינטימיות 0 עגול ושמן. אני מרגישה שאני חיה בבית עם ידיד ולא גם גבר שאוהב אותי. זה פשוט לא דרך להמשיך.
יעוץ זוגי זה משהו שהבעל ילך אבל לא מאמין בו, אין פתיחות, ומרגישה בודדה והרבה עצב.
החשש הגדול שלי הוא תגובותיהם של הילדים בני 11 ו-15 - איך מעבירים להם מסר שאמא ואבא שלהם החליטו להתגרש בלי לרסק אותם ולגרום להם לנזק פסיכולוגי בלתי הפיך? איך בכלל מתחילים בתהליך גירושין בימים האלה?