מקווה שאתם תוכלו לתת לי תקווה או אוויר. אני מיואשת מהמצב וכל הקורונה רק מאמללת אותי לגמרי.
אין מה להציע שיעזוב את הבית כי הוא לא מוכן...
יש לציין שאנחנו גרים בשכירות ולא בית משלנו. הוא חושב שהוא גבר ורוצה שאני אצא מהבית.
כרגע זה לא אפשרי עד שאקבל גט לפחות ...
אנחנו בהתחלת תהליך גירושין ועדיין חיים יחד בבית - מה עושים עם החוסר תקשורת? איך מתמודדים מול מריבות שלא פוסקות כל היום והלילה? איך אני מגיבה על ההסתה כלפיי הילד ?
הוא מרגיש שהוא המילה האחרונה והוא מחליט על הנעשה. אין לי זכות דיבור בכלום. המצב כל כך קשה שאני מרגישה שהוא פשוט מתעלל בי נפשית אני באפיסת כוחות מולו!