אשתי התחילה ללכת לחוגים, הרצאות וחוזרת כל יום בערב. ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה שהיא מאד חסרה לי ולילדים בבית ואשמח אם היא תחזור יותר מוקדם.
למה היא צריכה לצאת כל יום כשיש לה משפחה בבית וילדים שזקוקים לה? הילדים נמצאים רוב שעות היום בבית הספר ועם מטפלת. אני חוזר בסביבות 18.00 הביתה. כשאני שואל אותה איפה היא הייתה, היא מתעצבנת ואומרת לי שלא אתערב לה בחייה.
אנחנו רבים הרבה וזה מתנקם בילדים. הסברתי לה שהילדים שואלים מתי אמא חוזרת הביתה? והיא עונה לי שהילדים גדולים והם לא צריכים אותה כבייבי סיטר.
כל הזמן מריבות, עד שיום אחד "יצא המרצע מן השק". "אני לא אוהבת אותך יותר, יש לי חברה ואני עוברת לגור איתה".
אני והילדים היינו בשוק כשהיא בישרה שהיא עוברת לגור עם מישהי. הילדים מתביישים שאמא שלהם החליטה פתאום לצאת מהארון , לקחת מזוודה ולעזוב.
אני בשוק, הילדים בשוק ואיך מתגברים? הלכנו לייעוץ אני בהלם איך פתאום באמצע החיים קמים ועוברים לצד השני? מה הצעדים שאני צריך לעשות על מנת להסדיר את הגירושין? איך ה"הכרזה" שלה משפיעה על נושא המשמורת על הילדים לאחר גירושין? איך זה משפיע על חלוקת הרכוש המשותף?
אני מבקש לקבל הכוונה ראשונית של עורך דין מטעמכם, לפני שאחליט כיצד ומתי לפנות לייצוג משפטי כמובן...