בעלי ואני יחד כ-5 שנים ויש לנו ילד בן שנתיים. לפני כשנתיים קנינו בית וחמי סייע לנו כספית בסכום הקנייה.
מעולם לא דובר על כך שעזרה זו הינה הלוואה ואותה נצטרך להחזיר בעתיד. יש לציין כי הוא עזר גם לגיסי כשהוא היה צריך והיה ברור שזו עזרה בגדר מתנה.
לאחרונה היחסים ביני לבין בעלי התערערו מעט עקב חוסר כבוד שהוביל לכמה מריבות לא בריאות ולחילופי דברים מכוערים. היינו בטיפול זוגי אחד שלא הצליח אך איני מוותרת כל כך בקלות ומוכנה להמשיך לטיפול נוסף כדי לשמור על שלום בית ונראה שגם הוא אבל וכאן מגיע האבל הגדול...
התנאי לכך שננסה לשפר את הזוגיות שלנו הוא שנחזיר לאביו סכום גדול מהכסף, זאת לטובת עזרה לאחיו שנמצא בקשיים עקב גירושין. יש לציין כי העברנו מרצוננו הטוב בלי קשר לאביו סכום של 50 אלף שקלים לאחיו כעזרה.
בעלי שהבין שאני מתנגדת לעניין התחיל להתמקח איתי על הסכום והתקבע על סכום של פשרה אך אני מסתובבת עם תחושת בטן קשה בנוגע להסדר הזה. מרגישה שאני צריכה "לשלם לו" כדי שירצה לטפל בזוגיות. הוא עזב את הבית ואנחנו בנתק והיום ביקשתי ממנו שניפגש ונראה איך אנחנו מתקדמים והוא שוב אמר שבלי ההעברה של הכסף לאביו אין על מה לדבר. הוא לא מוכן לשמוע על גישור ולא כלום.
מצד אחד, הזוגיות הרבה יותר חשובה לי מכסף ומוכנה להעביר לו וזהו, מצד שני.. זה מרגיש לי לא נכון, ועצוב שבעלי לא נאבק על הזוגיות כמו שאני וכל מה שנראה שחשוב לו זה הכסף למרות שהוא אומר שזה לא נכון וזה עניין של עקרון שאני אחזיר מה שלא שלי.. יש לציין שכינה אותי גנבת כמה פעמים בהקשר של הכסף הזה.
מה אני עושה? איך אני שומרת על זוגיות בריאה או זוגיות בכלל במצב כזה, בלי להרגיש שבעלי שם אותי במקום שני או שלישי בחיים שלו?