נער בן 14 שהוצא מהבית לפנימיה (תחת אפוטרופסות של המדינה), מטופל בתחליף ריטלין (שכנראה יוחלף) פיתח התקפי זעם, אם הילד (לאחר גירושין קשים) חיה בבית משפחתה ושם מארחת את בנה כשמגיע הבייתה. בהתקף הזעם האחרון, זה צרח, קילל קללות קשות וניסה לתקוף את הסבתא. עקב כך, החליטה הסבתא שכענישה היא אינה מוכנה לארחו בביתה בשבועות הקרובים.
בפנימיה הגיבו באדישות וטענו כי "אי אפשר להעניש את הילד", הסבתא לא מוכנה להעביר את המקרה כלא היה מאחר והבהירה לנכדה שיהיו לכך השלכות. כרגע היא מרגישה כלואה בסיטואציה בה הסכימה להכניס את בתה ונכדה לאחר שזו התגרשה, אך גם לא יכולה לחיות בשקט בביתה. היא לא רוצה להשליכם לרחוב, רק להבהיר לילד את חשיבות וכבוד הבית שלה.
מה עושים? יש לכם רעיון איך פותרים את הבעיה המשפחתית הזאת על הצד הטוב ביותר?