חיוב במתן גט מיידי בעילת מאיסות

לאחר מכן האשה הגישה תביעת גירושין כנגד הבעל ותביעת כתובה בסך של 300,000 ₪, בטענה שהוא הפעיל כלפיה אלימות כלכלית, מילולית ונפשית. לדבריה, הבעל השפיל וקילל אותה בכינוי גנאי וביטויים גזעניים על רקע מוצאה, נמנע מלטפל בבית ובילדים ואף אסר על הוריה מלהיכנס לביתם ולראות את נכדיהם.

הבעל טען שמדובר באשה צעקנית וכעסנית, והיא זו שנהגה באלימות מילולית כלפיו וכלפי הוריו ואף באלימות פיזית כלפי הילדים.

לדבריו, האשה אסרה עליו להזמין את הוריו לביתם, ואף סירבה לקיים עמו יחסים במשך תקופה ממושכת בטענה שהיא נגעלת ממנו ואיננה מסוגלת שיגע בה. עם זאת, הבעל התנגד בתחילה למתן גט וביקש לנסות שלום בית.

האשה הודתה שהיא אינה מקיימת יחסים עם הבעל, אולם נימקה זאת בטענת "מאיס עלי" כלומר, שהוא מאוס עליה ושהיא איננה יכולה לסבול אותו. עוד טענה האשה שבקשת ניסיון שלום הבית של הבעל איננה כנה.

בהמשך הבעל חזר בו מבקשת שלום הבית והסכים למתן גט, אך דרש שסידור הגט ייעשה רק לאחר סיום כל ההליכים בין בני הזוג בבית המשפט לענייני משפחה.

האשה התנגדה לכך ודרשה שהבעל יתן לה את הגט באופן מיידי, בנימוק שאין לאפשר לבעל לעגן אותה, מאחר שהוא כבר סירב לתת לה גט במשך למעלה משנתיים, ואין לתלות את מתן הגט בסיום ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

הבעל מחוייב לתת גט לאשתו בעילת מאיסות וזאת באופן מיידי

בית הדין ציין כי טענת מאיס עלי הנה טענה שמוכרת לפי ההלכה כעילת גירושין שמצדיקה לחייב את הבעל במתן גט לאשה, ככל שהיא נומקה כנדרש על ידי האשה.

במקרה דנן מדובר במקרה קלאסי של טענת מאיס עלי, מאחר שהאשה טענה שהבעל כינה אותה בשמות גנאי, השפיל אותה בביטויים גזעניים עקב מוצאה, והיא גם לא הכחישה את טענות הבעל לפיהן היא סירבה לקיים עמו יחסים במשך תקופה ארוכה בטענה שהיא נגעלת ממנו, לא רוצה שיתקרב אליה ולא מסוגלת שיגע בה.

בית הדין ציין כי ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם טענת מאיס עלי עוסקת רק במאיסות מיחסי מין בלבד, או מאיסות באופן כללי. עם זאת, במקרה דנן מדובר באשה שמואסת בבעלה באופן כללי, ובוודאי גם מבחינת יחסי אישות ולכן הבעל חייב בכל מקרה לתת לה גט.

בנוסף קבע בית הדין שעל הבעל לתת לאשה את הגט באופן מיידי, תוך שהוא דוחה את טענת הבעל לפיה יש לדחות את סידור הגט עד לאחר סיום כל ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

בית הדין קבע שאין זכות לכל צד לעגן את משנהו ואם הבעל יסרב לגרשה באופן מיידי, האשה תהיה להגיש כנגד הבעל תביעה להטלת צווי הגבלה.

בית הדין הבהיר שלפי ההלכה, כאשר שני בני הזוג מסכימים להתגרש, אין זה משנה מי מהם לא רצה קודם את בן הזוג השני, ויש לחייב את שניהם להתגרש. כלומר, אין זה משנה מה היה בעבר, והאם אחד מהם חפץ בשלום והליכי הגירושין נכפו עליו, או שאולי שניהם רצו להתגרש מלכתחילה.

מה שעומד בפני בית הדין להכרעה הוא המציאות העכשווית בלבד והיא זו שקובעת, ומכיוון שכיום שניהם רוצים להתגרש, לא דנים בהם לפי דיני מורד או מורדת ומחייבים את שניהם להתגרש.

בסיכומו של דבר קבע בית הדין שעל הבעל לתת לאשתו גט באופן מיידי, ולא להמתין עם סידור הגט עד לאחר סיום כל ההליכים ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה.

עם זאת, לגבי ההכרעה בתביעת הכתובה של האשה נקבע שיש להמתין להמשך הליכי חלוקת הרכוש ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה.