תזכיר החוק לתיקון ועדכון חוק הירושה התשפ''א-2021

כשרות לרשת של ילד שנולד מתאי רבייה של המוריש

תיקון זה מכיר בזכאות לרשת של מי שנולד לאחר פטירת המוריש מתאי רביה שלו.

סעיף 3 לחוק הירושה הנוכחי קובע שהזכאות לרשת מוקנית רק למי שהיה בחיים במות המוריש או נולד תוך 300 יום לאחר פטירתו, כלומר, שהורתו התרחשה בחיי המוריש. כתוצאה מכך, מי שנולד לאחר 300 יום מפטירת המוריש איננו זכאי לרשת אותו.

לפיכך, התיקון מבקש להחליף את סעיף 3 לחוק בנוסח שמתאים להתפתחויות שחלו במדע המודרני, ואשר מאפשרות כיום להוליד ילד גם לאחר חלוף 300 יום מפטירת המוריש, וזאת באמצעות שימוש בזרע של נפטר או ביצית של נפטרת.

נוסח התיקון מציע לקבוע שגם מי נולד מתאי רביה של המוריש לאחר פטירתו יהיה זכאי לרשת אותו, וזאת בכפוף לשני התנאים הבאים:

• הוא נולד תוך 4 שנים מיום פטירת המוריש
• המוריש הביע הסכמתו המפורשת, בכתב, שאחרי פטירתו ייוולד מתאי הרביה שלו ילד, או שהוא ציווה את עיזבונו לילד שייוולד מתאי הרביה שלו אחרי פטירתו, או שבית המשפט אישר לעשות שימוש בתאי רבייה שלו לבקשת מי שהיתה בת זוגו במועד פטירתו

עריכת צוואה בהקלטה חזותית

תיקון זה מציע להוסיף דרך נוספת וחדשה לעריכת צוואה וזאת באמצעות הקלטה חזותית, שמשלבת תמונה וקול, כמו בצילום וידאו.

סעיף 19 לחוק הירושה מאפשר למצווה לערוך צוואה בכתב יד, באופן לפיו היא תיכתב כולה בכתב ידו, תישא תאריך שכתוב בידו ותיחתם בידו. לפיכך, לפי נוסח זה, אין תוקף לצוואה שבה המצווה הקליט את עצמו אומר בעל פה את דברי צוואתו.

התיקון מציע להוסיף את סעיף 20א לחוק, לפיו המצווה יהיה רשאי לערוך צוואה בהקלטה חזותית, תוך קביעת הוראות שונות כדי למנוע זיופים.

הוראות אלו קובעות שכדי לערוך צוואה בהקלטה חזותית כדין, הצוואה תוקלט באמירת כל דברי הצוואה בעל פה, כשהוא מזדהה בשמו, מציין את תאריך הקלטת הצוואה ומציין בסופה כי זו צוואתו.

בנוסף, על ההקלטה להיעשות באופן רציף, תוך צילום פניו של המצווה, להישמר באמצעי אחסון, לא יעשה בה כל שינוי ועליה גם להיות מופקדת אצל הרשם לענייני ירושה על ידי המצווה.

הוספת הגדרת בני זוג

סעיפים 10, 11, ו-55 לחוק הירושה הנוכחי עוסקים בזכות הירושה לפי הדין של בני הזוג, אך זאת מבלי שהחוק יכלול הגדרה של המונח "בני זוג".

סעיפים 10 ו-11 לחוק עוסקים, לפי הפרשנות המקובלת, בזכות הירושה של בני זוג נשואים ואילו סעיף 55 לחוק עוסק בזכות הירושה של בני זוג ידועים בציבור, באופן שמחיל עליהם את כלי הירושה לפי הדין שחלים על בני זוג נשואים, אולם בתנאי שאף אחד מהם אינו נשוי למישהו אחר בעת פטירת בן זוגו.

כתוצאה מכך, בני זוג שנשואים זה לזה יכולים לרשת אחד את השני גם אם הם חיו בנפרד מזה שנים רבות וגם אם למי מהם היה קשר של ידועים בציבור.

התיקון מציע למחוק את סעיף 55 לחוק ולהוסיף לחוק את סעיף 1א, שישמש כסעיף הגדרות ובין היתר יגדיר את המונח "בני זוג" כמי שעונים על אחד משני התנאים הבאים:

(1) הם נשואים ואינם פרודים. "פרודים" מוגדרים כנשואים שאינם חיים חיי משפחה במשק בית משותף מתוך כוונה של שניהם או של אחד מהם לנתק את חיי המשפחה כאמור. לענין זה, חזקה כי מי שאינם חיים חיי משפחה במשק בית משותף במשך שלוש שנים רצופות לפחות הם פרודים. כוונת הצדדים תיבחן בין היתר בשים לב למשך הפירוד, התנהגות הצדדים, וקיומו של הליך להתרת נישואין.

(2) מי שחיים חיי משפחה במשק בית משותף בשים לב לכוונת הצדדים לקיים חיי משפחה כאמור דרך קבע, ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר. לענין זה, חזקה כי מי שחיים חיי משפחה במשק בית משותף במשך שלוש שנים רצופות לפחות, ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר, הם בני זוג.

כלומר, נוסח התיקון שם את הדגש בהגדרת המונח בני זוג על בני זוג שיש להם כוונה לקיים יחדיו חיי משפחה קבועים, להבדיל מבני זוג שנשואים פורמאלית.

כתוצאה מכך, נקבעו חזקות לפיהן ידועים בציבור שחיים יחדיו במשך לפחות 3 שנים יחשבו כבני זוג לעניין החוק גם אם הם לא התחתנו פורמאלית, ואילו נשואים שלא חיו יחדיו במשך 3 שנים לפחות לא יחשבו כבני זוג לעניין החוק, גם אם הם לא התגרשו פורמאלית.

השפעה בלתי הוגנת

לפי נוסח החוק הקיים, סעיף 30(א) לחוק קובע כי הוראת צוואה שנעשתה בשל השפעה בלתי הוגנת הנה הוראה בטלה ואילו סעיף 35 לחוק קובע שהוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, שמזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, או את בן זוגו, אף היא בטלה.

התיקון לחוק מציע להחליף את סעיף 35 בנוסח שמקים חזקה לגבי הוראת צוואה שנערכה בהשפעה בלתי הוגנת וזאת על מנת להקל על ההתמודדות עם המצבים המורכבים שסוגיה זו מעוררת:

"הוראת צוואה המזכה אחד מאלה, חזקה שנעשתה בשל השפעה בלתי הוגנת:

(1) מי שהיו בינו ובין המצווה יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות, למעט קרוב של המצווה או בן זוגו;

(2) מי שערך את הצוואה, היה עד לעשייתה, לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן בן זוגו או צאצאו של אחד מאלה או צאצא של בן הזוג כאמור".

כלומר, התיקון קובע שני מצבים שבהם קמה חזקה בדבר קיום השפעה בלתי הוגנת מצד הזוכה על המצווה.

ראשית, כאשר היו קיימים יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות בין המצווה לזוכה, למעט במקרה בו הזוכה הנו קרוב של המצווה או בן זוגו, שכן סביר להניח שבמקרים אלו קיימים ביניהם, מטבע הדברים, יחסי אמון מיוחדים או אף יחסי תלות.

שנית, כאשר הזוכה ערך את הצוואה או היה עד לעשייתה, או לקח חלק אחר בעריכתה.

באופן זה התיקון המוצע לחוק מרכך את הקביעה הקטגורית הקבועה בנוסחו הנוכחי של סעיף 35 לחוק, לפיה כל הוראה לטובת יורש שהשתתף בעריכת הצוואה הנה בטלה אוטומטית ומחליף אותה בקביעה לפיה במקרה כזה רק קמה חזקה בדבר השפעה בלתי הוגנת, כך שניתן לכאורה לסתור אותה לפי נסיבות המקרה.

העברת סמכויות לרשמים לענייני ירושה

סעיף 67א לחוק הירושה הנוכחי קובע שורה של מצבים שבהם הרשם לענייני ירושה צריך להעביר בקשות מסויימות לצו ירושה או לצו קיום צוואה שהוגשו בפניו לידי בית המשפט לענייני משפחה.

אולם, הניסיון רב השנים שנצבר בפעילות הרשם מלמד שבחלק מהמקרים הללו אין צורך להעביר את הבקשות לידי בית המשפט ובכך להטריחו, להעמיס עליו, ולהאריך שלא לצורך את ההליכים עד למתן הצו, אלא עדיף להותיר את הטיפול בהם בידי הרשם.

בהתאם לכך, התיקון לחוק מציע להחליף את סעיף 67א(4) לחוק שקובע שיש להעביר לבית המשפט כל בקשה שבה האפוטרופוס הכללי מייצג אדם שמונה לו אפוטרופוס, קטין או נעדר, בנוסח לפיו יש להעביר לבית המשפט רק בקשה שבה מי מהיורשים או הזוכים הנו נעדר, או שרכושו מנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי.

בנוסף, התיקון לחוק מציע למחוק את סעיף 67א(5) לחוק, שקובע שיש להעביר לבית המשפט בקשה לצו קיום צוואה שעוסקת בצוואה בעל פה לפי סעיף 23 לחוק, וכן למחוק את סעיף 67א(7) לחוק, שקובע שיש להעביר לבית המשפט בקשה לגבי ירושה שחלות עליה הוראות הפרק השביעי לחוק, בדבר משפט בין לאומי פרטי.

בשני המקרים הללו, הרשמים יוסמכו לטפל בבקשות בעצמם וזאת ללא צורך להעבירם לידי בית המשפט.

לחצו כאן לקריאה נוספת באתר החקיקה הממשלתי