עקרון זה קובע כי יש לשמור על כבודו של האדם גם כאשר הוא מת ונאסף אל אבותיו. שכן, כבוד האדם אינו עניין לימי חייו של האדם בלבד, אלא גם לאחר שהלך לעולמו. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 506/88 שפר נ' מדינת ישראל, הליך שזכה מאד לאלפי אזכורים בפסקי דין שונים.
עקרון כבוד המת הנו בעל מעמד של עקרון חוקתי, אשר נגזר מכבודו של האדם החי ומזכותו לאוטונומיה אישית.
כך נקבע בהליך בג"ץ 52/06 חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י בע"מ נ' Simon Wiesenthal Center Museum Corp.
היבטים אלו כוללים, בין היתר, את החובה להביא את המת לקבורה בתוך פרק זמן מסוים, האיסור להוציא את הגופה מקברה למעט במקרים מסוימים, הזכות להיקבר בכבוד וחשיבות שמירת רצון המת במילוי צוואתו, כך נקבע בהליך ע"א 4576/08 בן-צבי נ' פרופ' יהודה היס.
החובה להביא את המת לקבורה בתוך פרק זמן מסוים מכונה בהלכה גם איסור הלנת המת, ולפיה יש לקבור את המת כבר ביום פטירתו. מקור האיסור נובע מספר דברים, כ"א, כ"ב-כ"ג: "וכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת, וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ. לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".
משמעות איסור הלנת המת הנה שיש לקבור את המת כבר ביום מותו וכי אין לדחות את קבורת המת אלא לכבוד המת ולצרכיו.
איסור זה נשמר כיום בעיקר בירושלים, שם נוהגים לקבור את המת כבר ביום מותו, ואף בשעות המאוחרות של הלילה, למעט במקרים של קבורת אישי ציבור, על מנת לאפשר להם הלוויה מכובדת ורבת משתתפים.
ביתר ערי ישראל מקובל לעיתים לקבור את המת למחרת יום פטירתו, אף זאת מנימוקים של כבוד למת, לדוגמא, על מנת לאפשר ככל הניתן את השתתפות המקורבים בהלוויה או לאפשר את השתתפותם של קרובי משפחה שנמצאים הרחק, במיוחד כאשר מדובר בבן שיכול לומר קדיש על הנפטר.
במסגרת הליך תמ"ש 56986-11-16 י.פ. נ' חברא קדישא אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, נדונה עתירה למתן צו קבורה עבור אלמנה שהותירה אחריה שני בנים, אשר אחד מהם גר בארץ ואילו השני מתגורר בחו"ל.
הבן שגר בארץ ביקש לקבור את האם בהקדם האפשרי ועל כן הוא הסכים לדחות את הלוויה בשלושה ימים על מנת לאפשר לבן שגר בחו"ל להספיק להגיע ללוויה.
אולם הבן השני אשר מתגורר בחו"ל ביקש לדחות את קבורת האם ב-8 ימים תמימים, תוך שהוא מסרב להקדים את הגעתו ארצה.
בשל נסיבות המקרה, בית המשפט קבע לשני הצדדים דיון חריג ביום שישי וזאת כבר למחרת הגשת הבקשה, כאשר הבן שגר בחו"ל התחבר אליו באמצעות תוכנת הסקייפ.
במהלך הדיון הסתבר למעשה כי הבן שגר בחו"ל מסרב להקדים את הגעתו לארץ, מאחר שלטענתו הוא כבר רכש כרטיסי טיסה לארץ למועד המאוחר יותר, שלא ניתן לבטלם וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לרכוש כרטיס אחר.
עוד טען הבן כי האם לא קיימה אורח חיים דתי, כך שאין חובה לקיים לגביה את עקרון כבוד המת, מה גם שכבודה דווקא מחייב את ההמתנה עד להגעתו שלו ארצה.
בית המשפט קיבל את עתירת הבן שגר בארץ, בקובעו כי לאור הלכת בית המשפט העליון, לפיה משמעות עקרון כבוד המת כוללת גם את אף הבאת המת לקבורה בתוך פרק זמן מסוים, הרי שהותרת גופתה של המנוחה בקירור 8 ימים תמימים לאחר פטירתה, אין בה משום כבוד המת.
לגבי טענת הבן שגר בחו"ל לפיה האם לא קיימה אורח חיים דתי, ציין ביהמ"ש כי למרות טענה זו, שני בניה ועל פי הנטען אף האם עצמה, ביקשו כי קבורתה תהיה על פי ההלכה היהודית וכידוע, בהתאם להלכה היהודית אין להלין את המת אלא לכבוד המת ולצרכיו.
על-פי ההלכה קבורת המת באופן מידי נמנית על המצוות המרכזיות ביותר עד כדי דחיית יתר המצוות וזאת כפי שנקבע במסכת ברכות, ב', א': "מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפילה ומן התפילין ומכל מצוות האמורות בתורה".
לגבי טענת הבן שגר בחו"ל לפיה כבודה של האם דווקא הוא המתנה עד שהוא יגיע ארצה, ציין ביהמ"ש כי בהתאם לדעת הפוסקים, אם יש בארץ מי מקרובי המשפחה בארץ, אין להמתין עוד להגעת קרובים נוספים וזאת על אחת כמה וכמה בשעה שהבן יכול להגיע ארצה אך מעדיף שלא לעשות כן משיקול כלכלי.
בהתאם לאמור לעיל, הורה ביהמ"ש על קבורת האם ללא דיחוי. יחד עם זאת, מפאת רגישות הנושא ועל מנת שלא להעכיר את היחסים בין שני הבנים, לא חייב ביהמ"ש את הבן שגר בחו"ל בהוצאות המשפט.
למי שייכים כספי התמורה? שאלה שעמדה להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה...
קרא/י עוד..למי הייתרון מבחינת החוק וכיצד יכריע בית המשפט המחוזי בסכסוך בין בני המשפחה?
קרא/י עוד..4 אחים נקלעו לסכסוך בשל ירושת מניות שעברו מאמם המנוחה והגיעו לבית המשפט
קרא/י עוד..בימ"ש לענייני משפחה חייב אישה בתשלום פיצויים בשל הוצאת דיבה בהליך הגירושין...
קרא/י עוד..בני זוג מתגרשים ובני משפחה מסוכסכים: היזהרו מפני לשון הרע ופרסום דבר שקר!
קרא/י עוד..הכירו את הדרכים החכמות לפתרון סכסוך בין קרובי משפחה בעסק משפחתי משותף...
קרא/י עוד..עו"ד רם יוגב מציע כמה דרכים יצירתיות לפתרון מכובד של סכסוך בין הורים לילדים...
קרא/י עוד..אם חוייבה בתשלום פיצויים בשל לשון הרע כתוצאה של ניכור הורי והסתה של ילדתה...
קרא/י עוד..לפני שתובעים בני משפחה בגלל מריבה על ירושה, פנו אלינו והכירו דרך אלטרנטיבית...
קרא/י עוד..לעו"ד אורלי מנע-שני ניסיון רב שנים בפתרון סכסוכים בין בני זוג בדרך של כבוד הדדי...
קרא/י עוד..סקירה: החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014...
קרא/י עוד..זו היא ההגדרה של בני זוג לצורך חוק הסדר ההתדיינות בין בני משפחה...
קרא/י עוד..פניה לבוררות מאפשרת לפתור סכסוכים מחוץ לכותלי בימ"ש ובלי תביעות מיותרות...
קרא/י עוד..אם נקלעתם לסכסוך משפחתי, מכל סיבה שהיא, חשוב שתקראו את הסקירה הבאה...
קרא/י עוד..קראו אודות משרד עורכי הדין המוביל בישראל ומתמחה בדיני משפחה וגירושין.
קרא/י עוד..חתימה על ייפוי כח מתמשך וצוואה, דווקא בימים של קורונה וחוסר וודאות...
קרא/י עוד..כיצד יתחלקו הזכויות הפנסיוניות של הבעל במסגרת חלוקת הרכוש המשותף בגירושין?
קרא/י עוד..חשוב לשמור על הקטנים מפני ההשפעות הקשות של הגירושין והפרידה של ההורים...
קרא/י עוד..האם לאשה עומדת הזכות למחצית הזכויות בדירה במסגרת הליכי הגירושין מבעלה?
קרא/י עוד..הכירו את החוקים והכללים המכריעים בכל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף בעת גירושין
קרא/י עוד..בית המשפט קבע כי כשאין סכנה לאשה, אין סיבה להוציא צו הגנה כנגד הגרוש...
קרא/י עוד..הכירו את ההליך המשפטי לצורך הוצאת צו הגנה במקרים של אלימות קשה במשפחה...
קרא/י עוד..בית הדין הרבני הבהיר ופירש את הקריטריונים הנדרשים לצורך אישור ההסכם
קרא/י עוד..מציאות החיים מוכיחה לנו בכל פעם כי רק עו"ד מעולה ינסח עבורך את ההסכם הראוי!
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני חייבים לאשר כל הסכם גירושין תקף!
קרא/י עוד..