משבר הקורונה והליכי גירושין בישראל

בסקירה שלפניך נדון בהשפעותיה הרבות של המגפה על חיי המשפחה ובפרט על אחוז הגירושים בארץ וננסה להבין מה באמת גורם להתקלחויות בחדרי חדרים ואיך, אם בכלל, ניתן למנוע את הפרידה הבאה ולהציל את הנישואים כשהעניינים בבית מגיעים לנקודת רתיחה.

בדידות וזרות איפה שהיה פעם "יחד"

עמוסים. עייפים. מותשים ותשושים. זה המצב אצל הרבה מאוד זוגות בתקופה הנוכחית. אחרי ימים ארוכים בא הלילה וכשהוא בא מתגנבת איתו גם מועקה. תחושת בדידות איפה שפעם הרגשתם זה את זו הכי קרובים ובטוחים, סימני שאלה בדבר מידת האינטימיות והאהבה שנותרה בנישואים שלכם, אם נותרה. ריקנות גדולה.

לא מכבר הוזכר הקשר בין גירושים לעידן האינטרנט, שבו אנשים לא באמת צריכים לדבר ואפילו לא לקיים יחסי מין. האינטרנט, לכאורה, עונה אצלנו על הרבה צרכים - הטלוויזיה, הרשתות החברתיות, הנטפילקס, כל אלו נותנים תחושת סיפוק שקרית, מענה על צורכי גמול רגשיים וחברתיים.

מצער אבל נכון, הטכנולוגיה אפשרה להרבה זוגות "למשוך" זוגית שלא באמת עובדת. יושבים בסלון וכל אחד שקוע במסך שלו. כשזה קורה לפרקים כשחוזרים הביתה מהעבודה מאוחר, קל להתעלם, אך מאז הקורונה, האפשרות להיות יחד בלי באמת להיות יחד הלכה ופחתה. ויתרה מכך, בזמן הסגר ו/או הבידודים האינסופיים שאנשים נכנסים ויוצאים מהם מעת לעת, אפשר לומר גם נעלמה.

במקום הזיוף התגנבה זרות והיא נותנת את אותותיה עכשיו יותר מתמיד. אין עבודה, אין מפגשים חברתיים, אין בילויים, מסעדות או חו"ל שיעזרו לטשטש את הניכור. שום דבר לא שובר את הלופ.

אי אפשר להעלות לאינסטגרם תמונות נוצצות שיחפו על ריקבון מתמשך והפוסטים הדביקים לכבוד יום הנישואין וימי ההולדת בפייסבוק התחלפו בסטטוסים על קורונה, מחאות וקונספירציות וגם כמה מודעות של אנשים שמחפשים חללי עבודה להשכרה לפני שהם "תולים" אחד את השנייה.

כשמכבים את האור ואי אפשר לדגמן החוצה את "האושר" שלכם, מסובך לזייף ואין ברירה אלא להסתכל לאמת בעיניים ולהודות – משהו נשבר.

פתאום אתם מבינים שאתם בכלל לא מכירים את האדם שעמו אתם חיים או גרוע מכך שאתם לא סובלים אחד את השנייה. חרדה ממשית שמא כל מה שנותר מהזוגיות שלכם זאת זיקה משותפת לגידול הילדים או פשוט פחד להישאר לבד, משתלטת על המקום ובנקודה הזאת בלתי נמנע שאופציה של פרידה וגירושין תעלה לדיון.

הקשיים שכולם חווים התרבו והתעצמו

חלומות לחוד ומציאות לחוד. שהות אינטנסיבית בבית 24/7 עם בן/ת הזוג עלולה להיות הרסנית. יותר מידי קרוב בסוף נהיה רחוק ובמיוחד כשמדובר בקרבה כפויה, לא בזמן חופשה כייפית על אי יפה עם חול לבן וים כחול.

אתם כלואים בבית, מנסים לתמרן בין הילדים, לעבודה, לעצמכם, אין הפסקה במרוץ, אין לאן לברוח וגם אין סבלנות כל הזמן להסביר ולנסות לגשר.

טוב זה בטוח לא עושה לזוגיות (!)

בתוך סיר הלחץ הזה העומס הפרקטי והרגשי נעשה בלתי נסבל. ריבים צורמים ושתיקות ארוכות. אצל כולנו יש יותר קשיים והעניין הוא לא רק הכמות, אלא האיכות.

כל אתגר שפעם הייתם מצליחים ליישב או לחלופין לטאטא מתחת לשטיח, הופך לקושי ממשי וכשאין אפשרות לנשום את זה החוצה ולהתרענן, כמות החמצן מצטמצמת והבלגן נעשה גועש.

הקורונה מאיימת באופן ממשי על השגרה המוכרת שלנו. ברמה הבריאותית אלפי אנשים נדבקים בנגיף כל יום, חלקם מחלימים וחלקם מאושפזים ואף מתים. ברמה הכלכלית מאות אלפי עובדים שכירים נאלצו לצמצם את שעות עבודתם, הוצאו לחל"ת או פוטרו.

גם אלו שכן מנסים לעבוד מהבית מתמודדים עם קושי להתאים את עצמם להסדר החדש, שכולל אצל רבים גם שמירה על הילדים שנותרו ללא מסגרות וגרוע מכך, העצמאיים נטולי הזכויות שחטפו מכה קשה שמי יודע מתי ואיך ניתן יהיה לשקם.

נוסף על כל הקשיים ברמה הפיננסית, הפרקטית והרגשית, מרחפת גם חוסר וודאות וההווה, שלא נדבר על העתיד, מהורהרים ומערערים.

עוד נדבך שראוי להתייחס אליו, מעבר לכל הקשיים, קשור בהתעוררות שהקורונה הביאה. מה זה אומר? אלו שעד עכשיו חיו במערכת יחסים אפורה ומשעממת או סבלו מנישואים שמושתתים על קרבות, ריבים ובגידות, פתאום הבינו שהחיים שלהם קצרים ונזילים והם לא רוצים להישאר במקום שלא טוב להם. ואגב, תחושת 'עדיין לא הספקתי להגשים' מובילה גם אנשים שנמצאים כבר שנים ארוכות בתוך מוסד הנישואים לכדי גירושים מאוחרים.

רוצים להיפרד, אבל האם זה הזמן המתאים?

על אף כל הדרמה שהנגיף עם הכתר מחולל בתא הזוגי והמשפחתי, רבים שואלים את עצמם האם זה הזמן הנכון לפתוח בהליך גירושין כשהמצב הכלכלי והבריאותי לוט בערפל, או שאולי עדיף לחכות. אבל נראה שהסגר השלישי מרים לנו דגל אדום וגם אלו שחשבו שהם מסוגלים למשוך עוד קצת ולהמתין עם פירוק החבילה, הגיעו לקצה ואומרים - לא עוד.

הקורונה אגב מטילה אימה גם על הסכמי גירושין שנחתמו טרום המגפה וגוררת סכסוכים כספיים רציניים. אנשים שחתמו על הסכם גירושין בידיעה שהם מרוויחים X, פתאום מצאו את עצמם מובטלים, בלי יכולת לשלם את סכומי המזונות שנקבעו או לחלופין אנשים שחילקו ביניהם את הנכסים ועכשיו מבינים שהחלוקה לא משרתת יותר את האינטרסים שלהם.

כולם בלי יוצא מן הכלל רוצים לשמור על טובת הילדים וכמובן, לא לפגוע באיכות החיים שאליה היו רגילים.

בהקשר הזה ההמלצה שלנו היא כזאת: אם אתם מחליטים להתגרש לא לעשות את זה לבד, להיעזר בעורך דין מנוסה לענייני משפחה ובכל מקרה להוסיף להסכם הגירושין סעיף קורונה. זאת כדי שבמידה ויחולו שינויים במצב הכלכלי, ניתן יהיה לשנות את ההסדרים וההתחייבויות בדבר חלוקת הרכוש, דמי המזונות, משמורת על הילדים וכיוצא בזה.

בשורה התחתונה, אין ספק שמשבר הקורונה גרר ועוד יגרור פרידות רבות. אם אתם מרגישים שכלו כל הקיצים ואתם רוצים לפרק את החבילה ולהיפרד, זכרו שביניכם לבין זה שממנו אתם רוצים לברוח היום, היתה פעם חברות ואהבה גדולה ולכן כדאי מאוד לנהל הליך גירושין חכם וזהיר ולכבד זה את זו. אם לא בשבילכם, לפחות בשביל הילדים.

קריאה נוספת: כל הדרכים לגביית מזונות שהוא לא משלם לך...