נצא מזה בריאים: איך לצלוח את הסגר בשלום?

זה נכון שאם מספיק רוצים אפשר וכדאי למצוא את חצי הכוס המלאה בכל הסיטואציה ולנצל את הזמן הקרוב לטובת התכנסות פנימה והתפתחות אישית, זוגית ומשפחתית, אבל זו לאו דווקא הבחירה הקלה.

כדי שלא נשתגע ונצליח לעבור בשפיות את השבועות המטורפים ואלו שעוד יבואו אחריהם, הכנו עבורכם מדריך עם טיפים שיעזרו לכם לצלוח את התקופה הזו בבית בשלום, עם או בלי ילדים.

איזה פעילויות ניתן לעשות כדי למלא את הזמן?

השאלה מה אפשר לעשות בזמן הסגר כדי למלא את הזמן, חוץ מלראות טלוויזיה, מעסיקה רבים מאיתנו בימים אלה.

אנשים שרגילים לצאת לעבודה, להיפגש עם חברים ולנהל אורח חיים שלא כולל שהות ממושכת בבית, באופן טבעי נגררים לזמן מסך אינטנסיבי, מול הטלוויזיה ו/או בפלאפון.

בהתחשב בעובדה שהתוכן הזמין לנו כרגע במדיות השונות, רובו ככולו עוסק בקורונה, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שאסקפיזם לא תקבלו מזה ומומלץ למצוא תחומי עניין נוספים. לאור השהיית המסגרות החינוכיות, הילדים של כולנו בבית וכדי שהם ואנחנו לא נאבד את שפיותנו, צריך למצוא דרך יצירתית להעביר את הזמן.

בזמן הסגר הילדים מתלוננים על שעמום וכשאין ילדים, גם המבוגרים עלולים למצוא את עצמם משעוממים.

כדי להתמודד עם השעמום מומלץ להציב אתגרים ולהבין איך אפשר לנצל את הזמן הזה כדי להתפתח ולא לנבול. שעמום הוא חשוב והוא מקור ליצירתיות ושינוי.

אנחנו חיים במציאות שבה השעמום לא קיים, כי אם לשבריר שנייה אנחנו מרגישים שעמום אנחנו מיד בורחים לפלאפון.

והנה פתאום התפנה לכם זמן והשעמום יכול להוליד גם פעילויות נהדרות כמו: לשחק משחקי קופסא, להרכיב פאזלים, לשמוע מוזיקה, לשיר, לרקוד, לבשל, ללמוד שפה חדשה, לעשות מדיטציה ולמחזר גלילי נייר טואלט, שהרי עכשיו יש לכולנו כאלה בשפע.

כמובן שצפייה מבוקרת בנטפליקס וכן בהרצאות טד יכולה להיות מעשירה וכך גם שיעורים וסדנאות אונליין.

כמו כן, כדאי לבנות לו"ז גם לילדים וגם לכם ולהגדיר זמני למידה / עבודה וזמני משחק, לשתף אותם במטלות הבית ולהקפיד על פעילות גופנית כדי שלא נתנוון ונסיים את הסגר הזה עם יותר מידי אוכל בקיבה ופחות מידי כוח בגוף.

אגב, כשהילדים הולכים לישון ובתקווה שעדיין נותרו בכם אנרגיות, שווה לנסות למצוא כמה רגעים לפעילויות זוגית כיפית - ארוחה טובה עם כוס יין, סרט ופופקורן, משחק קלפים וכיוצא בזה.

מובן שאם אתם נאלצים לעבוד מהבית תוך כדי הסגר, המשימה הופכת מאתגרת כפליים, אבל לפחות תתנחמו בעובדה שעדיין לא פיטרו אתכם ויש לכם עבודה.

מרחב אישי גם כשכולם צפופים באותו בית

אנשים צריכים מרחב מחייה ועל זה אי אפשר להתווכח. מכורח הדברים בשגרה הנוכחית שהכניסה את כולנו לתוך קופסא, המרחב הזה באופן טבעי מצטמצם, בעוד שהצורך באותו ספייס עולה.

השילוב בין שהות אינטנסיבית יחד והעובדה שאין לאן לברוח, כשהילדים משועממים וההורים מנסים לעבוד מהבית או לחלופין מובטלים בשל חל"ת או פיטורים, יוצר מחנק בתוך החלל המשותף.

אם יש אפשרות טכנית ליצור מרחב אישי לכל אחד ולהגדיר אזורים פרטיים, מה טוב. אך גם במידה והבית קטן ואין די מקום כדי לחלק אותו, מותר ואף הכרחי לדרוש מרחב אישי. איך עושים את זה? מתקשרים את הצורך בפרטיות בקול רם, בין אם מול בן/ת הזוג ובין אם מול הילדים.

תקשורת פתוחה וכנה תעזור לכם לקבל את השקט המיוחל ועדיף שהיא תקרה מוקדם ככל הניתן, לפני שהמחנק בבית יביא אתכם לסף רתיחה ומריבות מיותרות. זה בסדר לרצות להיות לבד בתוך הביחד שנכפה עלינו.

יחד שאמנם מביא עמו לא מעט דברים טובים לתוך מערכות היחסים בבית, אבל ללא כל ספק, גם לא מעט קשיים.

אם אתם מרגישים שאתם רוצים פרטיות תדרשו אותה בנימוס ותנצלו את הזמן כדי לקרוא ספר, לנהל שיחה עם חברים או בני משפחה שלא שוהים איתכם בבית או לטובת כל פעולה אחרת שתגרום לכם נחת ותחושה שמקומכם נשמר, גם בתוך המציאות הצפופה שבה אנו חיים.

מה יכול לעזור לנו להוריד את מפלס המתח והחרדה?

לא די בכך שחירותנו במרחב הציבורי מוגבלת מבחינה פיזית, אלא שלסגר הפרקטי נלוות גם מחשבות סוגרות רגשית.

בכל רגע נתון מספר החולים בארץ עולה ואפילו יציאה טריוויאלית לסופר, עלולה להסתיים בהדבקה. הריחוק החברתי מהיקרים לנו, הפחד להידבק או להדביק, המצב הכלכלי הרעוע של רובנו, תהיות קיומיות וחוסר הוודאות בנוגע ליום שאחרי, מעלים את מפלס המתח והחרדה ובצדק.

בין אם נרצה בכך ובין אם לא, הסגר הזה הוא סיר לחץ ובשונה מחיי היומיום, שבהם המציאות שבחוץ מכניסה לפרופורציה ומאזנת אותנו כשהרוחות סוערות, עכשיו אין איפה להצטנן.

כדי להוריד את מפלס המתח והחרדה מותר ורצוי לשתף במחשבות ובחששות שהתקופה הזו מציפה את בן/ת הזוג.

שיחה פתוחה וכנה בלי לבקר או לשפוט, בלי לבטל במשפטים כמו 'נו באמת, מספיק עם ההיסטריה, הכל יסתדר' בהכרח תניב תועלת ותסייע להרגיע את הלחץ. אם תצליחו לתקשר את הפחד ולא לאגור בבטן, להיות שם אחד בשביל השנייה, לחזק ולתמוך יש סיכוי גבוה יותר שהמצב הרגיש והנפיץ בלאו הכי, לא יתפוצץ לכם בפנים.

כמו כן, כדי לא להישאב למעגל הפאניקה מוטב להגביל את זמן הצפייה בחדשות. כשנעולים בבית ורואים חדשות 24/7 יש תחושה שסוף העולם קרב ובא.

האווירה האפוקליפטית הזו אולי מגבירה את האדרנלין ויוצרת ריגוש רגעי, אבל אין ספק שלשקוע לתוכה זו ממש לא טכניקה חכמה להפגת המתח.

במקום זה תעשו מקלחת חמה, קחו כמה נשימות וצאו לסיבוב (עד מאה מטרים) מהבית כדי להתרענן ולהזכיר לעצמכם, השמיים מעלינו עדיין לא נפלו והטירוף הזה הוא זמני.

איפה עובר הגבול בין תמיכה והישענות לתלות חונקת?

זוגיות בעידן האינטרנט, לצד טכנולוגיה שמתפתחת בקצב שיא ומרוץ חיים שאי אפשר באמת לקחת ממנו הפסקה, הפכה לנחלת הכלל.

עכשיו, הכל השתנה ויש זרות מסוימת בתוך הסיטואציה. אנשים בדור שלנו לא רגילים לפחד קיומי. מה יהיה אם ייגמר האוכל בסופרים? מה יהיה אם לא יהיו תרופות? מה יהיה אם לא יהיה מקום בבתי חולים?

הפחד הקיומי ואורח החיים שהשתנה לנו מול הפרצוף מן הקצה אל הקצה, גורמים לנו לרצות לקבל תמיכה וכשמקור התמיכה הוא רק בן/ת הזוג, ההישענות הבריאה יכולה בקלות להפוך לתלות חונקת.

הטנגו הזה שהוא מתרחק ואת מתקרבת (או להפך) מתיש ומגביר את הניכור בתוך כל הבלגן. כדי שזה לא יקרה מומלץ להגדיר גבולות גזרה, רגשית ופרקטית.

זה בסדר לרצות שבן/ת הזוג יראה אותנו ואת הפחדים שלנו, אבל אי אפשר להיות נזקקים ולצפות ממישהו אחר שיציל אותנו מעצמנו.

כמו שלכם קשה, גם לצד השני קשה ואם הפרטנר לא מצליח למלא במאה אחוז את מקומו כשמושיע, אין סיבה להיעלב, להפך.

במקום להוציא את כל המתח על בן/ת הזוג, לצפות ממנו לבדר אתכם ולהיות אוזן קשבת בלי הפסקה, תיעזרו גם בחברים בשיחות טלפוניות ובשיחות זום.

מעבר לזה, במקום להיות תלויים באחרים ולהתמרמר שאתם כלואים בבית עם הפחדים והילדים, נסו לייצר לעצמכם בתוך הבידוד מקום של עוצמה ותחפשו את החוזקות שלכם בפנים ולא רק בחוץ.

איך מסיימים את הסגר נשואים, אוהבים ועדיין שפויים?

תמיד אחרי החגים יש עלייה בשיעור המתגרשים והסיבה לכך נעוצה באינטימיות, בצפיפות, בריבים ובפיצוצים התכופים שתקופת החגים מביאה אל חיי הנישואים.

למרבה הצער, זה המקום לספר שלא רק גירושים הם הבעיה ומדיווחים של המשטרה ושירותי הרווחה עולה שחלה עלייה חדה בדיווחים על מקרי אלימות במשפחה בצל הקורונה. עוד עדות חיה ובועטת להשלכות של הקורונה והסגר לא רק על בריאותנו.

ככה זה, כשאתם נמצאים עם בן/ת הזוג בבית, לא בחופשה אלא בסגר, החסרונות צפים, פתיל הסבלנות מתקצר ואם לא מספיק ערניים לשינויים, העניינים בקלות יכולים להידרדר למקום לא טוב.

בתקופה הזו שמירה על איזון ופרופורציות תסייע לכם לשמור גם על שלום בית.

קחו את השבועות הקרובים כהזדמנות לבחון מחדש את חיי הנישואים שלכם, ללמוד עוד משהו אחד על השנייה, להכיר טוב יותר את האדם שאיתו אתם חיים (ואת הילדים) ואולי אפילו תצליחו להצית אש חדשה בזוגיות ולסיים את הסגר הזה אוהבים, שפויים וקרובים יותר.

קראו עוד בנושא: קורונה וגירושין קיום הסדרי שהיה בשיחת וידאו דרכים לפתרון סכסוכים בין בני זוג