אפשר גם אחרת: אלטרנטיבות לנישואים ברבנות

נתונים מראים ש-1 מתוך 5 זוגות לא מתחתן ברבנות והמספרים גבוהים יותר בקרב זוגות חילוניים, 1 מתוך 3.

עוד מעניין לגלות, שאת אותם ארגונים שמציעים חלופות מודרניות לנישואים ברבנות, מובילים דווקא אנשים דתיים ובפרט רבנים שמאסו ברבנות ורוצים לאפשר לבני זוג להינשא כדת משה וישראל, רק בלי לעבור בדרך פנימה (וחלילה החוצה) שבעה מדורי גיהינום.

את השאלה למה מלכתחילה להתחתן בעידן שבו כל כך הרבה זוגות מתגרשים אניח לדיון אחר. אתמקד בעובדה שנכון להיום, אף אחת מהאופציות שעומדות בפני אנשים שרוצים להתחתן בישראל מחוץ לרבנות, לא מאפשרת נישואים אזרחיים אמיתיים, אלא במקרה הטוב רק הכרה חוקית בהיותם זוג.

חשוב לציין, שהזכות להינשא מוכרת בעולם כזכות יסוד. בסעיף 16 להצהרת זכויות האדם הבסיסיות של האו"ם נקבע כי "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם, רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת".

בישראל קבע בג"צ כי "הזכות למשפחה הינה אחד היסודות המרכזיים של הקיום האנושי. היא נגזרת מההגנה של כבוד האדם, מן הזכות לפרטיות ומן ההגשמה של עקרון האוטונומיה של רצון הפרט, המצויה בגרעינו המהותי של מושג כבוד האדם".

עם זאת ועל אף האמור לעיל, במדינת ישראל אין אפשרות לנישואים מחוץ לרבנות, קיימת חובה להתחתן בטקס דתי ומי שלא תואם את הקריטריונים של הוד גזענותה, בכלל לא יכול ליישם את זכותו הבסיסית להינשא בארצו.

אנו המדינה הדמוקרטית היחידה שכופה על אזרחיה דין דתי בנושאים הקשורים במעמד אישי ובפרט בענייני נישואים ומשפחה ונראה שהנאורות בנושא עוד רחוקה מלהתממש. עד שנגיע לרגע שבו יוסדר חוק שמאפשר נישואים אזרחיים בישראל, חשוב שתכיר את האלטרנטיבות שעומדות בפניך ותבין לעומק את משמעותן.

מדוע אנשים מחפשים אפשרויות חדשות למיסוד הקשר?

ישנן הרבה סיבות שבגינן אנשים מרגישים צורך לחפש אלטרנטיבות לנישואים ברבנות. הראשונים שתרים אחר חלופות הנם כל אותם זוגות שהרבנות לא מסכימה לחתן ובכלל זאת: זוגות מעורבים (בן זוג אחד יהודי והשני לא), חסרי דת מוכרת, כאלו שיהדותם מוטלת בספק, פסולי חיתון (כהן וגרושה, ממזרים) ובני זוג מאותו מין.

רק כדי לסבר את האוזן, מעל ל-300,000 אנשים בישראל אינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה האורתודוקסית, על אף שהם חיים כיהודים מיום היוולדם, 3% מהאוכלוסייה מגדירים את עצמם כלהט"בים ולצד מספרים אלו מככבים יתר הפסולים שהרבנות מדירה.

הקבוצה השנייה כוללת את אלו שבוחרים לא להתחתן ברבנות מסיבות אידיאולוגיות, מתוך ביקורת על מוסד הנישואים ו/או על הממסד הרבני בישראל. אלו טוענים שהממסד הרבני מוקצן, אטום וחשוך. לראייתם, אותו ממסד, אשר מזוהה עם היהדות האורתודוקסית, לא נותן ייצוג למגוון הדעות אשר קיימות אצל יהודים.

הוא מנהל מערכת לא שיווניות, אשר מפלה אנשים רבים ובפרט נשים ולא זאת בלבד, הוא מרחיק אנשים מהיהדות במקום לקרב. ממחקר שנערך לאחרונה עולה, שהרבה יהודים מעידים כי הם לא מאסו ביהדות אלא ברבנות, ברבנים ובשירותי הדת שאלו נותנים.

לא מדובר כאן על וויכוח בין חילוניים לדתיים, אלא בין אנשים שרוצים שוויון לבין אלו שמוכנים לוותר עליו לטובת הממסד הרבני הישן. הרעיון אינו להעלים את הרבנות, אלא לשבור את המונופול שלה ולהציע אלטרנטיבה שתאפשר לכל אותם אזרחים להגשים את זכותם לבחור.

לבחור את סוג ואופי הטקס שבו יינשאו, טקס שיהיה תואם את עולם הערכים הפרטי של הזוג, לבחור את הסמכות שתחתן אותם ולא פחות חשוב – לבחור מראש, במידה וחלילה ירצו להיפרד, איפה ואיך זה יקרה.

עובדתית, אין התאמה בין הרבנות לבין המציאות העכשווית וקיים פער משמעותי, בין מציאות פוליטית שבה אין חופש בחירה לבין הציבור שלא תומך בכך.

העולם נאור ופתוח יותר וזה המצב. אין צורך לגונן על היהדות בכפפות של משי, אנחנו לא נמצאים יותר בסכנת התבוללות, יש לנו בית ובבית הזה, שהוכתר כדמוקרטי, מוכרחה להיות הלימה בין רצונותיהם של האזרחים לבין מה שמוצע להם באופן חוקי, בנוגע לנישואים ובכלל.

אני חושבת שצריך להתמודד עם הפער בחוכמה ולאפשר לאנשים שרוצים (או צריכים) לבחור אחרת, לממש אלטרנטיביות ראויות למיסוד הקשר שלהם בארץ.

האלטרנטיבות הקיימות וההשלכות על בני הזוג והילדים

חתונה אזרחית

כפי שוודאי שמעת, על אף שאין אפשרות להינשא במדינת ישראל מחוץ לרבנות, ניתן להתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל, לחזור לארץ ולהירשם במשרד הפנים כזוג נשוי. זו אגב האופציה היחידה שבה משרד הפנים יכיר בכם כזוג נשוי.

ישנן 51 מדינות בעולם שעורכות נישואים אזרחיים וכל אחת מאפשרת לך לבצע טקס נישואים אזרחי ולקבל תעודת נישואים ובהמשך מעמד חוקי כנשוי בישראל.

הבחירה איפה להתחתן, מי יחתן אותך ואיך תיראה החתונה נמצאת בידיים שלך ומעבר לרישום והגשת אישור כשירות, שמעיד שאינך מנהל יחסים או נשוי למישהי אחרת, אין בירוקרטיה נוספת.

האופציה הזו אמנם חוסכת לך את כל ההליך מול הרבנות טרום הנישואים ואת הטקס עצמו, אך חשוב שתדע שבמידה ותרצה להתגרש, הסמכות שתדון בבקשתך עדיין תהיה הרבנות.

בעת פרידה כולם מתמודדים עם סוגיות של רכוש והורות ובמקרה של נישואים אזרחיים בחו"ל, מי שיסדיר את אותם עניינים וביניהם גם נושאי ירושה, גמלאות ומזונות, יהיה בית הדין הרבני.

זאת למעט מקרה בו אתה וזוגתך חתמתם מראש על הסכם מול עורך דין הבקיא בדיני משפחה, שקובע כי במידה וחלילה תרצו להתגרש, ההליך יטופל מול בית המשפט לענייני משפחה בישראל.

יתרה מכך, נישואים בחו"ל עולים לא מעט כסף, תלוי ביעד שבו תבחר להתחתן והם אינם נגישים למי שידו אינה משגת. בנוגע לסוגיית הילדים שמטרידה רבים מהזוגות שרוצים למסד את הקשר שלהם מחוץ לנישואים, אך לא רוצים שהילדים יפגעו מכך, אתה יכול להיות רגוע.

לאחר הרישום במשרד הפנים, אתה, בת זוגך והילדים תהיו זכאים לכלל הזכויות שזוגות שהתחתנו ברבנות מקבלים. הילדים שלך ירשמו כיהודים במשרד הפנים ויוכלו, במידה וירצו בכך בעתיד, להתחתן ברבנות כמו כל אחד אחר, למרות שהוריהם לא עשו זאת.

ישנה אופציה נוספת של נישואים בהתכתבות, המוכרת גם בשם נישואי מקסיקו או נישואי פראגוואי. מדינות אלו יאפשרו לך לשלוח מסמכים בלבד, או מקסימום ידרשו הגעה של אחד מבני הזוג על מנת להתחתן.

בסוף ההליך הבירוקרטי תקבלו תעודת נישואים, אותה יהיה עליך להעביר למנהל האוכלוסין כדי להירשם כנשואים בישראל.

חתונה שווה

פרויקט בהובלתם של ארגון ישראל חופשית (הויה), התנועה המסורתית-קונסרבטיבית והתנועה הרפורמית. הפרויקט מציע לאנשים להרחיק את עצמם מהרבנות הראשית וממערכת המשפט המסובכת הקיימת בישראל בכל הנוגע לענייני משפחה ולבחור טקס חתונה יהודי הדדי ושוויוני, שתואם את עולם הערכים של הזוג העומד תחת החופה ונותן מקום וביטוי לשני בני הזוג, בקול ובכתב.

מדובר על טקס שאינו בסמכות הרבנות הראשית ועל כן הוא מנתק את הזוג מאותו מוסד, גם בכניסה לקשר וגם וחלילה, ביציאה ממנו.

מובילי הפרויקט רוצים להעלות את המודעות בקרב זוגות ששוקלים להתחתן ברבנות בנוגע לזכויות שלהם, ההשלכות של הבחירה, הסכנות והמשמעות של נישואים על חייהם המשותפים, בעיקר בעת פרידה.

סקרים שנערכו בקרב ישראלים ממגוון שכבות אוכלוסייה מראים, שהרבה זוגות בוחרים להתחתן ברבנות מתוך כבוד למסורת ולמשפחה. יזמי חתונה שווה מאמינים שאם יעשה שינוי תפיסתי אצל הדור הבוגר יותר ויתרבו אופציות לחתונה יהודית, רק מחוץ לרבנות החשוכה, הסיכוי שזוגות צעירים יפנו לאלטרנטיבות שיווניות ושפויות יותר, עולה.

היחידה המשפטית של חתונה שווה חורטת על דגלה לסייע לזוגות להגיע להחלטה הנכונה להם, מתוך מודעות משפטית, חברתית ואישית ומתוך הבנה שאפשר לוותר על הרבנות בדרך לחופה.

מיקי גיצין, מנכ"ל ישראל חופשית, אומר "נכון להיום אין פתרון חוקי לנישואים אזרחיים ולאור העובדה שאין אופציה לשנות את המציאות הפוליטית בכנסת הנוכחית כדי לקדם חקיקה אזרחית לנישואים וגירושים בישראל, אנו מייצרים כמה שיותר כלים שמטרתם להפוך את המערכת הנוכחית הקיימת ללא רלוונטית".

גיצין לא בהכרח מערער על הרבנות עצמה, כי אם על האורתודוקסיה שדורשת טקס מסורתי, עתיק, לא שיווני ושאינו עולה בקנה אחד עם הערכים המודרניים שלפיהם אנו חיים ומתנהלים במדינת ישראל.

עוד עולה מדבריו של גיצין, שהרעיון אשר מוביל את הארגון הנו לחבר בין היהדות לבין ההווה ולמצוא דרך לשלב בין מחויבות לשוויון מגדרי ומחויבות למסורת היהודית.

הפרויקט מציע לזוגות שלוש אופציות: חתונה רפורמית ישראלית, חתונה הלכתית מסורתית-קונסרבטיבית וחתונה יהודית חילונית.

כל אחת מן האפשרויות שמה דגש על זיקה להלכה ולמסורת היהודית, אך כוללת מתן פרשנות שונה מזו של היהדות האורתודוקסית. המטרה היא לאפשר לזוג למצוא את הצדדים בהלכה שאליהם הם מתחברים, אשר תואמים את האג'נדה שמובילה אותם בחיים.

בנוסף, חתונה שווה מציעה להמיר את הטקס המסורתי, טקס של קניין ובעלות של החתן על הכלה - "הרי את מקודשת לי", הכתובה וכיוצא בזה, בטקס של תרבות ומשמעות אישית.

רובנו לא באמת יודעים מה אנחנו אומרים במהלך הטקס ולא מבינים את המשמעויות, הן פרקטית והן רוחנית, של ההצהרות שאנו מצהירים. דווקא מתוך היכרות של הרבנים שיזמו את הפרויקט, עם ההלכות ומשמעותן, נולד הצורך בהגמשת הכללים של הטקס.

כלה מכוסה בהינומה ושותקת זה לא בדיוק המצב תחת קורת הגג המשותפת של רובנו, טקס שנשים אינן משתתפות בו הוא לגמרי מנותק מהמציאות וחתימה על שטר התחייבות כלכלית חד צדדית רלוונטי יותר לימי הביניים.

אנו חיים בעידן שבו נשים שותפות פעילות בתוך חיי הזוגיות והמשפחה, הן מדברות והרבה, הן עובדות, מנהלות קריירות משגשגות ומרוויחות כסף, במקרים מסוימים אף יותר מהגבר.

אני באופן אישי לא רואה תרחיש שבו אעמוד בחגיגת אהבה מתחת לחופה ואשתוק. טקס החתונה מוכרח לכלול מחוות הדדיות, הצהרות שיווניות והתחייבות של שני הצדדים לאהוב ולכבד אחד את השנייה.

במקום הדרכות חתן כלה מפרכות שאינן תואמות את המוסכמות והאידיאלים שלפיהם אני ובן זוגי מתנהלים בחיי השותפות שלנו, רב אורתודוקסי שלא שותף לעולם הערכים שלי ולעיתים אף מתנגד לו וכתובה שעיקר תכליתה מגוחך בעיניי בלשון המעטה, קיימת אפשרות לחתונה שווה, תרתי משמע.

מדובר על חתונה שלא בועטת ביהדות, אלא להפך - היא נותנת לה מקום של כבוד מתוך בחירה חופשית, היכרות עם ההלכות וקבלה כנה של ההתחייבויות שאנו לוקחים על עצמנו.

בנוגע לזכויות המשפטיות שלך, של בת זוגך ושל הילדים, עליך לחתום על תצהיר חיים משותפים מול עורך דין, תצהיר שמעיד שהזוג אכן מקיים חיים משותפים וכן שהסטטוס המשפטי שלהם הוא ידועים בציבור.

ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה. הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא הדרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שמוענקים לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או שאינם יכולים להינשא על פי חוקי מדינת ישראל.

חשוב שתדע, שעקרונית, גם ללא חתימה על הסכם מסודר, בני זוג שמנהלים חיי אישות משותפים יכולים להיחשב כידועים בציבור, אמנם חתימה על מסמך כזה בנוכחות עורך דין חוסכת בעיות והתלבטויות ומסירה ספק, למקרה שיהיה כזה.

לאחר החתימה על התצהיר תקבל את תעודת החיים המשותפים של הויה. התצהיר והתעודה ישרתו אותך בהליכים מול הרשויות ובתי עסק דוגמת “מחיר למשתכן”, בנקים, בתי ספר, גני ילדים וכך הלאה, אשר מבקשים לדעת שאתה ובת זוגך מנהלים משק בית משותף ונחשבים כזוג לכל דבר.

אגב, באפשרותך לקבל גם תעודת זוגיות של ארגון משפחה חדשה, תעודה שמקנה לבני הזוג את אותו מעמד מול המדינה, אותן זכויות ואותן חובות.

הסכמי נישואים

קיימת אופציה של נישואי חוזה. נישואים אלו נערכים באמצעות כתב התקשרות משפטי וחוקי, כלומר הסכם חיים משותפים, שמנוסח ונחתם על ידי בני הזוג בעזרת ארגון הויה או ארגון משפחה חדשה, בנוכחות עורך דין.

בני הזוג יכולים להוסיף להסכם החיים המשותפים שביניהם גם כתב זוגיות, כלומר תעודת זוגיות שמהווה הצהרה פורמלית על הזוגיות, הצהרה המקובלת על מוסדות וגופים ציבוריים לשם הוכחת זוגיות, כפי שציינתי לעיל.

כתב הזוגיות לרוב נערך ונתחם במעמד טקסי בו מצהירים בני הזוג על שמירת הנאמנות והמסירות ההדדית ביניהם. תעודת הזוגיות מעניקה לבני הזוג מעמד רשמי, משפטי וחוקי כבני זוג מול המדינה ובפרט מול ביטוח לאומי, כך שלבני הזוג ולילדים יש את כל הזכויות והחובות של זוגות שנישאו ברבנות.

הרבה זוגות שמחליטים להתחתן שקועים מידי באושר הרגעי ושוכחים להכין מקדמי הגנה למקרה שאותו סיפור קסום שבו שניהם חיים באושר ועושר יתנפץ להם בפרצוף בבוא היום. לכן, ניתן (ואולי אף רצוי במקרים מסוימים) לבצע הסכם טרום נישואים.

הסכם זה איננו הלכתי והוא מוכר על פי חוק כהסכם שמסדיר את הנישואים, ללא קשר לסוג הטקס שבו יינשאו בני הזוג, אם בכלל. הסכם כזה נחתם בנוכחות עורך דין וכולל לרוב הסכם ממון וכן הצהרה שבמקרה של פרידה, העניין יטופל בבית משפט לענייני משפחה. זאת בכל הנוגע לנושאי מזונות ילדים, מזונות, חלוקת רכוש וכיוצא בזה.

אגב, חשוב לדעת שניתן לבצע הסכם טרום נישואים גם אם התחתנת ברבנות וכך למנוע, במקרה של פרידה, את המעבר בדלת של בית הדין הרבני.

כדאי מאוד לדעת, שגם במקרה שלא נחתם הסכם כזה, אם האישה פנתה ראשונה לבית המשפט לענייני משפחה ופתחה תיק בקשה לגירושים, אז הבקשה תטופל שם ולא בבית הדין הרבני.

בדרך לחופה עוצרים לחשוב ומבצעים בחירה מושכלת!

גדלתי בבית חילוני, עם אבא שמכיר את התנ"ך על בוריו ואמא, בת לניצולי שואה, שהחליטו ביודעין לכפור באלוהים, לא מתוך הנחה שאין אלוהים, אלא שיש כזה והוא לא בהכרח טוב כמו שכולם מנסים לתאר.

צמד המילים כפייה דתית הרתיח אותי במשך שנים ובכלל זאת העובדה שאין אוטובוסים בשבת, שבעלי עסקים ערבים מקבלים קנסות בפסח ושחרדים לא ממלאים את חובותיהם, לשרת בצבא או בשירות לאומי ולשלם מיסים.

היה לי אנטי גדול כלפי הדת ולקח לי הרבה זמן לבצע את ההפרדה בין דתיים, חרדיים, יהדות, דת והממסדים ששולטים בכל אלו. אני מוכרחה להודות, שרק אחרי שהכרתי את בן זוגי, נתפתח לי צוהר לעולם שבו באמת ובתמים לכל אחד יש את האלוהים שלו ואת הזכות לבחור מה לקחת ובמיוחד מה לא לקחת מהיהדות.

אני מגדירה את עצמי כאישה חזקה ואין לי שום צורך מיוחד להשתתף בטקס שבו מישהו יתחייב לשמור עליי ו/או לדאוג לי כלכלית, למרות שהידיעה שיש מי שאכפת לו ממך מאוד מרגיעה ונעימה.

לשמחתי הרבה, אף אחד לא קובע לי כיצד לנהל את הקשר עם בן זוגי בחיי היום יום ואף אחד גם לא ייקבע לי איך לגדל ולחנך את ילדיי.

אמנם, במעמד החגיגי שבו נכריז על רצוננו לקשור את גורלנו זה בזה ולהתמסד, נוכל לעשות זאת כמו שאנחנו רוצים, אך אם נבחר שלא לעבור ברבנות, לא נזכה להכרה כזוג נשוי מהמדינה אותה אנו משרתים ואוהבים. הכרחי להדגיש, שלצורך חתונה כדת משה וישראל אין צורך ברבנות, אפילו לא ברב.

נחוצים רק חתן, כלה, שני עדים וכמה כללים הלכתיים, שבעזרת חיפוש של פחות משתי שניות בגוגל, אפשר להוציא מהאינטרנט. אם כך, נשאלת השאלה - למה בכל זאת כופים עלינו כיצד יראה הטקס, היכן נירשם ואיפה חלילה נתגרש אם לא נתחתן ברבנות? תמוה משהו.

עצוב להכיר בכך, אך הרבנות לא הופכת לנאורה יותר עם השנים ועד שהיא לא תבצע ארגון מחדש, התייעלות ושינוי מדיניות, מוכרחים למצוא אלטרנטיבות מותאמות למציאות המודרנית. 20% מהזוגות בישראל אינם רשומים כנשואים והגיע הזמן לפעול למיסוד האופציות האזרחיות בארצנו, כמו בכל מדינה דמוקרטית בעולם.

שבירת המונופול והוצאת הכוח הבלעדי מידיה של הרבנות ומתן אלטרנטיבה ראויה לנישואים בארץ, משמע תוקפם של נישואים אזרחיים בישראל, תקרב יותר אנשים ליהדות ולא להפך ונראה שאין ברירה אחרת, מלבד לאפשר לאנשים לנהל את יהדותם על פי דעתם.

לראייתי, קשר צריך גבולות ומסגרת כדי להתקיים, אבל אני פשוט לא בטוחה או נכון יותר לומר – בטוחה שלא מוסד הנישואים ובפרט נישואים דרך הרבנות, זה המקום לתת את המענה לצורך הזה.

עם זאת, לטנגו צריך שניים ולא אחת במערכת יחסית זוגית (וגם חברית) נאלצים להתגמש, כדי לתת ביטוי ומקום לערכים של זה שאתה אוהב, גם אם אלו אינם מתיישבים בול תחת אותן שבלונות.

בפתחה של שנת 2020 מחלוקת בין בני זוג על האופן שבו הם היו רוצים להינשא, הכוללות דילמות מול המשפחה ורצון לא לאכזב את אלו שגידלו אותך, צפות ועולות טרום הנישואים.

הידיעה שקיימת יותר מאופציה אחת, גורמת לאנשים לבחון ולשקול לעומק את האלטרנטיבות שעומדות בפניהם ולא משנה במה בסוף תבחר, גם אם זה יהיה לרוץ עם העדר, כדאי שההחלטה תתקבל בעיניים פקוחות ובהבנה מלאה בכל הנוגע להשלכות של הבחירה שלך בעתיד.