התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה - אימתי?

כלומר, מבחינת ההלכה היהודית לא משנה באיזה אופן בני הזוג היהודיים נישאו, בין אם בטקס דתי כדת משה בישראל ובין אם בטקס אזרחי, עדיין ובכל מקרה, על מנת להתגרש כדת וכדין יהא עליהם להתגרש במסגרת בית הדין הרבני.

עבור מי זה בדיוק רלוונטי?

במקרה השני, בו שני בני הזוג משתייכים לדתות שונות, אזי יש להגיש בקשה להתרת נישואים בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר יקבע את סמכות השיפוט הרלוונטית לבקשה, וזאת בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1959.

יובהר כי המונח התרת נישואין כולל לרבות גירושין, ביטול נישואין, והכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם.

יש להגיש את הבקשה להתרת נישואים לבית המשפט לענייני משפחה בכל מקרה, וזאת גם במקרה של זוג מעורב, שאחד מהם משתייך לדת מוכרת כגון יהדות, אשר מעוניינים להתגרש בפני בית הדין הדתי שלו.

סמכותו של בית הדין הרבני תקום אך ורק מכוח קביעת בית המשפט לענייני משפחה לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין, כפי שנסביר בהרחבה בהמשך הסקירה.

הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה שאליו יש להגיש את הבקשה להתרת נישואים, תיקבע בהתאם למקום מגוריהם המשותף של הצדדים. במידה ובמועד הגשת הבקשה בני הזוג כבר אינם מתגוררים עוד ביחד, תוגש הבקשה לבית המשפט שבאזור המגורים המשותף האחרון שלהם.

במידה ושני בני הזוג מעוניינים להתגרש הבקשה תוגש בהסכמת שניהם. במידה ורק אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש הבקשה תוגש על ידו בלבד וכמובן שרצוי להיות מיוצג על ידי עורך דין מנוסה בגירושין.

במסגרת הבקשה להתרת הנישואין יש לציין פרטים אינפורמטיביים לגבי שני בני הזוג, אשר כוללים את שמות בני הזוג, מספרי תעודת הזהות שלהם, מקום מושבם, העדה הדתית אליה משתייכים הצדדים, תאריך הנישואין של הצדדים, מקום נישואיהם וכיו"ב.

בנוסף, יש לפרט במסגרת הבקשה את הרקע והנימוקים לבקשת ההתרה. כמו כן יש לצרף לבקשה את מסמכי תעודת הנישואין של בני הזוג, מסמכים המעידים על מוצאם הדתי, וכן תצהירי עדות של קרובים בדבר השתייכותם הדתית של הצדדים, על מנת שבית המשפט הדן בבקשה יוכל לקבוע לאיזו ערכאה נתונה הסמכות לדון בהתרת הנישואין של הצדדים.

לדוגמא:

לגבי חסר דת - יש לצרף תצהיר של אדם נוסף, המכיר היטב את בן הזוג חסר הדת ויכול להעיד על העובדות הרלוונטית לקביעת השתייכותו הדתית. האם עבר טקס המשייכו לעדה כלשהי, כגון טבילה ואם כן, לאיזו? מה היתה דתם של הורי הוריו (סבו וסבתו)?

לגבי נוצרי - אם אחד מבני הזוג הוא נוצרי, יש לצרף תעודת טבילה בצרוף תרגום מאושר לעברית. אם בן הזוג לא הוטבל, או שאין באפשרותו לצרף תעודת טבילה, במידה ואינו נוצרי קתולי, די בתצהיר של אדם נוסף, המכיר אותו היטב ויכול להעיד על העובדות הרלוונטיות, לקביעת השתייכותו הדתית, לרבות הטבילה.

במידה והבקשה להתרת נישואין מוגשת לגבי שני בני זוג חסרי דת, הסמכות לדון בגירושיהם של הצדדים מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה.

במידה והבקשה להתרת נישואין מוגשת לגבי בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת, דהיינו, יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, יפנה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בכתב לראש בית הדין הדתי הנוגע בדבר, על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם יש צורך בגירושי הצדדים, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש.

במידה ושני בני הזוג הנם בני דתות מוכרות שונות, תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר. על ראש בית דין שקיבל פניה כאמור, למסור תוך 3 חודשים את קביעתו בעניין זה, אם כי ניתן להאריך מועד זה במידה והדבר נדרש לצורך בירור העובדות.

קביעתו של ראש בית הדין הדתי נועדה לסייע לבית המשפט הדן בבקשה, באמצעות הבהרת עמדת בית הדין הדתי בנוגע לצורך בגירושי הצדדים בהתאם להלכה הדתית שלפיה פוסק אותו בית דין.

עם זאת, אין בה כדי לחייב את בית המשפט לענייני משפחה לגבי פסק הדין שיינתן בבקשה להתרת הנישואין והדבר נתון לשיקול דעתו.

במידה ושסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה מצא לנכון לקבל את קביעתו של ראש בית הדין הדתי, אזי יש לפעול כך:

• אם ראש בית הדין הדתי קבע שיש צורך בגירושין - על בית המשפט לענייני משפחה להעביר את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין. לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין. עם זאת, אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין.
• אם ראש בית הדין הדתי קבע שאין צורך בגירושין, או שקביעתו לא נמסרה במועד - בית המשפט לענייני משפחה הוא שידון בבקשה להתרת הנישואין.

יחד עם זאת ועל אף האמור לעיל, רשאי נשיא בית המשפט העליון, לבקשת בעל דין, או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות כי סמכות השיפוט בבקשה מסוימת להתרת נישואין תהיה לבית המשפט או לבית דין דתי אחר, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

בנוסף, ראש בית דין דתי רשאי להודיע, בהודעה כללית, לנשיא בית המשפט העליון, כי בהתקיים נסיבות מסוימות אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש, ובמקרה כזה, לא תישלח פניה לאותו בית דין.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!