צו הורות פסיקתי הינו צו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ואשר מאפשר למי שאינו הורה ביולוגי של ילד מסויים להירשם כהורה שלו. כלומר, מדובר בצו הורות משפטית שמהווה חלופה לצו אימוץ.
צו זה מאפשר, בין היתר, לחד מיניים להירשם כהורה נוסף של ילד שנולד לבן הזוג שלהם ושאותו הם מגדלים יחדיו במסגרת הקשר הזוגי שלהם.
במסגרת הליך עמ"ש 2574-12-17 היועמ"ש לממשלה – משרד הרווחה נ' ד' ול' אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, נדונה השאלה מהו מועד תחולת צו ההורות הפסיקתי.
האם הוא נכנס לתוקף רק ממועד נתינתו על ידי בית המשפט ואילך, או שאולי יש לו תוקף רטרואקטיבי כך שהוא חל כבר ממועד לידת הילד שלגביו ניתן צו ההורות הפסיקתי.
תיק זה עסק בערעור שהוגש על ידי היועמ"ש לממשלה על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, לגבי זוג לסביות אשר כל אחת מהן הביאה זו אחר זו ילד לעולם מאותו תורם זרע, כאשר שתיהן מגדלות יחדיו את שני הילדים וזאת ממועד לידתם.
כאשר נולד הילד הראשון, בת הזוג שאינה אמו הביולוגית הוציאה צו אימוץ לגביו. כאשר היא עצמה ילדה את הילד השני, בת הזוג השניה הגישה מספר חודשים לאחר מכן בקשה להוצאת צו הורות פסיקתי לגביו.
בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה וגם קבע שצו ההורות הפסיקתי יחול כבר ממועד לידת הילד.
בית המשפט נימק זאת בכך שאין המדובר בצו המכונן מצב חדש שנוצר, אלא שהוא משקף עובדה קיימת, לפיה בת זוגה של ההורה הביולוגית משמשת כהורה נוסף לילד כבר מרגע היוולדו, ועל כן אין כל מניעה כי הצהרה זו תחול רטרואקטיבית ותשקף את המצב לאשורו.
בנוסף, ההכרה הרטרואקטיבית בהורות שלה מיום הלידה מיטיבה עם הילד ועולה עם הצורך להכיר בזכויותיו ולממשן.
היועמ"ש לממשלה הגיש ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה לפיה צו הורות פסיקתי הנו צו המכונן את ההורות, ואינו צו המצהיר על הורות קיימת.
לשיטתו, יצירת הורות משפטית בדרך של אימוץ, צו הורות לפי חוק הפונדקאות או צו הורות פסיקתי, נוצרת רק משעה שבית המשפט קובע את קיומה במסגרת פסק דין.
משמעות הקביעה לפיה צו ההורות הפסיקתי מצהיר על ההורות ולא מכונן אותה, הנה הכרה ב-"הורות הסכמית" קרי, כזו המאפשרת רכישת מעמד של הורה מכוח הסכמה של ההורה הגנטי.
אולם, הכרה כזו הנה פסולה ומנוגדת לתכליתם של ההסדרים המשפטיים הקיימים הבאים לידי ביטוי במנגנוני הפיקוח והבקרה הקבועים בחוק האימוץ ובחוק הפונדקאות.
עוד טען היועמ"ש שאין סיבה לסטות מהמצב המשפטי בשעה שבנות הזוג הגישו את הבקשה לצו הורות פסיקתי במשך מספר רב של חודשים לאחר הולדת הילד.
לגישתו, יש להגיש את הבקשה למתן צו הורות פסיקתי תוך 90 יום מיום לידת הילד, אחרת תחולת הצו, אם ינתן, תהא בהכרח ממועד המאוחר להולדת הילד.
בנות הזוג טענו שהערעור מעלה חשש בדבר שיקולים זרים מצד היועמ"ש כלפיהן, מאחר שערכאות משפטיות שונות כבר הכירו בתחולת צו הורות פסיקתי ממועד הלידה ביחס לקטינים שהבקשה בעניינם הוגשה חודשים רבים ואף שנים לאחר מועד לידתם, אך היועץ המשפטי לממשלה לא ערער על אותן החלטות.
בנוסף, בפסק דין עמ"ש 60269-01-17 ב"כ היועץ המשפטי לממשלה נ' סול נקבע מפורשות שיש להותיר את מסגרת השיקולים למתן צו הורות רטרואקטיבי אשר תחולתו למן מועד הלידה ואילך, כמסגרת פתוחה וכי ראוי להותיר בידי בית משפט שיקול דעת רחב.
פסק הדין בעניין סול לא קבע כי הגשת הבקשה לצו הורות במועד מסוים מהווה תנאי יחיד שבהיעדרו אין לאשר תחולה רטרואקטיבית של הצו, אלא שמועד הגשת הבקשה הנו שיקול אחד מני רבים.
עוד טענו בנות הזוג כי הקריטריונים אותם קבע היועמ"ש כתנאי למתן הסכמתו לצו הורות פסיקתי ולתחולה רטרואקטיבית של הצו אינם מפורסמים וידועים לציבור וכידוע, נורמה משפטית שאינה גלויה אינה בת תוקף ודינה בטלות.
תחילה קבע בית המשפט המחוזי שצו הורות פסיקתי הנו צו מכונן ולא צו הצהרתי וזאת בהתאם לקביעת בית המשפט העליון בהליך בע"מ 4880/18 פלונית ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה. לפיכך, ככל שמפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה משתמע כי צו ההורות שניתן הוא הצהרתי, יש לבטל קביעה זו ולראות בצו כמכונן.
לגבי מועד תחולתו של צו ההורות הפסיקתי, דחה בית המשפט את גישת היועמ"ש לממשלה לפיה יש להגיש את הבקשה למתן צו הורות פסיקתי תוך 90 יום מיום לידת הילד כדי שהצו יחול ממועד לידת הילד, וקבע שאין לאמץ מועד קבוע ומוגדר, שלאחריו צו ההורות יהא מיום הינתנו בלבד.
בית המשפט פסק כי ראוי להותיר בידי בית משפט מרווח של שיקול דעת, לשם קביעת מועד התחולה, לאחר שקילת מכלול הנתונים והנסיבות של המקרה הפרטני.
דרך זו תואמת והולמת יותר את המדיניות המאפיינת את דיני המשפחה בכלל, והעוסקים ביחסי הורים וילדיהם הקטינים בפרט. על כן, אימוץ מבחן טכני התוחם את מועד הגשת הבקשה בזמן, תחת מבחן מהותי המתמקד בשאלת קיומה בפועל של ההורות טרם מתן הצו, מנוגד הוא לאותה מדיניות ולעקרונות השיטה.
מה גם שאי הגשת הבקשה במועד מוקדם יותר לא נבעה מאדישות או מיחס של זלזול של בנות הזוג, זניחה או חזרה מרצונה של בת הזוג שאינה האם הביולוגית בהכרה בהורותה על הילד או באיכות הקשר הזוגי ביניהן, אלא מנסיבות הנובעות מעצם לידתו והקשיים בהם נתקלים הורים, משנולד להם ילד, כאשר את רוב מרצם ומשאביהם הם מפנים באותה תקופה לגידולו.
אותם קשיים שהיו נחלת בנות הזוג ואליהן נקלעו בעל כורחן, מנעו או הקשו עליהן להגיש הבקשה ולשאת בעלויות הייצוג המשפטי הנדרש.
אמנם, בתיק סול נפסק כי צו הורות יחול ממועד הינתנו, אולם גם נפסק שבית המשפט יהא רשאי, על פי שיקול דעתו, להקדים את תחולתו למועד הלידה וזאת מטעמים שירשמו על ידו, סמכות זו תהא סמכות רחבה ומסגרת השיקולים אותם ישקול בית המשפט תהא פתוחה.
בית המשפט יבחן לצורך הקדמת מועד חלותו של הצו למועד הלידה, בין השאר, את העובדות הבאות:
כלומר, מועד הגשת הבקשה אינו חזות הכל ולא אמור לבדו להכריע תחולת הצו, למפרע או מיום הינתנו, כאשר לצד זאת יבחנו נתונים ושיקולים שונים, שעיקר העיקרים הינו בחינת טובת הקטין.
כשמדובר במערכת זוגית, שבתוכה התעצבה ההחלטה להוליד צאצא ובמקרה דנן המדובר בילד שני, כשהראשון הוא בנה הגנטי של האחת והשני הוא בנה הגנטי של השניה, ואל תוכה של מערכת זו הוא נולד, או אז המדיניות הרצויה מחייבת מתן משקל יותר למשפחתיות ולהורות החברתית שקמה ממועד הלידה, על פני שיקולים טכניים פורמליים אחרים דוגמת מועד הגשת הבקשה, ובתנאי כי זה לא מנע או הקשה על בירור העובדות הרלוונטיות.
צו כזה משרת את טובת הילד ובדומה לילד גנטי, לתחולתו מיום הלידה משמעויות כלכליות וחשוב מכך, הכרה בזהותו ושורשיו מאותו מועד, והוא מונע קיומו של פער בין המצב העובדתי ובין המצב המשפטי.
יחד עם זאת, מוטב שהבקשה למתן צו הורות תוגש בסמוך ללידת קטין, מאחר שטובתו של קטין היא כי יחסי ההורות יכוננו ויוכרו סמוך ללידתו.
בתי המשפט כבר החליטו שיש בכוחם ליתן צו הורות פסיקתי ואף להחילו רטרואקטיבית. לפיכך, לא נמצא כל צידוק מדוע להימנע דווקא במקרה דנן ממתן צו כזה, המשרת את טובת הילד, רק בשל המועד בו הוגשה הבקשה.
בהתאם לכך נקבע כי יש לבטל קביעת בית משפט קמא לפיה צו ההורות הנו הצהרתי, אך להותיר קביעתו לפיה תחולתו תהא מיום לידת הילד.
עוד בנושא: הליכי פרידה וגירושים של זוגות חד מיניים בישראל
בית המשפט קבע כי כשאין סכנה לאשה, אין סיבה להוציא צו הגנה כנגד הגרוש...
קרא/י עוד..הכירו את ההליך המשפטי לצורך הוצאת צו הגנה במקרים של אלימות קשה במשפחה...
קרא/י עוד..האם יכול להיות שהבגידה משתלמת? הכירו את ההלכה הנהוגה בבית המשפט בישראל.
קרא/י עוד..הקשר הזוגי בעידן האינטרנט. נקודות למחשבה והדרך לחזור לאינטימיות זוגית...
קרא/י עוד..אחת מכל 3 נשים בישראל סובלת מאלימות כלכלית מצד בן הזוג. מה אפשר לעשות?
קרא/י עוד..מסמך משפטי מחייב המגדיר את אופן גידול הילד/ים על ידי זוג הורים ללא קשר ממוסד...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך החוקית לחיות במשפחה חד מינית, להביא ילדים ולקבל הכרה רשמית...
קרא/י עוד..מה משמעות המושג הורה פסיכולוגי ומה הן הזכויות של הורה פסיכולוגי בענייני משפחה.
קרא/י עוד..בית המשפט הורה לחסן את הילדים למרות שאביהם התנגד שיעברו את החיסון...
קרא/י עוד..איך קובעים מה יהיה שם משפחתו של הילד בכל אותם מקרים שההורים אינם נשואים...
קרא/י עוד..עשור של שינויים חשובים בתחום דיני המשפחה בישראל. עורכי הדין מסבירים...
קרא/י עוד..כיצד מתייחסת היהדות למקרים של בגידה? מתי אפשר לכפות גירושין או לשלול מזונות?
קרא/י עוד..בית המשפט קבע: סעיף 55 לחוק הירושה חל גם לגבי ידועים בציבור בני אותו מין...
קרא/י עוד..הכירו את הזכויות המלאות של זוגות חד מיניים בישראל בהתאם לחוק ולפסיקה...
קרא/י עוד..ההבדלים העיקריים בין ערכאות השיפוט המקבילות בכל הנוגע לדיני המשפחה...
קרא/י עוד..בית המשפט דחה תביעה של בן שניסה לבטל ייפוי כח מתמשך שעליו חתמה אמו...
קרא/י עוד..האם בגידת אשה יכולה לשלול כוונת שיתוף בדירת מגורים? בג"צ פסק והכריע בשאלה...
קרא/י עוד..בכל שנה יותר ויותר זוגות מתגרשים בגלל אלימות מילולית. מה קורה בזוגיות שלך?
קרא/י עוד..עד מתי תמשיכי לסלוח ולהאמין לו שזה לא יקרה שוב? הנה כמה דברים שחשוב שתדעי
קרא/י עוד..בית המשפט קבע כי לא ניתן למנות אפוטרופוס למי שחתם על יפוי כח מתמשך!
קרא/י עוד..כל התשובות לכל השאלות בנושא עריכת ייפוי כוח מתמשך, לכל מקרה שלא יבוא...
קרא/י עוד..הסבתא ערכה הסכם מתנה ובית המשפט ביטל אותה בשל היותה דמנטית...
קרא/י עוד..יש הרבה יותר סיבות הגיוניות "למה לא להתחתן" ובכל זאת, רוב הזוגות מתחתנים...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך החוקית לצורך בדיקת אבהות והכרעה שיפוטית לגבי זהות האב...
קרא/י עוד..הידעת? קיימת אפשרות לקביעת אבהות רק על סמך מסמכים וראיות בפני בית המשפט...
קרא/י עוד..