עמדת בית המשפט לגבי הפחתת מזונות או הגדלתם

האם תשתתף בתשלום המזונות מדין צדקה על פי יכולותיה הכספיות. בנוגע למזונות מדין צדקה, ההשתכרות של האם משפיעה על סכומי המזונות שמוטלים עליה. אם יסתבר שהאם היא בעלת יכולת כספית טובה, החיוב במזונות מדין צדקה יחולק בין שני ההורים.

מעבר לגיל 15 ועד גיל 18 ישולמו מזונות מדין צדקה בלבד, ללא מזונות הכרחיים, שיחולו על שני ההורים על פי היכולות הכלכליות שלהם.

אפשר שהצדדים יחליטו על סכומי המזונות בהסכם מזונות נפרד, בו קובעים גם מתי משלמים את המזונות. אם הצדדים מגיעים להסכם גירושין כללי נושא המזונות ייכלל בו. היה ובני הזוג לא הגיעו להסכם, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יקבע בעניין במסגרת תביעת מזונות.

פסיקת מזונות זמניים

עד שתתברר התביעה ויקבע סכום קבוע של מזונות, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים. בית המשפט ייתן צו למזונות זמניים כאשר קיים חשש לפגיעה בילדים כך שלא יקבלו את צרכיהם הבסיסיים, עד שינתן פסק דין בתביעת המזונות.

חלוקת תשלומי מזונות במשמורת משותפת

לענין חלוקת המזונות בין ההורים, נזכיר כאן, כי ביום 19.7.2017 נתן בית המשפט העליון פסק דין תקדימי במסגרת הליך בע"מ 919/15. בית המשפט פסק כי במשמורת משותפת, כאשר שני ההורים חולקים באופן שווה/דומה זמני שהות עם הילדים, וכאשר הם משתכרים באופן דומה, הם יחלקו ביניהם את תשלומי המזונות לילדיהם מגיל 6-15.

תשלום דמי המזונות יחולקו על פי היכולת הכספית והכלכלית של האב ושל האם באופן יחסי, על פי זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים, וכן ביחס לצרכי הילדים.

האם גובה מזונות שניתן בפסק דין ניתן לשינוי?

התשובה על כך חיובית. כאשר בית המשפט מבקש לקבוע את גובה המזונות, הוא שוקל את הצרכים של הילדים בהווה ובעתיד וגם את יכולת ההשתכרות של ההורים. עם זאת, לא תמיד ניתן לצפות שינוי עתידי של הנסיבות ולא אחת עם הזמן מתעורר הצורך להעלות או להפחית את סכומי המזונות שנקבעו.

בית המשפט העליון פסק בהליך ע"א 363/81 פייגה נ' פיגה:

"כידוע, פסק דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתא פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני שחל שינוי מהותי בנסיבות" פסק הדין בהליך ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה בבית המשפט העליון ניתן ביום 3.6.82.

על פי ההלכה הנהוגה נכון למועד כתיבת שורות אלו, כדי שבית המשפט יקבע הפחתת מזונות מי שמבקש זאת צריך להוכיח כי מעת שנתן פסק הדין למזונות ארע שינוי בנסיבות שלא ניתן היה לצפותו.

הפחתה או הגדלת דמי המזונות הוא נושא שכיח בקרב הורים גרושים, והכלל הנו שאחרי שנקבע גובה המזונות, כל בקשה להעלאה או הפחתה שלהם, דורשת הוכחה של שינוי בנסיבות בהשוואה למצב הקודם.

הרציונל העומד מאחורי הרעיון הזה נסמך על עקרון הצדק, לפיו אכיפה של פסק דין כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות אינה צודקת. מאידך, קיימת חשיבות משמעותית מאוד לעקרון סופיות הדיון, על כן נדרש ששינוי הנסיבות יהיה מהותי ומוצדק ואכן הפסיקה קובעת שכדי להפחית או להגדיל מזונות ילדים צריך יהיה להוכיח שינוי נסיבות מהותי.

מדובר בין היתר בשינויים במצב הכלכלי או הוצאות יוצאות דופן שלא ניתן היה לצפות בעת החתימה על הסכם המזונות בין הצדדים, או בטרם ניתן פסק הדין בתיק.

במסגרת הוכחת השינוי צריך להוכיח עובדות חדשות שלא נלקחו בחשבון בעת פסיקת גובה המזונות ולא ניתן היה לצפותן, וכן טיעונים משפטיים משכנעים. הדרישה להוכחה כבדת משקל כזו נובעת מהאינטרס לסופיות הדיון.

צד שמבקש להגדיל מזונות צריך להוכיח שחל שינוי בצרכים של הילדים כמו למשל שהם זקוקים לעזרה אינטנסיבית בלימודים, לצרכים רפואיים חדשים, טיפולים מיוחדים כמו טיפולי יישור שיניים, פסיכולוג, עזרה מוגברת בלימודים וכדומה.

מעבר לכך, ניתן להוכיח כי חל שינוי לרעה במצב הכלכלי של המבקש והוא זקוק להגדלה של כספי המזונות, כאשר שינוי כזה יכול להיות בין היתר בשעה שהאם פוטרה מעבודתה ולחילופין האב יבקש להפחית מזונות אם נקלע לקשיים כלכליים כמו למשל הליך פשיטת רגל.

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט

שינוי של סכומי מזונות הילדים אינו עניין פשוט כאשר גם החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט קובע כי בית המשפט יכול לשנות פסק דין למזונות רק אם חל שינוי בנסיבות המהותיות לאחר פסק הדין וכך נקבע:

שינויים בנסיבות

13. (א) בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק-דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנודעו למבקש או שנשתנו אחרי ההסכם, הויתור או פסק-הדין.

(ב) רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשת שינוי שהוגשה לפני שעברו ששה חדשים לאחר בקשה קודמת.

(ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל סעד לביטול או לשינוי של הסכם, ויתור או פסק-דין שניתן לפי כל דין אחר.

בית המשפט מוסמך אם כך לקבל תביעה להפחתת המזונות או להגדלת המזונות בעקבות שינוי נסיבות מהותי, שהוכח בראיות ואשר לא נצפה בעת מתן פסק הדין למזונות.

חוק המזונות מאפשר לשנות את המזונות שנפסקו, להגדיל או להפחית, אבל זה נעשה באופן חריג. על מי שמבקש לשנות את המזונות שנפסקו מוטל כאמור נטל מוגבר של הוכחה.

אילו מצבים יכולים להיחשב כשינוי נסיבות?

שינוי הנסיבות צריך להיות כאמור משמעותי והוא נבדק בכל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו. המבחן העיקרי שעומד לנגד עיניו של בית המשפט הוא טובת הילד. עם זאת, אין רשימה מוגדרת סגורה שקובעת מה נחשב לשינוי מהותי שאותו נדרש להוכיח ומדובר בטווח של מקרים כמו למשל:

• שינויים בהשתכרות ההורים - ירידה במשכורת של הורה יכולה במקרים מסויימים להיות שינוי נסיבות מהותי לצורך התערבות בסכומי המזונות וזאת בכפוף לגובה השינוי בשכר
• שינויים בבריאות כאשר הצרכים של הילדים משתנים והם נזקקים לטיפולים מיוחדים או לאביזרים מיוחדים
• כאשר יש שינוי בהסדרי המשמורת – מעבר למשמורת משותפת ושינויים בזמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים
• כאשר יש שינוי בהסדרי שהות - למשל הילדים כמעט ולא נפגשים עם האב
• כאשר מתגלים נכסים שהוברחו ולא היה ידוע לגביהם בעת החתימה על הסכם הגירושין או בעת מתן פסק הדין
• כאשר בן הזוג מקבל ירושה או סכומי כסף שלא היו צפויים
• כאשר אישה עוברת לגור עם בן זוג חדש זו יכולה להיות סיבה להפחתת מזונות אם מוכיחים שהשותף החדש משתתף בתשלום המדור
• גם שינויים במצב בריאותי רפואי של ההורים הם תלויי נסיבות
• שינויים בחלוקת זמני שהות ובמשמורת יכולים להשפיע על השינוי בתשלום המזונות
• כמו כן סרבנות לקשר או ניכור הורי גורמים להפחתת מזונות ובמקרים מסוימים יכולים אפילו לגרום לביטולם
• כאשר הגבר מתחתן בשנית זו לא בהכרח סיבה להפחתת מזונות שהוא חייב בהם לילדיו מנישואיו הראשונים
• כאשר נולד ילד מנישואין נוספים זו לא בהכרח סיבה מספיקה להפחית מזונות, על אף שבית הדין הרבני קבע, שכאשר נולדו תאומים לבעל בנישואיו השניים, היתה זו סיבה מספקת להפחתת מזונות

וישנן דוגמאות רבות נוספות.

האם פיטורים מהעבודה יכולים להוות שינוי נסיבות מהותי?

חשוב לציין כי פיטורים מהעבודה לא באופן הכרחי יהווה שינוי נסיבות מהותי, מאחר והאב יכול לחפש מקום עבודה אחר. יכולתו לעבודה לא נפגעת ופיטורים יכולים להיות זמניים בלבד. בהליך ע"א 378/80 צור יצהר נגד מיכל יצהר, פסק בית המשפט:

"המערער אינו בגדר אלה שאינם יכולים לעבוד כדי להרוויח. הוא בריא בגופו ואם עיסוקו הנוכחי אינו מביא לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעסוקה אחרת אשר תאפשר לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעסוקה אחרת אשר תאפשר לו קיום חובותיו כלפי בני ביתו".

עם זאת, במידה והאב הוכיח שהפיטורים מהעבודה משפיעים על יכולתו לעבוד ולהשתכר למשל בגלל מחלה וכולי, בהחלט עשויה להיות לכך השפעה על שינוי תשלומי המזונות.

האם שינוי סטטוס ונישואין נוספים מהווים שינוי נסיבות מהותי?

גם שינוי סטטוס או נישואין נוספים והקמת משפחה חדשה לא תמיד יהוו שינוי נסיבות מהותי לצורך הפחתת מזונות. האב עדיין יחויב במזונות של ילדיו מנישואיו הקודמים. כדי להפחית מזונות במצב כזה על האב להוכיח סיבות מהותיות נוספות, כאשר הילדים שנולדו במסגרת משפחתו החדשה לא יוכלו להשפיע על הפחתת המזונות.

שינויים במשמורת ובהסדרי שהות מהווים שינוי נסיבות מהותי

סכומי המזונות מושפעים בעיקר מהסדרי השהות הנקבעים בין ההורים הגרושים, כאשר שינוי כאמור משפיע ומהווה "שינוי נסיבות מהותי" וזה הגורם העיקרי שיכול להביא להפחתת מזונות. כאן המקום להזכיר את ההלכה החדשה והמשמעותית שנתן בית המשפט העליון בהליך בע"מ 919/15.

בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית

ביום 19.7.2017 נקבעה הלכה בהרכב של 7 שופטים בבית המשפט העליון במסגרת הליך בע"מ 919/15 ולפיה, במצב של משמורת משותפת יהיה שוויון בנטל של חובת מזונות ילדים, ושני ההורים יישאו בנטל יחדיו וזאת בכפוף לזמני השהות שלהם עם הילדים, ומצבם הכלכלי.

פס"ד פלוני קבע את ההלכה בנוגע לחלוקה של מזונות ילדים בגיל 6-15 במשמורת משותפת.

"הלכת בע"מ 919/15 קבעה כי בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה וכי בהתקיים הסדר של משמורת פיזית משותפת - חלוקה שווה של זמני השהות, והכנסה פנויה שווה, יישאו ההורים שווה בשווה במזונות הילדים, ויישאו במישרין במזונות תלויי השהות בזמן בו שוהים הילדים במחיצתם" פורסם בתיק עמ"ש 22981-07-19 ב.ב. נגד. ה.ב. בבית המשפט המחוזי בחיפה.

במסגרת פסק הדין החשוב בהליך בע"מ 919/15 נקבע שבתנאים מסוימים משמורת משותפת של ההורים וחלוקת זמני שהות ביניהם הם סיבה לקביעת תשלום שווה של המזונות בין ההורים.

עוד נקבע שבמסגרת השיקולים לקביעת שינוי בנסיבות, יקח בית המשפט בחשבון את השינוי בזמני השהות במסגרתם האב נמצא עם הילדים, כדי להפחית מתשלום המזונות שחל עליו. הרציונל הוא שכשהילדים נמצאים אצל האב הוא כבר דואג לכל צרכיהם ומממן אותם.

כמו כן אב שלא עמד בזמני שהות שנקבעו בין הצדדים סכומי המזונות המוטלים עליו יוגדלו. מנגד, לא יבטלו בנקל מזונות לילדים מרדנים שלא רוצים להיפגש עם האב.

כיצד השפיע פסק הדין בבע"מ 919/15 על הפחתת מזונות?

עד לפסק הדין התקדימי בעליון בתיק בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית, משמורת משותפת בין ההורים לא תמיד הביאה להפחתת מזונות משמעותית, מה שגרם לכך שהאב נאלץ לשלם לעיתים תשלומי מזונות ילדים גבוהים במיוחד, כאשר הוא נשא בהוצאות גם כשהילדים היו אצלו וגם כשהיו אצל אמם, גרושתו.

וכך עד לחודש יולי 2017, עת נפסקה ההלכה החשובה, אפשר לומר שהאב היה מחוייב בתשלומי מזונות גבוהים בשל כפילותם. התקדים בעליון שינה את המצב, שכן במסגרתו קבע כב' השופט יעקב כהן, כי במצב של משמורת משותפת, כאשר ההורים משתכרים באופן דומה וחולקים זמני שהות זהים עם הילדים, האב לא יחויב בתשלום מזונות ילדים.

לאחר פסק הדין התקדימי התעוררה השאלה האם על פי ההלכה החדשה נפתח הפתח להפחית מזונות שנפסקו בפסקי דין חלוטים שאישרו הסכמי מזונות?

הלכה למעשה, מעת שניתן פסק הדין בעליון החלו אבות להגיש תביעות להפחתת דמי המזונות וזאת בהסתמך על ההלכה החדשה שקובעת את השוויון בחלוקת המזונות במשמורת משותפת.

האבות לא טענו לשינוי נסיבות מהותי, אלא הסתמכו על ההלכה לפיה צריך להיות שוויון בנטל המזונות בין הצדדים ולכן יש להפחית את גובה המזונות שנקבע לאב, ועל האם להשתתף בתשלומי המזונות.

לפני שניתן פסק הדין בהליך 919/15 נקבע שתהא התערבות בסכומי מזונות פסוקים רק אם הוכח שינוי נסיבות מהותי כאמור. מאז שנקבעה ההלכה החדשה בהליך בע"מ 919/15 קיים מצב של אי אחידות בבתי המשפט למשפחה, בכל הנוגע בקשר להחלה של ההלכה והתערבות בסכומי המזונות שנקבעו בפסק דין.

בהמשך הסקירה ננסה להראות בקליפת אגוז את היעדר האחידות וחוסר הבהירות בפסיקה בקשר לסוגיה זו ואולם, נציין כבר עכשיו, כי רוב פסקי הדין של בתי המשפט למשפחה קובעים כי אין לראות בפסק הדין בהליך בע"מ 919/15 כשינוי נסיבות עצמאי ומספק להתערבות במזונות שנפסקו.

האינטרסים שבבסיס ההחלטות בנוגע להתערבות במזונות שנפסקו

כאשר בית המשפט נדרש להתערב במזונות שנפסקו זה משכבר בפסק דין סביר להניח שיעמודו לנגד עיניו אינטרסים מנוגדים ומתנגשים.

האינטרס למנוע הצפה של בתי המשפט בפתיחת תיקי מזונות שניתן בהם פסק דין

עם הינתן ההלכה החדשה היה קיים חשש שאבות רבים יפנו לבתי המשפט בבקשות להפחתת מזונות שנפסקו בתיקים שנסגרו.

האינטרס למניעת תביעות להשבה של כספי מזונות ששולמו ביתר

עם הינתן ההלכה החדשה בהליך בע"מ 919/15 היה קיים חשש לגל של תביעות להשבת כספי מזונות ששולמו ביתר על ידי אבות.

עיקרון תחושת הצדק

מאחר ונושא תשלומי מזונות מתמשך ומשפיע על פני תקופה ארוכה, במהלך התקופה הזו עשוי להיות שינוי בנסיבות כי החיים מטבעם דינאמיים ומשתנים, כאשר במקרים רבים אין זה צודק להשאיר פסק דין על כנו כשאינו תואם את המציאות החדשה.

הפליה בין אבות

האינטרס שלא להפלות בין אבות שקיבלו פסקי דין למזונות לפני שניתנה ההלכה החדשה בהליך בע"מ 919/15 ובין אבות שקיבלו פסקי דין למזונות אחרי ובעקבות ההלכה החדשה.

אינטרס סופיות הדיון Interest reipublicae ut sit finis litium

אינטרס ציבורי חשוב ביותר קובע כי מאבקים משפטיים צריכים בסופו של דבר לבוא לסיומם.

סופיות הדיון מגלמת את האינטרס של הציבור לשים סוף להליך שיפוטי מתוך רצון לחסוך בהוצאות וזמן שיפוטי יקר ולא להכביד על המערכת המשפטית העמוסה ממילא. לצד זה קיים גם אינטרס להפחית את אי הצדק והעוול שנגרמים בעקבות גרירה אין סופית לבתי משפט בתיק שאינו נגמר.

כעת נשוב לשאלה האם ההלכה החשובה והמטלטלת שנקבעה בפסק הדין בהליך בע"מ 919/15 מהווה כלשעצמה את שינוי הנסיבות המהותי הנדרש בתביעה להפחתת מזונות? כאמור ישנה אי בהירות והיעדר אחידות בפסיקת בתי המשפט בנוגע לשאלה זאת.

כך לדוגמא בפסק הדין בהליך בע"מ 7670/18 פלוני נגד פלונית אשר ניתן ב 20.1.21, במסגרתו דן בית המשפט בתחולה רטרואקטיבית של ההלכה שנפסקה בהליך בע"מ 919/15 בנוגע לתביעה להפחתת מזונות, מפרט לפנינו את הגישות השונות וחוסר האחידות בפסיקה בנוגע לסוגיה זו.

כב' השופט הנדל אשר כתב את פסק הדין קבע כי ההלכה שנקבעה במסגרת בע"מ 919/15 אינה מהווה בפני עצמה שינוי נסיבות מהותי לצורך תביעה להפחתת מזונות שנפסקו בפסק דין של בית משפט למשפחה.

גישה אחת הנה כי ההלכה שנקבעה במסגרת בע"מ 919/15 אינה מהווה כלשעצמה שינוי נסיבות מהותי לצורך הפחתת מזונות ויש להוכיח שינוי נסיבות מהותי בכל מקרה לגופו. על פי הגישה הזו, הלכת בע"מ 919/15 אינה חלה רטרואקטיבית על דמי מזונות שנפסקו בהסכם גירושין או בפסק דין חלוט וכך נפסק:

"גישה אחת גורסת כי הלכת בע"מ 919/15 אינה חלה באופן רטרואקטיבי על דמי מזונות שנקבעו, זה מכבר, בפסק דין חלוט. וזאת, בין אם מדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכמות הצדדים, ובין בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי".

הגישה הזו מגלמת את עקרון סופיות הדיון

בית המשפט קובע כי ההלכה החדשה שהתקבלה במסגרת בע"מ 919/15 ועל אף שקבעה הלכה בנוגע לחלוקת מזונות לקטינים בגילאי 6-15, אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי המחייב לפתוח תיק מזונות וכך נפסק:

"אמנם, הלכת בע"מ 919/15 קבעה כללים חדשים בנוגע לחלוקת נטל המזונות לקטינים בגילאי 6-15 בין ההורים. עם זאת, הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק מזונות. עמדתי היא כי כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות, לא תשמש הלכת בע"מ 919/15 כעילה לשינוי הנסיבות. תוצאה זו תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון, ותפתח פתח רחב מדי שאף יפגע ביציבות חיי בני המשפחה".

על פי פסק הדין, לא תהיה הקלה בדרישה לשינוי מהותי בהוכחת הנסיבות החדשות שמצדיקות את השינוי בגובה המזונות וזאת בשל עקרון סופיות הדיון, שמירה על יציבות משפחתית והגנה על עקרון טובת הילד.

אם ידרשו שינוי נסיבות לא נוקשה, זה עלול להוביל לפתיחת תביעות ותיקים ולגרום לסכסוכים משפחתיים מחודשים בענייני מזונות וכן "יביא להפרת האיזונים העדינים שהושגו במסגרת ההסכם הכולל או ההכרעה הכוללת, ויגרום בכך עוול לאחד הצדדים".

בנוסף, בית המשפט העליון קבע כי שינוי נסיבות מהותי נדרש גם כאשר החיוב במזונות נקבע בפסק דין חלוט וגם כאשר החיוב נקבע בהסכם שניתן לו תוקף של פסק דין וכך נכתב בפסק הדין:

"אשר למקור חיוב המזונות – דהיינו סוג פסק הדין שניתן – יודגש שוב כי הדרישה בדבר שינוי הנסיבות המהותי בתביעות לשינוי גובה המזונות חלה הן כאשר החיוב נקבע בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי, והן כאשר מקור החיוב הינו בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין בין הצדדים ) עניין פייגה, פסקה 2 ;עניין קם, פסקה 5 ). הנני סבור, כי אין בבע"מ 919/15 כדי לשנות מהלכה זו".

גישה שניה והפוכה גורסת כי ההלכה שנפסקה במססגרת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות עצמאי ומאפשרת פתיחת הסכם מזונות.

וכך בהליך תמ"ש 4542-03-16 א' נ. ב' אשר ניתן ביום 1.7.18 בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, קבע כבוד השופט אליאס, שפסק הדין בתיק בע"מ 919/15 מהווה לכשעצמו שינוי נסיבות וגם אם הוא שינוי הנסיבות היחיד. יש לקחת אותו בחשבון כשנדרשים לדון בשינוי המזונות. וכך פסק השופט אליאס:

"השינוי שחל עם הלכת 919/15 מהווה לטעמי שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, וכאמור - אף אם הוא עומד בפני עצמו...קבלת העמדה כי השינוי בדין החל אינו מהווה שינוי נסיבות תביא עימה לטעמי לאבחנה ולשוני בלתי רצוי בסכומי המזונות בין בני זוג שנפרדו לפני חודש יולי 2017 לבין בני זוג בעלי נתונים זהים שנפרדו לאחר חודש יולי 2017 .התוצאה תהיה מעין אבות משני סוגים. אלה שנהנים מהשוויון שיצר בע"מ 919/15 [ פורסם בנבו] ואלה שלא. גם מטעם זה אני סבור כי מדיניות משפטית ראויה תהיה להקל עם הבאים בשערי בית המשפט בשנית, בשל הדין החדש שחל, ובכך נרחיב את מעגל הזוכים לשוויון שיצר דין זה. ראוי לציין לעניין זה כי דומה שאין חולק כי הלכת 919/15 תרמה משמעותית לשוויון שבין ההורים, שהוא, לכשעצמו, ערך חשוב שיש לעודד, והביאה לכדי סיום הלכה עתיקת יומין שהטילה על האב את מלוא החיוב במזונות, תהיינה הכנסות האם אשר תהיינה. גם מטעם זה יש לטעמי להקל עם מתדיינים המבקשים להחיל על עצמם את ערכי השוויון שיצר הדין החדש החל".

כבוד השופט הנדל בהליך בע"מ 7670/18 פלוני נגד פלוני אשר מציג את המנעד הרחב של אי האחידות בפסיקות הזכיר את הגישה כב' השופט אליאס כדלקמן:

"הגישה השנייה, הלכת בע"מ 919/15 מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש בחיוב מזונות שמקורו בפסק דין שאישר הסכמות או שניתן לאחר הליך משפטי ראו למשל: תמ"ש פ"ת 4542-03-16 א' נ' ב' 1.7.18".

מכאן, שעל פי גישה זו פסק הדין שניתן בהליך בע"מ 919/15 יצר פתח לבקש הפחתת מזונות בתיקים שהסתיימו ובמצב של משמורת משותפת. על פי פסק הדין ניתן לבקש חישוב חדש של המזונות בכל מצב של משמורת משותפת.

גישה נוספת גורסת כי בעקבות ההלכה שנקבעה במסגרת בע"מ 919/15 יש להקל בדרישה להוכחת שינוי בנסיבות לצורך הפחתת תשלומי המזונות. זו למעשה גישה המציעה את שביל הזהב ולפיה יש להוכיח שינוי נסיבות אבל קל יותר.

בתיק תלה"מ 18283-1017 פלוני נגד אלמונית שנדון בפני בית משפט למשפחה בקריות וניתן על ידי השופט סילמן ביום 1.8.18, נקבע כי אפשר להוכיח שינוי בנסיבות באופן מקל, כשמבקשים לשנות את גובה המזונות וכך נפסק:

"באיזון בין חשש המדרון החלקלק (מניפולציה), חשש הצפת ההליכים, ובין תחושת הצדק בהפליה בין אבות - שביל הזהב מחייב להותיר את דרישת שינוי הנסיבות על כנה, אם כי להוריד הרף הראייתי הנדרש בשינוי, וגם זאת - במקרה של חלוקה הורית שווה או קרובה... בעוד עד הלום דרישות הפסיקה היו כי שינוי נסיבות מחייב להיות מהותי הלכת פייגה... היורד לשורש החיוב, שינוי שלא ניתן לצפותו וכיו"ב, הרי לאור בע"מ 919/15 יש לאפשר לשינוי נסיבות קל משמעותית, לגישתי, להביא להתערבות בחיוב, במיוחד בעת קיום הסדרי חלוקת זמנים שוויוניים או קרוב לכך".

גישה אחרת מבדילה בין פסק דין לחיוב במזונות ובין מזונות שנקבעו בהסכם גירושין, וכפי שקבע כב' השופט הנדל בפסק דינו בהליך בע"מ 7670/18 פלוני נגד פלונית, יש להוסיף את "דלת תום הלב" לפני שפוסעים בשביל הזהב:

"גישה אחרת מבחינה בין חיוב פסוק במזונות שנקבעו בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי, שאז הלכת בע"מ 919/15 מהווה עילה בלעדית לבחינת דמי מזונות שנפסקו; ובין מזונות שמקורם בהסכם גירושין, שאז ההלכה תחול ככל שהמבקש יוכיח שינוי נסיבות עובדתי ברף הנמוך מהנדרש, וקיומו של תום לב בהגשת התביעה".

ניתן למצוא דוגמא נוספת לגישה זו גם בפסק הדין בהליך תלה"מ נצרת 10726-05-18 א.ק נ' ע.ק אשר ניתן ביום 6.9.2018. בתיק זה דובר על הסכם גירושין שאושר ובו נקבעו, בהסכמת הצדדים, הסדרי שהות שהם כמעט שווים וחובת תשלומי מזונות על ידי האב בסך 7000 שח.

תוך פחות משנה הגיש האב תביעה לבטל או להקטין את המזונות בעקבות ההלכה שנקבעה בהליך בע"מ 919/15 פלונית נגד פלוני. בית המשפט דן בשאלה האם ההלכה החדשה שנפסקה בהליך בע"מ 919/15 מספיקה כשלעצמה להוות שינוי נסיבות כנדרש לצורך דיון חדש במזונות החלים על האב.

כבוד השופט אסף זגורי דחה את תביעת האב וקבע כי כאשר מבקשים לשנות דמי מזונות שנקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, יהיה על המבקש להוכיח בנוסף לשינוי נסיבות קל, גם תום לב וכך נפסק:

"במקרה של תביעת מזונות לאחר פסק דין שניתן לפני הלכת 919/15, ברי, כי כעת אכן כל שנדרש הוא שינוי נסיבות קל כדי לשנות החיוב במזונות (ובמקרה שכזה ייתכן שיהיה גם די בהלכת 919/15 כדי להוות "שינוי נסיבות מהותי" הואיל ואז משקל שיקולי הצדק והשוויון גוברים לאין שיעור על כל שיקול אחר כגישת כב' השופט אליאס המקובלת עלי בהקשר זה). ברם, במקרה של תביעה להפחתת מזונות לאחר שאלה נקבעו בהסכם הכולל איזונים רכושיים ואחרים יש להוסיף "דלת" לפני הכניסה "בשביל הזהב". "דלת תם הלב". להיכנס בדלת זו יוכלו רק אבות תמי לב שאכן מעוניינים בקיום הסדר אחריות הורית משותפת, המקיימים הסדרי שהות נרחבים עם ילדיהם ולא מי שאך מבקשים להקטין המזונות על בסיס הלכת 919/15 ואינם יכולים להוכיח שינוי נסיבות מהותי בנוסף לאותה הלכה".

גישת ביניים נוספת שעלתה בפסקי דין וכב' השופט הנדל מציין אותה, קובעת כי הלכת בע"מ 919/15 לא תחשב לשינוי נסיבות, הנטל להוכיח את שינוי הנסיבות לצורך שינוי גובה המזונות יהיה פחות נוקשה אולם על המבקש יהיה להראות תום לב.

"גישה נוספת הציעה דרך ביניים, לפיה, הלכת בע"מ 15/919 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות המצדיק התערבות בפסיקת מזונות, ועל המבקש להוכיח שינוי נסיבות עובדתי באופן פחות קפדני, תוך עמידה בדרישת תום הלב" מתוך פסק הדין בהליך בע"מ 7670/18.

במקרים אחרים קבע בית המשפט ששינוי של סכומי המזונות שקבעו בני הזוג בהסכם הוא למעשה עניין של חוזה ולכן לבקשה לשינוי סכומי המזונות שנקבעו בחוזה, יש להתייחס באופן מקל, בתור עילה הלקוחה מדיני החוזים כמו טעות, או הטעייה וכולי וכפי שנפסק:

"לא זו אף זו, באחד מן המקרים נקבע כי שינוי מזונות שנקבעו בהסכם גירושין הוא סוגיה חוזית, ומשכך יש לבחון את שינוי הנסיבות בצורה מקלה במסגרת העילות החוזיות המוכרות בדין, קרי: טעות, הטעייה, תום לב וכיו"ב" מתוך פסק הדין בהליך בע"מ 7670/18 פלוני נגד פלונית.

במקרה אחר בו החיוב במזונות היה לפי פסק דין חלוט שניתן לאחר שהתנהל משפט, קבע בית המשפט כי המבקש לשנות את סכום המזונות צריך "להציג ראשית ראיה על מנת להוכיח שינוי נסיבות" שוב מתוך פסק הדין בהליך בע"מ 7670/18 פלוני נגד פלונית.

החלטות שנתנו בעת האחרונה בבקשות להפחתת מזונות

לפניך דוגמאות מתוך כמה פסקי דין עדכניים שדנו והכריעו בתביעות להפחתת / הגדלת מזונות.

הפחתת מזונות כאשר בן חייל התחיל לעבוד

בnמסגרת הליך תלה"מ 17711-05-20 (ניתן ביום 13.2.22) שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, בפני השופט ארנון קימלמן, ביקש האב להפחית או לבטל מזונות לבנו החייל. במקרה זה הבן נשלח לפנימייה וכאשר הגיע לחופשות חלק זמני שהות שווים עם כל אחד מהוריו.

בית המשפט דחה את ארבעת הנימוקים שהציג המבקש בבקשתו להפחתת תשלומי המזונות:

• שינוי במצב כלכלי של המבקש בשל נישואין שניים
• לידת ילד נוסף למבקש
• שינוי בצרכים של החייל שעובר לפנימיה
• שיפור במצבה הכלכלי של האם

עם זאת, בית המשפט קיבל את הנימוק לפיו החייל הפך לבגיר והוא עובד למחייתו, עקב כך הפחית בית המשפט את סכומי המזונות מ-5000 שח ל-4600 שח.

בפסק הדין המעניין נקבע שאכן חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק את הפחתת המזונות, אולם לא באופן ניכר וכמובן שאין להורות על ביטולם. נפסק שכדי להחיל את ההלכה שנפסקה במסגרת בע"מ 919/15 יש להוכיח ראשית לכל שינוי נסיבות.

הגדלת מזונות לחלק מהילדים בשל הפחתה בזמני השהות של האב

במסגרת פסק הדין בהליך תלה"מ 59144-11-20 פלונית נגד פלוני שהתנהל בפני כבוד השופטת עפרה גיא בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, ביקשה אם להגדיל את תשלום המזונות אחרי הסכם גירושין, אשר אושר בבית הדין הרבני. פסק הדין בהליך ניתן ביום 16.2.2022.

בפסק הדין נקבע שהיות וההורים חולקים זמני שהות שווים עם הבן שלומד בפנימייה והיות ושכר ההורים דומה וצרכי הבן הנם מחצית מהרגיל בעת שהותו בבית הוריו, כל הורה יישא בצרכיו המלאים של הקטין אך ורק בזמן שהוא נמצא בביתו שלו. לפיכך, האב פטור מתשלום מזונות בזמן שהבן נמצא בבית האם ובזמן שהוא בפנימייה.

האם ביקשה להגדיל את סכום המזונות בטענה שהאב לא עמד בזמני השהות שנקבעו וכן לא קיים משמורת משותפת כפי שנקבע. מנגד טען האב הנתבע שהמזונות נקבעו בהסכם כאמור. בית המשפט קבע כי סכומי המזונות ידונו שוב רק אם "חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שהיה קיים בעבר" כפי שנפסק כבר לפני שנים רבות בהליך ע"א 442/83 קם נ' קם.

לענין פתיחת הסכם הגירושין מזכיר בית המשפט את שנקבע בהליך ע"א 4515/92 בענין שטיין נגד שטיין אשר פורסם ביום 13.9.94 וקבע כי ניתן לשנות גם סכומי המזונות שהוסכם עליהם במסגרת הסכם שנערך בין הצדדים, אולם יש להקפיד עם העותר לשינוי דמי המזונות ולייחס חשיבות לכך שאכן מדובר בהסכם שנעשה בהסכמה בין הצדדים.

ניתן להבין יותר בנושא זה בגם מפסק הדין בפרשת קם הנ"ל שם נקבע כי: "פסק דין, שניתן בהסכמה, אין לפתחו אלא במקרים נדירים, וזאת בשל אופיו ההסכמי. וודאי שניתן לפתחו, אם הצדדים השאירו פתח לכך, במפורש או במשתמע".

בית המשפט מדגיש ששינוי הנסיבות שיש להוכיח במסגרת הבקשה להתערב בסכומי המזונות צריך להיות משמעותי וכך נפסק:

"שינוי הנסיבות, המהווה עילה לשינוי המזונות, חייב להראות בעליל שינוי משמעותי באחד מאלה: עצם החיוב, שיעור החיוב, צרכי הקטין, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן, רכוש הקטין, וכיו"ב".

עוד קבע בית המשפט כי שינוי הנסיבות צריך להיות כזה שלא ניתן היה לצפות אותו בעת שניתן פסק הדין שאישר את ההסכם המקורי, שכן מה שניתן לצפות לא מהווה שינוי נסיבות מהותי.

"פגיעה או שינוי באלה, אשר לא נצפו ולא היתה כל אפשרות לצפותם במועד מתן פסק הדין ואשר לא ניתן להתעלם מהם, הם שיהוו את שינוי הנסיבות העשוי להביא לשינוי המזונות. התפתחויות שנוצרו לאחר פסק הדין המקורי וניתן היה לצפותן מראש, אינן מהוות שינוי נסיבות מהותי, המחייב בחינה נוספת של דמי המזונות".

בית המשפט מציין כי האב עבר מקום מגורים ולכן הילדים לא ישנים אצלו כפי שהם לנים אצל האם. על פי הפסיקה ברגע שבית המשפט קבע שיש שינוי נסיבות מהותי וצריך לפתוח את נושא המזונות הוא יעבור לדון בבקשה שבפניו בהתאם להלכת בע"מ 919/15.

בית המשפט קובע שהלכת בע"מ 919/15 תחול על תביעות לשינוי דמי מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט, בכפוף לבדיקת שינוי נסיבות מהותי. כלומר בעת שדנים בבקשה לשינוי מזונות יש להוכיח קודם כל שינוי נסיבות מהותי ואז אפשר להחיל את מה שנפסק בהחלטה בעניין בע"מ 919/15.

(א) מרגע שעל בית המשפט לדון מחדש בגובה המזונות המזונות עליו לדון בו בהתאם להלכת בע"מ 919/15.

(ב) על בית המשפט לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי על סכום המזונות שנקבע בעבר.

(ג) ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי בו חל שינוי הנסיבות המהותי וביחס אליו להחיל עקרונות הלכת בע"מ 919/15.

מאחר והשינוי הוא בזמני השהות, בית האם הפך לבית עיקרי, שכר ההורים שווה, בזמן עריכת הסכם הגירושין ההורים חלקו זמני שהות שווים, והיום הקטינים שוהים בבית האב באופן חלקי ולא לנים אצלו, לכן אפשר לומר שזמני השהות בבית האב צומצמו לכ-25%.

לאור האמור נפסק שיש להגדיל את המזונות של הקטינים מ-800 שח ל-1200 שח עבור כל אחד מהקטינים וזאת משום שהם נמצאים יותר אצל האם מאשר ששהו אצלה קודם. עם זאת בכל הנוגע לבן הגדול שנמצא בפנימייה משך כל השבוע ורק בסופי שבוע שוהה לסירוגין בבית האם ובבית האב, קיימת חלוקת זמנים שוויונית. פסק שהאם והאב יישאו כל אחד במלוא צרכיו של הבן הגדול בעת שהותו בביתם, כאשר האב יהא פטור מתשלום מזונות נוספים על הבן הגדול.

בקשה להפחתת מזונות בשל שינוי משמעותי במצבו הכלכלי של האב

במסגרת הליך תלה"מ 64065-11-19 אשר ניתן ב-18/10/21, קיבל בית המשפט בקשה של אב להפחית מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי, הגם שזמני השהות שלו היו קצרים.

במקרה זה האם קיבלה קצבת נכות שחלק ממנה נחשבה להכנסה. בבקשת האב ניטען כי שינוי הנסיבות היה הליך פשיטת רגל אליו נקלע. אמנם הליך פשיטת הרגל אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי, אבל במקרה הנדון נקבע שהוכח שינוי נסיבות מהותי במצבו הכלכלי של האב ושכרו הופחת מאוד.

כושר ההשתכרות שלו ירד מאוד שכן הוא עזב את מקום עבודתו. הוא אינו משתכר כפי שנהג להשתכר בעבר ונושא בהוצאות נסיעה גבוהות עקב מגוריו הרחוקים.

בית המשפט קובע כי הנכות תילקח כחלק מהכנסת האם. דהיינו, בהכנסת האישה צריך לקחת בחשבון את קצבת הנכות הכללית שהיא מקבלת ותוספת התלויים, אבל לא את גמלת הניידות וגמלת השירותים המיוחדים אותם היא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי.

מחיקה של בקשה לביטול מזונות קטין בעל צרכים מיוחדים

במסגרת הליך תלה"מ 15400-09-21 אשר ניתן ביום 3.1.2022 על ידי השופט נחשון פישר דובר בבקשה של אב לבטל מזונות של בנו הקטין, שהנו בעל צרכים מיוחדים. פסק הדין הורה למחוק את הבקשה על הסף וקבע כי התביעה נעדרת עילה והיא טורדנית.

קריאה נוספת: האם העובדה שלאשה בן זוג חדש והיא מתגוררת עמו יש השפעה על תשלום המזונות?