רגע למחשבה [עמוקה] על אחריות הורית משותפת

מעבר משימוש במונח משמורת משותפת למונח אחריות הורית משותפת

צמד המילים משמורת משותפת נועד כדי לתאר מצב שבו ההורים מקבלים זמני שהות ארוכים ודומים עם ילדיהם.

מאחר והמצב הרצוי הוא קיומו של קשר טוב ושיתוף פעולה בין ההורים, וכדי לא להעמיק את הסכסכוך בעקבות הגירושין, הפך המונח משמורת משותפת לארכאי ואת מקומו תפסה ההגדרה אחריות הורית משותפת. במקביל, גם המונח סדרי ראיה הוחלף בחלוקת זמני שהות.

זאת ועוד, מעמדו של המונח אחריות הורית משותפת התעצם והתקבע במיוחד בעקבות תיקון לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) 2020, וההלכה שנקבעה בפסק דינו של כבוד השופט שוחט בבית המשפט המחוזי בת"א בתיק עמ"ש 13008-02-21 א.ק. נ. מ.ע.ק מיום 18.5.2021.

המונח אחריות הורית על פי החוק, ועדת שניט, אמנת האו"ם והפסיקה

לא ניתן להזכיר את המונח אחריות הורית מבלי לציין את המקורות המשפטיים הרלוונטים לכך ובין היתר את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב- 1962, תקנות בית המשפט למשפחה (סדרי דין) תשס"א - 2020 , הצעת חוק הורים וילדיהם תשע"ו 2016, דו"ח ועדת שניט, אמנת האו"ם בעניין זכויות הילד משנת 1989 וכמובן ההלכות שנקבעו בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים האחרונות.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962

העיקרון של האחריות ההורית המשותפת בא לביטוי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 בסעיפים הבאים:

14. מעמד ההורים. ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.

15. תפקוד ההורים. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם. צמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק: "חובת הדאגה לילד חלה על שני ההורים כאחד קיים שיתוף ותיאום בין האב והאם מן ההורים נדרשת רמה גבוהה של אחריות ורק כיוצא מן הכלל יכול ביהמ"ש לפטרם מאחריות זו".

[מתוך עמ"ש 1472-02-17 בית המשפט המחוזי בחיפה בשיבתו כבית משפט לערעורים. בעניין י.כ. מ.ב. נגד נ.כ.]

על פי החוק, על שני ההורים לשתף פעולה ביניהם בכל מה שקשור להיותם אפוטרופוסים של ילדם. החוק אינו מתייחס להורה מסוים כמשמורן, וכך גם הורה שלא הוגדר כביכול כהורה משמורן, נשאר כמובן אפוטרופוס טבעי של ילדו.

החוק קובע כי אחריות ההורים בהיותם אפוטרופוסים של ילדיהם תהיה שווה ללא קשר לחלוקת זמני השהות והכל למען האינטרס של טובת הילד. לצורך כך על ההורים להגיע להסכם הורות משותף כאשר שניהם יהיו נוכחים בחיי ילדיהם באופן שווה או כמעט שווה.

בתי המשפט הבינו כי מצב כזה מביא ליחסי תקשורת טובים של הילד עם כל אחד מהוריו ועוזר לו להתמודד עם "פירוק הבית" ופרידת הוריו זה מזה, באופן הטוב ביותר.

תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשס"א-2020

תיקון חשוב בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשס"א 2020 מבטל את התיבה "משמורת" בכל הקשור לנושא של סכסוך משפחה ובמקומה קובע את המונח "זמני שהות". התיקון מבקש להעביר את המסר על פיו לשני ההורים יש זכויות משפטיות זהות, גם במידה וחלוקת הזמנים ביניהם אינה שווה.

15 (א)(3)

סעדים בשל תביעות שונות:

תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

הצעת חוק הורים וילדיהם תשע"ו 2016

גם הצעת חוק זו עוסקת במונח אחריות הורית כדלקמן:

סעיף 7 (א):

להורים אחריות שווה יחד ולחוד, להחליט ולפעול בעניינם של ילדתם או ילדם, לממש את זכויותיהם ולייצגם בדרך ההולמת את טובת הילדה או הילד כשיקול ראשון במעלה (בחוק זה - אחריות הורית).

על פי דברי ההסבר להצעת החוק גם אם ההורים נפרדים, האחריות המשותפת שלהם כלפי הילדים נשארת שרירה וקיימת.

[מתוך הליך עמ"ש 1472-02-17 שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה בשיבתו כבית משפט לערעורים בענין י.כ. מ.ב. נגד נ.כ.]

ועדת שניט

הוועדה שמונתה בשנת 2005 בחודש מרץ פרסמה מספר דוחות. המלצותיה בין היתר היו לחוקק חוקים בכל הנוגע למערכת היחסים הורים / ילדים, ובקשר לאחריות המשותפת של ההורים בעניין מימוש זכויות הילדים, כל זאת כדי לאפשר ביטחון, רווחה, וקשר טוב עם שני ההורים גם בעת הגירושין.

הוועדה גם דנה בחזקת הגיל הרך וקבעה את המושג אחריות הורית משותפת. הכוונה בביטוי זה היא לכל החובות והזכויות של ההורה מול ילדיו כאשר ההורים אחראים כלפי הצרכים והבטחון של ילדיהם.

בעקבות מסקנות הוועדה השתמשו בתי המשפט לאורך השנים יותר ויותר במושג "אחריות הורית משותפת" ובמושג "חלוקת זמני שהות" במקום המונחים "משמורת" ו"הסדרי ראיה".

כפי שקובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, גם כאשר אחד ההורים משמש כהורה המשמעותי בחיים ובטיפול האינטנסיבי בילדים, הדבר לא יפחית מאחריות ההורה השני. שני ההורים חולקים אחריות שווה כלפי הילדים והם יפעלו יחד לטובתם גם אם הם חיים יחד, או בנפרד.

ועדת שניט המריצה את בתי המשפט לפסוק חלוקת שהות שווה בין ההורים ולשים דגש על האחריות המשותפת של שני ההורים, כך ששניהם שותפים פעילים בהחלטות בנוגע לילדיהם. הוועדה המליצה להסדיר בחוק את האחריות ההורית המשותפת למען זכויות הילד וטובתו.

בין השאר ועל פי המלצותיה, טובת הילד היא גידולו וחינוכו על ידי 2 הוריו באופן דומה. שני ההורים חשובים בחייו של הילד. האחריות המשותפת חשובה גם עבור ההורים והיא מאותתת להם שאף אחד מהם אינו חשוב יותר מהשני.

כאשר ההורים יודעים שהם שניהם יחד אחראיים כלפי הילד באופן שווה, יש סיכוי שהם ישתפו יותר פעולה ביניהם.

אחריות הורית על פי אמנת האו"ם בענין זכויות הילד משנת 1989

עקרון האחריות ההורית המשותפת מעוגן באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (נובמבר 1989). מדינת ישראל אשררה את האמנה בשנת 1991. על פי האמנה הורים יהיו אחראים בעדיפות ראשונה ובאופן משותף למיצוי טובת הילד ולמימוש זכויותיו.

סעיף 18 לאמנה קובע: "המדינות החברות יעשו כמיטב מאמציהן להבטיח הכרה בעיקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד והתפתחותו".

[מתוך עמ"ש 1472-02-17 בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בענין י.כ. מ.ב. נגד נ.כ]

התפתחותה המושג אחריות הורית בפסיקה

להלן מספר החלטות שנוגעות באופן חלקי במעבר מהשימוש במונח הורה משמורן לשימוש במונח אחריות הורית משותפת. מדובר בפסקי דין אשר ניתנו לפני פסק דינו המנחה של כב' השופט שוחט מבית המשפט המחוזי בתיק עמ"ש 13008-02-21 מיום 18.5.21.

בתיק תמ"ש 22141-07-11 ה.ח. ואח' נגד ח.ח, שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, נקבע כי צריך להימנע מהכרזה על הורה כמשמורן כדי לא להחריף יותר את המאבק בין בני הזוג על חשבון טובת הילדים. פסק הדין ניתן ביום 22.1.2016.

ביום 31.8.2017 קובע בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק עמ"ש 1472-02-17 שאחריות הורית משותפת היא טבעית וברורה מאחר ושני ההורים הם אפוטרופסים טבעיים של הילד.

באותו מקרה דן בית המשפט בערעור על פסק דינו של בית המשפט למשפחה, שקיבל תביעה לשינוי משמורת קטינים לאחריות הורית משותפת וכן להרחבת הסדרי שהייה של הילדים.

בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי, לא הרחיב את הסדרי הלינה של הילדים אצל האב וקבע שהמשמורת הפיזית תהיה משותפת.

בית המשפט דן במסגרת פסק הדין במקורות למונח אחריות הורית משותפת ובין היתר באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (נובמבר 1989), דו"ח ועדת שניט, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962, הצעת חוק הורים וילדיהם תשע"ו 2016 וכולי.

בפסק הדין מוזכרים דברי המלומד הפרופ' אבנר ח' שאקי: "אפוטרופסות ההורים, לא רק שהיא משותפת, אלא שהיא גם שווה, ללא כל יתרון להורה אחד על השני" (אפיונים בדיני משמורת קטינים עיוני משפט י (תשמ"ד) עמ 24).

בהערת אגב מציין בית המשפט כי מבחינה משפטית, אחריות הורית משותפת היא במהותה רחבה יותר ממשמורת משפטית משותפת והיא מגלמת את האינטרס של זכויות הילד.

ביום 25.7.2018 קבע בית המשפט למשפחה באשדוד במסגרת תיק תלה"מ 9654-01-18 פלוני נגד פלונית, כי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, האחריות ההורית ממשיכה להיות משותפת ושווה, על אף שמקום מגוריו העיקרי של הקטן יהיה אצל אביו.

במקרה זה דן בית המשפט בבקשה של אב לאשר לבנו הקטין להתגורר עימו, כאשר 2 ההורים מתגוררים בישובים שונים. גם במקרה זה בו היה קיים מרחב פיזי גדול בין בית האב ובית האם קבע בית המשפט הגדרה של אחריות הורית משותפת לשני ההורים, כדי לא לפגוע בקשרים של הילד עם שני הוריו.

פסק הדין המנחה של בית המשפט המחוזי מחודש מאי 2021 קובע מפורשות: "יש לעשות שימוש במונחים "אחריות הורית וחלוקת זמני שהות" במקום "משמורת והסדרי ראיה".

ביום 18.5.2021 ניתן פסק דין מנחה על ידי כב' השופט שוחט אשר מתבסס על ההמלצות של ועדת שניט, וקובע שהמונח משמורת אינו על הפרק ואין יותר להגדיר את אחד ההורים כהורה משמורן.

מדובר בהליך עמ"ש 13008-02-21 א.ק. נ. מ.ע.ק. שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, אותו סקרנו בהרחבה כאן, במסגרתו קבע בית המשפט כי יש לתקן את המילה "משמורת" במסגרת הסדרי גירושין ובמקומה יש להשתמש בביטוי "אחריות הורית משותפת", ללא קשר ליחסים בין ההורים או לאורך זמני השהות של כל אחד מהם עם הילדים.

מדובר בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בנושא משמורת ילדים. בית המשפט קבע אז משמורת משותפת לשני ההורים והאישה התנגדה וביקשה משמורת יחידנית. תסקיר העו"ס קבע שקיים ניכור הורי מצידה של האישה ובעקבות כך פסק בית המשפט שהמשמורת על הילדים תהיה משותפת.

כב' השופט שוחט קובע כי יש לעשות שינוי בהגדרות על רקע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962 וכי צריך לעזוב באופן סופי את המונח משמורת ולעבור לעשות שימוש במונחים הסדרי / זמני שהות ואחריות הורית.

ובלשון פסק הדין:

"הגיעה העת שהשיח המשפטי יכוון לאחריות ההורים - להבדיל ממשמורת - ולחלוקת זמני השהות. שיח משפטי ברוח זו כך יש לקוות יביא 'להרגעת רוחות המלחמה' על המשמורת גם בהקשר של חזקת הגיל הרך. במסגרת הנורמטיבית הקיימת כיום, ראוי להימנע מקביעת הורה זה או אחר כמשמורן . תחת זאת יש לשאוף לכך, שהסדרים שנקבעים על ידי בית המשפט בכל הנוגע לאחריות ההורית ולהסדרי השהות יהיו כאלה שיאפשרו את מימוש האחריות ההורית, שמבוטאת כיום במושג האפוטרופסות של שני ההורים, בצורה המיטבה ביותר, מבחינת טובתו של הקטין".

פסק הדין מבקש להטמיע אחריות הורית והסדרי שהות לפיהם שני ההורים יוכלו לממש את האחריות שלהם והכל למען טובת הילד. בקשה לבית המשפט לקביעת הורה משמורן היא סמנטיקה רגשית שאין לה משמעות בפועל.

מה ההבדל בין המונח משמורת ואחריות הורית?

בית המשפט קובע באותו מעמד שהכוונה במונח משמורת ילדים היא בעצם לשמירה פיזית / החזקה של הילדים, ולא לכל העניינים האחרים שקשורים לחובות וזכויות של ההורים כלפי הילדים.

על ההורים לדעת שהאחריות שלהם מתייחסת לזכויותיהם וחובותיהם ואלו משותפים וחלים על שניהם, ללא קשר לאורך זמני השהות של כל אחד מהם עם הילדים.

המונח אחריות הורית משותפת הוא מונח רחב יותר מבחינת הקשר הורים ילדים מהמונח הורה משמורן ושני ההורים נושאים באחריות משותפת בהיותם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם.

החשיבות של השימוש במונח אחריות הורית משותפת

בית המשפט קובע בפסק הדין שכאשר משתמשים במונח אחריות הורית משותפת, יש להאמין שההגדרה החדשה תגרום לשיתוף פעולה טוב יותר בין ההורים ותפחית התכתשויות והתנצחויות על רקע הליך הגירושין.

הורים נוטים לריב ביניהם מי יהיה ההורה המשמורן, המינוח הנו בעל חשיבות לקשר בין ההורים וכאשר מגדירים הורה כהורה משמורן, הוא רואה עצמו "כמנצח" את הצד השני.

ההגדרה של אחריות משותפת יש בה כדי "להרגיע" את הסכסוך. בית המשפט מבקש למנוע מחלוקות בעניינים תאורטיים וסמנטיקה, להרגיע את הרוחות ולאחות את הקרעים לטובת הילדים.

אי מתן הכותרת הורה משמורן מונעת תחרות, מתח, דיוני סרק והגשת תביעות מיותרות. במקום זאת ראוי כי ידונו בעניינים מהותיים ובהם למשל חלוקת זמני השהות עם הילדים.

עם זאת, נקבע שחשוב לקבוע מי יהיה "ההורה העיקרי" שהילד יהיה אצלו והוא יהיה זה שיחליט בנושאים לא מהותיים, זאת אל מול נושאים מהותיים וחריגים שנוגעים בין היתר לבריאות, חינוך, וכולי שיתקבלו בהחלטת שני ההורים.

באותו תאריך בו ניתן פסק דינו של כב' השופט שוחט, ניתן בבית המשפט למשפחה בפתח תקוה פסק דין בתיק תלה"מ 6306-10-18 פ' נגד ר', ובו קבע בית המשפט שלא צריך לקבוע הורה משמורן, זאת על רקע שינויים שחלו בנושא זה. פסק הדין ניתן ביום 18.5.21.

בהליך עמ"ש 19292-11-20 בבית המשפט המחוזי מרכז לוד פלונית נגד פלוני נדון ערעור על החלטת בית המשפט למשפחה על פסק דין שקבע, כי לבני הזוג משמורת משותפת על הקטינים וזמני שהות נרחבים. פסק הדין בעבור ניתן ביום 23.5.2021.

בית המשפט דן בהגדרות הוריות ומסביר את החשיבות שבהגדרה הורית זהה כדי למנוע מחלוקות ומאבקים בין ההורים. בית המשפט מציין ומדגיש גם הפעם, כי כיום אין לדון בנושא המשמורת אלא רק בחלוקת זמני שהות.

גם בתביעה שהגישה אם למשמורת קטינים שהתנהלה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בתיק תלה"מ 25555096-19 פלוני נ' פלונית, (10.8.21) נפסק, כי "הביטוי משמורת 'הוחלף לא אחת בדיבר אחריות הורית כאשר משמעותן היא אחת אחריותו של ההורה כלפי ילדו".

כמו כן בתיק תלה"מ 14303-06-19, 14338-06-19, 18112-05-20, 18258-05-20, בבית המשפט למשפחה ת"א, בעניין פלוני ה' פלוני (24.11.2021) מציין בית המשפט כי חל שינוי מגמה בקשר לקביעת ההגדרה של הורה משמורן הן בפסיקה והן בתקנות החדשות, לצורך הגשמת האינטרס של טובת הילד.

כך נפסק שם:

"לאור שינוי המגמה שחל בפסיקה ובחקיקה, והעמדה המתגבשת שיש להמנע מקביעת הורה זה או אחר כמשמורן כשאין הכרח, בעמ"ש 13008-02-21 פסק סגן נשיא בית המשפט המחוזי כב' השופט ש. שוחט : 'לפיכך במסגרת הנורמטיבית הקיימת כיום אציע להמנע מקביעת הורה זה או אחר כמשמורן. תחת זאת יש לשאוף לכך שההסדרים שנקבעים על ידי בית המשפט בכל הנוגע לאחריות ההורית ולהסדרי השהות יהיו כאלה שיאפשרו את מימוש האחריות ההורית שמבוטאת כיום במושג אפוטרופסות (ויש מי שמכנה זאת משמורת משפטית משותפת) של שני ההורים בצורה המטיבה ביותר מבחינת טובתו של הקטין... מסקנה זו עולה בקנה אחד עם שינוי המגמה הניכר בפסיקה ובתקנות בית המשפט לענייני משפחה סדרי דין ) התשס"א 2020 (להלן "תקנות המשפחה") והיא גם משקפת את טובת הקטינים במקרה דנן. באופן זה יועבר מסר הן לצדדים והן לקטינים שלכל אחד מהם מעמד הורי שווה ואחריות מלאה לכל היבטי החיים של הקטינים עת הם נמצאים בהחזקתם".

נחתום בפסק דין מעניין שניתן לאחרונה בבית המשפט למשפחה בנצרת מדגיש את השימוש במונח "בית עיקרי" במקום משמורת בלעדית.

בהליך תלה"מ 5157-05-20 בבית המשפט למשפחה בנצרת (20.3.2022) ניתן פסק דין במסגרת תביעה שהוגשה ממצד האם למשמורת מלאה על 2 קטינים (באותו סיפור יש גם בת בגירה). האב ביקש מנגד משמורת משותפת.

בית המשפט קבע שלא יעשה שימוש במושג "משמורת" וזאת באופן שאף הורה לא יוגדר כהורה משמורן. האם ביקשה משמורת בלעדית על המתבגרים והאב ביקש משמורת משותפת. חשוב לציין שהוכח שהאב לא נכח זמני שהות ארוכים עם הילדים, ופעמים רבות ביטל את הפגישות.

בית המשפט קבע שיש להיצמד לעקרון "טובתו של הילד הספציפי" ולא להגדיר הורה אחד מבין הורים כהורה משמורן.

נקבע, כי במקרה הנדון הילדים היו בטוחים יותר בבית האם שכן שם הם הרגישו בסביבה מוכרת בה האם נוכחת. ולכן נקבע שאין לקבוע הסדרי שהות רחבים שכן המציאות היא שונה. נפסק כי יש להתאים מסגרת גמישה לרצון ולצרכים של כל אחד מהילדים המתבגרים ואין להגדיר אף הורה כמשמורן. יש לציין כי מזונות הילדים נפסקים על פי זמני שהות ואינם תלויים בהגדרה כזו או אחרת.

בית המשפט קובע כי את בית האם יש להגדיר "כבית העיקרי" לעניין המזונות והשהות עם האב תיקבע מראש, ותהיה ברת שינוי לפי רצון הילדים.

עוד בנושא: הורה פסיכולוגי והזכות לזמני שהות