פורום גירושין ודיני משפחה

נשואה 6 שנים + 1
בכל השנים האלה שלנו ביחד בעלי לא נהג לקיים איתי יחסי מין כל פעם בתירוץ אחר. כל פעם חשבתי על כיוון אחר: לא נמשך אליי, גיי, בעיות רפואיות ועוד... בסוף מה שהתגלה זה שהוא מכור לסרטי פורנו ברמה שהיה צופה בין 2-3 פעמים ביום ומביא ביד.
עכשיו מילא העניין של החוסר סיפוק שלי כאשה, היה מדבר אליי תמיד בזלזול, אף פעם לא עדין איתי, תמיד מוריד לי את הביטחון ואפילו אומר לי בכל הזדמנות שאני אמא לא טובה (רחוק שנות אור מהמציאות). בערב חג יצא מהבית לסידורים לא חשובים כדי שאני אשאר לבד עם הילד ואעשה את כל ההכנות לחג לבד. חייגתי פעמיים ולא ענה שלחתי לו הודעה ביקשתי ממנו שלא יחזור לבית. .
באמת עזב את הבית ונסע למרכז לאחיו.
לא יצר קשר, לא הראה חרטה אפילו.
ראיתי באתר של הבנק שהוא הוציא כספים רבים בשלושה ימים האלה וכמובן שלא דאג לעדכן אותי. (חשבון משותף)
אני יודעת שהוא לא נמשך אליי ואני יודעת שהוא אפילו לא מחפש את הסקס איתי כי מסתדר יופי לבד עם עצמו.
אח שלו מעודד אותו לגירושין ואני באמת רוצה גם לעזוב ולהתחיל חיים חדשים כי נמאס לי מהמקום בו אני נמצאת.
לציין כי בעבר הלך לטיפולים והפסיק ללא התמדה.
לדבר איתו לא עוזר כי הוא תמיד משקר, תמיד מאשים אותי ולא בן אדם אמיתי.
איך ממשיכים מכאן? אני לא סומכת עליו.
שנינו בשנות ה 30 לחיינו

עלייך לפנות לייעוץ משפטי. לקביעת פגישה, יש ליצור קשר בטל: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

נשואים טריים (ביחד סהכ שנתיים פלוס) , היחסים ידעו עליות ומורדות.
לפני יומיים בעלי חזר מהעבודה אחריי , נכנס די ברוח סערה הביתה עם שיחת טלפון , סיים את השיחה ונכנס להתקלח בלי שלום בלי שום מילה אליי.
באתי אליו לשאול לשלומו ואם הכל בסדר , ענה ב"כן תעזבי אותי עכשיו" (לא ברור למה) אז עזבתי.
אחרי המקלחת , התיישב לידי בספה והתחיל להתעצבן למה לא שמתי 2 שישיות מים שעומדות בכניסה לבית במחסן , כשהוא יום לפני בעצמו שם אותם בכניסה לבית ואמרתי לו שישים במחסן.
התחלתי לענות בעוקצנות חזרה " כן מסכן, אתה שוטף כלים , מכין אוכל ומנקה גם ,נכון?" והוא לא עושה שומדבר מזה.
אחרי שסיימנו להתווכח הלכתי לחדר לארגן משהו ואני שומעת רעש חזק בסלון, מסתבר שהוא פיזר את הבקבוקי מים לכל עבר בסלון (ממש זרק) ויצא מהבית.
אחרי הכתבה על גוני , קיבלתי פלאשבק שאמרה שבעלה היה זורק חפצים ודי הלחיץ אותי.
שלחתי לבעלי הודעה שהוא אלים ומסוכן ושיוציא על חברים שלו את העצבים ולא עליי (רשמתי בלהט עצבים).
רשם לי "זד***ני" וחסם בווצאפ.
רשמתי לו בהודעת סמס שאני לא מתכוונת להמשיך עם ההתנהגות ההזויה שלו ואפילו לטיפול זוגי לא מתכוון ללכת איתי - רשמתי לו שאני לא רוצה להמשיך ורוצה להתגרש.
מפה לשם המשיך לקלל אותי ולהגיד לי לעוף מהבית (שלנו) .
יצאתי לסידור קטן ובחזור גיליתי שנעל את השער ולא נתן לי להיכנס ( שמרתי על קור רוח כמה שיכולתי וביקשתי שיפתח כדי ,שאקח את הדברים שלי) המשיך לקלל אותי ולהגיד שאחזור עוד שעה.
בחוסר ברירה טיפסתי מעל השער של החצר והוא נכנס לבית ונעל עם מפתח בפנים.
בהתייעצות מול חברה וממש כי לא היה לי ברירה , התקשרתי לאימו שתגיד לו לפתוח לי את הבית.
פתח לי את הבית , התחלתי לארגן דברים לכמה ימים והוא התחיל להוריד את כל המגנטים מהחתונה , יצאתי מהבית בלי שהחלפנו מילה .
חשוב לי לציין , שאני ניסיתי לא פעם לשכנע אותו ללכת לייעוץ זוגי כדי לייעל את התקשורת בינינו , אבל חושב שהוא לא צריך- התחלתי ללכת לבד אבל פשוט רואה שצריך שניים בשביל טנגו.
אני עברתי ילדות מאוד לא פשוטה של אבא מכה שנפטר ואמא שנטשה אותנו בגיל ההתבגרות.
עברתי לא מעט בחיים וידעתי שאת העבר והמשפחה אליה נולדתי לא יכולתי לשנות , אבל אני כן יכולה לבחור עם מי אני מקימה את המשפחה.
אני לא בעד לפרק את החבילה על כל ריב , אבל מרגישה שאני טוחנת מים ומבחינתי אין לי לאן להמשיך איתו אם זה לא כרוך במאה אחוז טיפול זוגי .
כרגע לא דיברנו יומיים (לא שאל אותי אפילו אם אני רוצה לבוא לחג) , מרגישה מרוסקת רגשית ומאוד מותשת. להתגרש ממנו, נכון?
אם אחרי תקופת נישואים כל כך קצרה זה מה שיוצא ממנו אין הרבה סיכוי שזה הולך להיות טוב יותר... מה אומרות?

עלייך לפנות הן לקבלת עזרה וייעוץ נפשי והן לקבלת עזרה וייעוץ משפטי.

ככל ותרצי לקבוע פגישת ייעוץ משפטית, צרי קשר בטלפון: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

אמא לשלושה ילדים: בן 26, בן 22 ובת 17. שניים מהילדים מתגוררים איתי (17+26) בהסכמת האב ובידיעתו. אני גרושה משנת 2012 ועוד לפני הגירושים ברבנות, חיינו בנפרד משנת 2009. הגרוש הוא בן מושב, בעל משק חקלאי ולמרות שאנו גרושים כבר זמן רב והוגשה תביעה בבימ"ש לעינייני משפחה בק"ש (שם גם נידון התיק שלנו), טרם קיבלתי את הכסף המגיע לי מחלוקת המשאבים.

הדיון האחרון היה בשנת 2014 ובו פסק השופט בהיבט הרכושי- שיש למנות שמאי כדי שיקבע מה ערך הבית שנמצא בנחלה. השופט קבע שאיני זכאית לחצי מכלל הנחלה למרות שהיא רשומה גם על שמי. ואז הסכמתי לעצת הגרוש שלי שנחתום על הסכם גירושין וכך נסיים את הנושא. יש בידינו הסכם עדכני שטרם נחתם ואושר בבימ"ש ורציתי לדעת: האם כדי לקבל משכנתא ו/או הלוואה כדי לשלם לי את חובו, עלינו קודם לאשר את ההסכם בבימ"ש?? כמו כן - מאחר ומדובר במשק חקלאי שרשום גם על שמי, האם כדי לקבל את אישור הרשויות השונות (מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, הסדרי קק"ל ? וכו'...) לקבלת ההלוואה / המשכנתא יש להגיע עם הסכם גירושין חתום?

לתשובתכם המהירה אודה

עלייך לאשר את ההסכם בביהמ"ש, ואז תוכלי להמשיך ולפעול.

עו"ד גיטי גוטמן

אני גרושה קצת יותר מ10 שנים, אמא ל3 ילדים מקסימים ומגדלת אותם באהבה גדולה לבד.

האבא בקושי מעורב בחיים שלהם, טיפוס כזה שחושב רק על עצמו.. כל השנים לא שילם מזונות באופן סדיר, שהיה בא לו שילם, שלא הואיל בטובו לא שילם , ובשנים האחרונות כלום... כאילו אלו לא הילדים שלו. הכל עלי: הקניות לבית, בתי ספר, הוצאות רפואיות, אבחונים לילדים, חוגים, בגדים ... ה כ ל ... ושלא נדבר על כך שהילדים בגיל ההתבגרות אז המון יציאות עם חברים, יותר אוכל.. תקופת הקורונה גם ממש לא היטיבה איתי.

אני מקבלת מאז שהם קטנים מזונות מביטוח לאומי אך זה לא מספיק בכלל כי אני אשה עובדת, תמיד עבדתי ותמיד אעבוד.. לא רק שזה באישיות שלי אלא צריכה וחובתי לפרנס את ילדי...

במקביל לביטוח לאומי יש תיק פעיל בלשכת הוצאה לפועל שנים ארוכות, בעצם מאז שהתגרשתי.. תקופה ארוכה הייתי מוציאה צווי מאסר ועיקולים כי שום דבר מלבד זאת לא עזר, לצערי, אך היה משלם ויוצא, היו פעמים שלא שילם והעדיף להישאר כלוא מס' ימים רק כדי לא לתת לי כסף ביד, יותר נכון לילדיו, לגידולם ולצורכיהם.

בתקופת הקורונה עם כל הבלאגן שהיה בבטוח לאומי נוצר לי חוב ושוב דיברתי איתו שיכניס כסף ושביטח לאומי מפחית לי מהמזונות והוא בשלו בטענה ש"אין לו".... מה שאת אומרת אין לי? סיגריות קונה בשפע, חופשות, מתגורר אצל הוריו ובגלל שהם קשיי יום הוא עוזר להם קונה להם.. אז לילדים שלך אין לך? הוא עובד, לא עבודה מסודרת אך עובד יום יום, שעות מטורפות, בעבודה שחורה ללא תלוש, הוא לוקח את הילדים פעם בשבוע כי אין לו זמן לקחת אותם כי הוא בעבודה... בקיצור מהשעשיתי לא עוזר הוא בשלו וכואב לו , ממש ברמת כאב!!! להעביר לי כסף ..שע"פ חוק הוא חייב וזה לא נתון לשיקול דעתו בכל.

מפה לשם.. לפני זמן לא רק פניתי שוב להוצלפ והוצאתי לו צו מאסר... רצה אלוהים ומי ששפט אותו היה רשם קשוח שמבין נשים במצבי והחמיר איתו... הפעם בניגוד לפעמים קודמות הוא נתן לו 15 יום בכלא... (עדין לא ראיתי את החחלטה של הרשם בעניים לראות מה גוף ההחלטה אך זה מה שמשתמע ..)בניגוד לפעמים קודמות, שבהן הוא לא שיתף את הילדים כשנכנס הפעם הוא הגדיל לעשות ושיתף את הבן הגדול בכך שהכנסתי אותו... הבן שלי בן 17.5 התקשר אלי, לדעתי בכה, ושאת אותי אם זה נכון... אמרתי לו שאני לא יודעת והבנתי שהוא התקשר אליו לומר לו שהם לא יבואו אליו השבוע ולשבת כי הוא עצור בגללי...

לא ממש יכולתי לדבר כי אני מקבלת קהל בעבודה ולא יכולתי להצתתפנות אבל הבנתי שהוא ממש נלחץ מזה.. מתכוונת לשבת איתו היום ולדבר איתו, להסביר לו ולשמוע מה בדיוק אמר לו...אחד הילדים הצעירים יותר גם סיפר לי שהגדול סיפר לו ובגלל שהוא יותר קרוב אלי הוא אמר לי שהוא בטוח שאם הייתי יכולה הייתי משחררת אותו... משתפת אתכם כי פשוט כואב לי על הילדים.... הוא דפוק שמשתף ככה את הילדים?? ועוד הוא האשם העיקרי?

הרי הכל בגללו, בגלל המעשים שלו, בגלל חובה מוסרית שהוא לא מקיים? גונב מילדיו מדי חודש כסף שמגיע להם? מחסיר מהם הרבה דברים שיכולתי להרשות לעצמי אם היה משלם את המזונות באופן נורמלי? ועוד ללכת ולספר להם שאני אשמה?

עכשיו.. ברור לי למה הוא עושה את זה... בעיקר בגלל שהוא רוצה להמריד אותם עלי ולהשפיע עלי.. להראות שאני הרעה בסיפור.. תאימינו לי שעשיתי הכל? אפילו ניסיתי להתפשר על סכום, הייתי אומרת לו תן כמה שאתה יכול, תקנה לי דברים לבית תמלא לי את המקרר, אל תתן כסף אם זה צורם לך בנשמה, ירדתי איתו אפילו לסכום של 700 שח בחודש!! כלום לא עוזר... הוא בשלו, מתנקם... עקשן ולא מבין שהוא הנפגע פה כי אני פועלת ע"פ חוק אבל הילדים הנפגעים העיקריים כי עכשיו הם במצב שלא ידעו בעד מי להיות...

אוהבים את שנינו , קשורים לשנינו למרות שאת תשאלו אותי הוא לא ראוי להיות אבא כי מעבר לכסף שלא משלם הוא לא שותף שלהם בכלום, בגידולם.... צריכה להתמודד עם זה גם עכשיו כי הם כבר גדולים ומבקשים תשובות... תמיד הפלתי את זה על העניין של חובה שלו והמדינה מטפלת בו, שזה לא קשור אלי, אין לי שליטה על זה ושהיהי אחראי על המעשים שלו... נראה לי שככה אמשיך אבל מטריד אותי העניין שסיפר להם... למה זה טוב?? אני לא סיפרתי כלום לא רציתי להכניס את הילדים לסיפור הזה ולהתחשבנות שביננו.

זה ביננו, אני לא יודעת אם זה הזמן לשתף אותם גם במעלליו. במעשים שלו נגדם. אני חושבת שמגיע להם לדעת, הם יודעים את קצה המצב אך לא את המצב בכללותו... האם זה יפגע בהם? איך יגיבו? מפחדת שיתרחקו ממני.. הם כל עולמי! הכל אני עושה כדי שיהיה להם הכל, שיהיה להם טוב.. למה הוא הורס לי את זה? ועוד אחרי כ"כ הרבה שנים שאני גרושה ממנו..

שתדעו לכם: לאלו מכם שיחשבו שזה כסף, זה לא רק הכסף, זה המשמעות והקושי להתמודד עם זכות כל כך אלמנטרית וברורה מאליו נשללת מאיתנו.. מילדי בעיקר.. ואין הרבה מה לעשות... לילדים לא איכפת מכסף.. הם רואים מולם אבא ואמא.. אני מבינה את זה אבל חושבת גם שהגיע הזמן שיבינו גם אותי, את הכאב שיש בי שנים, את הנשק שהוא משתמש בו שנים מולי.. למזלי אני אשה חזקה עצמאית עובדת ולומדת, אף אחד, ובטח לא הוא יעצרו אותי... אף אחד לא ימנע ממני לתת הכל לילדי ולהילחם עבור ילדי בכל ערוץ שאפשר... עם זאת לעיתים מרגישה שתשו כוחותי, קשה לי כבר להתמודד עם זה, קשה לי עם ההרגשה שהוא עושה לנו טובה...

יש עוד משהו לעשות שלא חשבתי עליו? יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות בשביל למנוע מהילדים פגיעה? איך חיים במצב כזה, עם גרוש עקשן שמתנהג בצורה כזאת על חשבון הילדים?

לעולם אין לשתף ילדים במחלוקות שבין הוריהם. הילדים לא שותפים לא לעניינים כספיים ולא לעניינים אחרים, ולכן אין מקום לשתפם.

טוב שפתח תיק הוצל"פ- עלייך לפנות ללשכת ההוצל"פ כדי לעשות פעולות כדוגמת: עיקול ומאסר.

עו"ד גיטי גוטמן

בסוף שנת הלימודים הקודמת הגרוש הודיע לי שלא ישים את הילדה (בת 5 שעלתה לגן חובה בחטיבה צעירה של בי"ס)
הוא גר רחוק כשעה נסיעה ובימים אלה לוקח אותה לעבודה שלו בצהריים שם מוצא לה "פתרון" נותן לה טאבלט וסרטים. בצהרון לא רק שאין לי ברירה ואני חייבת אותו, יש ארוחת צהריים מסודרת, חברים, חוג והרגלים טובים. התשלומים בינינו שהיו אמורים להתחלק הם 60% לו 40% לי. מה שיוצא שרק אני אשלם את הצהרון 100% היות והוא לא מעוניין. פניתי לעוס"ית שטיפלה לנו בתיק היא אמרה שאין התייחסות לצהרון שהמלצות שלה. אמרה שצריך לפנות לבית המשפט בתביעה חדשה. לפי זה שהילדה אומרת שהיא בכלל לא רוצה צהרון אלא רוצה להיות בעבודה של אבא (והיה לה טוב בימים הראשונים של הצהרון) הוא גם שטף לה את המוח נגד הצהרון. האם מישהי מכם נתקלה בבעיה כזו? אין לנו הסכם גירושין רק החלטת שופטת. בהמלצות של העוסית אין התייחסות לצהרון (זה נראה לי תמוה שיש המלצות לחוג אבל לא לצהרון כי אני עובדת במשרה מלאה וגם הוא) מה לעשות? זה רק בעיה שאפשר לפתור דרך בית המשפט או שיש עוד מה לעשות?

לפי מה שאני יודעת צהרון נחשב כמו בייביסיטר ולכן לא נספר במסגרת הוצאות משותפות. לא בטוח שכדאי לצאת למלחמה בבית משפט עם עורכי דין והכל בגלל דבר כזה. נסי למצוא פיתרון בהידברות. יהיה קל יותר כנראה.

צהרון הוא לא כמו בייבי-סיטר, לצערי, את טועה ומטעה.

עו"ד גיטי גוטמן

ככל ואין התייחסות בפסק דינו של ביהמ"ש לצהרון- יש להגיש תביעה בנושא.

ככל ואינך מיוצגת, יש לקבוע פגישת ייעוץ בטלפון: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

היי,

אנחנו נשואים כמעט 7 שנים עם 3 ילדים בן 5.5 בן 4 כמעט ובת 1.4 ..כל השנים דיברנו על גירושין - איימנו ואפילו היה בהריון של האמצעי היינו בתהליכי גישור והחלטנו לתת עוד צ'אנס .

אתמול הוא פשוט קם והלך ורק עכשיו חזר בהכרזה שאחרי החגים אנחנו הולכים לבנק ולכל מה שצריך כדי להתחיל את התהליך ובלילות הוא לא ישן יותר בבית אלא אצל אמא שלו ...
הפרשי השכר ביננו הם כמעט 3000 שח בנטו.

הוא טוען שרוצה משמורת משותפת אבל אני ממש לא מוכנה לכך.
אשמח לדעת ממי שיש לה נתונים זהים -

א. כמה בערך מזונות וכו' מגיע לי?

ב. מה חשוב לי לדעת?

ג. אם הוא יוצא מהבית ועד שיש הסכם מסודר מה קורה עם השכר דירה, גני וכו'?

ד. בבנק צריך כ100 א' שח כדי לסגור את החשבון . לו יש משפחה שתעזור ותתמוך ולי אין אף אחד ואין לי הון עצמי כדי לסגור .. מישהי הייתה במצב דומה? מה היה הפיתרון?

בקיצור כל פיסת מידע מאוד תעזור לי... שמחה על הצעד אבל ממש רועדת מפחד.

תודה וחג שמח

כדי לקבל תשובות, יש לקבוע פגישת ייעוץ בטל: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

נשים שחוות או חוו בגידה אך שותקות ולא מגלות לבעל שהן יודעות עד שיפגשו עם עורך דין / חוקר פרטי / מטפל זוגי - הבלבול נורא.

איך אתן מצליחות לשרוד את זה? איך מעבירים את הזמן?
תחושת הגועל מהמצב, חוסר האמון, הידיעה שאתן יודעות שברגע זה הוא מתכתב או נפגש איתה, כשממש בא לך להעמיד אותו במקום אך את לא יכולה בינתיים.

יש בכלל סיכוי, בהנחה שהבגידה מפסיקה, לתת הזדמנות שנייה ולצפות שזה לא יחזור על עצמו אם לא עושים כלום ולא אומרים לו מילה?

ומי שמחליטה להתגרש בגלל הבגידה - איך מתמודדים עם הקשיים כשיש ילדים?

ועוד משהו,
מה הן התגובות האפשריות / תירוצים / סיבות של הצד של הגבר - למה הוא עושה את זה... ברור שיש מלא סיבות - אבל מה גברים אומרים שמפוצצים להם את הסיפור בפנים?

אני בבילבול מאד רציני. ברור לי שהוא בוגד. הבנתי שצריך לקחת חוקר פרטי ואם רוצים להתגרש, גם עורך דין. אני עדיין לא בטוחה איפה אני בכלל. מה שבטוח הוא שאני מבולבלת. מאד.

יש באתר מאמרים רבים על הנושא.

במקביל, יש לקבוע פגישת ייעוץ עם עו"ד, כדי לדעת כיצד להמשיך. לקביעת פגישת ייעוץ, יש להתקשר לטל: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

אני ובעלי נשואים כבר 9 שנים .
הזוגיות שלנו עברה המון קשיים :טיפולי פוריות ,בידוד מצד המשפחה בשל מוצאו של בעלי.שקרים מהצד שלי . והמון עלבונות ובעיקר פגענו אחד בשני.
זה הגיע למצב שכיום אנחנו גרים ביחד אבל כבר כמעט שנתיים ישנים ביחד באותו מיטה אבל אין חיבוק או סקס. אני לא חושבת שהוא בוגד בי( כמובן שהוא מכחיש ) הוא טוען שאין לו ראש לסקס הוא מוטרד מהמצב הכלכלי שלנו .מהזמן שהכרתי אותו עשיתי המון טעויות כלכליות שגרמו לי להיכנס לפשיטת רגל ולו להיות עם הלוואות גבוהות .בנוסף הבן שלי אובחן על הרצף. מה שמייצר בעיות נוספות בתוך הזוגיות כי הוא לא רואה את הילד כעל הרצף ויש לנו גישה שונה בנוגע לחינוך של הילד ואופן הטיפול. אני עדיין אוהבת אותו למרות כל מה שעברנו ואני לא יודעת איך ניתן להציל את זה. הוא מבחינתו בואי נחתום על מסמכי גירושין ( הוא לא יעשה צעד לגירושין אך ישתף פעולה אם אני אעשה ) .

גירושין זה לא אופציה מבחינתי בגלל המצב הכלכלי וגם בגלל הילד. ניסיתי לדבר איתו המון שיחות להסביר לו את המצב שאני מתגעגעת אליו לגוף שלו לחיבה שלו.חשוב לציין שהוא כן עוזר בשאר הדברים בבית( למעט דברים שיש עלינו אי הסכמות )

אפשר עוד להציל את הנישואים? מה אתם אומרים?

מציעה לך לקרוא באתר, ישנם מאמרים רבים על נושא זה.

במקביל, לפנות לייעוץ משפטי, כדי לדעת מה הן זכויותייך. לקביעת פגישת ייעוץ, יש ליצור קשר בטל: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

נשואים 12 שנה, שלושה ילדים, זוגיות טובה ללא קנאה משני הצדדים, נותנים המון חופש אחד לשנייה (בילויים, חו''ל עם חברים וכנל אני עם חברות) מפרגנים והכל.

הוא המפרנס העיקרי בבית, מביא משכורת מכובדת מאוד, אני מביאה רבע מהמשכורת שלו, הוא לא מחסיר כלום מאיתנו אבל יש לציין שאני לא בזבזנית לא מבלה, לא קונה בגדים, אין לי כרטיס אשראי ואין לי מושג מה הולך בחשבון בנק, הוא אומר אם את צריכה כסף - תבקשי.

לאחרונה יש המון מריבות וויכוחים בנינו על העניין שהוא לא רוצה לעזור לי בבית עם הילדים (בערבים ובשבתות)
הוא טוען שזה התפקיד של האמא והוא לא צריך לעזור / לשמור על הילדים.

לי פתאום התחיל קצת להפריע שהוא מבלה יותר מדי עם חברים או חוזר מבילוי בחמש בבוקר, לדעתי כבר מוגזם.

אמרתי לו שנראה שהוא מתגעגע לחיי הרווקות ופחות מתאים לי כי אני צריכה אותו בבית והוא מעדיף לבלות עם החברים.

בקיצור הגענו למבוי סתום, הוא לא מוכן לשנות כלום! הוא רוצה חופש ב100% ובנוסף לא לתת לא דין וחשבון איפה הוא ולמה הוא חוזר מאוחר וגם לא מוכן לעזור עם הילדים.

אני אמרתי לו שהבאתי ילדים איתו ולא עם תורם זרע ואני מרגישה המון פעמים כמו אם חד הורית ולא מתאים לי.

בקיצור אף אחד לא מוכן להתפשר. אין בניינו תקשורת יותר. אנחנו רחוקים פיזית ונפשית. כל אחד [בעיקר הוא] בשלו. עלה על הפרק גירושין וזה לא נראה שזה מרתיע אותו. כמובן שגירושין אמורים להיות מוצא אחרון, אבל אני לא רוצה לחיות בזוגיות שאין לא תוכן. יש לכן עצות למצבים כאלו, לפני שמחליטים להתגרש ולפני שסוגרים את הדלת סופית?

(א) את מוזמנת לקרוא באתר, במאמרים שהעלינו בנושא זה.
(ב) עלייך לפנות לייעוץ משפטי. לקביעת פגישת ייעוץ, יש ליצור קשר בטל: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

נשואה כ 3 עשורים פלוס 4 ילדים.
מ day one חוויתי התעללות נפשית ברמות הכי קשות שיש בכל תחום אפשרי מיני, כלכלי, תקשורתי, נפשי...הכל מהכל.

גידלתי את ילדיי לבד ללא שום עזרת משפחה ובעיקר ללא עזרה מצידו.
איש קבע שתמיד שם את הקריירה שלו בעדיפות עליונה ולא לקח חלק בנטל.
בכל שנות נישואיי הוא שלט בי , כל החלטה הכי קטנה בזוגיות ובמשפחה הייתה צריכה להיות המילה שלו.
כשרצה "להוכיח" לי שאני טועה ( התעמתתי איתו המון בנושא האלימות והשליטה) הוא "איפשר" לי להחליט בדברים מינוריים וחסרי חשיבות רק כדי להפריך את טענותיי ורק לדברים שהיו נוחים לו בעיקר.

היינו בטיפול זוגי (ביוזמתי) בשנה הראשונה לנישואים ובשלב מסויים המטפלת ביקשה ממנו לצאת מהחדר כדי לשוחח איתי ביחידות ואני מצרה על הרגע הזה שלא שמעתי בקולה כשאמרה לי "את הולכת לסבול איתו כל החיים תסיימי עם זה עכשיו"
והיא צדקה.

הוא אגב תמיד אמר שמטפלים ופסיכולוגים ויועצים הם , ואני אצטט אותו " חרטא" , "מטומטמים" "ואין מצב שאני הולך לטיפול".
בשנה הראשונה הוא דחף אותי בשעת זעם ונהג להשליך חפצים , לשבור דלת והתקפי הזעם היו קשים.
התלוננתי עליו במח"ש ( מחלקת חקירות שוטרים) והוא התחנן על חייו. פחד לאבד את הקריירה שלו ולבסוף השתכנעתי וביטלתי את התלונה ומאז לא נגע בי.

אבל וזה אבל גדול
הוא "תיעל" את הזעם שלו לתחומים אחרים.
נהג לאיים עלי בכל דבר , העניש אותי חודשים בברוגזים שלל ממני ומהילדים חופשות וחגים וארוחות שישי באווירה טובה , נמנע בכל הזדמנות לצאת לטייל. לא התייחס אלי והתעלם מקיומי ברמה שלא אמר לי שלום כשנכנס מהעבודה, לא היה מתקשר לבדוק מה קורה עם הילדים , איך אני מסתדרת , וכאשר הייתי מצלצלת אליו לשתף אותו ברגעים הקשים עם הילדים הוא נהג לצרוח עלי שאני מפריעה לו בעבודה ולמה אני מתקשרת על דבר כזה בכלל.
מאז ..היינו שוב ושוב אצל מטפלים שונים (שוב ביוזמתי).האחרונה שביניהם- תיגברנו ל 2 טיפולים בשבוע ושילמנו כ 3500 שח בחודש.
לא עזר!

לא היה מוכן לקחת אחריות ולהודות בדברים והמטפלת התייאשה (כמו הקודמים לה) וייעצה לי להתאים את עצמי אליו וליצור לעצמי חיים משלי כי כולם זיהו שאני בפחדים מטורפים להתגרש ולא בשלה עדיין.

מהיום שהתחתנו עד לרגע הזה החיים שלי ושלנו מחולקים לצערי בצורה הזו:
50% מריבות שכללו צרחות קללות ובעיקר איומים מצידו במשך שנים שיום יבוא ויתגרש ממני ושיגיע היום שיוריד את המדים וידאג "לשלוח אותי לרחוב" , "לגמור אותי" ועוד דברים מזעזעים שאיים לעשות כי הוא כבול כרגע (מבחינתו) עם הקריירה שלא רצה לאבד.
מודה שתמיד עניתי לו , תמיד התעמתתי איתו. כיום אני מבינה שזה היה מסוכן מאוד אבל מוזר ככל שזה יישמע - ככל שהתעמתתי מולו כך הוא נרגע מהר יותר עם השנים.

תמיד אחרי כל מריבה כזו היה מעניש אותי בברוגזים ארוכים. זה התחיל משבוע , גלש לחודש ובעשור האחרון גם לכמה חודשים שלא מדברים , לא אומר לי שלום ויש נתק מוחלט לגמרי מרבית חודשי השנה וזה מוביל לדבר הבא:

40% - נתק מוחלט בינינו
שתיקות קשות בבית ולא ידעתי מעולם מה הוא עושה , מי הוא בכלל , איפה נמצא והאם בוגד?

יצא לצערי ש"זכיתי" לפירורים של ימי חסד ושקט והרמוניה בינינו אבל מעולם מעולם לא יכולה לומר שהייתה שנה אחת מתוך 3 עשורים שהייתה טובה ורגועה.

הילדים נחשפו לאמירות וצעקות וקללות ומיום ליום כעסתי על עצמי יותר ויותר שאני לא מסוגלת לקום וללכת והילדים אוהבים אותו אבל סובלים מאוד.

ואז לפני כ 3 שנים התחלתי לשים לב בנייד שלו הסתרות של כספים , היה מוציא סכומי כסף מזומן בסדר גודל שלא מתאים לו מעולם כי מעולם לא החזיק שקל בארנק. כל חודש בממוצע הוציא כ 1500-1700 שח. בעימות מולו טען שרוצה להפחית את ההוצאות בויזה ולא להעמיס על המסגרת. אציין שהיה ועדיין רחוק מאוד ממיצוי מסגרת האשראי , משתכר מאוד יפה ( פי 3 ממני בנטו , פי 5 וחצי ממני בברוטו פלוס תנאים מעולים!)
אחכ הכחיש שמחק את ההודעות שקיבל מהבנק על המשיכות וזה סתר את התדפיסי בנק שהוצאתי והצלבתי.
בהמשך מצאתי שהוא מוחק הודעות ווצפ אבל השאיר את הפרופיל פתוח ( ניקוי צ'אט) עם בנות מהעבודה.

מצאתי בגוגל חיפוש של המון קרמים וכדורים לזיקפה , לחיזוק האון הגברי וכיוב'.

במקביל חיפוש לניו פארם בעיר שבה עובד, במקביל להסתרת כספים וחיפוש צימרים בדרום.
שוב..בעימותים מולו הוא "לא הבין איך זה הגיע לשם" , הכחיש בתוקף בגידה ( לא שהאמנתי לו) , וטען "שרצה להפתיע אותי" בצימר.

מזכירה שלא שכבנו חודשים , רק משברים שהולכים ומתעצמים , אני אוויר בשבילו ולא אומר לי שלום בבית ( אפילו פעם אחת התעלם ממני ברחוב והייתי בהלם מוחלט!!!) והוא רצה להפתיע אותי בצימר ? ועוד בדרום שזה איזור מגורינו?
כשאמרתי לו בשיחות חוזרות שוב ושוב בצורה מכובדת שזה נגמר ואני רוצה להתגרש הוא המטיר עליי קללות כמו זונה , שרמוטה ...וטריקת טלפון.
בהמשך יותר ויותר התחיל להפנים שאני רצינית. לא הרפיתי.
הודעתי למטפלת הזוגית שאני סיימתי ולא מגיעה.
התפקידים התהפכו.
הוא הפסיק לאיים.

התחיל לנסות לרצות אותי ולהיות נחמד רוב הזמן אבל לא הלך לו .תמיד ברח לו המפלצת שבו והוא תוך מס' ימים חזר להיות אדיש אלי , להתעלם ועוד..
הוא אמנם כבר לא עונה לי אבל בשקט הזה שיותר גרוע מכל הוא גרם לי להתמוטטויות עצבים , שקעתי בדיכאון , הבית לא ראה אורחים מזה המוi זמן , ארוחות שישי אני , הוא והילדים בשולחן ושקט מפחיד.כך גם בחגים.

אני והוא יכולים לשבת מרחק קצר אחד מהשני והוא בעולם משלו מתעלם ממני.
כל ניסיון ב 3 עשורים הללו ותאמינו לי שניסיתי לדבר איתו , לשקם , וכן לנסות לשנות אותו עד שהבנתי שזו טעות מצידי והרפיתי - לא צלח.
הגעתי למצבים שהתחננתי לפניו בוא נציל , בוא ניסע רחוק מפה ננסה לתקן , להכיר , לשקם - הוא לא היה מוכן.
צרחתי את נשמתי מולו שיתעורר ושהוא מאבד אותי ואת הילדים והיה צוחק עליי
"תיראי איך את נראית" , "את זקוקה לטיפול"
אני משוכנעת שהוא בוגד בי.
לא רואה טעם להעמיד חוקר פרטי כי אין לי כסף ואין לזה משמעות כשהכל ממילא נגמר.
בשנה האחרונה הקדשתי ימים ולילות לוובינרים כאן אצל דנה ,צפיתי בסירטונים של עורכי דין והתחלתי בהכנות נפשיות.
הלכתי לטיפול קואוצ'ינג , גם פסיכולוגית מהממת בהמשך אבל לצערי מתקשה לעמוד בהוצאות כי משלמת על זה לבד. בעבר מידר אותי כלכלית והיה גם גוזר לי כרטיסי אשראי כעונש.
קראתי המון על נושא גירושים , עקבתי בשקיקה אחרי כל פוסט וכתבה שלכם פה ובקבוצות אחרות ולאט לאט ידעתי להבין ולדייק שאני חיה באלימות קשה ושאני עושה נזק לילדים ולי כשאני נשארת.
הגעתי למיון לא פעם בגלל הבריאות שהתדרדרה לי.
עד היום חווה קוצר נשימה , והתקפי חרדה.
חשבתי שאני עומדת לחטוף אירוע מוחי או לבבי וחברות חששו לחיי.
התייעצתי עם כל מי שיכולתי כדי לאסוף מידע ליום שאחרי - שזה מה ששיתק אותי מפחד מלכתחילה!
כבר יצא ובצדק רב שכעסו עלי מאוד שאני לא מסוגלת לסיים את זה , ואמרתי שאני בפחד כלכלי ( משתכרת מינימום , ללא חסכונות וכל חיי הקדשתי לילדים כשהוא בנה את עצמו בקריירה).
פחדתי ועדיין - על הילדים איך יגיבו , האם תהיה להם צלקת מכל זה , איך אסתדר וכך שקעתי לדיכאונות והרגשתי שאני טובעת.
הזמן עשה את שלו ואנשים מדהימים בדרך שעזרו לי ללא עלות הרימו אותי , הושיטו לי יד ועזרו לי והתחלתי להתחזק.
ביקשתי להיפרד יפה ללא מלחמות והוא קיבל ומקבל את זה קשה מאוד.
אני לא חושבת שאהב אותי , מרגישה שניצל אותי , שהייתי נוחה לו והוא חי חיי נוחות כאגואיסט , נרקסיסט ,פוחד לאבד מהכסף והרכוש עליו הקפיד כל החיים לשלוט בהם.
הוא כמובן מכחיש.
מחוץ לבית - הוא אהוב על אנשים , איש מנומס , לא רב עם אף אחד ותמיד אמרו לי שאני נשואה ליהלום , שאשמור עליו ועוד כאלו דברים..
לאחרונה פתחתי תיק יישוב סכסוך , עו"ד שמייצגת אותי הזמינה אותו לשיחת גישור. היא גם מגשרת.
ומאז הוא מנסה להיות אדם רך , נעים , מרצה , קונה בשפע , מדבר יפה ובשקט וניסה המון לדבר לליבי לחזור בי מההחלטה לא להתגרש.
אני כבר לא שם.
אני יודעת ומשוכנעת שאני עושה את הדבר הנכון.
הראש אומר - הגיע הזמן לשינוי , לחופש בנשמה תרתי משמע , וחיים רגועים ולעשות סדר בחיים שלי.
הלב אומר אחרת..לא מרגישה אהבה כלפיו , אבל מפחדת שאני זו שמפרקת את התא המשפחתי והילדים שאוהבים אותו יחוו טלטלה גדולה.
יש לי "נפילות" מפעם לפעם.
עדיין ממשיכה לנסות להגיע לגישור.
הוא צפוי להיפגש בקרוב עם העו"ד שלי למשא ומתן.
מתפללת שזה יסתיים בטוב.
רק לא מבינה למה אני חווה את זה אם אני בהבנה שהוא הרס לי את החיים?
אשמח לחוות דעתכם

עלייך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.
לקביעת פגישת ייעוץ, יש ליצור קשר בטל: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

שלום,
במידה ואכן מתגרשים ולא מעוניינים כרגע למכור אלא להשכיר. האם יש בעייה ? ששנינו בעלי הדירה אבל בסטטוס גרושים?

אין בעיה. יש לעגן זאת בהסכם מותאם.

עו"ד גיטי גוטמן

אני גרוש פלוס שניים. עד לפני שנתיים בהסדרי ראיה שבהם הילדים אצלי חצי מהזמן אך לפי חוזה הגירושין המשמורת על הילדים היתה של הגרושה.

לפני כשנתיים חלתה האם בסרטן אלים ומאז הילדים אצלי. לפני כשנה הסכמנו שהמשמורת תעבור אלי והפסקתי לשלם מזונות. הכנו נספח לחוזה הקיים אשר מעביר את המשמורת אלי ושנינו חתמנו עליו ללא נוכחות עורך דין.

בכדי לקבל תוקף הנספח חייב להיחתם בבית המשפט לענייני משפחה (ראשל״צ או אחר?) אך מאחר והגרושה מוגדרת כחולה אונקולוגית (אחרי ניתוח, עושה הקרנות וללא מערכת חיסון) היא לא יכולה להגיע איתי לבית המשפט ואני רוצה לסיים את העניין כדי שהכל יהיה מסודר.

ניסיתי לבדוק דרך הפקידות בבית המשפט מה עושים במצב כזה ושאלתי עורך דין קרוב משפחה ואף אחד לא ידע להגיד לי.
האם אתם יודעים מה עושים במצב כזה? האם ניתן לקבל יפוי כח שיהיה מקובל על בית המשפט או לחילופין האם ניתן לקיים את הדיון בשיחת זום בה אני אהיה נוכח פיזית בבית המשפט והגרושה תהיה דרך הזום או כל אופציה אחרת שמקובלת על בית המשפט לענייני משפחה במקרים כאלו?

אציין שוב שיש הסכמה בינינו על הכל ואין לגרושה בעיה לחתום על כל טופס או יפוי כח שימנע ממנה להגיע פיזית לבית המשפט. העניין פה הוא כיצד לקבל חתימה מהשופטת ללא נוכחות פיזית של הגרושה וללא עלויות מיותרות.

ניתן להגיש בקשה, להסביר את מצב האם- ולבקש שהדיון יתקיים באמצעות "היוועדות חזותית" (וידאו קומפרנס). יש אפשרות כזו בבתי המשפט.

גיטי גוטמן, עו"ד

ניתן לבקש לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית

עו"ד גיטי גוטמן

בעלי לא עובד כחצי שנה. מאובחן על הרצף (לא מעוניין לפנות לבט״ל אז אין שום קצבה), קצבה מאד מאד זעומה של דמי אבטלה שגם לא קיבלנו חודשיים כי לא טרח להודיע לי שבסוף יוני קיבל הודעה שבגלל חלת קורונה הכל הפסיק.

רציתי למכור את הדירה שלנו ולעבור באותה עיר לשכונה אחרת שבה נמצאים בני משפחה שלי וגם חברים שלו. פה אנחנו מאד בודדים, יחד עם זה לקנות דירה קטנה יותר שתתאים להכנסות שלנו (הוריי קנו לנו דירה מאד גדולה ואנחנו עם שני ילדים וגם כשעבד הרוויח קצת מעל מינימום כך שההוצאות גדולות עכשיו כשהוא לא עובד).

הוא מבחינתו מתנה את המכירה בשימת כל הכסף בנאמנות אצל עו״ד מטעמו, מה שנאמר לי ע״י רואה חשבון והפסיכולוגית שלו לא להסכים בשום אופן.

בתמורה אמר מול הפסיכולוגית שיסרב למכירה בכוונה כדי שהבנק ייקח את הדירה.
מה שהבנתי שישחיר מאד את האשראי שלנו ויסבך אותנו כלכלית.
אני ממילא רוצה להתגרש כבר לא מעט זמן.
השאלה היא מה לעשות כשאני בת ערובה לאיום שלו.

חבר שלו אמר לי בסוג של איום שאם לא אסכים לתנאים שלו, יש לי מה להפסיד - מאות אלפי שקלים במכירה.

אני טענתי שאין לי. אני עובדת כבר יותר מעשרים שנה, תמיד יש לי עבודה, תמיד הסתדרתי כלכלית. הוא לא יוכל לעמוד על הרגליים כי לא מצליח להחזיק עבודה.

מה דעתכם על המצב הזה? עורך דין קרוב משפחה [שלא מומחה בתחום של המשפחה] אמר לי שאם אפתח פירוק שיתוף זה יעזור לי אם הוא באמת יגרום לבנק להוציא אותנו למחלקה המשפטית. ובאמת שאין סיבה!
אגב, זה נקרא אלימות כלכלית?

השאלה שלך מורכבת מדי כדי לענות כאן בפורום.

צרי קשר לקביעת פגישת ייעוץ, בטל: 072-3360526

עו"ד גיטי גוטמן

אני והבן זוג כבר 7 שנים ביחד היו המון מריבות ופרידות בהתחלה (היינו ילדים התבגרנו) בשנה האחרונה חזרנו עברנו לגור ביחד 99% מהזמן הוא הבן זוג המקסים הבעיה שיש לנו זה שלפעמים יש לו בעיות עצבים מתפוצץ מדבר לא יפה אם אני נכנסת לו למילים הוא מאבד את זה. מנסים לפתור ולשנות דיברנו על חתונה ועכשיו הוא מחפש לקנות בית כמובן שאמרו לי שנעשה הסכם ממון והסכמתי.

עכשיו שקרובים לרכישה הוא רוצה שאני אשלם על ההוצאות בדירה כשנעבור והוא את המשכנתא. לא יודעת איך מתנהלים ואם כדאי לי בכלל להמשיך. בריבים מרגישה שאני צריכה לסתום ולא להגיב אחרת זה נמשך גם ימים. אשמח אם תוכלו לייעץ לי מרגיש לי מקופחת אולי זה מהחוסר ביטחון כלכלי שלי שאין לי מה להציע .

אמליץ לך לפנות לעזרת עו"ד, כדי שיוכל לקרוא את הסכם הממון ולראות שאת מוגנת בו.

לקביעת פגישת ייעוץ, יש ליצור קשר בטל: 072-330526

עו"ד גיטי גוטמן

אני ובעלי נשואים כמה חודשים ואנחנו לפני מעבר לחו"ל בעקבות העבודה שלו. נאלצנו להיות בנפרד כחודש עקב נסיעה בה הוא מאוד רצה שאבוא איתו אבל הייתי צריכה להישאר בארץ בכדי לסיים את התואר ולטפל במשהו רפואי. לפני שבוע היו לנו כמה מריבות ממש גדולות (התנהגתי בקנאות על משהו שלא באשמתו בוודאות והייתי קצת סייקו ביץ'. שלחתי מיליארד הודעות וזה היה אחרי שהתלוננתי שהוא לא מכיל אותי וכל הדברים שנשים מרגישות וגברים לא מבינים מה אנחנו רוצות מהם) בטלפון והוא החליט שהוא רוצה כמה ימים לחשוב על "איך ממשיכים מכאן".

אני מאוד נלחצתי מזה ושאלתי אותו מה זה אומר לגבינו ואם הוא מתכוון להיפרד? חלפו לי מחשבות מלחיצות על גירושין וזה לא עושה טוב לנשמה...

הוא אמר שהוא לא יודע ושאני לא אלחץ עליו ושהוא לפני משהו חשוב בעבודה שלו ושנדבר כשהוא יחזור לארץ. אני ממש מרגישה שזה הזוי שבעל לא ידבר עם אישתו שבוע גם אם היא התלוננה הרבה והיתה "קצת" משוגעת.

אני מבינה אותו מאוד, יש לי המון עבודה על עצמי, אבל מצד שני ההרגשה של לחכות לגזר דין ממש קשה לי! אני לא רוצה להפרד ממנו מתוך אגו כי הוא זה שלקח את הספייס אז אני עושה דווקא מצד שני אני מתוסכלת, כי אין לי מושג מה יקרה וזה אומר שאם הוא מחליט שזהו אז אני לא עוברת איתו ומה אני אמורה לעשות?

זה מרגיש לי אגואיסטי. השאלה היא האם זה לגיטימי בנישואין לקחת ספייס של כמה ימים מבת/בן הזוג?

אני נשואה 20 שנה עם 2 ילדים.
גיליתי שבעלי בוגד בי ע"י הודעה בפון לפני 8 חודשים לערך.
הוא לא הכחיש אך אמר שלא שכב איתה ... (לא מאמינה לו) היא עובדת איתו באותה עבודה.
למרות ואף כל המאמצים שלו לחפות על כך בתוך תוכי אני לא מאמינה לו. נשארתי כי יש בליבי עוד אהבה לא ענקית אבל יש... הוא טוען שהוא אוהב אותי אבל אני זו שהורסת. טוען שאני אישה קרה ומנוכרת.
יש לציין כי הבחורה גם נשואה עם 2 ילדים.
לפני שבוע הייתי בעבודה שלו וראיתי שהוא עישן איתה סיגריה לבד . מאז אני מאוד מעורערת ולא יודעת מה לעשות. כמובן שגירושים הם על הפרק אבל עדיין לא שלמה עם זה במאת האחוזים.
מה לעשות?

אני בת 29, בזוגיות 4 שנים, מתוכם נשואה שנתיים+1.
בעלי כבר הרבה זמן מראה סימנים של ריחוק פיזי ממני, התעניינות, כשחוזר מהעבודה בורח לסלון עם הפלאפון, משחק אולי 5 דק עם הילד ובורח לעיסוקיו.
היום שמתי את הילד בבייביסיטר ויצאתי עם בעלי לבד.. שאלתי אותו מה קןרה ולמה הוא מרוחק.. הוא היה מספיק כנה איתי ואמר לי שהוא כבר לא נמשך אליי.. שירד לו ממני. שאלתי אותו אם זה בגלל הלידה הוא אומר שלא יודע, אם בגלל העובדה שעליתי במשקל, הוא אומר שלא.. יחסי מין אין בכלל.. אני כבר חודשיים במחזור בגלל התקן.

שאלתי אותו אם אפשר לתקן, ואם זה משו שקשור אליי, הוא אומר שלא, שמבחינתו אני אשת חיל והוא מרגיש אנוכי על כך שכבר לא אוהב ולא נמשך. אני מפורקת. אנחנו אמורים להכנס לבית שלנו בעוד כ10 חודשים.. שאלתי אותו אם הוא בעניין של טיפול זוגי והוא לא רוצה... אמר שלטובת שניינו כדאי להתחיל הליך גירושין... אין מישהי ברקע הוא כל היום בעבודה... איך אני מחזירה את הניצוץ ביננו? איך אני מחזירה אותו אליי והאם יש לכך בכלל סיכוי? משהו בו כבה. אני רוצה לבנות משפחה ובית בשבילי זה הכל ופתאום אני ניצבת לפני פרידה וגירושין. עכשיו הכל מתפוצץ לי בפנים. יש עוד משהו שאפשר לעשות בשביל להציל את הנישואים? האם יש דרך לשכנע אותו לנסות טיפול זוגי?

בתאריך 3.2 הגשתי בקשה לקבל צו ירושה באמצעות עורך דין, הכסף עבור השירות שלו שולם לו עוד בהתחלה,
עד עכשיו הכסף של הירושה לא התקבל. כל הפניות שלי לעורך דין שמטפל בנושא, עונה לי יש עיכוב קורונה, מלחמה, חגים או שיש אישור והוא מחכה מהם למכתב לאישור, הרבה פעמיים שאני פונה אליו בהודעה הוא לא עונה וגם לא חוזר, במשך 7 חודשיים הוא מטפל בנושא וכל פעם יש לו תירוץ אחר או שהוא פשוט מסנן אותי.

אתמול הצלחתי לאתר את מספר תיק של הצו ירושה ולאחר בדיקה שלי באתר שלהם ומיילל מולם, הבקשה נשלחה עוד בתאריך 3.2 ובאותו היום נסגרה, וכל החודשיים האלו זה פשוט לא טופל, הוא הגיש בקשה חדשה רק בתאריך 1.8 שכרגע גם לוקח לחכות בערך חודש פלוס החגים שצפויים להיות בקרוב זה אומר שאפילו חודשיים...

האם יש מה לעשות מול עורך דין, ולבקש את הכסף חזרה ששולמו לו או שיש אפשרות לתבוע? על כך שהוא נותן מידה שגוי וזה לא באמת היה בטיפול , וגם רוב הפעמיים לא עונה וגם לא חוזר .

נשואים מעל 20 שנה, בני 40 47 עם 4 ילדים (20, 14 ,7, 4). מרגישה שהזוגיות כבר נשחקת, אין תקשורת חוץ מאשר מריבות שאותן אנחנו מתקשרים נפלא.. לא מקבלת מבעלי את תשומת הלב, הוא תמיד בעבודה, וכשחוזר מחפש סיבות לריב איתי או עם הילדים על שטויות (בית לא מסודר, למה אני לא חוזרת הביתה אחרי עבודה ועוד סיבות אחרות) מרגישה לבד, שאין לי עם מי לדבר, נסגרת בתוך עצמי ומרגישה ריקנות ובדידות.

לא יכולה לפרוק את ההרגשות לאף אחד כי אין לי חברות קרובות או קרובי משפחה ליד (גרים בחול). מרגישה שיש משחק כוחות בינינו, הוא רוצה לשנות אותי. מרגישה שהוא מתעלל בי נפשית.

התחלתי ללכת לפסיכולוגית, אני פורקת אצלה, אבל חוזרת הביתה עם הרגשה מאוד רעה בלב של בדידות, תסכול וחוסר רצון להמשיך את הקשר איתו. אני מאוד כאובה ומרגישה יחס מזלזל מצדו. אני רוצה לעזוב - להתגרש - אבל חוששת בגלל הילדים. לא רוצה שיחיו במשפחות נפרדות.

בעלי לא מאמין בטיפול זוגי ולא רוצה ללכת.
השאלה אם יש עוד אפשרות חוץ מפרידה וגירושין עם איש כזה?

אני גרושה חצי שנה ואם לילד בן 5 וחצי במשמורת משותפת, התגרשתי מאדם נקמן ונרקסיסט שכל הזמן מחפש לנקום בי ולפגוע.

השבוע כיון שלא הסכמתי להחליף איתו ימים החליט לא לאפשר לי לשוחח עם הילד בזמן שהוא איתו.

אתמול בערב ( יום שישי) שלחתי הודעת וואצ אפ לנייד של הילד שנמצא בבית הוריו ומיד נחסמתי- בסך הכל רציתי לדבר איתו ולשלוח לו לבבות ושבת שלום.

שלחתי לגרוש הודעת וואצ אפ על כך שחסם והוא חסם אותי גם אצלו. ניסיתי להתקשר ולהשיג את הילד וכמובן שלא קיבלתי מענה, שלחתי מספר הודעות ( יש לציין שזו פעם שניה שהדבר חוזר על עצמו רק השבוע )
ניסיתי לחייג וכמובן שלא אפשר לי לדבר עם הילד.

החלטתי לפנות למשטרה ואלו ניסו לחייג אליו וכמובן שלא היה מענה וביקשו להגיע אליו לבית הוריו, לאחר מכן חזרו אליי מהמשטרה ואמרו לי שביקרו בבית הוריו ופגשו את הילד ואת האבא והכל בסדר.

עד לרגע זה לא שוחחתי עם הילד ואיני יודעת מה איתו. אני כל כך חוששת שמא גרמתי טראומה לילד שנאלץ לראות משטרה ( אני מקווה שישן, אני לא מעודכנת בפרטים) אבל הרגשתי שאין לי כבר ברירה והגיע הזמן להעמיד אותו על מקומו.

בכל זאת אני לא רגועה וחוששת שפגעתי בילד שלי….

אני מבינה שזה מדאגה ומגעגועים אבל נשמע קצת קיצוני להזמין משטרה במקרה כזה
הילד עם האבא וזה זמן האיכות שלהם ביחד
לדעתי זה רק משבש הכל אם את מנסה להתקשר לשלוח הודעות
אם הילד יבקש לדבר איתך מסיבה כלשהי אני בטוחה שימצאו דרך ליצור איתך קשר
תנצלי את הזמן הזה לעצמך , אם כל הגעגועים והרצון טוב עדיף לעשות הפרדה , מניסיון אישי זה רק גורם למתחים
יוצרים קשר במידה והילדים מבקשים או שאחד מכם לא ראה את הילדים הרבה זמן בגלל מחלה , מילואים....