פורום גירושין ודיני משפחה בהנהלת עורך דין מנוסה

נשואים טריים (ביחד סהכ שנתיים פלוס) , היחסים ידעו עליות ומורדות.
לפני יומיים בעלי חזר מהעבודה אחריי , נכנס די ברוח סערה הביתה עם שיחת טלפון , סיים את השיחה ונכנס להתקלח בלי שלום בלי שום מילה אליי.
באתי אליו לשאול לשלומו ואם הכל בסדר , ענה ב"כן תעזבי אותי עכשיו" (לא ברור למה) אז עזבתי.
אחרי המקלחת , התיישב לידי בספה והתחיל להתעצבן למה לא שמתי 2 שישיות מים שעומדות בכניסה לבית במחסן , כשהוא יום לפני בעצמו שם אותם בכניסה לבית ואמרתי לו שישים במחסן.
התחלתי לענות בעוקצנות חזרה " כן מסכן, אתה שוטף כלים , מכין אוכל ומנקה גם ,נכון?" והוא לא עושה שומדבר מזה.
אחרי שסיימנו להתווכח הלכתי לחדר לארגן משהו ואני שומעת רעש חזק בסלון, מסתבר שהוא פיזר את הבקבוקי מים לכל עבר בסלון (ממש זרק) ויצא מהבית.
אחרי הכתבה על גוני , קיבלתי פלאשבק שאמרה שבעלה היה זורק חפצים ודי הלחיץ אותי.
שלחתי לבעלי הודעה שהוא אלים ומסוכן ושיוציא על חברים שלו את העצבים ולא עליי (רשמתי בלהט עצבים).
רשם לי "זד***ני" וחסם בווצאפ.
רשמתי לו בהודעת סמס שאני לא מתכוונת להמשיך עם ההתנהגות ההזויה שלו ואפילו לטיפול זוגי לא מתכוון ללכת איתי - רשמתי לו שאני לא רוצה להמשיך ורוצה להתגרש.
מפה לשם המשיך לקלל אותי ולהגיד לי לעוף מהבית (שלנו) .
יצאתי לסידור קטן ובחזור גיליתי שנעל את השער ולא נתן לי להיכנס ( שמרתי על קור רוח כמה שיכולתי וביקשתי שיפתח כדי ,שאקח את הדברים שלי) המשיך לקלל אותי ולהגיד שאחזור עוד שעה.
בחוסר ברירה טיפסתי מעל השער של החצר והוא נכנס לבית ונעל עם מפתח בפנים.
בהתייעצות מול חברה וממש כי לא היה לי ברירה , התקשרתי לאימו שתגיד לו לפתוח לי את הבית.
פתח לי את הבית , התחלתי לארגן דברים לכמה ימים והוא התחיל להוריד את כל המגנטים מהחתונה , יצאתי מהבית בלי שהחלפנו מילה .
חשוב לי לציין , שאני ניסיתי לא פעם לשכנע אותו ללכת לייעוץ זוגי כדי לייעל את התקשורת בינינו , אבל חושב שהוא לא צריך- התחלתי ללכת לבד אבל פשוט רואה שצריך שניים בשביל טנגו.
אני עברתי ילדות מאוד לא פשוטה של אבא מכה שנפטר ואמא שנטשה אותנו בגיל ההתבגרות.
עברתי לא מעט בחיים וידעתי שאת העבר והמשפחה אליה נולדתי לא יכולתי לשנות , אבל אני כן יכולה לבחור עם מי אני מקימה את המשפחה.
אני לא בעד לפרק את החבילה על כל ריב , אבל מרגישה שאני טוחנת מים ומבחינתי אין לי לאן להמשיך איתו אם זה לא כרוך במאה אחוז טיפול זוגי .
כרגע לא דיברנו יומיים (לא שאל אותי אפילו אם אני רוצה לבוא לחג) , מרגישה מרוסקת רגשית ומאוד מותשת. להתגרש ממנו, נכון?
אם אחרי תקופת נישואים כל כך קצרה זה מה שיוצא ממנו אין הרבה סיכוי שזה הולך להיות טוב יותר... מה אומרות?