פורום גירושין ודיני משפחה

אני חיה בזוגיות כבר 20 שנים עם גבר שכבר התייאשתי מלנסות לאבחן מה לעזאזל יש לו הוא בן אדם מבריק, מוכש, מצחיק, חכם ויפה תואר ואף הרבה יותר מזה.

כל מי שמכיר אותו נמס ותמיד אני שומעת איזה מקסים בעלך ואיזה מהמם בעלך. אקדים ואומר שמעולם לא הרים עלי יד. אף פעם לא היכה אותי. עם זאת שיקר, הונה, בגד בי והפעיל מניפולציות מאז ומתמיד.

השיא היה חמש שנים שהיה מאוהב בחברה הכי טובה שלי, שגם עבדה איתו.

הוא שנים ניהל חיים כפולים במהלכם התחנן שנעשה עוד ילד מה שהתברר בדיעבד שזו היתה מניפולציה שלה כדי אני אתעסק עם התינוק ולמראית עין אף אחד לא יחשוד ברומן שלהם וכ'ו. הכל מתחת לראדר.

מאז שנפרד סופית ממנה היו עוד כמה בגידות והוא ניהל עוד כמה מערכות יחסים קצרות עם נשים אחרות, תוך כדי שהוא נשוי לי, ולא מוכן להיפרד, רק לדבריו הוא רוצה לצאת מהקשר כדי לבדוק אם יש משהו טוב אחר בחוץ כי לדבריו מעולם לא "בחר" בי והקשר נכפה עליו כי בזמנו לא הסכמתי לעשות הפלה עם הבכור שלנו ...

סיפור מורכב ... שאי אפשר לכתוב בקצרה.... בכל אופן , ככה החיים עברו ממשבר למשבר מפתיחת תיק גירושים והסכם לגניזה, כל פעם נפרדים ולא מממשים. לדבריו, הוא לא אוהב אותי ולא נמשך אלי ולכן אין ביניננו יחסי אישות.

אתם שואלים את עצמכם , איך היא עדיין איתו? אז הילדים. והחיים.... שסך הכל די בסדר. זה לא שחיים את הדרמה כל יום. אבל כל הזמן יש משהו, מתחת לפני השטח, זוחל שחונק אותי
אישה שמקבלת מכות, זה מצב מאוד מוחשי. אני מקבלת כל הזמן, בלי הפסקה, השפלות וזלזול.

אין אצלנו תקופות של סליחה וחיזורים. אין חרטה או הכאה על חטא כמו אצל גבר מכה. אני כל הזמן, כבר עשרים שנה מושפלת. זה לתת לי את ההרגשה הכי מגעילה בעולם. אני אפילו לא יכולה למצוא מילים כדי לתאר לכם איך זה מרגיש.

בחיים הוא לא החמיא לי, לא אמר מילה טובה. כל שנה הייתי מחכה ליום הולדת שלי ומשתדלת לא ליזום מריבות או לתת להן במה ולא לעשות דרמות לפני - רק כדי שיכתוב לי אני אוהב אותך. אפילו שידעתי שזה סתם שקר.

לילדים יש מקום בלב שלו והוא אבא מדהים ואוהב אותם מאוד. גם הכלבה שלנו מקבלת ממנו יחס ליטופים ומילות אהבה. אני - כלום. אוויר. אני יודעת שהנטייה הטבעית היא לאמר אז תעזבי אותו. לא יודעת להסביר אפילו לעצמי למה אני לא עושה את זה. מה אני רוצה בעצם, זה לספר לכם את הסיפור שלי גם אם הוא בעילום שם.

שתדעו שיש נשים חזקות מלאות ביטחון עצמי שנראות מצויין והלב שלהן מרוסק לרסיסים. שעוברות בבית השפלות יום יומיות גם כשזה ללא מילים. שמקנאות בנשים שהגבר מרביץ להן ומקנא להן כי הן עצמן אוויר. כי התועלת שלי מסתכמת בלגדל את הילדים, להביא עוד משכורת הביתה, להכין אוכל ולנקות.

אז בעלי בן אדם מקסים. מהמם וכריזמטי. בחוץ הוא שופע קסם וחתיך ומי שלא יודע חושב איזו משפחה מאושרת. וכל פעם שמישהו אומר לי איזה מהמם בעלי. הלב שלי מתרסק עוד טיפה ועוד טיפה. לא יודעת מה לעשות עם עצמי. והייתי בטיפול.

אולי אני פשוט מקרה אבוד כזה, לא יודעת.... אני קוראת באתר שלכם שיש לכם ניסיון במקרים כאלה והייתי שמחה לשמוע עו"ד מנוסה, ואולי למצוא עצה טובה ואוזן קשבת.