פורום גירושין ודיני משפחה

מבקשת עזרה של עורך דין מנוסה, שאולי יוכל לפחות להאיר את עיני ולכוון אותי.

קצת רקע: 3 בנים מגילאי 8 עד 14. הגירושים באים ממני. הוא מבחינתו שנישאר ככה בבית. גרים באותו בית כרגע, אני ישנה בסלון, הוא בחדר במיטה (שאני כל כך כמהה לישון כבר במיטה נורמלית) , נשואים 15.5 שנים, 17.5 שנים ביחד. יש בית בבעלותנו.

הגשתי בקשה ליישוב סכסוך באוקטובר 2019. באותו יום ניגשתי לסיוע המשפטי וקיבלתי עורכת דין.

פגישה ראשונה ביישוב סכסוך התקיימה שבסופה נתתי הזדמנות שישיג עורכ/ת דין כי לא רצה (בסוף הלך לעורך דין שמתעסק בנדל"ן כי 'מכיר אותו והוא נחמד', עורכת הדין שלי התעצבנה מזה ולאחר כמה ימים שראיתי שהוא לא מקדם כלום ובעצם הולך לכיוון לא טוב וכלום לא זז חתמתי על ויתור בטופס 3 ביישוב סכסוך, משמע לבית משפט.

אחרי כמה ימים הודיע לו העורך דין שהוא לא מוכן לייצג וסוף סוף קיבל עורכת דין מענייני משפחה, עורכת הדין שלי המליצה לבקש שנחזיר ליישוב סכסוך.

ב-16.12 התקיימה פגישה נוספת ביישוב סכסוך עם שנינו, שתי עורכות הדין, העו"ס ועו"ד של היחידה.

נתנו לו שבועיים להחזיר תשובה האם הוא יכול לרכוש את המחצית של הבית (לי אין אפשרות ריאלית לקנות) הוא רצה שאמכור לו במחיר של 250 אלף שקל פחות כדי להתחשב בו. לא בוצע ולא יקרה!

השבועיים עברו חלפו, הוא מצידו מנסה למשוך זמן כמובן כי מה אכפת לו. לא מזיז לו.

עורכת הדין עונה לי תשובות כמו 'תהיי סבלנית' 'ניתן לזה את השבוע הזה ואם לא ילך נגיש תביעות' - שכמובן שום דבר לא קרה והמצב נשאר על כנו. אומרת לי משפטים כמו 'תחשבי קודם כל הילדים עם כל הקושי שלך ושיש להם קורת גג ואוכל והכל משולם' כאילו אני הולכת להיזרק לרחוב איתם.

לפני 10 ימים כתבה היא במגעים עם העו"ד לאחר שאני שבה ושואלת מה קורה. לא מעדכנת אותי בכלום.

לאחר הפגישה השניה ביישוב סכסוך התחלנו הסדרי ראייה כל עוד אנחנו שנינו בבית, יום בשבוע הוא מסיים מוקדם ונמצא עם הילדים (אני יוצאת מהבית) בסופי השבוע שלו עם הילדים אני הולכת לישון אצל חברות , סוף שבוע אחד שהיה שלי עם הילדים הוא לא רצה לצאת מהבית ונשאר, אני הלכתי לישון עם הילדים אצל חברה. בסוף השבוע האחרון זה היה שוב סוף שבוע שלי, הלך לישון אצל אמא שלו.

לפני כ-8 הוא התעצבן וכעס והרים עלי את הקול, כולל זה שהיו לו שנות נישואין חרא ואיזה סבל והכל כדי להשפיל אותי, יידעתי אותה ואומרת לי 'תשמרי על קור רוח ואל תצעקי ליד הילדים זה ממש לא לעניין' - וזה בכלל לא אני צעקתי, זה הוא. תחושה מגעילה. הוסיפה ואמרה שהשאירה לעורכת הדין הודעה וההיא בדיון.

ב-8 לחודש התקשרתי , לא ענתה, שלחה לי הודעה שהיא ביקשה מהעורכת דין שלו לשלוח טיוטת הסכם ותעדכן אותי. אמרתי לה שזה מקום למריחת זמן מהיכרות שלי עם הבן אדם, בכל זאת 17 שנים לא הולכים ברגל ומשיבה 'אני ממתינה ממנה'.

בחמישי האחרון (9.1) כתבתי לה שאני מבקשת לדעת מה קורה והכל באוויר בלי תאריכי יעד, בלי שמישהו פה רואה אותי בתוך כל זה אז ענתה שהיא ממתינה לטיוטה ממנה ו'מקווה ששבוע הבא נקבל. כרגע בעיכוב הליכים כדי שאף אחד לא יתבע במטרה לסיים בהסכם'.

אני מרגישה שכלום לא הולך, לא איתה, לא איתו, לא כלום. אני לא יודעת מה לעשות. התחושה הזאת שעורכת הדין שלי נותנת היא של חוסר אמון בי (אל תצעקי ליד הילדים, העיקר שיש להם קורת גג עכשיו ומשיכות הזמן) אל מול החוסר אפשרות לצאת מהבית, לא יכולה לשכור דירה רק מהמשכורת שלי ואין לי למי ללכת להתגורר בינתיים, אין לי משפחה.