פורום גירושין ודיני משפחה

רקע: אני גרושה עם 3 ילדים בגילאי 10,12 ו-16. כיוון שאנחנו משפחה של עולים חדשים (אני תושבת חוזרת), ולא רצינו לטלטל את הילדים בין 2 בתים וכדי ליצור יציבות, לפי ההסכם שלנו הם נמצאים במשמורת מלאה שלי והסדרי הראייה שלהם הם:
שני וחמישי - ללכת לאביהם (שגר מרחק הליכה מאיתנו) משעה חמש עד תשע בערב, וכל סוף שבוע שני משעה אחת אחרי בי"ס בשישי ומשעה 10 בשבת, שוב עד תשע בערב.

מדי פעם, הערבים משתנים כיוון שאבי הילדים גם עובד בערבים ואז אנחנו מסדרים ביננו את השינוי במידה ואפשר.

אביהם עובד בעבודת הכשרה שאינה תמיד מסודרת בשעות או בימים ולעיתים נדרשים שינויים ביננו. הילדים זורמים וכולנו בסדר.

אבל:
לפעמים הוא מקבל עבודה שמצריכה ממנו שעות נוספות של הכשרה. כשהוא מפוקס בעבודה - ואז הוא לא רואה מימינו ומשמאלו.

מקרים אחרונים לדוגמה: הוא נוסע לב"ש לסופ"ש ארוך ו"שכח" לומר לנו שלא יהיה כאן בחמישי.

מבחינתו, הילדים עדיין יכולים ללכת אליו, כי הם מספיק בוגרים לדאוג לעצמם ולהכין לעצמם אוכל.

מקרה דומה קרה בשני שעבר, כשהוא היה בכנס בעיר אחרת כל היום ורק לאחר שבדקתי מה קורה, הוא ארגן עם הילדים שיגיעו אליו ואיך להתארגן שם.

למותר לציין שלא תמיד הם הולכים, כי הם לא מוצאים מה יש להיות אצלו לשעתיים-שלוש כשהוא לא שם וכל דבריהם אצלי. אני גם לא רוצה להכריח אותם ללכת במיוחד אם זה ערב שבו גם אני עובדת וממילא לא בבית.

בשבת האחרונה (שהיתה שלו) הוא בא בבוקר והודיע לי שחייב לצאת לת"א לאסוף משהו להכשרה וחזר רק בצהריים לאסוף אותם.

כשאני מתרגזת וטוענת שזאת הפרה של הזמן שנקבע עבורי, הוא טוען - שככה הוא מצליח להרויח יותר ולשלם לנו מה שנקבע, וגם שכאמור הילדים מספיק בוגרים ללכת אליו ולדאוג לעצמם.

יש לציין שהילדים שלנו אכן עצמאים וגמישים, וגם שהם לא רואים או מרגישים שריטות מהגירושין. בסה"כ, אין מריבות לפניהם (הגרוש ואני רק מתכתבים על הכל וזה עובד לנו טוב) ולרוב מסתדרים.

אבל מקרים כאלה, שהם מעבר למקרה פרטני של פקשוש, משבשים את כל לוח הזמנים שלי ויוצרים תקדימים שרק הולכים ומתגברים.

וכל ניסיון של תקשורת מצידי לאכוף את פרטי ההסכם נתקל ב"הסברים הגיוניים" ושאינם משאירים מקום לפיתרון המצב או לדיון (-שזה חלק מסיפור חיינו).

אודה להערכת המצב ולעיצה