פורום גירושין ודיני משפחה

נשואים שנתיים וביחד 4 וחצי שנים. עוד בהתחלה לא היינו ממש מסתדרים אבל הייתה אהבה גדולה וזה לא ממש הפריע לנו. היו לנו פרידות לכמה שעות ואחת לשבוע..
עכשיו הוא לא בבית כמעט שבוע. היה לנו פיצוץ אחרי ריב שנרגע. אנסה לספר בקצרה ..
לפני כמה חודשים הוא הכיר דרך חבר כמה חברים חדשים. מאז הוא כל הזמן איתם. איתי או בלעדיי. אחד מהם נשוי וכל השאר רווקים. כולם מעל גיל 30 חוץ מבעלי.
בשבוע שלפני הריב, הוא כל ערב היה חוזר מאוחר מאוד. אם זה בגלל העבודה או שהיה הולך לחברים. ביום חמישי לאחר שהוא ככה שבוע, אמרתי לו שלא יתכנן כלום לערב כי אני רוצה שנצא. הוא אמר שבעיה ואין כרגע כסף. אמרתי לו אל תדאג. אחרי כשעה אומר לי שבעיה לצאת כי יש לגיסו יום הולדת וצריך לחגוג לו. אמרתי לו סבבה מעולה, גם טוב. העיקר לצאת.
בזמן הזה הוא עם החברים בפארק שליד הבית של אחד החברים שותים בירות. בסביבות השעה 8 שלחתי לבעלי הודעה מה קןרה? הוא ענה כי תכף הוא חוזר הביתה.. אחרי שעה שוב דיברתי איתו ושוב אמר שתכף חוזר. לקראת 11 בלילה התקשרתי אליו והוא אמר שעכשיו יוצא מהחבר. אמרתי לו בבכי שפשוט פרץ, אל תחזור הביתה. וניתקתי את הטלפון.
הוא התקשר אליי וניסה להסביר לי שהוא שתה והגיס ביטל את היום הולדת ולא יכול לעלות עכשיו להגה. כל השיחה איתו אני בוכה כי אני פגועה עד עמקי נשמתי. שאלתי אותו למה לא הודיע לי שביטל? הוא לא ידע מה להגיד לי. שאלתי אותו למה הוא שתה במודע שהוא צריך לחזור הביתה תכף? הוא תירץ את זה שחשב שהגיס יחגוג הוא יסע עם החברים ואני אבוא לבד וניפגש שם. לא קיבלתי את זה כתשובה.
ביקשתי ממנו שלא יחזור הביתה באותו לילה.
ביום שישי למחרת, ערב חג פסח אני מתעוררת ב7 בבוקר ורואה הודעה ממנו ששללו לו את הרישיון ושאני אבוא לקחת אותו. הגעתי לקחת אותו והוא סיפר לי שאחרי שדיברנו בטלפון הוא הלך לישון והתעורר ב3 בלילה ורצה לחזור הביתה.
שהתארגנו ללכת לארוחת חג, הבאתי לו מתנה שקניתי לו כמה ימים לפני זה. הוא פתח את השקית ואפילו לא אמר לי תודה או חג שמח. אפילו לא נשיקה..
גם בארוחת חג לא ממש דיברנו..
שחזרנו הביתה הוא דיבר עם אחד החברים שלו בטלפון ואמר יאלה בוא לקחת אותי. הוא שאל אותי אם זה בסדר שהוא ילך ואמרתי לו שכבר מאוחר מידי לשאול אחרי שהוא קובע וגם אם אני יגיד לו לא זה לא יעזור והוא ילך.. התעוררתי באמצע הלילה ולא ראיתי את הבן אדם לידי.. גם לא בבוקר.
מפה לשם החבר הוריד אותו בים ובלילה הוא הלך לדוד שלו שגר ליד וישן שם.
הוא היה ממש בדיכאון ולא יכלתי אפילו להעלות את הנושא שבגללו אני כל כך פגועה ממנו.
אחרי יומיים הכל נרגע בנינו..
ביום חמישי בצהרים נסענו ספונטני עם אחד החברים שלו לכנרת. ישנו לילה באוהל ולמחרת שאר החברים הצטרפו. בערב יום שישי אנחנו יושבים במסעדה. כולם מדברים על להישאר עוד לילה ואני לא באתי מוכנה לעוד לילה. ובעלי ידע שחוזרים הביתה. ואז הוא התחיל לזרוק אני נשאר. פתאום אני לא יכול להישאר יהיה לי בלאגן עם אישתי.
בדרך לאוטו הוא אמר לי שהוא לא באמת נשאר ויש לו דברים לעשות מחר. נכנסנו לאוטו עם אישתו את אחד החברים שחזרה איתי הביתה. איך שנכנסנו לאוטו הוא התחיל להתעצבן שהוא רוצה להישאר ולמה אני לא מפרגנת לו. אמרתי לו שאם הוא היה מדבר איתי על זה לפני ולא מול כולם, יש מצב שהייתי נותנת לו בכיף להישאר. אבל רק בגלל ההצגה שהוא עשה אני לא מוכנה. בקיצור אמרתי לו שאם הוא הולך איתם אין לו מה לחזןר הביתה. הוא נורא להתלבט ואז נשאר. אחרי כמה דקות נסיעה הורדתי אותו והחברים שלו באו לקחת אותו אחרי שכל הכמה דקות האלה הוא צועק עליי ואומר לי שאני רעה ולא יודעת לפרגן.
שחזרתי הביתה כתבתי לו הודעה. אוד ארוכה לגבי מה שאני מרגישה ומה שהוא עשה וכתבתי לו שיש לו 2 אופציות. או שהוא משתנה או שהוא עוזב את הבית. הוא בחר לעזוב..
ב2 לילות הראשונים הוא חזר בלילה לישון וישן בסלון. הלילה זה הלילה השלישי שהוא לא ישן בבית..
יצא לי לדבר עם גיסי על מה שקרה והיה איתו חבר גרוש שהקשיב להכל.
החבר שלו שאל אותי כל מיני שאלות ועל חלק לא ידעתי מה לענות ועל חלק אמרתי שאני לא מוכנה להישאר איתו בצורה הזו. אני לא מוכנה לזוגיות כזאת. מגיע לי מישהו יותר טוב ממנו. ושאני לא יודעת אם אני אוהבת אותו.

כל התשובות שלי הובילו אותי לידיעה שאני צריכה להתגרש! עדיין אין לנו ילדים ואין רכוש משותף - שלפי מה שהבנתי אלה יתרונות או יותר נכון קיצורי דרך בכל הליך גירושין ...

והיום זה כבר מתחיל לבלבל. פתאום אני בבאסה. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת מה אני באמת רוצה. מה אני מרגישה!
ובעיקר איך ממשיכים הלאה?