×
רוצה להיפגש עם עורך דין מבלי לצאת מהבית?
לאור המצב בישראל ועל מנת לאפשר לך להמשיך ולקבל שירות משפטי מעולה, תוך שמירה על בריאותך ועל בריאות הציבור, משרד גוטמן צברי מפעיל שירות דיגיטלי אישי ומתקדם.
מהיום ניתן לנהל פגישת וידיאו עם עורך דין ממשרדנו, להתייעץ ולקבל תשובות - מבלי לצאת מהבית!
לקבלת מידע נוסף ותיאום פגישת וידאו פני/ה אלינו:
שלח פרטים
הוספת תגובה
לוגו דיני משפחה בכבוד הדדי
עורך דין לשירותך בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר


פורום גירושין ודיני משפחה

הוספת תגובה ל - כי עדיף בדרכי שלום ובלי מלחמות...
אבקש לקבל תגובות לאימייל שלי*


*(אנו לא עושים כל שימוש בכתובת הדוא"ל שלך ולעולם לא נשלח אליך דואר זבל)
תגובה ל:
מחבר
תאריך ושעה
02/08/2018 10:28
התגרשנו לפני שש שנים. פרטי המקרה אינם חשובים חוץ מכמה עובדות מהותיות:

- כתבנו את ההסכם שלנו לבד, לא היה הליך משפטי
- משמורת משותפת מלאה מהיום הראשון
- הסכמנו על מזונות (מופחתים) "כי ככה זה"

צריך לזכור שבתקופה ההיא (2012) ניתן היה כמובן להגיע לבימ"ש עם הסכם בהסכמה ללא מזונות וכנראה היה מתקבל, אבל בסערת הדברים ומתוך רצון להמנע מהליך משפטי, וגם מתוך חשיבה לא בדיוק בהירה, לחץ, ובעיקר המחשבה כי "ככה זה", הפחתנו 25% מהסכום המקובל ויצאנו לדרך. כמו שציינתי פרטי המקרה שלנו לא חשובים, רק אומר שלא השקענו מחשבה ראויה בנושא כושר ההשתכרות, בחינת צרכי הילדים וכו.

עם השנים ועם ההתייצבות/התבהרות המצב, נוכחתי לדעת עד כמה לא ריאלי היה ההסכם. הייתי גם מאוד פעיל בנושא המאבק למען שינוי החוק כך שידעתי "את התאוריה", ועדיין לא היה לי לא את הפנאי הנפשי ולא את האמצעים לצאת למאבק בנושא.

בשנה שעברה כאמור בימ"ש העליון פסק כפי שפסק, הדברים גם חברו לקושי גדול שהייתי נתון בו, והבעתי בפני גרושתי את הרצון לשנות את המצב, ולאור מצבנו, לבטל לחלוטין את המזונות והמדור ונתחלק חצי/חצי בכל ההוצאות (שאינן תלויות זמני שהות).

עברנו תהליך של שנה ייחד. לפעמים תדירות השיחות היו כל כמה חודשים, ולפעמים כל כמה שבועות. לא אציין את כל מה שטענה/אמרה/הטיחה בפני ורק אומר שזה לא היה קל לאף אחד מאתנו. לכל סכסוך יש שני צדדים, ואני יכול לראות גם את הצד שלה. זה לא אומר שאני מסכים לו, אבל אני יכול לראות אותו.

לאחר כ 9 חודשים הרגשתי ששום דבר לא זז לכיוון תכליתי. היא הביעה נכונות עקרונית לעבור למודל החדש, אולם עם תנאים שהיו מבחינתי בלתי אפשריים. מכיוון ולתחושתי לא היה לה כל תמריץ לשנות את המצב הקיים (ולהפך), ולאחר הרבה סבבים של שיחות ואמוציות ללא תכלית (שוב, למרות ההצהרה בדבר מוכנות עקרונית), הרגשתי שאני חייב לנקוט בגישה אחרת.

מתוך המצוקה שלי והרגשת התקיעות, ולאחר אין ספור לבטים, פתחתי הליך ביחידת הסיוע על פי החוק ליישוב סכסוכים במשפחה. קיוויתי שיוכלו לסייע שם ליצור שיחה אחר בינינו, וגם, לגרום לה לראות "שהזמנים השתנו".

על יחידת הסיוע לא הייתי רוצה להרחיב, חוויה דיי מתסכלת. רק אומר שהתפקיד העיקרי שלהם הוא לתפקיד כשוטרי תנועה, לראות האם יש סיכוי להגיע להסכם מחוץ לבימ"ש (ממש שואלים כל אחד "מה את/ה מוכן/ה לתת"). הפגישה הראשונה עם העובדת הסוציאלית היתה עבורי ממש מתסכלת. הרגשתי שהיא עויינת, לא בקיאה בחומר, מצדדת בגרושתי, משהו כמו "נו, עוד אבא שלא רוצה לשלם". היא ניסתה גם להביר לי ש "אין פה שינוי נסיבות מהותי" (כאילו היתה משפטנית). נשמתי עמוק מאוד, זה היה מתסכל ברמות. לאחר הפגישה הראשונה בא הבינו ש "יש על מה לדבר" נקבעה לנו פגישה נוספת בנוכחות העו"ד שלהם. שנינו הגענו גם הפעם ללא מייצגים. שוחחנו כולנו יחד, לאחר מכן הם שוחחנו עם כל אחד מאתנו לחוד, ולאחר מכן שוב יחד. שלחו אותנו לנסות להגיע להסכם. מה שחשוב לי לומר זה שבניגוד לציפיה שלי, אין שם בכלל עבודה של גישור (חוץ משאלות ותשובות בסיסיות). תעיתי כאשר חשבתי שזו חלופה לגישור.

השבועות והחודשים חלפו ומועד הגבלת הזמן בעיקוב ההליכים הלך והתקרב. ובתוך הזמן הזה המשכנו בפגישות כל כמה שבועות. חשוב גם להבין שאנחנו לא חברים, רחוק מזה, אבל אנחנו הורים טובים יחד. כל שיחה שלנו התחילה תמיד בנושא הילדים ורק אח"כ עברנו לענייני ההסכם. בסופו של דבר התכנסנו להסכמות שעיקרן ביטול מוחלט של המזונות והחלטה על כיצד נתנהל בסעיפים השונים של הוצאות שאינן תלויות זמני שהות (בשתי מלים: "הכל בהסכמה"). וויתרתי על רעיון חשבון ההוצאת המשותף כי הבנתי שאת זה היא לא יכולה להכיל. אז נתחשבן רבעונית, זה גם בסדר.

אתמול חתמנו על ההסכם ובקרוב יאושר בבימ"ש. את הוראות הקבע למזונות ולמדור הפסקתי. בפתק שכתבתי לה הודיתי לה על הצד שלה בהתנהלות, גם כי זה מקל עלי אישית, אבל בעיקר כי זה יאפשר לי לתת לילדים יותר. כמו שציינתי אנחנו לא ממש חברים, אבל אני מעריך מאוד את התוצאה שהיא הסכימה לו, וכן, את הוויתורים שעשתה.

דבר אחרון ולכאורה לא קשור, אבל מאוד קשור. שנינו ניהלנו, עד כמה שיכולנו בצורה מייטבית, את המשבר הזה. אני יודע שהוא היה קשה עבורי, מניח שגם עבורה, היו שיחות לא נעימות וגם פיצוץ מכוער. ועדיין, הצלנו לראות את טובת הילדים לנגד עינינו וגם את ההורה שמולנו. בשיחות שלנו צפה ועלה שוב ושוב העובדה שבגלל אופי ואופן הפרידה בינינו, לא בוצע למעשה קלואוז'ר כמו שצריך למערכת היחסים וישנם משקעים רבים מאוד מתחת לפני השטח. ביקשתי והצעתי לעשות בנושא הזה תהליך, עד כה ללא הצלחה. אולם גם שם אני מקווה שתהיה התקדמות, לא למעננו באופן אישי אלא למען הילדים. זה יקח זמן, אבל אני מאמין שכן.

אז לסיכום מה שאני רוצה לומר זה שאני יודע שלפעמים חילוקי הדיעות כל כך קשים שלא ניתן לגשר. צריך שניים לטנגו. מספיק אחד/אחת כדי לריב. אבל שווה מאוד מאוד לנסות כמה שיותר לא להגיע להליכים בבימ"ש, גם אם זה אומר שוב ושוב לנשום עמוק וגם כאשר זה עולה כסף. בסופו של דבר העיכוב שהיה לנו "עלה" לי ממילא סכום שהייתי מוציא בהליך משפטי, שלא לדבר על הדם הרע שהיה נוצר וכמובן הסיכוי שיתכן ולא היינו מגיעים לאותה תוצאה.

עדיפה דרך השלום על דרך המלחמה. כדאי מאוד לנהוג באורך רוח ולא להתפתות לאגו.

אני מקווה שתאור מהלך הדברים יתרום למישהו.




רוצה לשמוע חוות דעת של עו"ד מנוסה? פנה/י אלינו:
072-3360526
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 08:00 - 20:00

דרך מנחם בגין 132 תל אביב

הכתבות הכי פופולאריות בנושא:
עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון