פורום גירושין ודיני משפחה

חבר טוב שלי, אדם מקסים, עדין וטוב לב, עובר בימים אלו תהליך גירושין.
התהליך הוא סיוט בפני עצמו, מי כמוני יודע, אבל מסתבר שיש דרגות שונות גם בסיוט הזה.
אשתו קמה בבוקר והחליטה שהיא ממררת לו (עוד) את החיים והעלילה עליו שהוא תקף אותה.
בלי תיעוד, בלי הוכחות, בלי כלום.
רק על סמך התלונה שלה, זרקו אותו ליומיים בבית מעצר עם כל המשתמע מכך.
יומיים של שינה בין זאבים.
בקור.
בלי אוכל ראוי.
בלי טלפון.

בלי אפשרות לדבר עם המשפחה, האחים, החברים.
והיא בבית רוקמת עלילות וממשיכה בחייה הנוחים.
עד מתי היד תהיה כ"כ קלה על ההדק?!
חוויה כזאת היא טראומה לכל החיים!

באיזו זכות ובאיזה הגיון המדינה מתעללת בגבר רק בגלל שאשתו החליטה לטפול עליו אשמה על לא עוול בכפו?!

אז אני יודע מה אתם תגידו - לפעמים זה נחוץ כדי להגן על האישה מפני גברים שבאמת נקטו באלימות.

אם כך, אדרבא, תנו לי להציע תיקון לחוק.

אם האישה מתלוננת על אלימות ויש צורך להגן עליה, אז נכניס אותה למעצר הגנתי ולא אותו.
כך היא תהיה מוגנת מאוד.

אם כך יהיה אני מבטיח לכם ש99% מתלונות השווא של הנשים ייעלמו כלא היו.

במקביל אני בעד להכניס לכלא נשים אשר הוכח שסתם התלוננו תלונת שווא.

רוצות שוויון זכויות?
בואו נתחיל קודם בשוויון חובות.

ערב טוב

שאלה....

הורים גרושים, שני בנים. בן 4 וחצי ובן שנתיים.

הסדרי שהות שהאב לא עומד בהם גם ככה.... אבל באופן כללי, לילדים אין חדר אצל האבא, כשהם אצלו הם ישנים איתו בחדר שלו ויחד איתו באותה המיטה.

בבית עוד שני ילדים גדולים מנישואים קודמים שלו, להם חדר לכל אחד מהם, הם גרים איתו קבוע.

האם מותר לאם להתנגד לכך שאישה זרה ישנה באותה המיטה עם האב ושני הילדים הקטנים?

אני לא מדברת על להתנגד שהאב יביא הביתה בת זוג, או יכיר אותה לילדים, אני מדברת ספציפית על עניין הלינה, וזאת מאחר ויש ספק בעניין מה קורה שם מעבר לשינה משותפת... יש דברים שכנראה קורים שם מעל ראשם של הילדים כשהאב סבור שהם ישנים... והילדים נוטים להתעורר בלילה...

מעוניינת להתייעץ איתכם, מה עליי לעשות במקרה בו הוריו של אבי הילדה מסיטים את הילדה נגדי. כמו כן אימו של האב הביעה איומים כי תיקח את הילדה.

חשוב לציין כי האב מתגורר בבית הוריו, ואני כרגע חוששת לשלום הילדה. היא בעצמה הביעה בפניי כי אינה רוצה להיות בבית בו אומרים דברים על אמא שלה. ביום שלישי שוב הילדה אמורה להתראות עם אביה ולהיות בבית הוריו.

אשמח לייעוץ מה אני יכולה לעשות במצב הנוכחי מבחינה משפטית. איך הייתם ממליצים לטפל במצב כזה?

תודה רבה מראש

אני ובעלי נשואים 5 שנים ביחד 10 שנים בשנות ה30 לחיי פלוס 2 ילדים בני 3 ושנה ..

מאז שהילדים נולדו אני מרגישה שאנחנו לגמרי מאבדים את התקשורת שהיתה לנו וכאילו נאבד הקטע הזוגי לגמרי גם אין על מה לדבר או שאני משעממת אותו או שהוא משעמם אותי.
הוא תמיד היה שתלטן פזיז דכאוני...

אך יחד עם זאת מאוד מפנק בימים הטובים שלו משתדל לא להחסיר כלום ממני ומהילדים.

רמת חיים גבוהה יחסית היו ימים שהינו יוצאים ועושים חיים .
יש כמה בעיות שמאוד מפריעות לי הוא בן יחיד לאמא שלו שגרה איתנו ובזמן האחרון נוצר בינינו הרבה מתח וריבים שלא היו אף וצצו עכשיו.

לדעתי זה שבעלי הרשה לעצמו לריב איתי מולה נתן לה אישור רציני לצאת עלי ולהוסיף עלי תשק חרא שיש לה.
היא אובססיבית וחרדתית אישה לא שפויה לדעתי.

תמיד ממציאה שלא מראים לה את הילדים למרות שהיא תמיד גרה איתנו.

והוא תמיד תופס את הצד שלה וחושב שהיא קדושה.

לפעמים אני חושבת שהוא מתייחס אליה כאילו היא אישתו. היא לא עושה כלום בבית... לא מנקה לא מבשלת פשוט כלום. היא תראה שיש לכלכוך ופשוט תעבור מעליו.

אני לבד עם הילדים כל היום שמה במסגרות מחזירה עושה קניות עובדת הכל לבד.

כל פעם שאני אנסה לדבר עם בעלי על הבעיות ביחסים הוא ימציא תרוץ לכל דבר...

אני לא מעורב עם הילדים כי כשרציתי להיות מעורב התערבת והפרעת לי ובריבים קראת לי אבא חרא.

אני לא מעורב בקניות כי כשרציתי לעשות חשבון אמרת שאין לך זמן.

אני לא אזרוק את אמא שלי אני בן יחיד.
וככה תרוץ לכל דבר.

יש לו פה שחור בזמן מריבות ואני עונה לו בדיוק באותו מטבע ואז הוא נתפס על מה שאמרתי ומתעלם לגמרי מהאמירות שנאמרו כלפי. היו מקרים שכבר סילק אותי מהבית והוא יודע שאין לי באמת איפה ללכת אין לי משפחה ואין לי אחים.

אז למה להשקיע בזוגיות? גם ככה אני ברורה מאליו.
אני מאמינה שהוא כן אוהב אותי אבל מושפע מכל מה שמסביב. מהעבודה הוא עצמאי ולא תמיד יש עבודה יש חודשים יותר טובים ויש חודשים פחות טובים.

מאמא שלו... מהתרבות החרא שהוא גדל בה !!
אנחנו באים ממנטליות שונה לחלוטין
לא יודעת אם יש מה להציל בכלל.

יש לי הרגשה שהוא רוצה שהכל יהיה בדרך שלו או שלא יהיה בכלל.

וככה אי אפשר לנהל חיי משפחה אם אפשר לקרוא לזה חיי משפחה.

גם אם ארצה לקום וללכת אין לי לאן.... חשבון משותף . ,
הבית בשכירות .. הוא איים לא פעם שיעזוב אותי עם כל החובות של החשבון.

וגם אם קרה מצב והלכתי עם הילדים הוא ישגע אותי בהודעות קודם יאיים יעשה מניפולציות ואז שרואה שזה לא עובד מתחיל לשכנע ולהתחנף ואחרי יומיים אני מתיאשת כי לילדים קשה בבית שלא שלהם.

לא יודעת אם יש תקנה למצב הזה.

טיפול זוגי הוא לא רוצה וגם אם ירצה והמטפל יגיד לו שהגישה שלו לא טובה הוא יגיד שהמטפל הזה לא טוב.

0 מודעות עצמאית.

השקפת עולם מעוותת לחלוטין. יש ימים שהכל בסדר בינינו שוכבים והכל ואז יפול עליו מצב רוח לא טוב ואני אצתרך לסבול את כל זה וכמובן שתמיד תמיד תמיד אני אשמה בהכל!

הוא מניפולטור מהסוג שמצליח לשכנע אותי שאני באמת אשמה.
לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה.. שיחות שלא מובילות לשום מקום.

באמת אין בי רצון לפרק משפחה או להכנס להליכי גירושין אבל גם להמשיך כך זה לא דרך...

הי,
אני מעוניינת להגביל משמורת משותפת ל15 קמ על מנת לא להרחיק את הילדים מחוגים וחברים ולאפשר גמישות (שלא אצטרך ליסוע שעה הלוך חזור על כל גרב שהם שכחו אצלי או אצלו). הוא רוצה לגור במרחק חצי שעה נסיעה ואני מתנגדת. הוא לא רוצה בית משפט ומוכן לגישור. האם יש סיכוי ושווה להתעקש על זה? איך נהוג להכריע במקרים כאלה בין ההורים הגרושים?

היי

אני והבן זוג שלי יחד 14 שנה
יש לנו 4 ילדים (אנחנו לא נשואים)
מה הריון האחרון, שהיה בהפתעה, היו מקרים של אלימות פיזית, אלימות מילולית קשה, צווי הרחקה וכמו מטומטמת. החזרתי אותו כי פחדתי מהלבד ו"מי יקח אותי" ובלה בלה בלה...

מרגישה דחיה ממנו מבחינת להתנשק, הריח שלו, המראה...
למרות שזה מוזר, שסקס אנחנו יכולים לעשות... ואני כן נהנית... אבל להתנשק זה די מגעיל אותי.

הכרתי מישהו .. צעיר ממני..
והוא ממש עושה לי את זה...
ובלי קשר כבר חשבתי שאני לא מסוגלת לחיות מתוך פחד עם מישהו שלא בא לי עליו ..

השאלה היא: איך אני יכולה לפרק, בלי לפגוע וליצור אנטי מצידו. מבחינתי שמשלם כל חודש כמה שיכול. רק שילך.

בנוסף אציין שמהתקרית האחרונה לפני שנה שכללה אלימות פיזית ופרידה של חודש לא היו מקרי אלימות. הוא מתנהג יפה. אבל זה כבר לא זה (אני בת 35 הוא בן 50)

אני לא בונה על הקשר עם הבחור הצעיר שהכרתי וזה לא בגללו... פשוט הבנתי שיש יותר טוב ואני יכולה להיות מאושרת.

איך אני נפרדת ממנו בטוב, בלי מלחמה? איך עושים את זה בזמן שאנחנו לא נשואים לפי החוק?

שלום
אילו מסמכים נדרשים ליציאת האם עם 3 קטיניה לחו"ל, לחופשה קצרה.
האם יש נוסח מוכן להחתמת הסכמה של האב הגרוש

האם יש צורך במסמך מיוחד למעברי גבול בחו"ל?
תודה

היי
אני אם חד הורית עד לפני חודשיים הייתי חיה עם האבא של הילד...(הוא לא רשום בשום מקום שהוא האבא )
עד היום הייתי מראה לו את הילד בנוכחותי פעמיים בשבוע ושבת כן שבת לא (למרות שלא שילם כלום עבור הילד)
היחסים בנינו רק הולכים ומחמירים האם אני חייבת להראות לו את הילד? גם אם הילד לא רשום על שמו ואין שום הוכחה שהילד שלו?
אשמח לתשובות

בוקר טוב לעורכי הדין!

אנחנו נשואים 9 שנים יש לנו 3 ילדים בני 3.5.6 בעלי אף פעם לא עוזר הן בבית והן עם הילדים הוא מרוויח הרבה ואף פעם לא ידעתי כמה באמת יש לו הוא מחסיר הרבה הוא מגיע בשעות מאוחרות הבית ויוצא בשעות מוקדמות אנחנו בתהליכי גירושין והוא זה שפתח את התיק ורוצה גירושין (ברבנות) אבל הוא אומר שהוא רוצה שהילדים יהיו אצלו תמיד ואני יראה אותם פעם ב.. כאילו ההפך וכל הפגישה מה שעניין אותו אם הילדים יהיו אצלו אם יצטרך לשלם פחות הם משפחה מאוחדת ויש להם הרבה כסף הוא אומר שבחינתו הוא יכול להתחיל את העבודה ב8 מה שאף פעם לא קרה אני בטוחה שזה יחזיק רק חודש בלחץ והשאר ההורים שלו והמשפחה שלו יעשו את זה השאלה אם באמת הוא יכול לעשות את זה ויתנו לו באמת את הילדים איך זה הולך גם מבחינת המשמורת אם אני רוצה משמורת עליהם ויראה אותם בזמנים קבועים שנחליט עליהם...

אני מקווה שתוכלו לתת לי חוות דעת על המקרה מתוך הניסיון שלכם.

תודה רבה.

שלום
את מוזמנת לפנות אליי לנייד
054-2224103
שי

אז ככה בשבוע שעבר גיליתי שבעלי בוגד בי עדיין לא סיפרתי לו שאני יודעת אבל זה מוכח הוא בוגד בי ראיתי בעיניים שלי קיבלתי את זה קשה היו לי צמרמורות בחילות הקאות כמו טראומה כזאת לגוף וכבר שבוע שהוא מנסה להתקרב אלי ואני בתירוץ שאני במחזור אני לא יכולה נגעלת ממנו ברקע יש לי תאומים בני שנה וילדה בת 4 אני לא יודעת איך לעשות את הצעד המשמעותי הזה של להתגרש יש לכן עצה יקבלו אותי גרושה עם ילדים? יש לי חששות

רעות שלום,
את מוזמנת לפנות אליי לנייד
054-2224103
שי

התגרשתי לפני שלושה שבועות..ביני לבין הגרוש שלי יש הסכם בו הוא משאיר לי את הבית ואני מוותרת על מזונות..הסדרי ראייה בה ד' כל שבת שנייה..בהסכם מצויין כי העברת הדירה תיהיה עד ל30 יום..השאלה שלי היא כזו..האם הוא יכול להפר את החוזה..מבחינת הסדרי ראייה..פתאום להגיע או לא ומתי שבא לו?האם הוא יכול לסרב לבקשתו כי אני רוצה שיגיע איתי להעביר את הבית על שמי? ביום שישי האחרון הוא איחר לגן של הילדים ואני כעסתי ואמרתי לו שהוא לא יכול להפר חוזה והוא במקביל אמר לי אין שום חוזה!

השאלה שלי האם הוא יכול לשנות אותו גם כאשר הוא חתום על ידי בית הדין? שאלה נוספת הוא מתחמק להגיע איתי לבנק ולטאבו להעברת זכויות הבית מה השלב הבא שאני יכולה לעשות אם בכלל?

שריי שלום
את מוזמנת לפנות אליי לנייד
054-2224103
שי

פרודים כבר חודש וחצי, נמצאים בהליך גישור מורכב בעיקר בנושא חלוקת הבית שנמצא בבעלותינו בזכויות לא שוות. רוב הסיכויים שזה יגיע למשפט ואני אצא בלי שום זכויות על הבית או מספיק כסף לרכוש בית חדש.

אנחנו מאוד רוצים משמורת משותפת כי שנינו מאוד מעורבים וקשורים לילדה אבל אני מנסה להבין משהו, אנחנו גרים באזור יחסית יקר ואני לא יכולה להרשות לעצמי לקנות או להשכיר בית פה לבד, במידה וההליך גישור לא מסתדר ואנחנו פונים לבית משפט , שופט יכול לקבוע משמורת משותפת אם אין באפשרותי לגור באזור?

כוכי שלום
את מוזמנת לפנות אליי לנייד
054-2224103
שי

ילדה בת שנתיים, חלק מההסכם גירושין ומשמורת קובע כי היא נמצאת אצל אביה בימי רביעי (לוקח מהמעון) וחמישי צריך לשים במעון ולקחת אותה.

בפועל ימי חמישי הילדה לא נמצאת במעון כי הוא לא מביא אותה.. זה נורא מקלקל לה, גם הגננות טוענות שזה הורס לה את הסדר ואת ההרגל, מאוד טוב לה במעון והיא צומחת שם.

בימי חמישי לרוב נמצאת אצל הסבתא בכלל ורביעי גם הסבתא לוקחת. משמע - הוא עושה את זה כדיי שתשאר איתה ( חלילה אין לי התנגדות שתהיה איתו או עם הסבתא תומכת מאוד אבל במקביל חשוב לי שתהיה במסגרת בשעות שיש מסגרת)
מה עושים?

איך אפשר לגרום לו כן לשים אותה?
הוא בהתנגדות כאילו זה עושה לי רע ועושה דווקא.
למי אפשר לפנות אם לא עוזר שאני מדברת איתו בנעימות ומסבירה לו למה זה חשוב?
תודה למי שעונה

מוריה שלום
את מוזמנת לפנות אליי לנייד
054-2224103
שי

אני ובעלי הכרנו בצבא. נפרדנו לזמן מה בגלל יחס טיפה מזלזל מצידו אך לאחר כמה שנים נפגשנו וחזרנו להיות יחד וכעבור 4 שנים התחתנו.

שבועיים לאחר החתונה הוא ואמא שלו הודיעו לי שאי אפשר לעשות ילדים בדרך רגילה אלא חייב לעבור טיפולי ivf - הסיבה שהבעל נשאי וחולה בגן מאוד מסובך שהילדים יוולדו "צמח".

לפני כן ידעתי שחולה רק בסכרת - היה קשה אך השלמתי עם המצב, כי וואלה קורה לעוד אנשים אני לא הראשונה, אך היה לי קשה כי הם ידעו ואמרו לי רק שבועיים אחרי החתונה.

לאחר 3 שנות טיפולים קשים ומדכאים שבהן הבעל ואמא שלו, כן כן שוב אמא שלו, היא מה שנקרא "מחזיקה נר" כל הזמן, הם לא התחשבו בטיפולים חשבו שזה סתם שטויות ואני סתם מגזימה כשאני בוכה כשלאחר סדרת טיפולים נוספת מתקבלת תשובה שלילית.

בעקבות הטיפולים עבדתי ממש מעט והשכר שלי היה מתחת לאלפיים שקל הם כל הזמן אמרו לי שאני צריכה עוד עבודה (הוא כל השנים האלה לא עבד ולא היה לו כסף הכל אני מימנתי - כן מפגרת וחלשה) -ספגתי, הבלגתי.

הילדה נולדה.

הבעל הגיע לביה"ח רק פעם אחת לראות את הילדה לאחר הלידה וזהו. ביום שהיינו צריכים להשתחרר מהביה"ח הוא איחר ב-5 שעות לקחת אותנו והיה חורף, גשום, לא יכולתי לבד ועוד עם סיכות לאחר קיסרי.

בבית רק אני מטפלת בילד עד היום הוא לא מוכן לשבת עם הילד אפילו דקה, אני גם סטודנטית נכון להיום וגם עובדת, כשיש לי מבחנים הוא לא מוכן לשבת עם הילד בכלל אני נאלצת לחפש מישהו בתשלום (המשפחה שלי גרה מאוד רחוק).

כל הזמן צורח בבית אבל צורח שכל הביניין שומע ואפילו פעם שכנה שאלה אותי אם להזמין משטרה. מקלל אותי ואת הילדה בלי סוף, פוגע באופן מילולי בצורה קשה ומשפילה, כל הזמן אומר מה אבא שלך אלכוהוליסט ואמא שלך חולה עם בעיות גב אז את בחיים לא תעזבי אותי אלא אם תמצאי מישהו להז???ן איתו תמורת כסף.

כל שני וחמישי אומר שנמאס לו מאיתנו ושנעוף מהבית.רוצה להתגרש אבל כשמגיעים לשלב שבוא נלך לרבנות הוא מתקפל ואני כמו מפגרת סולחת בגלל טובת הילדה.

אקצר ואומר שהמצב פשוט בלתי יציב נהיה, הילדה מסכנה, רק צרחות שומעת.

3 פסיכולוגים סירבו להמשיך לטפל בבעל כי אף אחד לא מצליח להכנוס בו היגיון. לפסיכיאטר לא רוצה ללכת .

ראיתי הודעות של אמא שלו שמלכלכת עליי בצורה מאוד קשה. לצערי אין לי לאן ללכת (להורים שלי לא יכולה כי באמת האב שותה אלכוהול וזה לא מה שהילדה צריכה לראות) כסף אין בכלל,
בגלל הבעל שהכניס את החשבון לחובות של 150 אלף שקל.
אמא שלו החליטה עכשיו שהוא צריך לעשות איתי הסכם מול עורך דין על כל מיני דברים, שהייתי די מזועזעת,
שאסור לי לעשות בבית משהו שהוא לא יסכים כי אז יעצרו אותי, שאסור לי לענות לקללות שלו כי אז יקחו אותי - קיצר הסתבכתי עם משפחה של מטומטמים שחושבים בגלל שיש להם כסף ואני באה ממשפחה ללא כסף אז... הם בני אדם חסרי איטלגנציה וכל המשפחה חסרת השכלה ועוד אומרים לי שמיותר ללמוד באוניברסיטה.
ושוב אמא שלו אומרת לו שיחייב אותי לעבוד ב-2 עבודות כדי שיהיה כסף. והוא נכה של ביטוח לאומי שמקבל קצבה עליי על הילד ועל המחלה שלו וכן יכול לעבוד אך לא רוצה.
אני כבר שותקת על זה שלא עושה כלום בבית. אגב זו אחת הסיבות שלא רוצה להתגרש כי אז יאבד כסף עלינו.

בקיצור, מה אתם ממליצים לעשות במצב כזה.

כל מילה שאני מוציאה מהפה הוא צורח עליי ליד הילדה אז אני מעדיפה לשתוק.

למי לפנות? איך ממשיכים לחיות ככה בתנאים של אלימות מילולית ונפשית כל כך קשה?

סימי שלום
את מוזמנת לפנות אליי לנייד
054-2224103
שי

אני לקראת תהליך גישור לקראת פרידה מבעלי ויש לי שתי שאלות:

1. אילו נקודות חשוב לשים לב אליהם בעריכת ההסכם? דברים שלא חושבים עליהם באינסטינקט? (כמו טיפוליים עתידיים לילדים, מי לוקח את הילדים בימי מחלה וכו)

2. אישה גרושה שנמצאת בהסדר של משמורת משותפת - איך מסתדרת כלכלית בלי מזונות? אני מרוויחה יפה אבל לא יודעת אם אצליח לכלכל מהמשכורת שלי בלבד שלושה ילדים...

תודה מראש

אושי שלום
הסכם גירושין הוא נושא מורכב ולא פשוט כלל
את מוזמנת לפנות אליי לנייד
054-2224103
שי

בוקר טוב לעורכי הדין

אני מאד רוצה לשמוע דעה של עורך דין מנוסה, שתעזור לי לחשוב ולעשות סדר בראש.

אני בת 36 נשואה 11 שנים עם 3 ילדים .

במהלך כמה שנים האחרונה יש עליות ומורדות בחיי הנישואין, היו כמה משברים שכבר כמה פעמים רציתי לקום וללכת.

אנחנו שוכבים פעם בכמה חודשים...

הוא בן אדם טוב ואבא טוב אבל אני כבר לא נמשכת אליו כבר הרבה מאוד זמן, לפעמים לא יכולה לסבול שהוא לידי...

מתה שהוא ילך מהבית כדי שאהייה לבד .

התקשורת בינינו על הפנים, אוהבים דברים אחרים, לא משדרים על אותו גל, תחומי עיניין אחרים...

רצינו ללכת לטיפול זוגי כבר לפני כמה שנים אבל לא הלכנו, כי בסוף תמיד דיברנו על הדברים ואיכשהו הסתדרו הדברים.

אבל אני מרגישה שגם אם נלך לטיפול זוגי אין כ"כ מה לעשות אם אני כבר לא נמשכת אליו ולא אוהבת אותו כמו בהתחלה... לפעמים אנחנו נכנסים לתוך מריבות בטירוף והילדים רואים ושומעים, כואב לי עליהם אבל אני באמת כבר לא יודעת מה עדיף...

אני לא מאושרת איתו. מפחדת להגיד לו את זה כי אח"כ אי אפשר לקחת את המילים האלו בחזרה ...

עכשיו לדוגמא לא מדברת איתו - הוא עיצבן אותי על משהו ופשוט לא בא לי לדבר! וזה הסיגנון -לא מדברים עד שכבר אי אפשר להתנהל ... אני ממש לא יודעת מה לעשות, מפחדת מהמילה גירושין אבל יודעת שבסופו של דבר זה יקרה.

ליאת שלום
את מוזמנת לפנות אליי לנייד
054-2224103

שלום,

דוד שלי היה אדם חולה מאוד ולפני חודשיים נפטר. דודה שלי הייתה האפוטרופוסית שלו וטיפלה בו כל חייו. היא גרה איתו באותה הדירה יחד עם בעלה ואמא שלה. שליש דירה שייך לדוד שנפטר. לאחר שנפטר התגלה שיש לו אח ואחות מהצד של אביו איתו לא היה בקשר. לפי צו בית משפט הירושה צריכה להתחלק בין כל האחים. אבא שלי ודודה שלי נאלצו לחפש את האחים מצד אביו על מנת לבקש לחתום על ויתור חלקם בירושה( לטובת דודה שלי שטיפלה בו). התגלה שאחות של דוד שלי נפטרה ולכן צריך להחתים את הבת שלה על הויתור. כל האחים הסכימו לחתום מלבד האחיינית. מלבד דודה שלי ואבא שלי אף אחד לא ידע בכלל על קיומו של דוד שלי עד הרגע הזה שבו חיפשו אותם כדי לבקש לחתום על ויתור הירושה.
האם ניתן למנוע מהאחיינית לקבל חלק מהירושה?

הבן שלי בן שנה ושמונה חודשים והתחיל לשאול "איפה אבא?" בא לי לבכות כי אין לי תשובה בשבילו. אני פשוט לא יודעת מה לענות

אתחיל מההתחלה. הייתי במערכת יחסים עם גבר שזכה לכינוי "אהבת חיי". היחסים בהתחלה היו מדהימים. הרגשתי שזכיתי בכל הקופה. חכם, רגיש, מצחיק, אדיב. הכל באדם אחד. תוך שלושה חודשים נכנסנו להריון, הייתי בשמיים. ואז הכל השתנה. מהרגע שסיפרתי לו שאני בהריון כל היחס שלו כלפי השתנה, הוא השתנה.

עברתי 9 חודשים של אלימות בכל צורה שהיא... התעללות נפשית, מילולית ומינית. הוא בגד בי ונטש אותי אינספור פעמים ואני תמיד סלחתי וחזרתי אליו. כל כך אהבתי אותו שלא סיפרתי כלום לאף אחד.

פחדתי ממה יחשבו עליי, ממה יחשבו עליו ובעיקר פחדתי שיעזוב אותי ואת הילד שלנו, האמנתי שמשהו יכול להשתנות, שהוא ישתנה. היום אני יודעת שזו היתה טעות והייתי צריכה לקום וללכת. אבל לא הצלחתי. הרגש גבר על ההגיון, הייתי מאוהבת ולא רציתי לוותר על ההזדמנות להקים משפחה.

כשהייתי בחודש ה9 להריון שלי זה החריף. הוא הרים עליי ידיים ושבר לי את כל הבית. אשפזו אותי בבית חולים ורק אז נפל לי האסימון. הוצאתי צו הרחקה וסיפרתי לכל מי שאני מכירה את האמת המכוערת, כדי שלא אצטרך להתמודד לבד.

החלטתי שאם הוא מתנהג אליי ככה אז לא מגיע לו להיות האבא של הבן שלי, שאין סיכוי שאני אתן לו לעשות לילד שלי את מה שהוא עושה לי. אני מודה שגם את זה עשיתי בלב חצוי, קרוע יותר נכון לומר. אבל הילד שלי הוא מעל להכל. מאז לא שמעתי ממנו.

למרות שאני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון לא עובר יום שאני לא חושבת עליו ולא עובר יום שאני לא חשה החמצה וחושבת " מה היה אם...". הילד דומה לו. זה מעצים אצלי את הפציעה הנפשית. אני מרגישה שחוויתי טראומה וגם הזמן שעבר לא ריכך את הפגיעה. נותרתי פצועה.

מאז אני מגדלת ילד מדהים כאם חד הורית, את "אהבת חיי" לא רשמתי כאבא שלו, הרובריקה הזו נותרה ריקה. יש לי מזל גדול כי זכיתי ועדיין זוכה למערכת תמיכה גדולה מצד המשפחה והחברים. רק דבר אחד נותר פתוח. אין לי תשובה לשאלה של הבן שלי "איפה אבא?".

לבינתיים אני מתחמקת מלענות. הוא עדיין קטן ולא ממש מבין אבל אני יודעת שכל תשובה שאתן לו עכשיו תהיה משהו שאצטרך לעמוד מאחוריו כשהוא יגדל. מצד אחד אני לא רוצה לשקר לו ולומר שהוא מתרומת זרע כי מה יקרה אם האבא הביולוגי שלו יחליט ליצור קשר ביום מן הימים? אני לא רוצה שהילד שלי יחשוב ששיקרתי לו. מצד שני האמת היא כל כך עצובה ומכוערת. איך אפשר להגיד לילד כזה דבר? אני לא רוצה שהוא ירגיש שהוא ננטש. הוא באמת ילד של אהבה.

היי,

שאלה: הגרוש השאיר אותי עם פשיטת רגל אציין שללא חובות (חוב חודשי לפש"ר כל חודש למשך 4 שנים) סטטוס - גרושה + 3 ילדים. כיום גרה ביחידת דיור של ההורים, אבא שלי הוריש לי שטח במושב בו אני גרה ואני רוצה לקחת משכנתא להתחיל לבנות בית ולשעבד כנגד את הגוש / חלקה שאקבל.

שאלתי היא האם אוכל לקבל משכנתא במצבי? מאחר ואני בפשיטה וגם חד הורית? אציין שעובדת במקום מסודר עם משכורת קבועה מעל 10 שנים ובנוסף מקבל מזונות.

ידוע לכן אם אני תובעת גירושין ברבנות האם יש הבדל אם אני כורכת את כל הנושאים (כתובה מזונות משמורת גירושין מזונות אישה) תחת תביעה אחת לעומת תביעה נפרדת אחת למזונות ואחת לכתובה אם זה אומר שיהיה לי יותר "סחבת" ודיונים?

האם יוכלו לדון בכל הנושאים יחד בדיון אחד או שיחייבו אותי לדיון לכל תביעה?