פורום גירושין ודיני משפחה

יש לי שאלה, אבי חיי עם בת זוג, הם עשו צוואה הדדית. לאחרונה הוסיפו סעיף האומר כשחד מבני הזוג נפטר לא תהיה חלוקת רכוש, ואם אחד מהיורשים יגיש בקשה לקיום צןןאה לפני מות בן/בת הזוג השני אוטומטית מאבד את זכויותיו בירושה. האם סעיף כזה קביל?

גרושה שנה+ 4 ילדים גקטנים הגדול בן 11 הקטן 5.5 .

עובדת משרה מלאה במשרד הביטחון. לגרוש יש עסק של פרגולות ודקים (עוסק זהיר). בהסכם גירושין סיכמנו כי אני אקבל את הבית שנקנה יחד (נשארתי עם משכנתא של 700 אלף שקלים) וחוב של 100 אלף ש"ח...והוא ישלם רק חצאים.

(עשיתי זאת כי ידעתי שהוא ישחק איתי על מזונות ועדיף לקבל משהו או לא כלום)

לא שילם שקל מאז שהתגרשנו, פשוט מתחמק כל פעם מחדש. בנוסף יש לנו הסדרי ראיה שני רביעי וכל שבת שניה. הוא מבחינתו נותן הרגשה "כאילו "הוא עושה לי טובה שהוא לוקח את הילדים. כל פעם שצץ משהו לדוגמה היה חוב של 2000 ש"ח ביקש שאשלם (בעבר איחדנו תיקים...יש לי עסק קטן של עוגות) ונשאר חוב מחיי הנישואים.

כשסירבתי לשלם הוא הודיעה לי כי "את לא תראי אותי יום אחד בחופש הזה". ואכן התמודדתי לבד עם ארבעה ילדים. לקח אותם אחת לשבועיים בשבתות.

בתחילת ספטמבר סיים "להעניש אותי" ואמר כי יקח את הילדים ביום שני ולאחר כשבוע הוא נתפס בשיכרות ושללו לו את הרישיון נהיגה.

אני מצידי הצעתי לו כי אביא לו את הילדים. הבאתי לו את הילדים 5 פעמים. בשבת אחת כאשר רציתי להביא לו את הילדים הוא ענה לי רק ב 16:00 בצהריים ואם לא בא לו או שלא מסתדר לו אז הוא פשוט לא לוקח.

במקביל הוא עובד בעסק שלו. מפרסם עבודות שלו ללא הפסקה אני מזהה עבודות חדשות שלאחר הגירושים - אין יום שהוא לא מפרסם. בכל התקופה האחרונה אמרתי לו מס' פעמים כי אינני רוצה להגיע לבימ"ש.

אך הוא דפדף אותי מה שנקרא...

גם לפני 3 חודשים הגשתי תביעה להסדרי ראיה ולחצאים וביטלתי אותה כי אמר שנסתדר.

מה שבפועל לא משלם כלום ושום דבר ולא לוקח את הילדים בקביעות.בנוסף לכך אמר שאין לו כסף ואחרי שבועיים טס לתאילנד ע"ח הגב שלי של הילדים שלי. הפעם אמרתי לעצמי שהפעם אני הולכת על זה עד הסוף הגשתי תביעה נגד הגרוש בבית דין הרבני הרכב קשה לטובת האישה...

לפני כשבוע כתבתי לו בהודעה כי אביא לו את הילדים בשישי והוא אמר :"קיבלתי שוב פעם זימון לבית הדין. כך שההסדרים ביננו מוקפאים עד שנסיים את ההליכים. זהו הוא החליט שהוא לא רואה את הילדים אז כך יהיה.

מאותו היום שבו הוא ידע על הזימון בבימ"ש הוא הפסיק לפרסם את העסק. עד לפני שבוע היה מפרסם כל יום ב30 קבוצות.

(צילמתי מסכים בפייסבוק ואף תגובות של אנשים ששאלו אותו לגבי מחיר והוא ענה להם שיצרו קשר למס' שהוא הציג.הוא חולה סכרת והיה השבוע בבדיקות דם ואני מכירה את הראש הקרמינלי שלו.

לעניות דעתי בטח יגיד כי הוא לא מאוזן (והוא לא אבל עובד) ולכן לא יכול להשתתף בחצאים ולא יכול גם לקחת את הילדים לפי ההסדרים.

השאלה שלי היא כזו.

איך ומה עליי להערך לקראת הדיון ברבני? האם אני צריכה להגיע עם הוכחות כלשהן מה עליי לעשות ?

ערב טוב

בדיון בבית משפט הוחלט על חלוקת רכוש לפיה הגבר יקנה את חלקה של אישה בדירה המשותפת ועל עורכי דין לעשות הסכם מכר ביניהם. לאחר משא ומתן להסכם מכר, האישה החליטה לא לחתום על הסכם בלי הסכמות לסידור גט והשאלה האם זה אפשרי להתנות את זה למרות ההחלטה של בית המשפט לענייני משפחה בנושא?מה נכון לעשות במצב הדברים לאור ההחלטה של האישה לא לחתום על ההסכם לחלוקת הדירה בדקה ה-90?

אני נשואה 12 שנים יש לנו 5 ילדים קטנים,
בעלי לא עושה כלום בבית פשוט כלום,
שנינו עובדים העבודה שלי מצריכה גם זמינות בשעות הלילה
כל מטלות הבית, הילדים רק עליי
מרגישה שאני לבד בתוך הנישואים האלה.
כמה פעמים ניסיתי לדבר איתו זה לא מוביל לשום דבר
זה מגיע כבר למצבים שאני לא יכולה להיות באזור שלו,
זה גורם לי לעצבים
הוא לא היה בבית תקופה של זמן(נסיעה עם חברים לחול)
היה לי הרבה יותר קל להסתדר בבית האווירה בבית הייתה רגועה ונינוחה יותר.

עכשיו שהוא בבית הוא לא נותן יד בכלום, כל היום שוכב בספה, יושב במרפסת, רואה סרטונים בפלאפון והכול בזמן שהילדים בבית.

בקיצור מרגישה כאם חד הורית וגם זה מוציא ממני צדדים לא טובים שלי, אני עוקצת אותו מלא ותמיד מלא מריבות כשאנחנו ביחד.

חוץ מזה שהוא גם עצבני ולא נעים להיות בחברתו,
גם הילדים לא כל כך מחוברים אליו, אין להם זמן איכות יחד וגם במעט זמן שהם נמצאים ביחד הוא לא נעים בכלל, מצד אחד אני מרגישה שאני צריכה להתגרש ואין טעם להמשיך ככה.

ומצד שני חושבת עליו איך יסתדר אם נתגרש בכל אופן מזונות ל5 ילדים מחייה ומגורים לעצמו לא מאמינה שהוא יחזיק מעמד ככה יש לי עליו כעס אבל לא רוצה לפגוע בו.

אשמח לעצות
אני כבר אובדת עצות
תודה מראש

המון זמן התלבטתי אם לכתוב אבל הבנתי שאם לא אשמע דעה ועצה טובה של עורך דין המצב רק יחמיר...

ניסיתי להבין אותו, לא להיות הגרושה הרעה.

תהליך גירושין לא פשוט, הוא עובד כמה שפחות, משכורת נמוכה כדי שלא יצטרך לשלם הרבה מזונות.

רצה משמורת משותפת כדי שלא יצטרך לשלם מזונות.

לא טובת הבנות עמד נגד עיניו (עבר לשכונה רחוקה מבתי הספר ומרכז החברתי שלהן) המשכורת שלי גבוה משלו אך לא ברמה שיכולה לוותר על מזונות.

וכדי שאסיים את הסיפור הסכמתי למזונות נמוכים (750שח) לילדה כל עוד ישתתף במחצית ההוצאות המיוחדות. אפילו השופטת שאלה האם אסתדר עם מזונות כאלה והדגשתי שכל עוד יעמוד בהסכם מאמינה שיהיה בסדר.

אין מה לאמר ובאופן לא מפתיע חוץ מתשלום בודד של מחנה שהתקזז עםה וצאה אחרת שהיתה לי לא העביר מחצית משום הוצאה (אין לי כרגע, מנסה למצוא פתרון, ביקשתי הלוואה... סיפורים מפה ועד הודעה חדשה)

והחודש שיא חדש גם מזונות הוא לא העביר.

מה עושים?

מצד אחד הוא אבא של הבנות שלי ולא רוצה לסבך אותו.
מצד שני אם לא אקבל את התשלומים אני זו שאפגע .

הוא מנצל את זה שבשביל לי אלו גירושין שניים ובראשונים בחרתי שלא להלחם, אבל אז המשפחה שלי תמכה ועזרה לי וכיום אני בכוחות עצמי.

הגרוש הפסיק לשלם מזונות לילדים, (הוצל"פ לא רלוונטי במקרה זה) ואני רוצה לפנות לביטוח הלאומי לקבלת מזונות ילדים דרכם. והשאלה שלי היא זו: מה קורה לאישה שהכנסתה משתנה? למשל אם היא מקבלת העלאה בשכר או מרוויחה יותר כעצמאית מכפי שהרוויחה בשנה קודמת. האם תתבקש להחזיר את ההפרשים מרגע עליית השכר לשכירה או גדילה בהכנסות כעצמאית? את חישוב הרווח החודשי לעצמאים ניתן הרי לדעת רק אחרי שנה. האם ביטוח לאומי יכול לבוא אחרי שנה ולדרוש החזר על המזונות ששילם משום שהאישה הרוויחה יותר ממה שצפתה?

מה עושה אשה שלא מקבלת תשלומי מזונות מהגרוש ולא יכולה לפנות להוצאה לפועל?

פרודה חצי שנה כמעט,+2 קטנים. בשנתיים האחרונות בשעות כעס זרקנו איומי גירושין עד שהוא עשה צעד וחזר לאמא שלו.

שנתיים האחרונות עברנו היריון לידה תאונת דרכים שלו תוך כדי שסוגר עסק שלו שהיה מעל 20 שנה.

לקחתי הלוואה מהבנק מהעבודה והשתמשתי בפנסייה כשהוא על ההוצאות השוטפות אין לו חשבון בנק,עוד מירמור.

נשברתי כשהבנתי שאין הערכה ואפילו זילזול קשה כאשה כאמא על ההכנסה שלי וכו...(מירמור בריבוע)

כשעל כל זה מלווה אותנו אמא שלו שתמיד אבל תמיד הייתה צלע שלישית..וזה גרר המון בעיות גדולות כי עוזרת לו המון ותלוי בה הרבה פעמים.

כמה חודשים אחרונים לא הייתי מסוגלת לדבר איתו והייתי ממורמרת בצורה קשה וזה כנראה שבר אותו ..ולקח את עצמו לאמא שלו עם עידוד שלי.

הצעתי שיחה לבד, יעוץ או גישור, משפחות ניסו להתערב...לא מעוניין, טוען שלא רואה עתיד בזוגיות שלנו, מרגישה שהפך את הקערה כאילו אני הבעייתית.

אני לא מצליחה להתעמת מולו למרות שאני יודעת שאני ויתרתי המון על עצמי ושתקתי המון מולו ואכלתי מלא צפרדעים מול אמא שלו שתמיד עשתה הרבה בשביל הנכדים אבל לא שכחה להשפיל אותי בדרך תמיד דנתי אותו לכף זכות בגלל התקופה הקשה שלו)אבל עדיין במירמור).

אין מנוס, פתחתי תיק ברבנות.

המצב עכשיו הוא שאנחנו במינימום שיח לצערי ואם יש איזה נושא חלוק זה מהר מאוד מסלים...מהר.

יש מלא כעס ... ואני מתמודדת עם שתי מחנות הוא ואמא שלו.

השאלה היא האם מאוחר מידי לנסות להציל? לא מעוניין בייעוץ או גישור אז האם ניתן בכלל לגרום לו? אני בתחושות מאוד קשות שהוא מאוד לא מעריך ומאוד מזלזל בי, האם בכל זאת כדאי לנסות להציל?

שלום רב
ברצוני לשאול שאלה בנוגע לדיני צוואה וירושה.
אם אדם בן 17 ברצונו לכתוב צוואה ולהוריש את כל נכסיו לבת זוגתו (לא נשואים), והוא קיבל את אישורם של הוריו לצוואה, האם הצוואה תקפה? ברצוני לדעת הן לפי המשפט העברי והן לפי המשפט הישראלי.
תודה מראש.

כשאת מחליטה שאת מתגרשת, הכל משתנה.
אם יש לך ילדים, הקושי עצום ומשתק.

באותה שניה קטנטנה וסופית,
שאת מבינה שזה באמת קורה,
את מרגישה איך כל הדם נוזל לך מהראש עד כפות הרגליים ובחזרה.
בחרת והחלטת עבור הילדים שלך,
מבלי שהביעו את דעתם.
זו עובדה שצריך להשלים איתה לנצח,
וזה קשה מאוד כאמא.

גם אם את בטוחה בדרך שלך,
גם אם את מאמינה שאמא טובה היא אמא שטוב לה,
גם אם מסביב כולם יודעים שאת צודקת,
גם אם מצאת זוגיות מושלמת והבית שלך מלא אור, אושר וחיוכים אינסופיים,
לילדים שיודעים מה זה גירושין וחיים בשני בתים,
זה בכלל לא משנה.

זה גם לא מעניין אותם שטוב לך ואת מאושרת,
ופועל יוצא מכך הוא שהם מאושרים,
ולא - הם ממש לא אגואיסטים.
הם פשוט ילדים...
הם רוצים שאמא ואבא יחיו יחד,
ולא משנה כמה טוב להם בחייהם החדשים,
זו תהיה משאלת ליבם בכל מחיר.

זה מרגיש כמו סטירת לחי מצלצלת ומהדהדת,
כשילד מתבגר אומר לך,
שהוא מאושר מאוד וטוב לו,
אבל הוא לעולם לא יפסיק לקוות.

לקח לי שנים לקבל את זה שזוהי זכותו המלאה,
לבחור שלא להעלב,
להשאיר אותו תמיד מחוץ לסכסוך,
לזכור שבחרתי נכון,
לסלוח לעצמי ולא לשפוט אותו,
לגדל אותו לפי הערכים שאני מאמינה בהם,
ולקוות שיום אחד כשיהיה הורה בעצמו,
הוא יבין.

אני ובעלי נשואים כעשר שנים מתוכם היו קשיים שהצלחנו לגבור עליהם אבל רוב הויתורים תמיד היו מהצד שלי.

אני כרגע בהריון ושוקלת להתגרש.

לא מחוסר אהבה לא מכעסים ולא ממקום רע. ממקום שקשה לי כבר להכיל שיח ותקשורת כל כך לקויים.

כל שיחה שמתחילה מצידי ממשיכה בצורה מכוערת מצדו תמיד אני נשארת שותקת אחרי מספר דקות כי זה לא מוביל לשום מקום
יש לציין שהוא לא מעוניין בטיפול זוגי כי מבחינתו הוא בסדר.
אני היום לא נמצאת במקום שיש בי כוחות לשנות או לוותר על לעצמי שוב מחדש. אני רוצה לפרוח יחד עם ילדיי.

אני מאוד רוצה לגשת איתו לפגישה אצל עורך דין ולבנות הסכם הדדי שיוביל אותנו לחתימה כדי שלילדים יהיה הכי טוב ברמה כזו שאני רוצה שישאר שותף בגידולם גם אם זה יצריך מאיתנו לגור קרוב אחד לשני כדי שלילדים תיהיה החופשיות לנוע בנינו ולא להרגיש את הפרידה.

אני מאוד גמישה ולא רוצה לסיים את זה ברע ההפך אני מרגישה שלכל אחד מגיע להיות מאושר כל בוקר שהוא קם ולא עצוב.
אני אמנם צעירה בת 31
ויודעת שאם היה עם מי לדבר הייתי נלחמת לתקן בכל הכוח וגם מצליחה
אבל אין שיתוף פעולה.

איך אני יכולה לשכנע אותו לא להגיע למלחמות בבתי משפט ולנסות לא להיות אנטי הסכם. איך אפשר לגרום למישהו לחשוב בהגיון ולא לפעול ממקום של דווקא? איך אפשר לגרום לו לחשוב על הליך גישור ולוותר על קרבות מיותרים?

אני לפני הסכם גירושין עם שני ילדים קטנים. בעלי מוכן לשלם מזונות 3,400 ש"ח בחודש ומעבר לכך אמר שמוכן לעזור מידי פעם במה שיאכל ,רק שלא נילך לרבנות .מסכימה איתו בזה כי לעבור את זה ברבות זה תהליך ארוך ולא נעים וכו' .בהתחלה רציתי לפתוח תיק ברבות כי רצה לשלם רק 3000 ש"ח לשני הילדים ולא הייתי מוכנה. זה מעט מאוד אני בשיכרות ויש הוצאות חשבונות/מעון/ביגוד/תרופות וכו בסוף התפשר איתי על הסכום הראשון שציינתי.

הבנתי שאם הולכים לרבנות יש משמורת משותפת על הילדים שאת זה אני רוצה למרות שבעלי אמר שיבוא לראות את הילדים 3 פעמים בשבוע ואם אני יצטרך ללכת לאנשהו הוא ישתדל לעזור.

אשמח לשמוע חוות דעת של עו"ד מומחה בתחום המשפחה.

הי,
אשמח לעזרתכם בדיוק הטבלה. האם יש מה להוריד להוסיף?

צרכים הכרחיים:
א+ב+ג
(מחושב כתלות ביחס הכנסה פנויה וימי שהייה)

א : הוצאות תלויות שהות כוללות (אצל האם והאב יחד * 30% לילד אחד):
סופר
פארם וטואלטיקה
ביטוח שנתי דירה
ביטוח שנתי רכב?
דלק?

ב: הוצאות שאינן תלויות שהות כוללות:
ביטוח לילד
בגדים
פנאי ?

ג: הוצאות מדור כוללות לילד (אצל האם והאב יחד * 30% לילד אחד)
בזק
מים
גז
ארנונה
ועד בית
חיות מחמד שאומצו ביחד?
חיות מחמד של הילדים?

הוצאות חריגות
ד+ה
(מחושב כתלות בהכנסה פנויה וימי שהייה)

ד : חינוך
חוגים לפי הקיים כיום
ציוד לחוגים ולימודים
פסיכולוגית
קייטנה
תנועת נוער
מסע לפולין
שיעורי עזר לפי המלצה

ה: רפואיות

רפואת שיניים כולל אורתודנטיה
משקפיים/עדשות
איבחונים ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי
תרופות/ויטמינים ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי
תנועת נוער
מסע לפולין
שיעורי עזר ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי
צהרון
מחוג חינוך
תלבושות וציוד לביה"ס וחוגים

אני בתהליך גירושים +2 עשיתי הכל על מנת לא לפרק את הבית שלנו אבל זה הגיע למצב שאני צריכה לוותר עלי וזה לא בא בחשבון.

הוא עושה גירושין נורא מכוערים. מלכלך מקלל ומנבל את הפה ליד הילדים ולי פשוט כבר לא נותר כח, יום חמישי גיליתי שבאתי למשוך כסף שהוא רוקן את החשבון המשותף שאליו נכנסה לי המשכורת חסם את האשראי נותרתי ללא כל!

אני שעובדת משרה מלאה נותרתי בלי שקל להאכיל את ילדי שלא מבינים בכלל מה קורה...

איך הצליח לעשות את זה בבנק אין לי מושג אין להם תשובות לתת לי מה גם שבאתי למשוך ונבלע לי הכרטיס כבר לא היה ממש עם מי לדבר.

אני שבורה אין לי מה להגיד לילדים.

הוא נעלם טלפון לא זמין ( עם משפחתו אני לא בקשר ) אני יתומה מהורים.

בקיצור לבד לבד לבד
איך שואבים כוחות? מאיפה ?

אז ככה אני גרושה והכרתי גבר סמוך לגרושי שעל פניו חיזר ועשה רושם נהדר.

לאחר שהתאהבתי התגלה כי הוא נשוי פלוס 4 וערבי. ניסיתי להשתחרר ממנו ללא הצלחה. השנים נקפו ואני ממש לא רוצה אותו בחיי. ניסיתי מס פעמים להפרד והוא מגיע לדירה, אורב לי בחדר מדרגות מאיים ומפחיד.

מכיוון שלא היה חוקי פחדתי להתלונן במשטרה כעת הוציא אישור ושוהה כאן עפ חוק. הוא לא מוכן לשחרר אותי ואני חסרת אונים מפחדת ממנו אך לא רוצה לערב משטרה. עצות בבקשה אני במצב עדין

צהריים טובים

אני ואשתי 7 שנים נשואים, גרים בשכירות במרכז הארץ, מהתיכון יחד עם פרידה אחת ארוכה..
נכון להיום 3 יורשים, 2 צודקות לעתיד..
מגיל שנה עד 7 סה''כ.
הצודקת עובדת חצי משרה וממשיכה בבית
אני אבא פעיל יחסית בבית..דואג להגיע כל יום לפני הארוחות ערב, כלים, נקיון, מקלחות, שיעורים, בילויים עם הילדים ועוד..
עובד שכיר, במקביל, עסק קטן שלא כ''כ צלח..
ואז...בום! פיטורים!
מצאתי לעצמי ג'וב חדש..מניב פירות..אבל כרגע זו לא העונה..יותר לקראת האביב..
עבדתי כבר בעונה (אוגוסט) חצאי ימים כי החצי של הבוקר הייתי עם היורשים בעקבות החופש הארוך..
והשכר היה יפה מאוד..
וזה היה עסק שבתחילת דרכו (חודש)!
מנסה בשיניים להביא פרנסה טובה לבית כדי שאוכל להרשות לילדים שלי יותר דברים ממה שהיו לי..
לגבי הזוגיות, אני מרגיש שאני רוקד טנגו לבד..
קרה כמו קרח, רק אני יוזם!
משעמם לה איתי, כל פעם שאני מציע ללכת איתה למשהו מחפשת לי שותפים, כשאני מעיר לה ומסביר לה שאנחנו צריכים גם את הביחד שלנו, היא טוענת שאני אדם בודד..
עייפתי מהנסיונות לטפח את הקשר שלנו, עם כל הלחץ מסביב..
ויכול להגיד לכם שעד כאן? הכל טוב ויפה..
מחייך תמיד, למדתי לחיות עם זה!
אממה, יש בעיה!
לצודקת אין מחסום בפה כשהיא פונה אליי, זלזול, הכפשות, איחולים לבביים ועוד המון הפתעות..
בהתחלה קרה פעמיים שלוש בחודש, חודשיים.
בשנה האחרונה, זה גובר.
והגרוע מכל, שהיא מכניסה לילדים דברים לראש.
''אבא שלכם ככה, וככה'' (לא נשתמש במילים שלה מפאת כבודה)
הייתה תקופה שלא יכולתי להסתכל עליה..
כבר 6 שנים, 6 שנים שאני בולע הכל בשקט, לא משתף אף אחד חוץ ממנה.
מסביר לה, הדיבור יותר מדי מזלזל ומשפיל, זה פוגע.
''זו אני, לא טוב לך? תלך..''
וכמובן, שאני לא ממהר ללכת כי אחרי הכל, הילדים מעל הכל..
בחצי שנה האחרונה, הגעתי לנקודת שבירה!
יותר נכון, נקודת אל-חזור!
לא יכול יותר להכיל, לשמוע את הדיבור הזה כלפיי.
עץ עקום לא מתיישר!
האמת, שכבר החלטתי, אני רוצה להתגרש!
ואז, כל מיני מחשבות, על מה יהיה עם הילדים? איך יקבלו את זה? יפגע בהם?
יצלק אותם?
מאיפה בכלל מתחילים?
כמובן שמעוניין להמשיך ולהיות אבא פעיל, ורוצה משמורת משותפת..ללא ספק!
חשוב לי לציין, טיפול זוגי, לא בא בחשבון, היינו בשיחה ראשונה, הבהרתי לה, שזה לעולם לא יוכל לחזור להיות כמו פעם..וחשוב לי שנהיה בטיפול רק כדי שנדע איך להמשיך לחיות יחד.
ואז, היא ויתרה, אמרה לי ''למה? אם אתה כבר לא אוהב אותי, למה נמשיך..''
היא, מצידה, משדרת עסקים כרגיל, כאילו הכל טוב ויפה..בזמן שאני כבר רקוב מבפנים..פשוט, מת מהלך..
והיא כמובן בטוחה שנוכל לפתור את הבעיה בנינו..לבד.
מפחד פחד מוות מהצעד הבא - גירושין.

אבל לצערי לשם המצב חותר..
וכבר עברתי את השלב של- לנסות ולהציל מה שמת..
וכל מה שמשאיר אותי שם, זו המחשבה על משפחה נורמטיבית, בית, המשפחה המורחבת, הטיולים יחד החגים יחד..
ומצד שני, המצב איתה לא בריא לנו, לי, וגם לא לילדים..
מה אני עושה לעזאזל?!

אני בהורות משותפת די טריה, הבן בן כמה חודשים, לאחרונה חל מפנה ביחס השותפה אלי ובאיך שהיא רואה אותי - היא אמרה זאת.

ההסכם בינינו נעשה על ידינו, אושר על ידי עורך דין ואושר בבית משפט. ההסכם נוטה לטובתה, אולם הוא התבסס על כך שכל צד מקבל את הצד האחר וכל צד מעוניין שהצד האחר יקח חלק בחיי הילד. יש לציין שבית המשפט ציין גם מולי וגם מול השותפה שההסכם שעשינו הוא שרירותי ובמידה והמקרה יגיע לבית המשפט הוא יוכרע לטובת הילד קודם כל ולא לטובת ההסכם.

המצב הגיע לכך שאני אאלץ לפנות לבית המשפט.

מה מצפה לי שם? האם יש מקום אחר שאני יכול לפנות אליו לפני בית משפט? האם יש הליך שבו בית המשפט או ערכאה אחרת יתנו הוראה לשותפה לאפשר לי לראות את הילד מיידית, תוך כדי שההליך מתנהל?

מבקשת עזרה של עורך דין מנוסה, שאולי יוכל לפחות להאיר את עיני ולכוון אותי.

קצת רקע: 3 בנים מגילאי 8 עד 14. הגירושים באים ממני. הוא מבחינתו שנישאר ככה בבית. גרים באותו בית כרגע, אני ישנה בסלון, הוא בחדר במיטה (שאני כל כך כמהה לישון כבר במיטה נורמלית) , נשואים 15.5 שנים, 17.5 שנים ביחד. יש בית בבעלותנו.

הגשתי בקשה ליישוב סכסוך באוקטובר 2019. באותו יום ניגשתי לסיוע המשפטי וקיבלתי עורכת דין.

פגישה ראשונה ביישוב סכסוך התקיימה שבסופה נתתי הזדמנות שישיג עורכ/ת דין כי לא רצה (בסוף הלך לעורך דין שמתעסק בנדל"ן כי 'מכיר אותו והוא נחמד', עורכת הדין שלי התעצבנה מזה ולאחר כמה ימים שראיתי שהוא לא מקדם כלום ובעצם הולך לכיוון לא טוב וכלום לא זז חתמתי על ויתור בטופס 3 ביישוב סכסוך, משמע לבית משפט.

אחרי כמה ימים הודיע לו העורך דין שהוא לא מוכן לייצג וסוף סוף קיבל עורכת דין מענייני משפחה, עורכת הדין שלי המליצה לבקש שנחזיר ליישוב סכסוך.

ב-16.12 התקיימה פגישה נוספת ביישוב סכסוך עם שנינו, שתי עורכות הדין, העו"ס ועו"ד של היחידה.

נתנו לו שבועיים להחזיר תשובה האם הוא יכול לרכוש את המחצית של הבית (לי אין אפשרות ריאלית לקנות) הוא רצה שאמכור לו במחיר של 250 אלף שקל פחות כדי להתחשב בו. לא בוצע ולא יקרה!

השבועיים עברו חלפו, הוא מצידו מנסה למשוך זמן כמובן כי מה אכפת לו. לא מזיז לו.

עורכת הדין עונה לי תשובות כמו 'תהיי סבלנית' 'ניתן לזה את השבוע הזה ואם לא ילך נגיש תביעות' - שכמובן שום דבר לא קרה והמצב נשאר על כנו. אומרת לי משפטים כמו 'תחשבי קודם כל הילדים עם כל הקושי שלך ושיש להם קורת גג ואוכל והכל משולם' כאילו אני הולכת להיזרק לרחוב איתם.

לפני 10 ימים כתבה היא במגעים עם העו"ד לאחר שאני שבה ושואלת מה קורה. לא מעדכנת אותי בכלום.

לאחר הפגישה השניה ביישוב סכסוך התחלנו הסדרי ראייה כל עוד אנחנו שנינו בבית, יום בשבוע הוא מסיים מוקדם ונמצא עם הילדים (אני יוצאת מהבית) בסופי השבוע שלו עם הילדים אני הולכת לישון אצל חברות , סוף שבוע אחד שהיה שלי עם הילדים הוא לא רצה לצאת מהבית ונשאר, אני הלכתי לישון עם הילדים אצל חברה. בסוף השבוע האחרון זה היה שוב סוף שבוע שלי, הלך לישון אצל אמא שלו.

לפני כ-8 הוא התעצבן וכעס והרים עלי את הקול, כולל זה שהיו לו שנות נישואין חרא ואיזה סבל והכל כדי להשפיל אותי, יידעתי אותה ואומרת לי 'תשמרי על קור רוח ואל תצעקי ליד הילדים זה ממש לא לעניין' - וזה בכלל לא אני צעקתי, זה הוא. תחושה מגעילה. הוסיפה ואמרה שהשאירה לעורכת הדין הודעה וההיא בדיון.

ב-8 לחודש התקשרתי , לא ענתה, שלחה לי הודעה שהיא ביקשה מהעורכת דין שלו לשלוח טיוטת הסכם ותעדכן אותי. אמרתי לה שזה מקום למריחת זמן מהיכרות שלי עם הבן אדם, בכל זאת 17 שנים לא הולכים ברגל ומשיבה 'אני ממתינה ממנה'.

בחמישי האחרון (9.1) כתבתי לה שאני מבקשת לדעת מה קורה והכל באוויר בלי תאריכי יעד, בלי שמישהו פה רואה אותי בתוך כל זה אז ענתה שהיא ממתינה לטיוטה ממנה ו'מקווה ששבוע הבא נקבל. כרגע בעיכוב הליכים כדי שאף אחד לא יתבע במטרה לסיים בהסכם'.

אני מרגישה שכלום לא הולך, לא איתה, לא איתו, לא כלום. אני לא יודעת מה לעשות. התחושה הזאת שעורכת הדין שלי נותנת היא של חוסר אמון בי (אל תצעקי ליד הילדים, העיקר שיש להם קורת גג עכשיו ומשיכות הזמן) אל מול החוסר אפשרות לצאת מהבית, לא יכולה לשכור דירה רק מהמשכורת שלי ואין לי למי ללכת להתגורר בינתיים, אין לי משפחה.

שלום לעורכי הדין,

אני והגרוש לעתיד (הקרוב) במגעים לקראת ניסוח הסכם גירושין וחתימה עליו. אני מפחדת להתפשר יותר מידי סכומי המזונות על מנת שלא יפגע בילד .

קצת רקע :
ילד בן שנתיים , אני משתכרת משכר מינימום הוא 8500 .
עזבתי את הבית המשותף שקנינו לפני שנתיים ועברתי להורים שלי.

בהסכם הוא מציע לשלם 1300 מזונות (לא כולל חציונים חינוך ורפואי) ו900 שח מדור.
מציב תנאי שמדור ישולם רק אם אגור לבד ולא עם גבר. ( זאת בכלל התניה הגיונית ??) .

המצב מאוד רגיש .. כל ויכוח הוא מאיים לפנות לתביעות .. האם להתפשר על התנאים שלו לפנות לתביעות ?

שלום לך

בעלי ואני הורים ל-3 ילדים, הקטן בן 5 והגדולה בת 14. אנחנו נשואים 16 שנה וגרים בדירה פרטית שלנו, כבר בלי משכנתא, בבת ים. החלטנו להתגרש כי כבר אין אהבה ומלבד מריבות וויכוחים, אנחנו לא מתקשרים בכלל. הזוגיות איננה. אין אינטימיות. אין סיכוי שנוכל להמשיך לחיות יחד ושנינו מבינים את זה, למרות שכל אחד מבין את זה מכיוון אחר.

השאלה, אם מחליטים להתגרש - מי עוזב את הבית? יש חוקים בנושא או כללים של בית המשפט שקובעים מי מבני הזוג עוזב את הבית עד שמסדירים הסכם גירושין וכל מה שכרוך בו?

ערב טוב

אני חייב עזרה של עורך דין ועצה טובה לפני גירושים צפויים.
אני בכיוון גירושים יש לילד בן 2.6 ועוד ילדה בדרך (אישתי בחודש מתקדם)
אין סיבה חוץ מהילדים להשאר ביחד. ניסינו הכל עוד לפני ההריון ונשארנו בגלל שהיא נכנסה להריון שני.
למי ששואל איך ולמה נכנסנו להריון שני אם הכל רע ולא יציב. אישתי ואני פתחנו תיק ברבנות לפני כשנה אבל כמה ימיים אחרי גילינו שהיא בהריון החלטנו לנסות שוב בשביל הילד שיש ובדרך. היא הפילה את הילד בחודש השני וביום שגילינו שהיא הפילה,אני עשיתי תאונה שהשביתה אותי לחצי שנה בתקופה הזאת העיניינים היו בעליה ירידה אבל השתדלנו וכתוצאה היא שוב בהריון.
לפני כמה ימיים אחרי עוד ריב ומילים קשות מצדה אמרתי אני רוצה להתגרש,
היא לקחה את הילד בלי להגיד לי ונסע לאילת ל5 ימיים בלי לתת. לי לראות אותו אפילו בשיחת וידאו כרגע היא חזרה אנחנו כרגע גרים באותו הבית (היא בהריון ואני לא זבל אני יודע שהיא צריכה עזרה) לכן לא הלכתי משם.

מה אתם ממליצים לעשות מכאן והלאה?