פורום גירושין ודיני משפחה

שלום, אני גרושה ויש הסכם גירושין חתום ומאושר כבר זמן רב. עברתי לארץ עם הילדים בהסכמת האב (שלא מעורב יותר מידי כן מתקדר לצערי). הוא חתם בקונסוליה על האישור שאנחנו עוברים בלעדיו וגם בבית משפט אמריקאי לגירושין. עם כל המסמכים האלו הסדרתי את התושבות שלנו (הילדים נולדו בארהב) , משרד הפנים לאומי והרשמה לבתי ספר.

עכשיו, דקה לפני טיול שנתי (מחר בבוקר) הרכזת מתקשרת ואומרת לי שהם לא יכולים לצאת עד שהוא יחתום. הסברתי את המצב שאני האפוטרופוסית ויש לי את המסמכים והיא טוענת שזה לא מספיק . מה עושים? ואיך אני מסדירה אחת ולתמיד שאני האופוטרופוסית כשהאבא גר בחו״ל (ולא עונה לרוב על אימיילים או טלפונים)

תודה.

תיק גירושין שמתנהל ללא תזוזה למעלה מ-שנה בבית הדין הרבני, האם עקב חוסר שביעות רצון מהסחבת של הדיינים ואי החלטה מבחינתם על מתן מזונות זמניים לאישה, האם ניתן להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה להמשך הדיון?

זה ממש אבסורד שבית הדין נותן לאישה שמגדלת 5 ילדים ( שניים מתוכם בוגרים.) לנהל משק בית עם משכורת של 3700 שח בחודש.

האם האישה יכולה לקבל הבטחת הכנסה ?
בעלה מוכן לפשרה רק במידה וימכרו את דירתם המשותפת,
אנחנו מתנגדים לכך בכל תוקף מחשש שתישאר ללא קורת גג,
בנתיים הוא מתיש אותנו כספית ובית הדין לא מתערב..

צריך התייעצות!

בהסכם גירושין הוסכם כי הבית ישאר אצל האישה למגורים עד יום מותה.

האישה השכירה את הדירה ושכרה דירה בעיר אחרת (קרוב למשפחה) עם הכסף שקיבלה מהשכירות.

הגרוש טוען כי כיוון שהאישה לא גרה בדירה אלא השכירה אותה היא חייבת לו חצי מהכסף...

האם זה נכון לפי חוק?

אני נמצאת בהליכי גירושין מהגהנום.

בעלי עזב את הבית והחליט שלא רוצה לשקם. אני לא משאירה אף אחד בכוח. שחררתי אותו.

היינו בגישור פרטי ובגישור בהסכמה ואחר כך בגישור בשיתוף פעולה. כל אחד הגיע עם עורך דינו. במשך כל התהליך הזה הבנתיי שבעלי מצליח למרוח אותי ולמשוך זמן. לא הגענו לשום הסכמה ולכן נקטתי בהליך תביעה.

אני מיוצגת על ידי עורך דין פרטי, משלמת ממיטב כספי, מאחר ונמצאתי לא זכאית לסיוע מהמדינה. בינתיים, במשך השנה בעלי הצליח לחסום אותי מחשבון הבנק המשותף. נותרתי ללא כסף למזון, תרופות או דלק. אספתי תרומות מחברות כדי לשרוד את הימים הבאים עד שאסתדר.

הגיעו אליי מיילים על חובות כבדים בשל אי תשלום ארנונה מים , חינוך ומה לא... אני מגדלת את בנותיי הצעירות לבדי. בעקבות המשבר הכלכלי אני עובדת שעות רבות. מגיעה הביתה מאוחר ומותשת מעבודה קשה.

כבר אין לי כוח להעניק תשומת לב לחמודות שלי ולדאוג לתחזוקת הבית. בעולם מקביל העלי חי לו בכייף, עובד כעצמאי כמה ימים שמתחשק לו. מקדיש זמן לטיפוח ולספורט בקאנטרי קלאב, לוקח את הבנות למסעדות יוקרה, טיול לחו"ל, נותן דמי כיס כיד המלך.

המשכורת שלי נמוכה והספקתי להכנס למינוס. הפסקתי לקנות לבנותיי בגדים, לצאת לבילויים וכו'. רמת החיים שלהן איתי ירדה משמעותית. בעקבות זאת אני שמה לב שההשפעה שלי עליהן כדמות דומיננתית וקרובה אליהן הולכת ופוחתת.

בכל התהליך הזה אני הרבה פעמים נכנסת.למצבי יאוש. אני מבינה שכאישה במדינת ישראל אני מופלית על עצם היותי אישה.

אני מבינה שבחסות החוק בעלי ועוד רבים שכמותו מנצלים את יכולתם להרוס משפחות, לרסק אימהות ואחריהם המבול. אין שום חוק נגד אלימות כלכלית, נגד התעללות רגשית. נשים תמיד תשארנה נחותות ומדינת ישראל תמשיך לפרק משפחות ותקרא לזה במילים מכובסות "משפחה חדשה"...

אני נשואה כבר 6 שנים לבעל מהמר לא הימורים קשים אבל עדין מהמר בווינר (כל מה שקשור לענף הספורט למי שלא מכירה) בהתחלה לא ממש הייתי נגד זה וליפעמים גם תמכתי כי זה היה על סכומים קטנים 100 200 לא יותר מיזה.

ליפני 3 שנים הייתו בתקופה ממש קשה גרנו אצל ההורים שנה עברנו נפילה כלכלית קשה ושם הוא התחיל לשלוח על ממש סכומים של משכורת נילחמתי המון איתו אפילו ניפרדנו והוא תמיד הבטיח שזה לא יחזור אבל מילה של מהמר זה לא מילה ומאז ישלי איתו מלחמות שילך לטיפול פניתי לרווחה דיברו איתו שיחות אבל זה לא ממש עזר הוא הרגיש שמתיחסים עליו כאל בנא טיפוש עזב אותם והייתי איתו ברטורנו וגם שם אמרו לנו שבו הם לא יטפלו כי תמיד הוא בא בגלל שאני זאת ששולחת אותו ולא בגלל שהוא רוצה וזהו מאז אני נישארת ככה הם אמרו לי לחכות שהוא יפול ממש חזק ורק אז הוא ירצה ויתחנן לטיפול.

כרגע אני שוברת את הראש מה לעשות איך לגרום לנזק להיות פחות כמובן שאיומים בהליך גירושין לא עובד ואני לא מתכוונת להתגרש מימנו אבל לחכות עד שיקרה משהו ברגע שהוא נופל אני והילדים נסבול גם אני כבר לא יודעת לאן ללכת ולפנות.

חייבת עצה של עורך דין מומחה בדיני משפחה.

תודה

זוג פלוס ילד, בן פחות מ6 שנים.

סוכם בגישור על 6:8 לטובת האם.

כל אחד מבני הזוג מרוויח כ-15k נטו כאשר לאם יש רכב בנוסף לשכר הנטו (ליסינג שיורד מהברוטו).

הוסבר לנו בגישור כי עד גיל 6 האב חייב במזונות בלי קשר להפרשי שכר.

אחרי שנשמטה לנו הלסת מחוסר ההיגיון בהחלטה התמוהה הזו
האם החליטה לוותר על מזונות (לא ראינו היגיון בכך שהאם מרוויחה יותר והאב יצטרך לשלם מזונות...) המגשרת אמרה ששופט לא יאשר הסכם כזה.

עד כאן תיאור נתונים...

השאלות:

- האם 6:8 נחשב כמשמורת משותפת או לא? (המגשרת טוענת שלא, אך בשיטוט באינטרנט ראיתי שכן אז אין לי תשובה ברורה)

- האם שופט באמת יפסול הסכם בו האם תוותר על מזונות במקרה כזה?

תודה רבה

בוקר טוב

פונה לעצת חכמים ומנוסים ומבקש לשמוע חוות דעת של עורך דין לגבי המצב שלי / שלנו.

עשיתי מעל ומעבר כדי למנוע זאת אבל אין מנוס. היינו בפגישת ייעוץ אצל מגשר והתהליך הוסבר לנו.

ציינתי בפני אשתי כי אני מעוניין באחריות הורית משותפת וזמני שהייה שווים (7/7).

המגשר העריך כי תשלום המזונות יהיה בטווח שבין 2,700 ל 3,300 ש"ח.

מאחר והפער בשכר בינינו הוא כ 2,500 ש"ח נטו לטובתי ההערכה היא שתשלום המזונות יהיה כ 1,000 ש"ח לילד ומאחר וזמני השהייה שווים בעיקרון לא אצטרך להשתתף בתשלום מדור.

היא ישר התנפלה עליי בטענה שאני חוסך מהילדים שלנו את רווחתם וצרכיהם אבל הסברתי לה כי מאחר ו 50% מהזמן הם אצלי אין סיבה שאשתתף מעבר למה שיכריע השופט (מחישוב ראשוני שלי סברתי כי אשלם כ 4,000 ש"ח מזונות.. היא בנתה על כך שההכנסות שלה יעלו ביותר ממה שמגיע לה בפועל בהתחשב בנסיבות - זמני שהייה).

בנוסף, אשתי ציינה כי היא מעוניינת להישאר בדירה והציעה כי במקום מזונות אשאיר לה את הדירה והיא תמשיך לשלם את המשכנתא. אמרתי לה כי אני לא מעוניין ורוצה את חלקי בהפרש שבין מחיר הדירה לסילוק המשכנתה מאחר ואני לא יודע מתי אחליט לרכוש נכס משלי.

ציינתי כי ע"מ שכל אחד מאיתנו יקבל את חלקו בצורה הכי הוגנת ושווה נביא שמאי שיעריך את מחיר הנכס ולפי מחיר זה נמכור (לאו דווקא לה אלא לצג ג') היא חוששת ובצדק שהבנק לא יאפשר לה לקנות את הנכס ומבקשת ממני למכור לה את הנכס במחיר מופחת (מעל 100,000 ש"ח).

היא טוענת כי היא רוצה שהילדים ישארו בסביבה הטבעית שלהם ויחוו כמה שפחות שינויים אבל טענתי בפניה כי מאחר והילדים ישהו במחיצתי את אותו הזמן שהם ישהו במחיצתה אין זה משנה כי ממילא הם יבלו 50% מהזמן איתי בדירה אחרת.

זה נגמר בריב סוער והיא לא מבינה שאני רוצה להמשיך להיות בחיי הילדים שלנו בדיוק כפי שהיא רוצה. אני רוצה לספק לילדים שלי את מה שיהיה להם אצל אמם. למה אני צריך להביא אותם לדירת שני חדרים צפופה בעוד אצל אמם כל הצרכים שלהם ימולאו ? הסברתי לה שאני לא דורש אגורה שחוקה מעבר למה שמגיע לי. וחמישים אחוז משווי הדירה כיום זה לא בקשה מוגזמת מצידי אלא החוק.

חשבתי שהגירושין האלו יתנהלו בצורה נעימה אבל לצערי אין עם מי לדבר..

לא ביקשתי ממנה שתשלם לי את מלוא הציוד שאני משאיר לה בבית ואני לא מתכוון לרהט את הדירה בשמרת הזורע..

אבל אני צריך סכום התחלתי שיאפשר לי לרכוש ציוד בסיסי כמו מקרר,תנור,מיקרוגל, טלויזיה, סלון ופינת אוכל וגם על זה רבנו.

למה הן יוצאות מנקודת הנחה שהילדים צריכים רווחה בבית אמם והאבות צריכים את המינימום ?

התשובות שלה מוציאות אותי מדעתי! ואני לא מצליח לשלוט בכעסים שלי.. אני מסביר לה את הדברים בצורה הכי ברורה והוגנת והיא פשוט לא מבינה. מבחינתה שהילדים ישנו אצלי רק פעם בשבוע ואז לא יצטרכו לנדוד בן בתים במהלך השבוע. נכון.. זה מורכב ומבאס אבל זה המצב.

אני אב מאד מעורב בחיי ילדיי ורוצה את מקסימום קשר שניתן... לא רוצה שהילדים ירגישו שיצאתי מחייהם.

הסברתי לה שכשמתגרשים יש לכך משמעויות של פירוק שותפות לכל דבר ועניין והדרישות שלי הן מימוש זכויותיי וזכויותיה בלבד ואין הדבר נובע מכעס, נקמה או כל רגש שלילי אחר.

אין לי כוחות נפשיים לזה וזו רק ההתחלה.
אני אובד עצות ואני לא רוצה לסיים את הנישואין בצורה כזו...

קודם כל תקליט הכל. דבר שני קח עורך דין תותח - פשוט אין ברירה. זאת ההשקעה הכי טובה שאתה יכול לעשות.

אם אתה מרוויח 2500 יותר ממנה בנטו תעביר לה 1250 בחודש וככה תרוויחו אותו דבר והכל יצא על הילדים חצי חצי ותחיו באותה רמת חיים בטענה שלך ההגיונית . שהילדים אצלך חצי מהזמן .
כי, גם ככה יש לך גם את העניין שאתה צריך להמשיך לשלם חצי משכנתא שזה חיסכון שלך .

אבל מצד שני להבדיל ממנה אתה צריך גם לשרוף כסף על שכירות .. וככה בעצם יוצא שאתה להבדיל ממנה תשרוף כל חודש 3,4 על שכירות ואת זה תיקח בחשבון .. כי אולי תצתרך אפילו לא לשלם מזונות בכלל.

אפשרות נוספת שתשכירו דירת חדר ובבית הרגיל עם הילדים כל פעם מישהו אחר יהיה והשני בדירת חדר ככה שהילדים בכלל לא זזים ממקומם.

אשמח לקבל תשובה מאיש מקצוע.

אני גרושה כשלוש שנים עם שתי בנות (6,9)
לאחר התדרדרות במצבה הנפשי של בתי פניתי לרופאת משפחה לקבלת אבחון פסיכיאטרי.

בחרתי ללכת לטיפול פרטי ולא דרך קופח כללית בה אנחנו חברות. נערכה פגישת אבחון בעלות של כ2,500 שח ושלחתי לגרוש קבלה והוא שילם מחצית מהסכום.

כעת אנחנו לפני פגישת תוצאות האבחון שעלות הפגישה כ1,500 שח והגרוש טוען שהוא לא מחוייב להשתתף אלא בעלות קופ״ח
וטוען שפעלתי באופן לא חוקי ששלחתי לו קבלה על האבחון הפרטי.
האם נכון הדבר ?

האם הגרוש לא מחויב בהשתתפות עלות פרטית ? אציין שיש הסכם גירושין מאושר על ידי בית המשפט כמובן, אבל אין בהסכם התייחסות למקרה כזה.

תודה לעונים

אני גרושה שנהחיה בנפרד כבר שנתיים.
מעא אחרי הגט הכרתי את בן הזוג שלי.
אנחנו לא חיים ביחד אלא מבלים יוצאים ומכירין אחד את המשפחה של השניה.
אני ישנה יותר אצלו בבית
הוא ישן אצלי פעם בשבוע בלבד וגם לא כל שבוע.

הגרוש לוחץ עלי לחתום איתו על הסכם ממון כי אני גרה בבית ששייך לשנינו.
מה ההגדרה למוכר בציבור? האם יש סכנה אם ניפגש שידרוש חלק מביתי?
אשמח לתשובה.

האם יש דרך להתמודד עם טיעונים כמו:
1. זה לא מה שהתכוונו
2. אני הבנתי אחרת
3. הייתי בטוחה שאני אקבל . .
4. המגשרת אמרה לי שאני מכוסה בנושא
בקיצור כל נושאים הקשורים ל חילוקי דעות של אחרי תהליך גישור, חתימה על הסכם ואישורו בבית משפט.

היי, יש לי שאלה:

אני רוצה לקנות דירה שהיא דירת ירושה, מדובר ב 4 יורשים, 3 גרים בחו״ל ואחד בארץ. לצורך העניין אחד מהם עומד להתגרש.
היורשים לא מעוניינים להחתים ולערב את הנשים שלהם.

האם ענין החתימות עלול להוות לי בעיה כלשהי מתישהו?

יש סיכוי שבני הזוג יתבעו את רוכש הדירה אי פעם על משהו?

האם יש עוד נקודות שאני צריכה לקחת בחשבון במקרה של עסקה כזאת?

אודה לתשובה של עורך דין מטעמכם שהנו מומחה לדיני ירושה ויוכל להרגיע אותי ולעשות לי סדר לפני עסקה כל כך חשובה עבורי.

אני ובעלי נשואים פלוס 2 בן 2 וחצי, ובן וחצי שנה.

אנחנו לקראת גירושין רוב הפעמים אני יזמתי את הגירושים כי נמאס לי מהויכוחים והמריבות הצביעות בנינו ומהחוסר הערכה אחת לשניה והפרצופים בנינו.

אין נשיקות פרידה בבוקר או שלום ששחוזרים מהעבודה נימאס לי שהוא לא הולך איתי להורים שלי אני תמיד הולכת לבד עם הילדים הוא בא פעם ב ... בחגים בעיקר.

הצביעות בנינו כן יש משיכה בנינו אני עדיין מאמינה אבל הוא קשה הוא לא מראה את זה או שבאמת מהצד שלו אין אני כבר לא יודעת אני ובעלי רבים המון ומתווכחים המון בכל מקום ומקום שאנחנו נמצאים. מריבות הן כמו אוויר אצלנו.

יש לציין שהוא תמיד נתן מעצמו עם זה בזוגיות ואם זה עם הילדים תמיד קנה לי וילדים הכל!!! לפני הילדים לקח אותי לחו"ל מס פעמים ובהריון גם ואחרי.

אני חזרתי בתשובה לפני כמה שנים ואני יודעת שזה קשה לו וגם לי כי בשבתות וחגים הוא בחדר עם הטלויזיה ואני בסלון עם הילדים עכשיו אני ובעלי רוצים להיתגרש בהסכמה ודיברנו על עורך דין וכו' כי עייפנו מהזוגיות הזאת.

בעלי אמר שעוד חודש וחצי יוצא מהדירה והוא נחוש הוא אמר שהוא שלם עם ההחלטה אני יודעת מאיפה זה בא ומבינה אותו מצד אחד מצד שני אני חושבת שאם יש אהבה אפשר לתקן.

ני רוצה לציין שהוא עובד קשה ואני תמיד הייתי משגעת אותו שיעזור לי עם הילדים או למה לא בא מהר כשאמר שיגיע בשעה מסויימת, או למה קנה משהו אחר ממה שהייתי צריכה וכו בדיעבד אני מבינה שזה שטויות ושהגזמתי.

עכשיו אני לא החלטית לגבי הגירושים לאחרונה פעם רוצה להיתגרש ופעם לא ואני מנסה לא להראות לו למרות שמאחת הפעמים אמרתי לו שננסהה לעשות שלום בית למרות ששיקר לי, טס לחו"ל 3 ימיםעם חבר ואמר לי שהם הולכים לאילת בכלל.

כמה ימים לפני שוב גילתי שפירלטט עם בחורה בהודעה בפייס שעובדת איתו זאת אחת הסיבות העיקרית לגירושים שאני יזמתי לאחרונה .שדיברתי איתו על השקר והבחורה אמר שאין כלום ושאני מגזימה וזה סתם דיבור והוא לא שיקר לגבי חול כי הם התלבטו בין שני המקומות ואני יודעת ששיקר כי הוא לא הזכיר את המילה חו"ל איתי ורק בהודעות בפלא ראיתי את זה עכשיו הוא אומר שאין לו כח לזוגיות והוא הרים ידיים ורוצה להיתגרש אני יודעת מה אני הולכת להפסיד ושיהיה לי נורא קשה עם הילדים לבד והשכירות ומסביב היה לבעלי תקופה שהיה מדבר עליי לא יפה ומקלל זה היה קצת לפני שטס וכן הוא פירגון לי ללכת לדבר עם מישהו שיעזור לי בגלל ההיתנהגות שלי שילם לו 250 שח לפגישה ועוד פגישה שהייתי וכן רצה שאמשיך ללכת ואעשה שינוי עם עצמי ופעם אחרונה היינו אמורים ללכת יחד לנסות לשקם את הזוגיות וסירבתי כי גיליתי ששיקר וראיתי את ההודעה עם הבחורה.

אשמח לדעות של עורכי דין מנוסים בהליכי גירושין ובצבים כאלה... מה הייתם עושים? מתוסכלת!

שבוע שעבר יצאתי ממש בוכה מדיון בבית משפט לעינייני משפחה.

הסיפור הוא כזה, אנסה לקצר כמה שאפשר.

פרודים שנה ושמונה. קיבלתי גט לפני 4 חודשים. כך שתודה לאל אני גרושה!

מכיוון שאף אחד מהצדדים לא רצה לעזוב את הבית השופטת החליטה על ה"נסטינג". שהבית נשאר לילדים ואנחנו מתחלפים. זו החלטה נוראית אבל שורדת איתה עד היום.

ביקשתי לעבור דירה ל20 קמ ממקום המגורים הנוכחי. השופטת מינתה ( לפני שנה) פקידת סעד והיא החליטה שכרגע (בדגש על כרגע) בשביל הילדים היא לא ממליצה על מעבר וכתבה שהאם והילדים יגורו בסביבת מקום המגורים הנוכחי או שלא יעלה על חצי שעה נסיעה בבוקר. אני אציין שהמקום המסויים אליו ביקשתי לעבור הוא עונה על 25 דק' , חצי שעה נסיעה בבוקר וכ20 קמ' ממקום מגורים הנוכחי. היא טענה שאני לא צודקת ושהיא מכירה את המקום אליו אני רוצה לעבור ושזה לא נכון שאני אומרת חצי שעה בבוקר ( למרות שאני עובדת שם נוסעת לשם מדיי בוקר) וכתבה מה שכתבה כמו שפירטתי למעלה.

אז לטובת הילדים החלטתי שאני נשארת ככה ב"נסטינג" הנוראי הזה אך העיקר שהילדים נשארים במקום הידוע בבית שלהם, מוסדות חינוך והכל נשאר כרגיל. עוד מעט אני חיה כך, בצורה הזו של החלפות שלי ושלו בבית המשותף כמעט שנתיים.

בדיון בשבוע שעבר ביקשתי לעבור דירה שוב. וזאת לאחר שהאב מכפיש את שמי בסביבת מגורים, מטריד אותי, עוקב אחריי, משחק משחקים על גבם של הילדים, כל משפחתו גרה באותו מקום. בקיצור לא קל בכלל.

השופטת ענתה לי שאני יכולה לעבור למקום עד 20 דק' נסיעה בבוקר. והמשיכה ואמרה "מי קבע שהילדים ילמדו היכן שאת מתגוררת?! שיישארו במוסדות הקיימים". ( כמובן שאמרתי שאם אני עוברת זה רק בסוף שנת לימודים כדי לא להוציא אותם ממוסדות באמצע שנה) הילדים בני 4,7. כלומר ילדים קטנים היכולים להתרגל ולהסתגל למוסדות חינוך חדשים היכן שאני עוברת להתגורר. ושוב מזכירה שהמרחק שאני רוצה הוא עד חצי שעה בבוקר וכ- 20 קמ'.

לבסוף מינתה שוב פקידת סעד אשר תבחן את נושא המשמורת(שעדיין לא נקבעה) ושתבחן הסדרי ראייה שוב ( שהיום כמעט חצי חצי)ואת נושא מעבר דירה של האם.

אני לא מצליחה להבין כמה דברים שאולי תעזרו לי קצת להגיע לתובנות או להצליח להבין.
1. הרי אם אני זו שעוזבת את הבית עוברת . מדוע רק אני זו שצריכה להתחשב בו? מדוע הוא לא יכול להתגורר קרוב לאם וגם הוא לעבור ליד הילדים אם כל-כך חשוב לו ? למה רק אני זו שצריכה להתאים את עצמי אליו ?
2. הרג אותי שהשופטת אמרה " מי אמר וקבע שהילדים ילמדו היכן שהאם גרה? הרי איך היא לא בוחנת את כל המסביב. אני שכירה מתחילה מוקדם בבוקר לא יכולה להסיע כל-כך מוקדם בבוקר למוסדות. הוא עצמאי מתחיל ב9,10 בבוקר. למה כל הזמן על פי הנוחות של הגבר? הרי הוא זה שגר סמוך וקרוב להוריו ומשפחתו ואני זו שרחוקה מכולם ומתמודדת לבד!

3. איך בכל זאת אני מביאה לידי מצב שהילדים עוברים איתי ולומדים היכן שאני מתגוררת והסדרי הראייה ממשיכים להתקיים מהיכן שהאמא מתגוררת...
5. איך זה עובד כשיש המלצה של פקידת הסעד של משמורת משותפת. איך קובעים היכן הילדים ילמדו? מסתבר שלא אוטומטי עוברים לאיפה שהאם מתגוררת כמו שחשבתי.

על הכל אני יכולה להתגבר ולהמשיך הלאה עד שזה מגיע לילדים שלי. עד שזה מגיע לכך שאין צדק ולא בוחנים כמו שצריך את העניין. לכך שפקידת הסעד היא זו שתקבע את גורלי?!?!

לא מפסיקה לבכות! פחות מאה אלף יותר מאה אלף על הרכוש זה כבר לא מעניין. מעניין אותי שאוכל להמשיך לחיות שגרת חיים נורמלית ורגילה ולא שרק צד אחד יהיה לו נוח וקל וצד ולא מתאמץ בכלל וצד השני עוזב, עובר, מתזז, מרוחק ממשפחתו ועוד ועוד......

אשמח לקבל טיפים / עצות כיצד לפעול מול בית משפט / פקידת הסעד ועוד. אני בטוחה שיש לכם עורכי דין שהיו שם ויכולים לתת עצה מעשית טובה, מעבר לזה שאני חייבת להרגע.

איך מחליטים איפה לגור אחרי גירושין במשמורת משותפת? בהנחה שלא ניתן להישאר בבית. הוא מסכים לכל מקום כל עוד הוא קרוב לעבודה שלו.

הבעיה היא שהוא עובד במקום די מרוחק. ואז כל מקום אפשרי הוא רחוק לעבודה שלי וגם לא מאד נגיש תחבורתית. כל מקום שהצעתי נתקל בסירוב. מתעקש על מקום מסוים, דווקא לא צמוד לעבודה שלו.

אבל מאד לא נוח בשבילי להגיע לעבודה. התירוץ שלו שהוא שהילדים הגדולים יוכלו לא להחליף בית ספר ולשמור על חברים. המקום נמצא מרחק נסיעה של חצי שעה מבית הספר ו 40 מהיישוב הנוכחי.

יש הסעות לבית ספר, אבל אין לא תחבורה ציבורית לבית הספר ולא ליישוב הנוכחי. ואני לא מוכנה לא לנסוע רחוק לעבודה ולא להסיע אותם מרחקים כל פעם שיש איזו פעילות בבית הספר, ויש המון כאלה. והוא לא מוכן להתגמש.

הצעתי לו שני מקומות, קרובים לעבודה שלי ואכן לא מאד קרובים לשלו. אבל במרחק די דומה לעומת היישוב הנוכחי, אולי תוספת של 5 דקות. הוא לא מוכן.

אז איך אפשר להגיע לפשרה במצב כזה? אם זה לא ייפתר בגישור, מה יכולים להחליט בבית משפט?

שני היישובים שאני מציעה נמצאים במרק של 32-34 ק"מ מהיישוב שלנו. היישוב שהוא מציע - קצת פחות מ 30 ק"מ. לא יודעת עד כמה זה משנה

היי
לפני שנה וחצי הייתי בהליכי גירושין בבית משפט למשפחה בו נפסקו מזונות זמניים והסדרי ראיה קבועים וכן משמורת.

שניה לפני הגשת תביעה לגט ברבני, חזרתי ונתתי צאנס נוסף לזוגיות בת 4 שנים וכמובן שכלום לא השתנה.

האם הפסיקות עדיין תקפות או שצריך כעת להתחיל הכל מחדש?
החל מהגשת התביעה ברבני האם יש לי זכויות כלשהן מבחינת המדינה? עם 2 ילדים קטנים מינוס בבנק והלוואות שצריך לשלם...חיים בשכירות כרגע.

תודה רבה!

שלום עורך דין יוגב הנכבד,

אני והבת זוג שלי לשעבר לא עשינו חתונה ושנינו רווקים בתעודת זהות אבל כן יש לנו ילדים משותפים. נפרדנו ובהסכמה ביננו ללא בית משפט החלטנו על משמורת משותפת ושאני משלם לה מזונות 2500 שקל. הכל טוב ויפה.

עכשיו אני בבעיה מול הוצלפ ( לא בגלל המזונות, חובות אחרים ופשר שביטלו לי). אני רוצה להוכיח להוצלפ שאני משלם 2500 מזונות.

השאלה איזה טופס צריך להראות להם? יש מסמך מסודר או מספיק שפרודתי תרשום אישור בכתב יד שהיא מאשרת שאני משלם לה זה קביל?

תודה

אני ואשתי מתחילים הליך גירושין.

היא מעוניינת שנעשה זאת ע"י הסכם שנכתוב שנינו ונאשר ע"י מגשר ואני מעוניין שמראש ניגש למגשר (לעניות דעתי, כאשר מגשר יוביל את הדברים ולא רק יאשר ויחתום הוא יחשוף אותנו לסוגיות נוספות שלא חשבנו עליהן).

אני מעוניין שנסגור את רוב התרחישים העתידיים ולא בראייה לעתיד הקרוב בלבד.

כמו כן, אשמח למידע איך ההליך מתבצע ? לא הבירוקרטי של פתיחת תיק ועד הגט, אלא כמה זמן נמשך ההליך ומתי אני יכול לעזוב את הבית בהסכמה?

אני יודע שזה כרוך בהוצאות כפולות כבר מעכשיו אבל האוירה בבית טעונה ולא נוח לי להמשיך כך. המתח והאי ודאות לגבי העתיד כמו גם הידיעה שרמת החיים שלי תרד ברמה משמעותית ואני לא יודע אם אוכל לעמוד בעלויות של שכירת דירה ולספק לילדים שלי את צורכיהם?

בגדול, אני מעוניין להישאר בחיי ילדיי (2 ילדים בני 7 ו 11) ומתכוון לבקש אחריות הורית משותפת אשמח להמלצות וחוות דעת גם בנושא זה.

רקע: אני גרושה עם 3 ילדים בגילאי 10,12 ו-16. כיוון שאנחנו משפחה של עולים חדשים (אני תושבת חוזרת), ולא רצינו לטלטל את הילדים בין 2 בתים וכדי ליצור יציבות, לפי ההסכם שלנו הם נמצאים במשמורת מלאה שלי והסדרי הראייה שלהם הם:
שני וחמישי - ללכת לאביהם (שגר מרחק הליכה מאיתנו) משעה חמש עד תשע בערב, וכל סוף שבוע שני משעה אחת אחרי בי"ס בשישי ומשעה 10 בשבת, שוב עד תשע בערב.

מדי פעם, הערבים משתנים כיוון שאבי הילדים גם עובד בערבים ואז אנחנו מסדרים ביננו את השינוי במידה ואפשר.

אביהם עובד בעבודת הכשרה שאינה תמיד מסודרת בשעות או בימים ולעיתים נדרשים שינויים ביננו. הילדים זורמים וכולנו בסדר.

אבל:
לפעמים הוא מקבל עבודה שמצריכה ממנו שעות נוספות של הכשרה. כשהוא מפוקס בעבודה - ואז הוא לא רואה מימינו ומשמאלו.

מקרים אחרונים לדוגמה: הוא נוסע לב"ש לסופ"ש ארוך ו"שכח" לומר לנו שלא יהיה כאן בחמישי.

מבחינתו, הילדים עדיין יכולים ללכת אליו, כי הם מספיק בוגרים לדאוג לעצמם ולהכין לעצמם אוכל.

מקרה דומה קרה בשני שעבר, כשהוא היה בכנס בעיר אחרת כל היום ורק לאחר שבדקתי מה קורה, הוא ארגן עם הילדים שיגיעו אליו ואיך להתארגן שם.

למותר לציין שלא תמיד הם הולכים, כי הם לא מוצאים מה יש להיות אצלו לשעתיים-שלוש כשהוא לא שם וכל דבריהם אצלי. אני גם לא רוצה להכריח אותם ללכת במיוחד אם זה ערב שבו גם אני עובדת וממילא לא בבית.

בשבת האחרונה (שהיתה שלו) הוא בא בבוקר והודיע לי שחייב לצאת לת"א לאסוף משהו להכשרה וחזר רק בצהריים לאסוף אותם.

כשאני מתרגזת וטוענת שזאת הפרה של הזמן שנקבע עבורי, הוא טוען - שככה הוא מצליח להרויח יותר ולשלם לנו מה שנקבע, וגם שכאמור הילדים מספיק בוגרים ללכת אליו ולדאוג לעצמם.

יש לציין שהילדים שלנו אכן עצמאים וגמישים, וגם שהם לא רואים או מרגישים שריטות מהגירושין. בסה"כ, אין מריבות לפניהם (הגרוש ואני רק מתכתבים על הכל וזה עובד לנו טוב) ולרוב מסתדרים.

אבל מקרים כאלה, שהם מעבר למקרה פרטני של פקשוש, משבשים את כל לוח הזמנים שלי ויוצרים תקדימים שרק הולכים ומתגברים.

וכל ניסיון של תקשורת מצידי לאכוף את פרטי ההסכם נתקל ב"הסברים הגיוניים" ושאינם משאירים מקום לפיתרון המצב או לדיון (-שזה חלק מסיפור חיינו).

אודה להערכת המצב ולעיצה

הגרוש שלי ואני גרים בבניינים סמוכים, יש לנו 2 ילדים, משמורת משותפת.

לפני שבוע, הילדים החליטו שהם לא רוצים לישון אצלו, ופשוט הגיעו אליי. ניסיתי לשכנע אותם לחזור אליו בכל האמצעים שעומדים לרשותי: דיברתי בהגיון, איימתי, התחננתי - עשיתי הכל חוץ מלדחוף אותם בכוח לחדר המדרגות...לום לא עזר. הם נשארו לישון אצלי.

למחרת קיבלתי מכתב מעו"ד שלו שאני מפרה את הסדרי הראייה.

אתמול היה מקרה דומה. במקרה פגשתי אותם למטה, הקטנה לא הסכימה להרפות ממני ודרשה לבוא הביתה. ניסיתי לשכנע. כמעט שעה עמדנו בחוץ, כלום לא עזר. בסוף היא רק אכלה אצלי ארוחת ערב והתקלחה, והסכימה ללכת לישון אצלו. כמובן שאני מצפה לקבל היום מכתב מעו"ד שלו (במקרה הטוב), או תביעה מבימ"ש.

שאלה -

מה אני אמורה לעשות במקרים כאלו? מה נכון?

הרי לא הייתי רוצה לתת להם הרגשה שהם לא רצויים בבית, ומצד שני, מבינה גם אותו, שהוא רוצה להיות איתם. ומצד שלישי, הוא לא מוכן להכיר בכך שהם עוד לא הסתגלו לגירושים. הוא לא מראה גמישות, ולא מוכן ללכת להדרכה הורית כדי לטפל בבעייה.

אשמח לתובנות.

את מתארת סיטואציה שחוזרת על עצמה במקרים לא מעטים.
על מנת לפתור זאת, עליך להמליץ לגרוש להגיע להדרכה הורית ואני ממליץ לעשות זאת בכתב בתשובה למכתבו של עוה"ד על מנת לשמור תיעוד לרצונך והצעתך, כך ואם תתבעי על ידו, תוכלי להציג כי פעלת בכל דרך לפתור את הנושא, מבלי לקבל שיתוף פעולה מצד הגרוש.

התחתנתי בגיל 23 בפעם הראשונה, כל מה שרציתי הוא הבטיח לי, הייתי מאושרת. שבוע אחרי החתונה הבנתי שטעיתי ובגדול. הוא התנער מכל מה שסיכמנו, והתחיל לדרוש ממני, להיות האישה שהוא רצה. הוא העליב והתעלל ריגשית, וכל 4 היועצים שסחבתי אותו איתי אליהם, הצליחו בקושי להביא לשינויים קלים, אך לא משמעותיים מספיק, כדי לשנות את המצב. שקעתי בדיכאון, עם 2 ילדים קטנים, והבנתי שאם אני לא מתגרשת, אני מתפרקת, התגרשתי שבר כלי בתמיכה של כמה נשמות טובות שתמכו בי. מאושרת, ידעתי שעכשיו אצליח להתאהב בבן זוג טוב לב ומכבד. בטוחה בעצמי פגשתי קצין משטרה מקסים, והתחתנו...בום!!!! שוב הכל התנפץ , הוא היה שוטר גם בבית. והילדים שלי סרבו להיות בבית איתו, אם אני לא שם להגן עליהם מההתעללות המילולית שלו . כאבתי את הכישלון,לא רציתי להתגרש שוב, אז הפרדנו בתים וניסינו, זה לא עבד... לא היה לי שום חשק לפגוש אדם שמתעלל בילדי .. בינתים מצבי הרפואי התדרדר, לא יכולתי לעלות מדרגות בלי מעקה, אחרת נפלתי.. הייתי לא יציבה. הגעתי לרופאה, והתברר שרגל שמאל משותקת, ורגל ימין בשלבים של שיתוק, חוסר תחושה, נפילות, חצי שנה מחפשים מה קרה והמצב מתדרדר, בקושי יכולתי לעמוד, ואז גילו גידול בגב. ניתוח מסובך, וב"ה הצליח. שיקום וחזרה לתפקד, פשוט נס, כבר חשבתי שאהייה נכה.. והנה רגלים מתפקדות...מאושרת, התגרשתי, והתחלתי לחפש את הבעל הבא...רציתי זוגיות טובה בריאה מכבדת .עברתי טיפול ארוך..ופגשתי גבר גרוש מלא כריזמה מדבר כובש את ליבי.הייתי מאושרת, רזיתי בלי דיאטה, הייתי יפיפיה...התחתנו. ובום!!!, שוב אדם שלא מכבד אותי, פוגע בילדים, לפני כולם...נולד לי עוד ילד, השקעתי את עצמי בילדים ובעבודה כגננת. חשבתי שאני לא מסוגלת להתאהב באדם נורמאלי, ולכן מגיע לי לחיות עם אדם שמתעלל בי ובילדי רגשית, הייתי כבויה, שומעת ממטפלת של בני שהוא מתאר לה התעללויות של האבא החורג, ובגלל חובת הדיווח, היא מדווחת לרווחה. הרגשתי מושפלת, ולמרות טיפולים אישיים וטיפול זוגי לא נמצא דרך לחיות יחד, הגירושים היו קשים מאוד, הוא התעלל , משטרה, ודאג להשמיץ אותי בכל מקום, כשאני מנסה לשמור על כבוד, ולהתגרש יפה.אך התגרשנו..גרושה ועצמאית , הבנתי שאני זקוקה לשינוי. הבנתי שאני נמשכת לגברים אגואיסטים, נקמנים, לא מכבדים, מעליבים ועוד... והשינוי חייב לבוא ממני, אני צריכה לשחרר, את הצורך הלא מודע, שמאמין שזה מה שמגיע לי. התחלתי לחפש באינטרנט, צפיתי בוובינרים, בהרצאות, והתחלתי להרשם ללמוד אצל המרצים שהשתכנעתי שיכולים לעזור לי...ג'ון ג'ייקובס לשחרר את האדם הבריא שאני, הרב בויאר בסדרת החינוך, והזוגיות. הבית להורות מקרבת ללימודי תקשורת מקרבת, סדנת התדר של המניקסים, קורס מאפשרים של אריק פלד,בשיטת בירון קייטי.ועוד ועוד. וכמובן הסדנה של דנה חיימזון..בסדנת נשים, שפשוט חובה לכל אחת .. האסימונים התחילו ליפול. התובנות, ההבנה ולאט לאט השתנתי. התחזקתי, התחלתי לאהוב את עצמי באמת. עדין לא מצאתי בן זוג, שאני מרגישה שמתאים לי, אך יש לי סבלנות ואמונה, שאם אמשיך להתפתח , אמצא את הזוגיות הטובה שאני מחפשת. מתוך כל ההתקדמות שלי, הבנתי שהצורך שלי להגשמה עצמית,צריך לקבל מקום. והחלטתי לכתוב ספר ילדים על שיתוף פעולה, שיעזור לילדים ,להבין מתי לשתף אחרים ומתי נכון לא לשתף. כדי להדפיס את הספר, אני בהד סטארט, מימון המון...ורחוקה מהיעד. הפרויקט חייב להצליח, אני יודעת שזה ספר מעולה, ואשמח שתתמכו, ויחד נגשים את החלום, שלילדים יהיה עולם טוב יותר. מתוך החיים המאתגרים שעברתי, אשמח יחד אתכם להצליח, ושהחלום יתגשם, הספר יראה אור, וילדים יזכו לחיים בריאים רגשית. מוזמנים להצטרף ולהיות חלק. משתפת כדי שתדעו שתמיד אפשר לשנות ולהצליח השינוי תלוי בנו, (קישור להד סטארט בפייסבוק שלי).

אוהבת את כולכם עדינה