פורום גירושין ודיני משפחה

מקשר ללא נישואין נולד לי ילד ושלמתי 4 שנים מזונות ללא בית משפט .. האקסית פנתה לבית משפט ותבעה אותי דרך הסיוע המשפטי וכך גם אני התגוננתי דרך הסיוע המשפטי בתחילה היה פס"ד זמני והעו"ד אמרה לי בע"פ קבלת לשלם גם מדור ונדון בתיק שיהיה משפט במשפט השופט אמר אני נותן תוקף של פסק דין להחלטה הקודמת שלא ראיתי תוכנה
לאחר מספר שבועות קבלתי הוצל"פ ושם ראיתי את ההחלטה הקודמת
ואני לא מסכים להמון סעיפים ממש נדפקתי והעו"ד סיוע אמרה לי כעת יש פסק דין ואני כבר לא מייצגת אותך זהו זה
איך אני יכול לבקש את יומי בבית המשפט ??? ולערער ?????

תמיר שלום,
ראשית יש לקבל את ההחלטה / פסק הדין בעניין המזונות ובהתאם לקבל החלטה לגבי ההמשך, לא תוכל לערער מאחר ואני מניח כי עבר הזמן בתקנות המאפר לערער על פסק הדין, ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות
מוזמן לפנות אליי 054-2224103
שי

בוקר טוב לעורכי הדין

קראתי באתר שלכם ועדיין יש לי שאלה בנושא אי תשלום דמי מזונות והוצאה לפועל.

ילד להורים פרודים (אף פעם לא היו נשואים או אפילו ידועים בציבור), נחתם הסכם מזונות אצל עורך דין ללא חותמת בית משפט.

האב מחליט להפר את ההסכם, ודורש הסכם חדש. ובינתיים מפסיק לשלם את המזונות כלל. הוחלט לנסות להגיע להסכם, כי אני לא רוצה להכנס להליכים משפטיים בינתיים.

השאלה היא, האם אפשר לפתוח תיק הוצאה לפועל או לעשות משהו, כי ללא קביעת בית המשפט אי אפשר אפילו לתבוע דרך ביטוח לאומי.

לא מקבלת שום קצבה / הבטחת הכנסה, עובדת משרה מלאה, אך עדיין לא מצליחה לסגור את החודש.
תודה

אוקסנה שלום
מאחר וההסכם לא קיבלת תוקף של פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה, לא תוכלי לפתוח נגדו הליך הוצל"פ.
עליך לבצע חשיבה מחדש לגבי דרך הפעולה שתביא בסופו של יום תשלום מזונות
את מוזמנת לפנות אליי לנייד 054-2224103

בעלי ואני יחד כ-5 שנים ויש לנו ילד בן שנתיים. לפני כשנתיים קנינו בית וחמי סייע לנו כספית בסכום הקנייה.

מעולם לא דובר על כך שעזרה זו הינה הלוואה ואותה נצטרך להחזיר בעתיד. יש לציין כי הוא עזר גם לגיסי כשהוא היה צריך והיה ברור שזו עזרה בגדר מתנה.

לאחרונה היחסים ביני לבין בעלי התערערו מעט עקב חוסר כבוד שהוביל לכמה מריבות לא בריאות ולחילופי דברים מכוערים. היינו בטיפול זוגי אחד שלא הצליח אך איני מוותרת כל כך בקלות ומוכנה להמשיך לטיפול נוסף כדי לשמור על שלום בית ונראה שגם הוא אבל וכאן מגיע האבל הגדול...

התנאי לכך שננסה לשפר את הזוגיות שלנו הוא שנחזיר לאביו סכום גדול מהכסף, זאת לטובת עזרה לאחיו שנמצא בקשיים עקב גירושין. יש לציין כי העברנו מרצוננו הטוב בלי קשר לאביו סכום של 50 אלף שקלים לאחיו כעזרה.

בעלי שהבין שאני מתנגדת לעניין התחיל להתמקח איתי על הסכום והתקבע על סכום של פשרה אך אני מסתובבת עם תחושת בטן קשה בנוגע להסדר הזה. מרגישה שאני צריכה "לשלם לו" כדי שירצה לטפל בזוגיות. הוא עזב את הבית ואנחנו בנתק והיום ביקשתי ממנו שניפגש ונראה איך אנחנו מתקדמים והוא שוב אמר שבלי ההעברה של הכסף לאביו אין על מה לדבר. הוא לא מוכן לשמוע על גישור ולא כלום.

מצד אחד, הזוגיות הרבה יותר חשובה לי מכסף ומוכנה להעביר לו וזהו, מצד שני.. זה מרגיש לי לא נכון, ועצוב שבעלי לא נאבק על הזוגיות כמו שאני וכל מה שנראה שחשוב לו זה הכסף למרות שהוא אומר שזה לא נכון וזה עניין של עקרון שאני אחזיר מה שלא שלי.. יש לציין שכינה אותי גנבת כמה פעמים בהקשר של הכסף הזה.

מה אני עושה? איך אני שומרת על זוגיות בריאה או זוגיות בכלל במצב כזה, בלי להרגיש שבעלי שם אותי במקום שני או שלישי בחיים שלו?

איילה שלום,
לפי דבריך אינך זקוקה לייעוץ משפטי אלא לייעוץ זוגי שכן את אינך מוכנה בשלב זה לוותר על הזוגיות וטוב שכך!
ממליץ בחום לפנות למטפל/ת זוגי שיכלו לסייע לכם לגשר על הפערים
במידה ותרצי המלצה על אחד כזה את מוזמנת לפנות אליי

שלום עורך דין מויאל,

אני מתייעצת עבור אח שלי ברשותך.

הוא גרוש שלוש שנים, שני ילדים מתחת לגיל 8, רצה משותפת שוויונית מההתחלה. גרושתו לא הסכימה ולבסוף סכמו על מתווה שבו לאט לאט הזמן עם הילדים גדל לטובתו עם הסכמה להגיע למנגנון שוויוני תוך זמן מסוים.

השנה הגיע הזמן הזה וכרגע אין ביניהם הסכמה לגבי הנושאים הבאים:

1. לדעתה הוא צריך לשלם לה מזונות למרות זמני שהות שווים. השכר שלה כיום גבוה משלו.

2. היא לא מסכימה שיהיה אצלו רצף של יותר משני הלילות בסוף השבוע ולכן דורשת חלוקה של יום כן יום לא. כאשר בשלוש השנים שהיו היא שינתה ימים בחופשיות לנוחותה ויצרה רצפים אצלו כשזה התאים לה. (אפילו שבוע שלם).

הוא טוען שיום כן יום לא זה גרוע מאד לילדים וחשוב שתהיה חלוקה יותר רציפה בכל בית.

שאיפתו חלוקה של ימים א-ב, ימים ג-ד וחמשוש אחת לשבועיים לסירוגין. יש בזה רצף של 5 לילות אחת לשבועיים ומבחינתה זה מחוץ לתחום בכלל.

3. מלבד טובת הילדים מבחינת רצף, ילדיו כבר שנתיים חיים עם ילדי זוגתו שנמצאים בחלוקה כזו ויש רצון מצד כל הצדדים וכל הילדים לבצע תיאום מלא של הימים שלהם, היא היחידה שמתנגדת לזה.

נכון לעכשיו מכיוון שאין הסכמה לגבי הימים והמזונות היא מתעקשת להשאר בחלוקה הקודמת (6/8) עד שתהיה הסכמה.

הוא הגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע לפתרון הנושא.

הוא ישמח לקבל חוות דעת לגבי הסיכוי שהיחידה תסייע לו (מטעמי טובת הילדים ומשפחתם החדשה) להגיע למתווה הרצוי לו, וביטול המזונות.

אילו נקודות כדאי לו להדגיש בדיונים שם?

וכמובן האם ישנם עוד אפיקי פעולה שממליצים לו להעזר בהם?

תודה מראש.

עלמה שלום,
יחידת הסיוע תוכל לסייע להם להגיע להסכם, אך נידרש כי שניהם יחד ירצו להגיע אליו.
מעבר לכך ניראה כי אחיך זקוק לייעוץ פרטני, הוא מוזמן לפנות אליי לנייד 054-2224103
שי

אני גבר גרוש + 2 מקסימים, במדינת ישראל כבר קצת יותר מ-5 שנים. יש לנו הסכם גירושין חתום מפורט וברור מאד.

כנקודת מפתח, אין שיג ושיח עם הגרושה, בשום נושא שלא מתבצע בכתב, כלומר, אנחנו לא מדברים כלל, אלא הכל מבוצע בהתכתבות בוואצאפ...

בשישי האחרון, קיבלתי מוקדם בבוקר הודעה מגרושתי, בו היא *מודיעה* לי כי היא לוקחת את הילדים עד ה-31/08 לחו"ל.

ההודה מתקבלת ללא הודעה מוקדמת, ללא חתימה שלי ואישור שלי על היציאה של הילדים לחו"ל, ובצורה חד צדדית, פשוט מבטלת לי את הזמן שלי עם הילדים, עד שיחזרו לארץ.

שוב, מעולם לא מסרה מידע על הטיול המתוכנן ומעולם לא חתמתי על אישור יציאה מהארץ לילדים (קטינים בני 10 ו-8)

היות ולא רציתי לפגוע בילדים, לא לחצתי ולא פניתי למשטרה במיידי כדי להגיש נגדה תלונה על חטיפת הילדים האמורה.

שאלותי הן:

1. מה עליי לעשות כדי למנוע מצב דומה מלהישנות?
2. האם עליי ללחוץ ולהגיש תלונה במשטרה, שתטופל כשתחזור ארצה?
3. האם יש לה זכות לעשות דבר כזה?
4. ברור שלא אראה את הילדים עד סוף החודש וזה סותר את הסכם הגירושין. מה זה אומר משפטית?

תודה

רועי שלום
בהסכם הגירושין, יש התייחסות לנושא של הוצאת הילדים מהארץ?
לגבי שאלותיך:
1.על מנת למנוע הישנות מיקרים דומים בעתיד, ניתן להוציא לילדים צו עיכוב יציאה מהארץ ובכך למנוע את הוצאתם ללא ידיעתך.
2.לגבי תלונה במשטרה - אם היא אכן תחזור בתאריך היעד אז הרי שאין כאן חטיפה.
3.זכות לעשות כך ללא הסכמתך - אז לא
4.לעתור בנושא לבית המשפט בתביעה להפרת הסכם גירושין

שלום רב,

פתחתי תביעה ליישוב סכסוך מול גרושתי כדי להעלות כמה נושאים שהיא מפרה בהם את החוזה גירושין וגרושתי איימה לפתוח לי תיק בהוצאה לפועל אם לא אבטל את ההזמנה להליך גישור.

אני משלם מזונות באופן קבוע ולא מחסיר מהסכום אף פעם. האם היא עדיין יכולה ללא שום סיבה לפתוח לי תיק או שהם דורשים סיבה מוצדקת?

האם אוכל לתבוע אותה על שהיא פתחה לי תיק ללא סיבה (במקרה שתפתח) - על גרימת נזק? כמו גם, האם אוכל להציג את זה בהליך גישור כאיום מצידה ונסיון לשבש דיון משפטי שכבר נקבע?

תודה רבה!

צהריים טובים לעורכי הדין

אני עומדת להינשא, יש לי שני ילדים (לא מבן זוגי), אין לי דירה ואין לי שקל על התחת - חד הורית קלאסית. לבן זוגי מצב הפוך - אין ילדים אבל יש דירה לגבי חסכונות אני לא התעמקתי. עלה הרעיון לחתום הסכם ממון. אציין שאף אחד לא לוחץ, בן זוגי ממש לא בהיסטריה, פשוט חשבנו על זה לאחרונה.

השאלה האם לי באופן אישי זה מומלץ? הרי במקרה של גירושין חס וחלילה במילא יש חוק איזון משאבים שמחלק את הרכוש והכסף. ובמקרה של מוות חו"ח יש גם חוקים שמסדירים את זה. בקיצור מה דעתכם? למה זה טוב לעשות הסכם ממון לפני החתונה?

בת 30 נשואה פלוס אחד בן ארבע וחצי.

נשואה כ=5 שנים עם גבר שחשבתי שהוא אהבת חיי.

התחיל בזה שהיית לנו מערכת יחסים טובה עד שהבן שלנו נולד מאז הכל פשוט לא טוב.

בשנה האחרונה בעלי ואני רבים כמעט כל שבוע וריב, יותר נכון ברוגז יכול להימשך גם שבוע ויותר.

הבעיה היא כזאת, שאני חזרתי לעבודה אחרי הלידה פרחתי. הכרתי חברים יצאתי מדי פעם עם חברות ונהניתי ללכת לעבוד כל בוקר אחרי תקופה ארוכה שהייתי בבית ובעלי היה עובד המון שעות והיה לרוב בא הביתה אחרי שהכל מתוקתק. גם יוצא עם חברים ונוסע לחול ואני בבית לבד. פירגנתי תמיד ואף פעם לא עצרתי אותו.

תמיד היה מתלונן שאני חופרת לו לחזור הביתה כי אין לי חברות ויכול להיות פשוט הרגשתי מאוד בודדה.

שהתחלתי לעבוד נפתחו לי העיניים והבנתי שאני לא חייבת להיות לבד כל הזמן וגם לי מגיע והוא הרגיש מוזנח.

אנחנו רבים בגלל הכל וכלום כל הזמן. אין כמעט שבוע שעובר חלק בינינו.

הריבים שלנו נהיים יותר ויותר מלוכלכים ואני מוצאת את עצמי המון לבד כי הוא הולך לחברים או לשחק פוקר עד שעות המאוחרות של הלילה. גם שרואה אותי בוכה כבר נהיה אדיש ופשוט מתעלם או אומר לי "מה אתה בוכה שוב".

אין לי עם לדבר כי באמת שאין לי וגם אם אני רוצה לדבר איתו הוא מתעצבן מכל דבר ואני מרגישה שאני הולכת על ביצים לידו. מריבות קשות שנהפכו לדיבורים על גירושין משני הצדדים ותאמת נמאס לי מהכל. נמאס לי מללכת לישון לבד להתמודד לבד עם הילד ובעיקר לחיות לבד. כאילו אנחנו שותים לדירה ולא מעבר.

לפני כמה חודשים קרה משהו שאני מצטערת עליו אבל מרגישה שזה גם קצת העיר אותי (בבקשה אל תשפטו).

בגדתי בו וזה הייתי אהבה מדהימה עם כל מה שהיה חסר לי ויותר.

ברור לי שהרבה יגידו שזה הפרי האסור אז זה יותר מושך אבל האמת שהרגשתי אליו משהו אמיתי והוא אליי. מציינת שהוא גרוש לא שזה עושה המצב ליותר טוב אבל עדיין.

לאחר כמה חודשים הפסקנו עם זה כי זה באמת נהיה קשה והרגשתי שאני עומדת להתמוטט נפשית מכל הצדדים.

אמרתי שאני אקח את עצמי בידיים וינסה הכל בשביל לתקן את המצב עם בעלי כולל טיפול זוגי אבל זה פשוט לא עובד. בעיקר מהצד שלו. מרגישה שנעלם לו מה שהיה לא משנה כמה יגיד שהוא אוהב כי הוא לא מראה. גם שאנחנו שוכבים אני לא מרגישה כלום.
לפני שבועיים ורבנו ושנינו הסכמנו שנתגרש.

מה אני עושה הלאה?

שלום לך
מדבריך עולה כי זקוקה לייעוץ משפטי ספציפי למצבך
את מוזמנת ליצור איתי קשר בנייד 054-2224103
עו"ד שי מויאל

התגרשנו לפני שש שנים. פרטי המקרה אינם חשובים חוץ מכמה עובדות מהותיות:

- כתבנו את ההסכם שלנו לבד, לא היה הליך משפטי
- משמורת משותפת מלאה מהיום הראשון
- הסכמנו על מזונות (מופחתים) "כי ככה זה"

צריך לזכור שבתקופה ההיא (2012) ניתן היה כמובן להגיע לבימ"ש עם הסכם בהסכמה ללא מזונות וכנראה היה מתקבל, אבל בסערת הדברים ומתוך רצון להמנע מהליך משפטי, וגם מתוך חשיבה לא בדיוק בהירה, לחץ, ובעיקר המחשבה כי "ככה זה", הפחתנו 25% מהסכום המקובל ויצאנו לדרך. כמו שציינתי פרטי המקרה שלנו לא חשובים, רק אומר שלא השקענו מחשבה ראויה בנושא כושר ההשתכרות, בחינת צרכי הילדים וכו.

עם השנים ועם ההתייצבות/התבהרות המצב, נוכחתי לדעת עד כמה לא ריאלי היה ההסכם. הייתי גם מאוד פעיל בנושא המאבק למען שינוי החוק כך שידעתי "את התאוריה", ועדיין לא היה לי לא את הפנאי הנפשי ולא את האמצעים לצאת למאבק בנושא.

בשנה שעברה כאמור בימ"ש העליון פסק כפי שפסק, הדברים גם חברו לקושי גדול שהייתי נתון בו, והבעתי בפני גרושתי את הרצון לשנות את המצב, ולאור מצבנו, לבטל לחלוטין את המזונות והמדור ונתחלק חצי/חצי בכל ההוצאות (שאינן תלויות זמני שהות).

עברנו תהליך של שנה ייחד. לפעמים תדירות השיחות היו כל כמה חודשים, ולפעמים כל כמה שבועות. לא אציין את כל מה שטענה/אמרה/הטיחה בפני ורק אומר שזה לא היה קל לאף אחד מאתנו. לכל סכסוך יש שני צדדים, ואני יכול לראות גם את הצד שלה. זה לא אומר שאני מסכים לו, אבל אני יכול לראות אותו.

לאחר כ 9 חודשים הרגשתי ששום דבר לא זז לכיוון תכליתי. היא הביעה נכונות עקרונית לעבור למודל החדש, אולם עם תנאים שהיו מבחינתי בלתי אפשריים. מכיוון ולתחושתי לא היה לה כל תמריץ לשנות את המצב הקיים (ולהפך), ולאחר הרבה סבבים של שיחות ואמוציות ללא תכלית (שוב, למרות ההצהרה בדבר מוכנות עקרונית), הרגשתי שאני חייב לנקוט בגישה אחרת.

מתוך המצוקה שלי והרגשת התקיעות, ולאחר אין ספור לבטים, פתחתי הליך ביחידת הסיוע על פי החוק ליישוב סכסוכים במשפחה. קיוויתי שיוכלו לסייע שם ליצור שיחה אחר בינינו, וגם, לגרום לה לראות "שהזמנים השתנו".

על יחידת הסיוע לא הייתי רוצה להרחיב, חוויה דיי מתסכלת. רק אומר שהתפקיד העיקרי שלהם הוא לתפקיד כשוטרי תנועה, לראות האם יש סיכוי להגיע להסכם מחוץ לבימ"ש (ממש שואלים כל אחד "מה את/ה מוכן/ה לתת"). הפגישה הראשונה עם העובדת הסוציאלית היתה עבורי ממש מתסכלת. הרגשתי שהיא עויינת, לא בקיאה בחומר, מצדדת בגרושתי, משהו כמו "נו, עוד אבא שלא רוצה לשלם". היא ניסתה גם להביר לי ש "אין פה שינוי נסיבות מהותי" (כאילו היתה משפטנית). נשמתי עמוק מאוד, זה היה מתסכל ברמות. לאחר הפגישה הראשונה בא הבינו ש "יש על מה לדבר" נקבעה לנו פגישה נוספת בנוכחות העו"ד שלהם. שנינו הגענו גם הפעם ללא מייצגים. שוחחנו כולנו יחד, לאחר מכן הם שוחחנו עם כל אחד מאתנו לחוד, ולאחר מכן שוב יחד. שלחו אותנו לנסות להגיע להסכם. מה שחשוב לי לומר זה שבניגוד לציפיה שלי, אין שם בכלל עבודה של גישור (חוץ משאלות ותשובות בסיסיות). תעיתי כאשר חשבתי שזו חלופה לגישור.

השבועות והחודשים חלפו ומועד הגבלת הזמן בעיקוב ההליכים הלך והתקרב. ובתוך הזמן הזה המשכנו בפגישות כל כמה שבועות. חשוב גם להבין שאנחנו לא חברים, רחוק מזה, אבל אנחנו הורים טובים יחד. כל שיחה שלנו התחילה תמיד בנושא הילדים ורק אח"כ עברנו לענייני ההסכם. בסופו של דבר התכנסנו להסכמות שעיקרן ביטול מוחלט של המזונות והחלטה על כיצד נתנהל בסעיפים השונים של הוצאות שאינן תלויות זמני שהות (בשתי מלים: "הכל בהסכמה"). וויתרתי על רעיון חשבון ההוצאת המשותף כי הבנתי שאת זה היא לא יכולה להכיל. אז נתחשבן רבעונית, זה גם בסדר.

אתמול חתמנו על ההסכם ובקרוב יאושר בבימ"ש. את הוראות הקבע למזונות ולמדור הפסקתי. בפתק שכתבתי לה הודיתי לה על הצד שלה בהתנהלות, גם כי זה מקל עלי אישית, אבל בעיקר כי זה יאפשר לי לתת לילדים יותר. כמו שציינתי אנחנו לא ממש חברים, אבל אני מעריך מאוד את התוצאה שהיא הסכימה לו, וכן, את הוויתורים שעשתה.

דבר אחרון ולכאורה לא קשור, אבל מאוד קשור. שנינו ניהלנו, עד כמה שיכולנו בצורה מייטבית, את המשבר הזה. אני יודע שהוא היה קשה עבורי, מניח שגם עבורה, היו שיחות לא נעימות וגם פיצוץ מכוער. ועדיין, הצלנו לראות את טובת הילדים לנגד עינינו וגם את ההורה שמולנו. בשיחות שלנו צפה ועלה שוב ושוב העובדה שבגלל אופי ואופן הפרידה בינינו, לא בוצע למעשה קלואוז'ר כמו שצריך למערכת היחסים וישנם משקעים רבים מאוד מתחת לפני השטח. ביקשתי והצעתי לעשות בנושא הזה תהליך, עד כה ללא הצלחה. אולם גם שם אני מקווה שתהיה התקדמות, לא למעננו באופן אישי אלא למען הילדים. זה יקח זמן, אבל אני מאמין שכן.

אז לסיכום מה שאני רוצה לומר זה שאני יודע שלפעמים חילוקי הדיעות כל כך קשים שלא ניתן לגשר. צריך שניים לטנגו. מספיק אחד/אחת כדי לריב. אבל שווה מאוד מאוד לנסות כמה שיותר לא להגיע להליכים בבימ"ש, גם אם זה אומר שוב ושוב לנשום עמוק וגם כאשר זה עולה כסף. בסופו של דבר העיכוב שהיה לנו "עלה" לי ממילא סכום שהייתי מוציא בהליך משפטי, שלא לדבר על הדם הרע שהיה נוצר וכמובן הסיכוי שיתכן ולא היינו מגיעים לאותה תוצאה.

עדיפה דרך השלום על דרך המלחמה. כדאי מאוד לנהוג באורך רוח ולא להתפתות לאגו.

אני מקווה שתאור מהלך הדברים יתרום למישהו.

הייתי נשואה 8 חודשים בעלי היה לא רציני ולא יציב בעבודה והיה מעשן סמים והחלטתי להתגרש ממנו.

הוא לא הסכים להביא לי גט ופתחתי לבד את התיק ואז זימנו אותנו לגישור והחלטנו שלא צריך. אז שכנעתי אותו שעדיף לסיים עם זה והוא הסכים ורשמנו הסכם גירושין וזימנו אותנו לדיון להסכם גירושין ואז זימנו לעוד דיון סופי לצורך מתן גט והוא לא הגיע. כנראה התחרט ברגע האחרון והייתי ממש בדיכאון שזה נמשך.

עבר כבר חצי שנה מאז שנפרדנו וזה לא נגמר ואני מיואשת מכל המצב והבית הדין יצא לפגרה עד אחרי החגים וזה לחכות עוד 3 חודשים כרגע הוצאתי לו צו עיכוב יציאה מהארץ והגשתי תביעה לגירושין. ממש רע לי אני חסרת אונים.

לא יודעת איך לגרום לו לבוא לדיון ההורים שלו קשה להם אין להם שליטה עליו. מה אפשר לעשות במצב הזה? העורכת דין שלקחתי לא מתפקדת. לא עונה לי. לא באמת תומכת בי. אני גם שוקלת להחליף אותה אם אוכל להשתחרר מההסכם איתה (אבא שלי נפגש איתה בשבוע הבא בשביל לשחרר אותי מהייצוג שלה).

אני מקווה שתוכלו לעזור...

רותי שלום,
במידה ובעלך החליט על דעת עצמו שלא להתייצב לדיון לצורך סידור הגט, ניתן להגיש לבית הדין הרבני בקשה להוציא "צו הבאה" לדיון הבא שיקבע וזאת על מנת לוודא שהוא יגיע לדיון במידת הצורך על ידי משטרת ישראל.
לגבי הפגרה, זהו נתון קיים אך ניתן במקרים דחופים ביותר לבקש לקבוע דיון במהלך הפגרה עצמה ובית הדין יחליט בבקשה בהתאם לדחיפות העניין

אני מהמרכז , בת 25.5 אמא לנסיכה בת שנתיים נשואה 4 שנים , אני יתחיל עם הסיפור מההתחלה , לפני שהתחתנתי תמיד הייתי בקשר עם הבנזוג הראשון שלי , הוא הייה האהבה הכי גדולה שלי , הגבר הראשון שלי זה שהבטיח לי אהבה לנצח!! היינו שנה יחד , אבל תמיד כשהיינו פרודים מבני זוג היינו חוזרים לקשר , ככה זה נמשך בערך 3-4 שנים , ברגע של אגו מטומטם כשביקש שנחזור לאחר לילה סוער מלא באהבה , אמרתי לא.
כי חשבתי ואמרתי מה הוא יוכל להציע לי ? אני כבר הייתי מוכנה ובשלה לבית משפחה וילדים והוא לא , לא יציב בעבודות , רק עושה שטויות , הסתכלתי לעתיד ולא ראיתי עתיד עד שנכנסה השטן לתמונה , גרושה עם 2 בנות בזמנו הייתה בת 33 , הוא 21
ביום הולדת שלי כשחגגתי כל הערב היינו יחד התנשקנו רקדנו הייה מהמם והיא הייתה בצד והסתכלה , עד שמו לי משהו בשתייה ביקשתי מידיד טוב שלי שיקח אותי הביתה וכך הייה , ממנו לא ביקשתי כי גם הוא הייה מסטול, התעוררתי ליום חדש , ומתברר שהיא שאלה אותו מי אני והוא ענה לה בת הזוג שלי , ונתנה לו את המספר בכל זאת , לאחר שאמרתי לו כי לא נחזור הוא פתאום התחיל לדבר איתה , ובימים האלה כל פעם אמר לי את שמה ושהיא תדאג לו יותר ממני וכאלה , באותה התקופה אני ובעלי היינו פרודים 3 חודשים, יצאנו חצי שנה בערך , החלטתי שאני יחפש את בעלי ואולי ככה אגרום לו לקנא , ואולי הוא יתעורר על עצמו ויראה יותר מעצמו ויתן לי כן סיבה למה להיות איתו , ושאני זו שבאמת מעניינת אותו , וזה לא סתם מילים לדעתי לא הייה משהו מעבר לסקס טוב ומשיכה מטורפת כי אהבה הייה רק מהצד שלי .
חזרתי לבעלי , הזמן עבר , התארסתי התחתנתי ועליו שמעתי שעברו לגור יחד , וזה אכל לי את הנשמה רק בזמנים שלא הייה לי טוס עם בעלי , התחתנתי גיליתי שהיא בהריון והרגשתי שאני מתה מבפנים כל ריב עם בעלי קיללתי את עצמי על הטעות שעשיתי , על זה שהיא שם במקומי , שהיא לקחה לי אותו. ולמה אני חייה חיי גיהנום ולמה זה מגיע לי. מילדה שמחה סחבקית , ששרה וצוחקת נהפכתי לאדם חסר שמחה , יבש , ממש נהר שיתייבש.
ואז הילדה שלו נולדה וראיתי אותה בתמונה ושנאתי את אמא שלה עוד יותר , עד היום הם יחד , תמונות בודדות שלהם מתיוגים של חברים רואים אותם יחד , מחובקים , היום הוא בעל עסק עצמאי , רציני . ואני עדיין באותו מקום , בנישואים שפעם טוב ופעם רע , עם ילדה מהממת שהיא כל העולם שלי האוויר לנשימה שלי ,
לא יודעת למה הוא לא יוצא לי מהראש כל הזמן אני חושבת עליו ואומרת מעניין עם ניפגש, מה יהיה ?

הזוגיות שלי עם בעלי רוב הזמן בירידות בעקבות מריבות והתפרצויות זעם וכעס שלו ואלימות פיזית ומילולית שקרו פעמיים ומאז הבטיח לטפל , עכשיו הוא התחיל טיפול , גם אני בטיפול אצל פסיכולוגית על מנת לתת צאנס אחרון לזוגיות ולנישואים.

האהבה דעכה בנינו זה כבר לא כמו בהתחלה , בעלי כל הזמן מתלונן למה אני לא נמשכת אליו , למה אני לא יוזמת סקס , למה אני לא אומרת אני אוהבת אותך , אבל זה כבר סיפור אחר שנובע בעיקר בעקבות המקרה של האלימות שהייה.

יש רגעים שאני מייחלת להיות גרושה על מנת לחזור לאהבה הראשונה שלי , לחזור להיות מאושרץ שמחה , אולי גם אמצא גבר אחר טוב לב , אמיתי , כנה שידע לאהוב ולפנק אותי , לתת לי לחזור להרגיש ילדה בת 16 עם פרפרים בבטן , לגבי האהבה הראשונה אני יודעת שזה לא יקרה בנינו כל עוד יש אותה.
אני מבולבלת ולא יודעת מה אני רוצה מעצמי , רע לי , לא טוב לי להרגיש ככה.

אני אבודה, חנוקה ובעיקר מיואשת.
אני עדיין בחיים שלי בנישואים שלי בצאנס אחרון בעיקר בשביל הילדה , אבל מרגישה שיש לי אולי איזה מעגל עם האקס שלא סגרתי ולכן הוא משפיע עליי גם היום.

עזרתכם .. מה לעשות? מה להגיד?

עצות לברוח ולהתגרש - לא יתקבלו כרגע, הרי לבנות קשה, גירושין ולפרק הרבה יותר קל. אני נותנת לו צאנס אחרון להוכיח את עצמו (בעקבות אלימות בעיקר) גם הפסיכולוגית שלי דיברה איתו והבהירה לו את זה מצויין שהוא חזר הביתה מפוחד ועל כל מילה שלי אומר כן מאמי ואמן.

אדם X לקח מהבת שלו, נקרא לה Y את פרטיה בכדי לכתוב אותה בצוואה, ואמר לה כי בכוונתו להוריש לה מחצית מדירתו. הא נפטר לפני כמה שנים ובדירה המשיכה להתגורר זוגתו. לאחרונה התברר לY כי זוגתו של X מכרה את הדירה, בלי להתחשב בצוואה. מה אפשר לעשות?

יש כמה בעיות: 1. Y מעולה לא ראתה את הצוואה והיא מתבססת על השיחה שהייתה לה עם X לפני שנפטר

2. ל-Y אין פרטים על עו"ד שאולי היה במעמד החתימה על הצוואה

מה עושים?

שלום שמי שרונה אמא ל4 ילדים וגרה בבית של הבן זוג אנחנו לא מסתדרים ורוצה לעזוב ולקחת איתי את הילדים רציתי לדעת איזה זכויות מגיעות לי ומה התהליך של המזונות ותביעת אבהות בתודה.
שרונה

מישהו יכול לסייע לי בשאלה לגבי כללי האתיקה של עו״ד והאם בוצעה הפרה?

המקרה הוא עו״ד שנשכר להתחיל טיפול בסכסוך ירושה, התחלנו ממכתב, שליח דיונים וכו.

בסופו של דבר בית המשפט החליט להוציא את הנכס שהסכסוך סביבו לכונס נכסים.

עורך הדין שלי הציע את עצמו בדיון ככונס הנכסים וקיבל את אישור בית המשפט, לאחר מכן הסביר כי הוא לא יכול להמשיך לייצג אותי בתהליך כי עכשיו הוא הכונס ולא עורך הדין שלי יותר ושלח אותי לנהל את תהליך הכינוס עם עורך דין אחר בתשלום מלא מחדש וכו.

האם הגיוני שעורך הדין שלי מוציא את עצמו מתפקיד העו״ד שלי והופך להיות הכונס מה שגרם לי לשלם לו כספים מעבר לנדרש?

תודה

שלום לכולם, אני עובדת סוציאלית בעסק חברתי המעסיק בני נוער במצבי סיכון והדרה.

לראשונה, נער חדש בתכנית ביקש להתייעץ על האופן בו תשולם משכורתו ואשמח לעצתכם מבחינה משפטית.

הנער טוען שאם נפקיד לו משכורת לחשבון בנק משלו המזונות שהוא מקבל מאביו יקוזזו מאימו. נשמע לי מוזר שדמי מזונות יקוזזו משכר של נער עובד, אבל בחיפוש בגוגל נראה שהיו מקרים כאלה. זאת משפחה נזקקת מאוד, האם חולה במחלה כרונית וזקוקה לטיפול יקר. אני לא רוצה להטעות אותו ולפגוע בהכנסות המשפחה שכן הנער עובד על מנת לסייע לאימו אבל נשמע לי מוזר. השאלה היא האם על פי דיני משפחה יש סיכוי שמשכורתו תקוזז מדמי המזונות שאימו מקבלת מאביו? או מדמי אחוזי הנכות שלה מביטוח לאומי? במידה וכן, האם בחשבון בבנק הדואר משכורתו תהיה מוגנת?

תודה רבה על הסיוע.

ערב טוב

הגרוש שלי באמצעות עורך דין שפל (סליחה על הביטוי) שם צו עיכוב יציאה מהארץ לבת שלנו לפני 7 שנים במעמד הגירושין, עם ערבות של 150,000 ש"ח ושני ערבים לחזרתה בטענה שאני רוצה לחטוף אותה, ללא כל הוכחה או ביסוס.

כיום היא בת 8.5 ורוצה לטייל בחו"ל. ניסיתי לדבר איתו, אין שיתוף פעולה. הדבר היחיד שרוצה זה שאוותר על מזונות או כל ערבות אחרת שוות ערך על מנת שיבטל צו עיכוב. מה עושים? איך מבטלים את הצו הארור הזה שפוגע בילדה בלי שום סיבה?

אני נואשת

מתנצלת על האורך!

אני נשואה 4 שנים עם בעלי סה'כ 7 שנים ויש לנו ילד בן 3. מההתחלה לא היה פשוט. בעלי אדם קשה, אם שונא מישהו אז שונא אותו עד הסוף אפילו אם זה חבר או משפחה.

לא יודע להפגין ולו טיפת אהבה. מעולם לא מחבק, לא מנשק, סקס פעם ב... ורק כשאני מבקשת, לא ישנים ביחד מאז שנולד הילד, אוהב רק את עצמו, את החברים שלו ואת התחביבים שלו.

מתחילת הנישואים תמיד חייתי לפי מצבי הרוח שלו. אם יש לו מצב רוח הכל נחמד, טוב ומצחיק ואם אין לו מצב רוח אני מקבלת את כל העצבים והקריזות שלו בפנים. השנה האחרונה פשוט סיוט. מלא מריבות ובלי טיפה של אושר או זוגיות בריאה ואמיתית.

החלטתי שאני לא מפחדת ממנו שיילך או שנתגרש ומאז כל שני וחמישי רבים. מתוך 7 ימים בשבוע לא מדברים 4 ימים. כל רגע מאיים עליי בגירושים.

תמיד פחדתי להתגרש, אבל אני לחלוטין מרגישה עכשיו שזה הצעד הנכון לעשות.למרות שאני אוהבת אותו, והדבר האחרון שרציתי אי פעם זה להתגרש. מרגישה שאנחנו שותפים לדירה מאשר בעל ואישה.

אין אצלו ריב קטן שלמחרת משלימים. מעולם לא ניסה להשלים איתי הוא, תמיד אני באתי וביקשתי סליחה והזדמנות נוספת, למרות שאני יודעת בתוכי שהוא ורק הוא אשם. אני רק אומרת לו משהו שנוגד את מה שהוא אמר והכל הופך להיות פיצוץ.

אומר שאני כל הזמן צועקת וממורמרת, שבסך הכל ההתנהגות שלי נגרמת כתוצאה ממה שהוא מעביר אותי. מסרב בתוקף ללכת לטיפול זוגי. ניסיתי הכל- לא לענות לו, לתקוף אותו, לא להתייחס, להתעלם, לדבר איתו יפה, לצעוק עליו - כלום לא עוזר!

לא מעניין אותו כלום ושום דבר. לכולם הוא נחמד, עדין וממש מתוקי ורק אליי מתנהג בצורה אכזרית, מתעלם ממני לחלוטין כמו אוויר ומענה אותי בעקיצות שלו ובמה שמעיז להגיד עליי. העיניין הוא שאין לי אומץ ללכת לרבנות ולהתחיל בצעד הזה. ביקשתי ממנו שיילך הוא, שיעשה צעד וכך יהיה לי יותר קל שנמשיך בתהליך.

איך... איך משחררים? הרי טוב הוא בטוח לא עושה לי. בגללו אני תמיד עצבנית ועצובה. מרגישה שנפשית אני קורסת. אין סקס, אין אהבה, אין פירגון. מנסה להראות כלפי חוץ כאילו הכל בסדר שבפועל הכל רקוב. איך אעשה את זה לבני הקטן שמחובר כל כך לאבא שלו??? מבחינת אבא הוא מושלם.

נמאס לי לוותר נמאס לי לשתוק.

יש לי משפחה שתתמוך בי בכל צעד שאעשה. הם יעמדו מאחוריי במה שאחליט, גם במקרה של גירושין ויעזרו לי גם רגשית וגם כלכלית.

אני פוחדת להתגרש ופוחדת שהבן שלי ישנא אותי שאבא שלו לא גר איתנו יותר. הוא מחובר אליו ממש! אני פוחדת להישאר לבד - זה גם...

איך משחררים? איך מתחילים מחדש?

אשמח לתובנות של עורכי דין מנוסים שלבטח נתקלו במקרים דומים...

היי שלום וברכה!

אני מסורבת גט כשנתיים וחצי ומאוד מעוניינת להתגרש השאלה היא כזאת...

אם הפרוד שלי נפצע במקום עבודתו ולא עבד חודש והוא כביכול קיבל מביטוח לאומי קרוב ל 8,000 ש"ח על פציעתו, עכשיו בגלל שיש לו חוב בביטוח לאומי על מזונות שהוא מסרב לשלם ויש לו גם חוב בהוצאה לפועל על גביית הפרשים, לפי מה שהבנתי שרצו לקחת ממנו את הסכום הזה ולהעביר אליי ישירות בגלל חובו והוא טוען שזה הכסף של הפציעה שלו ואין לאף אחד זכות לגעת בזה ומסתבר שגם עו"ד שלו הגישה בקשה שירחמו עליו ויוותרו לו על זה ושהכסף יעבור אליו.

השאלה שלי לטובת מי זה בסוף לטובתו או לטובתי? כי הוא לא מוכן לשלם את המזונות וגם גביית הפרשים והוא רוצה שיקזזו לו את זה רק בגלל שהוא לא עבד חודש, תעזרו לי בבקשה.האם באמת יקזזו לו וירחמו עליו?

או שיתחשבו בילדיו וידאגו לי ולילדיי.

אדם הוציא ממחשבה של חמותו תמונת עירום של חמו שצולמה בחוף ים.

האדם מודה שהוא הוציא את התמונה והשתמש בה ללא טישטוש באופן מלא בתביעת גירושין.

השופטת הורתה להוציא את התמונה מהתביעה מכוון שהיא לא משרתת שום מטרה פרט לביזוי האדם (האב של הגרושה).

בנתיים השתמש אותו אדם להציג את התמונה גם בפני פסיכיאטרית שמונתה על ידי בית משפט לבחון מסוגלות הורית.
במילים אחרות תמונת ערום של אדם בן 70 נחשפה ושוכפלה לצורך העיניין בפני משרדו של עו"ד של האדם, השופטת ובית המשפט, משרדה של הפסיכיאטרית והרופאה עצמה, משרד עורכי הדין שיצגו את האישה וכנראה שלא רק.

הוגשה נגד האדם תלונה במשטרה לפני יותר משנה. אין התקדמות.

האדם בתמונה (בן 70) חווה ארוע לב, נותח ומאותו מעמד התדרדר מצבו הבריאותי והנפשי.

אשמח לקבל חוות דעתו של עורך דין בעיניין הזה.

האם אפשר להאשים גם את העורך דין שלו שאיפשר זאת?

שלום, מוניתי אפוטרופוס עבור אימי, יש לנו חשבון פעיל ע"ש אמא שלי על שמי וע"ש אחי החשבון משמש רק את אמא שלי (לנו יש חשבונות נפרדים) האם צריך לפתוח חשבון אפורטופוס חדש עבורה או שאפשר להפוך את החשבון הקיים לחשבון אפוטרופוס? (להוציא את אחי ולעדכן את החשבון בהתאם) תודה