פורום גירושין ודיני משפחה - בהנהלת גוטמן צברי עורכי דין

מזה השלושה חודשים אני בלי הבת שלי . הלב שלי קרוע אני כל היום בוכה ולא מצליחה לתפקד. זה התחיל ככה
במהלך הסגר משהתחיל הקורונה הייתי עובדת חיונית אני מפרנסת יחידה ל 4 ילדים. הייתי חייבת לעבוד וביקשתי זאת גם המעסיק שלא יוציא אותי לחלת שלא יצא לי משכורת פחות.
הסדרי הראיה הם שני ורביעי אצל האבא והשאר אצלי.
מכיוון שלא למדו היו נשארים לבד בני 14,11,7.
(הילד הרביעי בין שנתיים היה לו משפחתון).

הייתי מכינה סיר אוכל הולכת לעבודה , לפעמים אבא שלי היה בא להיות איתם, לפעמים היו נשארים בבית ולפעמים הילדה הייתה באה איתי לעבודה.

האבא שלה נשוי ולאשתו 3 ילדים נוספים בנות...
אצלי בבית היה לילדה משעמם לפעמים הייתה עם השכנה ואז הן רבו ולא היה לה מה לעשות בבית.

בחג הסוכות הילדה נכנסה למשבר רציני , הילד אמצעי הודיעו לו להיכנס לבידוד והתחיל לצרוח מפחד והיא נכנסה להיסטריה התקשרה לאבא שלה לבוא לקחת אותה . אני לא מנעתי כי כל הבית היה סיר לחץ מהבכי וההיסטריה של הילד.
(עבר לו אחרי שעה ).

מאז היא סירבה לבוא. כל פעם שהתעקשתי זה היה בבכי צורחת הילדה על הרצפה רוצה את אבא שלה.

אציין כי אני והאבא לא ביחסים טובים בכלל בלשון המעטה.
היה אז חג סוכות הייתי בחופש היינו עושות כל יום משהו היה מגיע הלילה מתחיל הסרט היא הייתה מתקשרת לאבא שלה והוא היה בכוונה אומר לה אני למטה את רוצה לרדת? בקיצור לא היה עומד על זה שהיא צריכה להירגע ולהשאר איתי.

כל יום הייתה נרדמת אחרי בכי ואני הייתי נגמרת . ניסיתי לשוחח איתה ואז אמרה כי נבהלה מאותו היום וגם נמאס לה שאני ואבא שלה בשתי בתים וקשה לה היא רוצה שנחזור להיות יחד וכו'.
הסברתי לה את היתרונות וזה לא עזר.

הגיע הרגע יום אחד שהלכה לאבא שלה וזהו לא מוכנה בשום אופן לשמוע על לבוא לאמא . חזרו לבית הספר הגיע היום שאני צריכה להוציא אותה אבל הילדה התעלפה מבכי בבית ספר ברחה תפסה את המורה לא מוכנה לבוא מפה לשם עשיתי עצמי הולכת ביקשתי מהמורה לנסוע היא נכנסה לאוטו כמעט נדרסה מזה שהיא רצה נכנסה ל"טירוף". הגענו הביתה ונשברתי שוב בכי צרכות מתקשרת לאבא שלה הוא בא לוקח אותה. ככה כל פעם.

התייעצתי עם מישהי שעובדת עם ילדים אמרה לי שהילדה במשבר. ייעצה לעשות טבלה מסודרת ולהגיד לילדה אין בעיה יום 1 רק תשני פה .
עשיתי טבלה התנהל כמו שצריך הגיע היום שלישון אצלי יום לפני בכי כל הלילה... מגיע הבוקר אבא שלה בא להוריד אותה בבית הספר לא מוכנה הילדה.

זה אופי הסיפור.

מה אני עשיתי? ניסיתי לדבר איתה לא עוזר, ניסיתי את הטבלה לא עוזר, ניסיתי לקחת אותה לטיפול רגשי האבא לא חותם ולא מוכן. בהתחלה אמר לתת לילדה זמן זה יעבור וזה לא קורה.
אני הרפתי אמרתי אולי זה יחלוף אבל זה רק יותר מחמיר.

אני קונה לה פעם בשבוע מתנה היא מוכנה לרדת רק לקחת לתת לי נשיקה וזהו.

היא לא מוכנה להתקרב שיש אוטו שמא אני בכח יקח אותה או להתקרב לאזור הבית.

אני והילד ביחסים מעולים אנחנו ישנות יחד, היא הכי מפונקת אצלי אני את החיים שלי נותנת לה . אבל היא לא רוצה . יש לציין שלפני חודשיים נולדה לה אחות ובכלל נהפכה לאובססיבית לאבא שלה.
והאבא אומר כי היא לא מרפה ממנו וגם שאר הילדים מספרים שהיא משגעת אותו כל דקה רוצה אותו.

פניתי לסבתא שתשכנע אותו שנקח אותה לטיפול היא לא חוזרת אליי, פניתי ליועצת בית הספר למנהלת ולפסיכולגית של בית הספר אין להם סמכות לעזור ואפילו לא לפנות לרווחה.

אנחנו כל יום משוחחות ,ווצפ וידיאו מתכתבות וכו' אבל אני לא יכולה יותר זהו אני מאבדת את זה.

יש שני סיבות למה אני נמנעת מלגשת לבית משפט.

1. אין לי כסף לקחת עורך דין אחרי שהעורך דין שייצג אותי נעלם.

2. האבא יעשה את התמונה שאני אמא לא טובה כי הוא ניסה בעבר לקחת לי את המשמורת בוודאי שלא זכה בכך וכל זה בגלל תשלום מזונות שלא שילם ולא רוצה לשלם מיום עזיבתו.

בנוסף בגלל שבעבר ניסה לקחת משמורת הרווחה הייתה מעורבת והילדים הגדולים לא שוכחים את זה ולא בא לי להוסיף להם את הטראומה הזאת.

מה עוד אוכל לעשות? אני גמורה !