בדיקת אבהות הנה בדיקה גנטית אשר קובעת מי הינו אביו הביולוגי של ילד מסויים.
ההשלכות לקביעת או שלילת אבהות של גבר כלשהו על הילד הינן מרחיקות לכת, הואיל וקביעת האבהות מטילה על הגבר חובות וזכויות רבות לגבי הילד, בעוד ששלילת האבהות פוטרת אותו מהן.
המדובר בין היתר, בזכויות והחובות הנובעות מהאפוטרופסות הטבעית על הילד, לרבות החובה והזכות לדאוג לכל ענייניו והסמכות לייצגו, משמורת על הילד והסדרי שהות, תשלום מזונות עד הגיעו של הילד הקטין לגיל בגירות, רישום במרשם היוחסין, כשרות יוחסין, זכויות ירושה ועוד.
בירור האבהות נחוץ לעתים גם עבור ענייני בריאות של הילד, אשר נובעים מההיסטוריה הבריאותית המשפחתית-גנטית שלו. בנוסף, קיימת גם עצם זכותו של הילד אשר מעוניין לדעת מיהו אביו, לשם הגדרת זהותו העצמית.
מדובר בזכות יסוד של הילד לדעת מיהו אביו מולידו, אשר נגזרת מהאמנה הבינלאומית לזכויות הילד עליה חתומה גם מדינת ישראל, וכן מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
גם בית המשפט העליון בארץ הכיר בזכות זו כזכות יסוד של הילד. במסגרת הליך ע"א 548/78 שרון נ' לוי נקבע כי "לכל אדם יש זכות יסוד לדעת מיהו אביו".
בעניין זה יפים גם דבריו של השופט שמגר במסגרת הליך ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני:
"ואם יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא "מי אני". יזעק כבודו יחייב אותנו, את כולנו להושיט יד לעזרו. זכות יסוד כבוד האדם כוללת את רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות המשפחתיות האנושיות...".
כלומר, לקביעת האבהות יש השלכות על הילד הן מבחינה משפטית, לגבי הבטחת זכויותיו של הילד של פי הדין האישי, שמירת זכויות הקניין שלו וזכויות הירושה הן מבחינה רפואית, לגבי בירור המטען הגנטי שלו, והן מבחינה נפשית לגבי הגדרת הזהות העצמית שלו והרקע הדתי-תרבותי-לאומי ממנו הגיע.
בעוד שברחבי העולם ניתן לבצע בדיקת אבהות במעבדה גנטית באופן חופשי וללא כל מניעה, בארץ הדבר ניתן רק בכפוף לקבלת צו מבית המשפט לענייני משפחה, אשר מורה על עריכת בדיקה כזו. כך קובע סעיף 28א לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000, לפיו לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה, אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה.
הסיבה לכך נובעת מחשש הממזרות שעל פי חוקי ההלכה היהודית, כאשר בדיקת האבהות נעשית לגבי גבר שאינו נשוי לאם של הילד, שכן הבדיקה עלולה להוכיח כי אותו הגבר הנו האב של הילד, ועל כן הילד הנו ממזר, דבר שכאמור מטיל עליו מגבלות הלכתיות קשות ומרחיקות לכת, לרבות לגבי פסלותו לנישואין.
על מנת למנוע מצב כזה קיים בארץ פיקוח ממשלתי על ביצוע הבדיקות הגנטיות, אשר מוודא כי הבקשה לקביעת אבהות עולה בקנה אחד עם טובת הילד שהנו עקרון על בדיני משפחה בארץ.
לשם כך נדרשת עמדת היועמ"ש לממשלה אשר מייצג את אינטרס הילד, אשר לא תמיד חופף את האינטרס של הוריו.
לפיכך, במידה ויתברר שהבקשה נוגדת את טובת הילד לא ינתן הצו, וזאת חרף רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות האב הפוטנציאלי.
רק במידה והתביעה מתקבלת ע"י בית המשפט, וניתן צו המורה על ביצוע הבדיקה, ניתן אז לפנות לביצוע הבדיקה במעבדה המתאימה.
הבדיקה הטכנית המקובלת ע"י בתי המשפט בארץ בעניין זה הינה בדיקה לסיווג רקמות, הנקראת גם בדיקת HLA שהנה למעשה בדיקת דם.
תביעת אבהות הנה תביעה בה מתבקש בית המשפט לקבוע כי אדם מסוים הינו או אינו אביו של ילד כלשהו, באמצעות מתן צו המורה על בדיקת אבהות.
מטבע הדברים, במידה והגבר יהיה מעוניין לקבל את החובות והזכויות החלות על אב ביחס לילדו, הוא יפעל למען קבלת צו המצהיר על אבהותו. לעומת זאת, במידה והגבר לא יהיה מעוניין לקבל אותן, הוא יעדיף להתכחש לאבהותו ויתנגד לקבלת צו כזה.
את התביעה צריך להגיש באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובהתאם לכך תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת בדרך כלל בנסיבות הבאות:
התביעה מוגשת בהסכמת האם והגבר גם יחד - לדוגמא, כאשר המדובר בזוג שאינו נשוי, שהינם הורים לילד משותף, והאב לא נרשם במשרד הפנים כאביו של הילד במהלך השנה הראשונה לחייו של הילד.
שכן, במשך שנה מיום הלידה יכולים שני ההורים למלא טופס של משרד הפנים, שבו הם מצהירים כי הילד הוא ילדם המשותף, ודי בכך כדי שמשרד הפנים ירשום את בני הזוג כהוריו של הילד בהתאם להצהרה זו.
אולם, במידה וההורים התעכבו מסיבה כלשהי ולא רשמו את הילד כבנם במהלך השנה הראשונה לחייו, הם יצטרכו כבר להגיש בקשה למתן צו לעריכת בדיקה גנטית, כדי שמשרד הפנים ירשום את הילד כבנם המשותף. לעומת זאת, כאשר מדובר בזוג נשוי, הבעל ירשם אוטומטית כאביו של הילד שנולד לאשתו.
התביעה מוגשת מטעם הגבר ובניגוד לרצון האם - למשל כאשר לגבר יש ספקות לגבי אבהותו על הילד או כאשר גבר כלשהו דווקא מעוניין להיות מוכרז כאבי הילד, בעוד האם איננה מעוניינת בכך.
התביעה מוגשת ע"י האם ובניגוד לרצון הגבר - לדוגמא, כאשר הגבר מתכחש לאבהותו ואילו האם מעוניינת שהוא יוכרז כאבי הילד, על מנת להטיל עליו את כל החובות כלפי הילד הנובעות מכך.
כאמור, השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט בעת דן שהוא בעניינו של קטין הנו אינטרס טובת הילד, ובמיוחד הרצון למנוע את הגדרתו כממזר על פי חוקי ההלכה, במידה וקיים חשש לממזרות.
לפיכך, במידה וקיים חשש לממזרות, כלומר כאשר הבדיקה עלולה להוכיח כי אבי הילד אינו הגבר שנשוי לאמו, קובע סעיף 28ה. לחוק המידע הגנטי כי במקרה כזה, על בית המשפט לקבל את חוות דעתם של נשיא בית הדין הרבני הגדול ושל היועץ המשפטי לממשלה.
במידה ויימצא כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של הקטין וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, ימנע בית המשפט מלהורות על קיום הבדיקה לבירור האבהות, אלא אם כן מצא כי יש צורך בעריכת בדיקת רקמות לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם.
בדונו בתביעת אבהות, בית המשפט לענייני משפחה שוקל את השיקולים השונים הרלוונטיים לנסיבות המקרה, ועורך איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים הנוגעים בתביעה, במידה וקיימת התנגשות ביניהם.
במידה ולא קיים חשש לממזרות, ביהמ"ש שוקל את השיקולים השונים הרלוונטיים לנסיבות המקרה, ועורך איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים הנוגעים בתביעה, במידה וקיימת התנגשות ביניהם, וכל זאת בכפוף לעקרון טובת הילד.
במסגרת הליך תמ"ש 13460/06 פלוני נ' אלמונית נקבע כי כאשר מימוש זכויותיו של ילד עלול להביא לפגיעה בטובת הילד במובנה הרחב, יסוגו זכויות אלו מפני טובת הילד והאינטרסים המקדמים את טובתו.
במסגרת הליך בר"ע 1364/04 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית התייחס בית המשפט לשאלת טובת הילד תוך הפניה לדו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בראשות השופטת רוטלוי.
דו"ח זה קבע כי בעת קביעת טובתו של ילד מסוים ישקלו זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, שלומו הגופני והנפשי של הילד, ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן ההחלטה או מן הפעולה, קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו, עמדת הורי הילד ואנשים משמעותיים אחרים בחייו של הילד על העניין הנדון.
לפיכך, גם כאשר קיימת הסכמה מצד כל הצדדים לקיום הבדיקה, עדיין יתכן שבית המשפט ימנע ממתן צו לקיום בדיקת אבהות, אם הוא יהיה סבור כי אין בבדיקה כדי להועיל לקטין, או כי הנזק העלול לצמוח כתוצאה מבצוע הבדיקה עלול לעלות על התועלת שבה.
קראו בהרחבה: קביעת אבהות על סמך מסמכים וראיות וללא בדיקת רקמות
כעיקרון, הצו לביצוע הבדיקה ינתן רק בכפוף להסכמת הנבדק כאמור בסעיף 28ב לחוק המידע הגנטי.
עד לאוגוסט 2008, כאשר הגבר סירב לתת את הסכמתו לביצוע הבדיקה לא ניתן היה להורות על מתן צו כזה. עם זאת, בית המשפט נהג לייחס ערך ראייתי לסירובו, ולקבוע את אבהותו על סמך עצם הסירוב, מתוך הנחה שאם הוא מסרב להיבדק, כנראה שיש לו מה להסתיר.
ביום 30.7.2008 תוקן סעיף 28ו לחוק המידע הגנטי במסגרת תיקון מס' 3 לחוק, אשר מאפשר להורות על מתן הצו לביצוע הבדיקה גם ללא הסכמת הנבדק, ובלבד שהמדובר בבדיקה חיצונית.
כלומר בדיקה לא פולשנית להוכחת אבהות כגון דגימת רוק וזאת להבדיל מבדיקת דם. צו כזה ינתן בכפוף לקיומם של מספר תנאים מצטברים, לרבות התנאי לפיו אין חשש לממזרות, ובמידה שבית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים, וניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.
במידה והנבדק עדיין מסרב לבצע את הבדיקה החיצונית, אזי יחול סעיף 28ח לחוק, אשר קובע כי במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כך שניתן יהיה להשית עליו קנס או מאסר.
כמו כן, בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם.
עוד בנושא: האם ניתן לפסוק מזונות זמניים לפני ברור זהותו של האב?
בית המשפט קבע כי כשאין סכנה לאשה, אין סיבה להוציא צו הגנה כנגד הגרוש...
קרא/י עוד..הכירו את ההליך המשפטי לצורך הוצאת צו הגנה במקרים של אלימות קשה במשפחה...
קרא/י עוד..האם יכול להיות שהבגידה משתלמת? הכירו את ההלכה הנהוגה בבית המשפט בישראל.
קרא/י עוד..הקשר הזוגי בעידן האינטרנט. נקודות למחשבה והדרך לחזור לאינטימיות זוגית...
קרא/י עוד..אחת מכל 3 נשים בישראל סובלת מאלימות כלכלית מצד בן הזוג. מה אפשר לעשות?
קרא/י עוד..מסמך משפטי מחייב המגדיר את אופן גידול הילד/ים על ידי זוג הורים ללא קשר ממוסד...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך החוקית לחיות במשפחה חד מינית, להביא ילדים ולקבל הכרה רשמית...
קרא/י עוד..מה משמעות המושג הורה פסיכולוגי ומה הן הזכויות של הורה פסיכולוגי בענייני משפחה.
קרא/י עוד..בית המשפט הורה לחסן את הילדים למרות שאביהם התנגד שיעברו את החיסון...
קרא/י עוד..איך קובעים מה יהיה שם משפחתו של הילד בכל אותם מקרים שההורים אינם נשואים...
קרא/י עוד..עשור של שינויים חשובים בתחום דיני המשפחה בישראל. עורכי הדין מסבירים...
קרא/י עוד..כיצד מתייחסת היהדות למקרים של בגידה? מתי אפשר לכפות גירושין או לשלול מזונות?
קרא/י עוד..בית המשפט קבע: סעיף 55 לחוק הירושה חל גם לגבי ידועים בציבור בני אותו מין...
קרא/י עוד..הכירו את הזכויות המלאות של זוגות חד מיניים בישראל בהתאם לחוק ולפסיקה...
קרא/י עוד..ההבדלים העיקריים בין ערכאות השיפוט המקבילות בכל הנוגע לדיני המשפחה...
קרא/י עוד..בית המשפט דחה תביעה של בן שניסה לבטל ייפוי כח מתמשך שעליו חתמה אמו...
קרא/י עוד..האם בגידת אשה יכולה לשלול כוונת שיתוף בדירת מגורים? בג"צ פסק והכריע בשאלה...
קרא/י עוד..בכל שנה יותר ויותר זוגות מתגרשים בגלל אלימות מילולית. מה קורה בזוגיות שלך?
קרא/י עוד..עד מתי תמשיכי לסלוח ולהאמין לו שזה לא יקרה שוב? הנה כמה דברים שחשוב שתדעי
קרא/י עוד..בית המשפט קבע כי לא ניתן למנות אפוטרופוס למי שחתם על יפוי כח מתמשך!
קרא/י עוד..כל התשובות לכל השאלות בנושא עריכת ייפוי כוח מתמשך, לכל מקרה שלא יבוא...
קרא/י עוד..הסבתא ערכה הסכם מתנה ובית המשפט ביטל אותה בשל היותה דמנטית...
קרא/י עוד..יש הרבה יותר סיבות הגיוניות "למה לא להתחתן" ובכל זאת, רוב הזוגות מתחתנים...
קרא/י עוד..הידעת? קיימת אפשרות לקביעת אבהות רק על סמך מסמכים וראיות בפני בית המשפט...
קרא/י עוד..מה משמעותה החוקית של ההתחייבות לתת מתנה וכיצד ניתן לבטל התחייבות כאמור?
קרא/י עוד..