הכירו את התהליך לצורך קביעת אבהות באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט ובדיקת רקמות...
תביעה לצורך קביעת אבהות - משמעותה המשפטית של בדיקת אבהות
לתיאום פגישת ייעוץ חייג/י: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
הניסיון המקצועי והוותק שלנו בדיני המשפחה עומדים לרשותך: פנו אלינו
עורך דין מקצועי לדיני משפחה
הניסיון המקצועי והוותק שלנו בדיני המשפחה עומדים לרשותך: פנו אלינו

בדיקה ותביעה לצורך קביעת אבהות - חשוב לדעת!

      11/02/2018 11:19

בדיקת אבהות הינה בדיקה גנטית אשר קובעת מי הינו אביו הביולוגי של ילד מסויים.

ההשלכות לקביעת או שלילת אבהות של גבר כלשהו על הילד הינן מרחיקות לכת, הואיל וקביעת האבהות מטילה על הגבר חובות וזכויות רבות לגבי הילד, בעוד ששלילת האבהות פוטרת אותו מהן.

המדובר, בין היתר, בזכויות והחובות הנובעות מהאפוטרופסות הטבעית על הילד, לרבות החובה והזכות לדאוג לכל ענייניו והסמכות לייצגו, משמורת על הילד והסדרי ראיה, תשלום מזונות עד הגיעו של הילד הקטין לגיל בגירות, רישום במרשם היוחסין, כשרות יוחסין, זכויות ירושה, ועוד.

בירור האבהות נחוץ לעתים גם עבור ענייני בריאות של הילד, אשר נובעים מההיסטוריה הבריאותית המשפחתית-גנטית שלו.

בנוסף, קיימת גם עצם זכותו של הילד אשר מעוניין לדעת מיהו אביו, לשם הגדרת זהותו העצמית. מדובר בזכות יסוד של הילד לדעת מיהו אביו מולידו, אשר נגזרת מהאמנה הבינלאומית לזכויות הילד עליה חתומה גם מדינת ישראל, וכן מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

גם ביהמ"ש העליון בארץ הכיר בזכות זו כזכות יסוד של הילד. במסגרת הליך ע"א 548/78 שרון נ' לוי נקבע כי "לכל אדם יש זכות יסוד לדעת מיהו אביו".

בעניין זה יפים גם דבריו של השופט שמגר במסגרת הליך ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני:

"ואם יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא "מי אני". יזעק כבודו יחייב אותנו, את כולנו להושיט יד לעזרו. זכות יסוד כבוד האדם כוללת את רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות המשפחתיות האנושיות...".

כלומר, לקביעת האבהות יש השלכות על הילד הן מבחינה משפטית, לגבי הבטחת זכויותיו של הילד של פי הדין האישי, שמירת זכויות הקניין שלו וזכויות הירושה הן מבחינה רפואית, לגבי בירור המטען הגנטי שלו, והן מבחינה נפשית לגבי הגדרת הזהות העצמית שלו והרקע הדתי-תרבותי-לאומי ממנו הגיע.

הליך בדיקת אבהות בישראל

בעוד שברחבי העולם ניתן לבצע בדיקת אבהות במעבדה גנטית באופן חופשי וללא כל מניעה, בארץ הדבר ניתן רק בכפוף לקבלת צו מבית המשפט לענייני משפחה, אשר מורה על עריכת בדיקה כזו. כך קובע סעיף 28א לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000, לפיו לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה, אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה.

הסיבה לכך נובעת מחשש הממזרות שעל פי חוקי ההלכה היהודית, כאשר בדיקת האבהות נעשית לגבי גבר שאינו נשוי לאם של הילד, שכן הבדיקה עלולה להוכיח כי אותו הגבר הנו האב של הילד, ועל כן הילד הנו ממזר, דבר שכאמור מטיל עליו מגבלות הלכתיות קשות ומרחיקות לכת, לרבות לגבי פסלותו לנישואין.

על מנת למנוע מצב כזה קיים בארץ פיקוח ממשלתי על ביצוע הבדיקות הגנטיות, אשר מוודא כי הבקשה לקביעת אבהות עולה בקנה אחד עם טובת הילד שהנו עקרון על בדיני משפחה בארץ.

לשם כך נדרשת עמדת היועמ"ש לממשלה אשר מייצג את אינטרס הילד, אשר לא תמיד חופף את האינטרס של הוריו.

לפיכך, במידה ויתברר שהבקשה נוגדת את טובת הילד לא ינתן הצו, וזאת חרף רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות האב הפוטנציאלי.

רק במידה והתביעה מתקבלת ע"י בית המשפט, וניתן צו המורה על ביצוע הבדיקה, ניתן אז לפנות לביצוע הבדיקה במעבדה המתאימה.

הבדיקה הטכנית המקובלת ע"י בתי המשפט בארץ בעניין זה הינה בדיקה לסיווג רקמות, הנקראת גם בדיקת HLA שהנה למעשה בדיקת דם.

הגשת תביעת אבהות

תביעת אבהות הנה תביעה בה מתבקש בית המשפט לקבוע כי אדם מסוים הינו או אינו אביו של ילד כלשהו, באמצעות מתן צו המורה על בדיקת אבהות.

מטבע הדברים, במידה והגבר יהיה מעוניין לקבל את החובות והזכויות החלות על אב ביחס לילדו, הוא יפעל למען קבלת צו המצהיר על אבהותו. לעומת זאת, במידה והגבר לא יהיה מעוניין לקבל אותן, הוא יעדיף להתכחש לאבהותו ויתנגד לקבלת צו כזה.

את התביעה צריך להגיש באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובהתאם לכך תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת בדרך כלל בנסיבות הבאות:

התביעה מוגשת בהסכמת האם והגבר גם יחד - לדוגמא, כאשר המדובר בזוג שאינו נשוי, שהינם הורים לילד משותף, והאב לא נרשם במשרד הפנים כאביו של הילד במהלך השנה הראשונה לחייו של הילד.

שכן, במשך שנה מיום הלידה יכולים שני ההורים למלא טופס של משרד הפנים, שבו הם מצהירים כי הילד הוא ילדם המשותף, ודי בכך כדי שמשרד הפנים ירשום את בני הזוג כהוריו של הילד בהתאם להצהרה זו.

אולם, במידה וההורים התעכבו מסיבה כלשהי ולא רשמו את הילד כבנם במהלך השנה הראשונה לחייו, הם יצטרכו כבר להגיש בקשה למתן צו לעריכת בדיקה גנטית, כדי שמשרד הפנים ירשום את הילד כבנם המשותף. לעומת זאת, כאשר מדובר בזוג נשוי, הבעל ירשם אוטומטית כאביו של הילד שנולד לאשתו.

התביעה מוגשת מטעם הגבר ובניגוד לרצון האם - למשל כאשר לגבר יש ספקות לגבי אבהותו על הילד או כאשר גבר כלשהו דווקא מעוניין להיות מוכרז כאבי הילד, בעוד האם איננה מעוניינת בכך.

התביעה מוגשת ע"י האם ובניגוד לרצון הגבר - לדוגמא, כאשר הגבר מתכחש לאבהותו ואילו האם מעוניינת שהוא יוכרז כאבי הילד, על מנת להטיל עליו את כל החובות כלפי הילד הנובעות מכך.

שיקולי בית המשפט בדונו בתביעת אבהות

כאמור, השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט בעת דן שהוא בעניינו של קטין הנו אינטרס טובת הילד, ובמיוחד הרצון למנוע את הגדרתו כממזר על פי חוקי ההלכה, במידה וקיים חשש לממזרות.

לפיכך, במידה וקיים חשש לממזרות, כלומר כאשר הבדיקה עלולה להוכיח כי אבי הילד אינו הגבר שנשוי לאמו, קובע סעיף 28ה. לחוק המידע הגנטי כי במקרה כזה, על בית המשפט לקבל את חוות דעתם של נשיא בית הדין הרבני הגדול ושל היועץ המשפטי לממשלה.

במידה ויימצא כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של הקטין וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, ימנע בית המשפט מלהורות על קיום הבדיקה לבירור האבהות, אלא אם כן מצא כי יש צורך בעריכת בדיקת רקמות לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם.

בדונו בתביעת אבהות, בית המשפט לענייני משפחה שוקל את השיקולים השונים הרלוונטיים לנסיבות המקרה, ועורך איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים הנוגעים בתביעה, במידה וקיימת התנגשות ביניהם.

במידה ולא קיים חשש לממזרות, ביהמ"ש שוקל את השיקולים השונים הרלוונטיים לנסיבות המקרה, ועורך איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים הנוגעים בתביעה, במידה וקיימת התנגשות ביניהם, וכל זאת בכפוף לעקרון טובת הילד.

במסגרת הליך תמ"ש 13460/06 פלוני נ' אלמונית נקבע כי כאשר מימוש זכויותיו של ילד עלול להביא לפגיעה בטובת הילד במובנה הרחב, יסוגו זכויות אלו מפני טובת הילד והאינטרסים המקדמים את טובתו.

במסגרת הליך בר"ע 1364/04 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית התייחס בית המשפט לשאלת טובת הילד תוך הפניה לדו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בראשות השופטת רוטלוי.

דו"ח זה קבע כי בעת קביעת טובתו של ילד מסוים ישקלו זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, שלומו הגופני והנפשי של הילד, ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן ההחלטה או מן הפעולה, קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו, עמדת הורי הילד ואנשים משמעותיים אחרים בחייו של הילד על העניין הנדון.

לפיכך, גם כאשר קיימת הסכמה מצד כל הצדדים לקיום הבדיקה, עדיין יתכן שבית המשפט ימנע ממתן צו לקיום בדיקת אבהות, אם הוא יהיה סבור כי אין בבדיקה כדי להועיל לקטין, או כי הנזק העלול לצמוח כתוצאה מבצוע הבדיקה עלול לעלות על התועלת שבה.

קראו בהרחבה: קביעת אבהות על סמך מסמכים וראיות וללא בדיקת רקמות

משמעות סירוב האב לערוך בדיקת רקמות

כעיקרון, הצו לביצוע הבדיקה ינתן רק בכפוף להסכמת הנבדק כאמור בסעיף 28ב לחוק המידע הגנטי.

עד לאוגוסט 2008, כאשר הגבר סירב לתת את הסכמתו לביצוע הבדיקה לא ניתן היה להורות על מתן צו כזה. עם זאת, בית המשפט נהג לייחס ערך ראייתי לסירובו, ולקבוע את אבהותו על סמך עצם הסירוב, מתוך הנחה שאם הוא מסרב להיבדק, כנראה שיש לו מה להסתיר.

ביום 30.7.2008 תוקן סעיף 28ו לחוק המידע הגנטי במסגרת תיקון מס' 3 לחוק, אשר מאפשר להורות על מתן הצו לביצוע הבדיקה גם ללא הסכמת הנבדק, ובלבד שהמדובר בבדיקה חיצונית.

כלומר בדיקה לא פולשנית להוכחת אבהות כגון דגימת רוק וזאת להבדיל מבדיקת דם. צו כזה ינתן בכפוף לקיומם של מספר תנאים מצטברים, לרבות התנאי לפיו אין חשש לממזרות, ובמידה שבית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים, וניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.

במידה והנבדק עדיין מסרב לבצע את הבדיקה החיצונית, אזי יחול סעיף 28ח לחוק, אשר קובע כי במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כך שניתן יהיה להשית עליו קנס או מאסר.

כמו כן, בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

קרא עוד
שייך לנושא:   דיני משפחה   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews

ייעוץ משפטי בדיני משפחה חלוקת רכוש בהליך גירושין עריכת צוואה לפי חוק גישור ליישוב סכסוכים הסכם ממון לשקט נפשי נקודות למחשבה על משמורת ילדים התמודדות עם סכסוכים במשפחה תשלומי מזונות גירושין בהליך מהיר

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותה של עו"ד אורלי מנע-שני החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. ספטמבר 2017
"רציתי להגיד תודה לעורכת הדין מנע-שני ולצוות משרדה הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עו"ד אורלי מנע-שני בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתה של עו"ד מנע-שני יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורכת הדין אורלי מנע-שני הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

ייעוץ משפטי מהיר עם עורך דין אורלי מנע-שני
לשיחה אישית עם עו"ד אורלי מנע-שני בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורכת הדין אורלי מנע-שני:
072-3360526 פקס: 03-5750305
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת המשרד: רח' כנרת 5, מגדל בסר 3 קומה 23, בני ברק.

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון