מתי בדיוק אפשר להגיש תביעה בהתאם לחוק גישור חובה בסכסוכים משפחתיים?
תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעה בהתאם לחוק גישור חובה החדש?
ייעוץ ראשוני חינם בטלפון: 072-3360526

חיפוש ייעוץ משפטי מהיר
דיסקרטיות, יצירתיות ופתרון מוסכם בהליך גישור במשפחה: פנו אלינו
גישור בדיני משפחה
דיסקרטיות, יצירתיות ופתרון מוסכם בהליך גישור במשפחה: פנו אלינו

מתי ניתן להגיש תביעה בהתאם לחוק גישור חובה?

      14/12/2016 18:21

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה - 2014 (מכונה גם חוק גישור חובה החדש), הנו חוק אשר נכנס לתוקף ביולי 2016.

חוק זה מחייב בני משפחה שפרץ ביניהם סכסוך משפחתי (במיוחד בני זוג שעומדים להתגרש), לנהל תחילה הליך גישור לצורך יישוב הסכסוך ביניהם במסגרת יחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה או בתי הדין הרבניים, במקום להגיש מייד תביעה בעניין זה בפני הערכאות הללו.

לפיכך, כל מי שמעוניין להגיש תביעה בעניין משפחתי מחוייב להגיש קודם לכן בקשה ליישוב הסכסוך אשר פותחת למעשה את הליך הגישור.

כל עוד מתנהל הליך הגישור הצדדים מנועים מלהגיש תביעה זה כנגד זה, למעט הגשת בקשות לסעדים זמניים לשם שמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ.

רק במידה והצדדים לא הגיעו להסכם ליישוב הסכסוך ביניהם הם רשאים להגיש תביעה.

תחילה רשאי לעשות זאת הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך, אך במידה ולא עשה זאת, רשאי לעשות זאת הצד השני.

אשר ללוחות הזמנים, עקרונית החוק קובע כי הליך הגישור יכלול 4 פגישות המכונות פגישות מהו"ת, קרי מידע, הכרות ותיאום, אשר תתקיימנה תוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, כאשר ניתן להאריך תקופה זו ל-60 יום.

בתום פגישת המהו"ת הרביעית והאחרונה, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים לגבי הסוג הספציפי של הליך יישוב הסכסוך בהסכמה שמתאים להם, מחוץ לכתלי בית המשפט.

לדוגמא, לגבי בני זוג שעומדים להתגרש ניתן להציע הליך גישור, בין באמצעות יחידת הסיוע ובין באמצעות מגשר מלשכת המגשרים, טיפול זוגי, או גירושין בליווי עו"ד.

על כל אחד מהצדדים להודיע לה תוך 10 ימים לאחר מכן האם הוא מעוניין להמשיך בהליך יישוב הסכסוך בהסכמה או לאו, כאשר לצורך המשך הליך ייישוב הסכסוך בהסכמה דרושה הסכמת שני הצדדים.

רק במידה ולא התקבלה הסכמת שני הצדדים לכך תוך 10 הימים הללו, רשאים הצדדים להגיש תביעות בעניין זה.

תחילה רשאי לעשות זאת הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך, באופן עליו להגיש את התביעה כעבור 15 ימים לאחר מכן, זאת תוך 15 יום נוספים מאותו מועד.

רק במידה והוא לא עשה כן, רשאי גם הצד השני להגיש תביעה בעניין זה.

קראו בהרחבה: הדרך להגשת תביעת גירושין

במסגרת הליך תלה"מ 11-90-75195 פלונית נ' אלמוני אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקוה התעוררה שאלה לגבי המועדים שבהם ניתן להגיש את התביעה בהתאם לחוק הגישור החדש, במקרה בו הליך הגישור שבמסגרת יחידת הסיוע הסתיים בכישלון לפני תום 45 היום שנקצבו לו בחוק.

תיק זה עסק בבעל אשר ביום 10.8.2016 הגיש בקשה ליישוב סכסוך כנגד אשתו בפני בית הדין הרבני האיזורי בפתח-תקווה.

ביום 1.9.2016 התקיימה בין הצדדים פגישת מהו"ת אחר, בסיומה חתמו הצדדים על טופס המודיע לבית הדין הרבני כי הם לא הגיעו להסכמה בדבר המשך יישוב הסכסוך בהסכמה.

ביום 13.9.2016 הגיש הבעל בקשה לסעד זמני בפני בית הדין הרבני בעניין הסדרי שהות עם הילדים.

ביום 25.9.2016 האישה הגישה תביעות למזונות, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים, בפני בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה.

ביום 9.10.2016 הגיש הבעל בקשה למחיקת תביעות האשה בפני בית המשפט לענייני משפחה, במקביל גם הגיש תביעות גירושין, תביעת מזונות כנגד האשה ותביעת רכוש, זאת בפני בית הדין הרבני.

הבעל טען שהאשה הגישה את תביעותיה בטרם עת לפי חוק הגישור החדש, שכן החוק מעניק לו את הקדימות בהגשת התביעות כעבור 45 יום ממועד הגשת הבקשה + 15 יום נוספים (סה"כ 60 יום), כך שהיה לו עדיין זמן להגיש את התביעות מטעמו.

האשה טענה שהיא הגישה את התביעות במועד, מאחר שהבעל היה רשאי להגיש את התביעות מטעמו תוך 15 יום ממועד פגישת המהות שסיימה את הליך הגישור ביניהם, כאשר הוא לא עשה כן היא הייתה רשאית להגיש את התביעות מטעמה.

בית המשפט קיבל את טענות הבעל במסגרת החלטתו מיום 8.11.2016, בהסתמך על לשון החוק ומטרת החוק.

מבחינת לשון החוק, סעיף 4 לחוק קובע כי התקופות לפיהן ניתן להגיש את התביעות הינן כדלקמן:

"חלפו התקופות כאמור בסעיף 3(ה) ולא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין...."

"...לא הגיש הצד האמור תובענה כאמור או שהגיש תובענה כאמור רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור."

קראו בהרחבה: סכסוך בין בני משפחה המנהלים עסק

סעיף 4 לחוק מפנה לסעיף 3(ה) לחוק קובע כך:

"בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או 60 ימים אם הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) (להלן – תקופת עיכוב ההליכים), בעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), ב-15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור..."

"...בכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, או בתקופה אחרת שנקבעה לפי סעיף 5(א)(5), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית."

כלומר, מלשון החוק עולה כי מניין הימים עומד על 60 יום לכל הפחות:

45 יום בצירוף 15 יום, מאחר שהמחוקק קבע במפורש בסעיף 3(ה) לחוק כי "בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך .... וכן ב-15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור ... לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית."

אמנם התקופה בת 45 יום נקבעה לצורך הידברות, לרבות במסגרת המפגשים ביחידת הסיוע, כאמור בסעיף 3(ב)(3) לחוק, אלא שהמחוקק לא קבע כי סיום התקופה, או המועד ממנו תחל ספירת מניין 45 הימים, תהא "ממועד סיום המפגש הראשון" או "מכישלון מפגש המהו"ת" או כל פרשנות אחרת.

עם זאת, המחוקק עמד על כך כי התקופה המינימלית בה רשאי להגיש את התביעות מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב הסכסוך, הנה 45 יום ועוד 15 יום, ביחד 60 יום.

גם תקנה 8 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו- 2016 מפנה את הצדדים בהעדר הסכמה, לסעיף 4 לחוק ולתקופות שנקבעו במסגרתו:

"(א) שני הצדדים יודיעו ליחידת הסיוע ולצד שכנגד בתוך עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך שהציעה להם יחידת הסיוע ... ולחלופין יודיעו אם לא הגיעו לידי הסכמה על המשך ההליך ליישוב הסכסוך...."

"...הסכימו הצדדים להמשיך בהליך חלופי ליישוב סכסוך יציינו את תקופת ההארכה המוסכמת עליהם לעיכוב ההליכים (להלן – תקופת ההארכה המוסכמת) שבה לא ניתן יהיה להגיש תובענות כאמור בסעיף 3(ה) לחוק..."

"(ב) הודעות הצדדים לפי תקנת משנה (א) ייערכו לפי טופס 3 שבתוספת. יחידת הסיוע תדווח על כך לערכאה השיפוטית..."

"...בהעדר הסכמת הצדדים, רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק."

קראו בהרחבה: מהן סמכויותיו של ביהמ"ש לענייני משפחה

ביהמ"ש הוסיף וציין כי ייתכן שהתקופה תהיה אף ארוכה יותר מטעמים שונים של הארכתה, כך למשל במקרה של 15 יום נוספים לעיכוב ההליכים, או במתן עד 10 ימים למתן הודעת הצדדים.

אולם, בכל מקרה תקופת 60 היום הנה התקופה הקצרה ביותר שבמסגרתה לא ניתן להגיש תביעה, אא"כ הערכאה השיפוטית הורתה על קיצור תקופת עיכוב ההליכים.

אולם, במקרה דנן לא הוגשה כלל בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים.

כמו כן, מעיון בסעיפי החוק והתקנות ניתן ללמוד כי כאשר רצה המחוקק להחריג נושאים או לקצר את תקופת הזמן, הוא עשה כן במפורש, מבלי צורך להותיר לפרשנות.

קראו בהרחבה: בוררות לפתרון סכסוכים במשפחה

לגבי מטרת החוק ציין ביהמ"ש כי תכלית החוק וההיגיון העומד בבסיסו הנם:

(א) לתת לצדדים זמן להליך ההידברות והפנמת מהותו, תוך מניעת הצורך של מי מהם לרוץ ולהגיש תביעות זה כנגד זה בפרק הזמן האמור, אשר עלולות לפגוע ואף למנוע אפשרות לשיח עתידי.

(ב) לא למנוע מהצד שבחר לנסות ולפתור את הסכסוך המשפחתי בדרך של הידברות, לבחור את הערכאה השיפוטית בה חפץ ככל ויישוב הסכסוך לא יצא לפועל.

הגיון זה הוא שקבע את מסגרת הזמן המינימאלית של 45 יום + 15 יום, לכל הפחות.

בהתאם לכך, הורה בית המשפט על מחיקת התביעות שהגישה האשה בפניו בטרם עת.

אולם, מאחר והמדובר היה בחוק טרי, לא נפסקו לה הוצאות.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!
קרא עוד
שייך לנושא:   גישור   
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

גישור ליישוב סכסוכים ייעוץ משפטי בדיני משפחה עריכת צוואה לפי חוק הסכם ממון לשקט נפשי התמודדות עם סכסוכים במשפחה תשלומי מזונות נקודות למחשבה על משמורת ילדים חלוקת רכוש בהליך גירושין גירושין בהליך מהיר

קראו את ההמלצות עלינו:
"ההחלטה להתגרש מבעלי אחרי 14 שנות נישואים לא הייתה החלטה קלה ובעיקר פחדתי מהליך גירושין ומאבק סוער. בזכותו של עו"ד שי מויאל החלטנו על הליך גישור שהסתיים תוך חודשיים וחצי בהסכם חתום"
קרן ב. אפריל 2018
"רציתי להגיד תודה לעורך הדין שי מויאל ולצוות משרדו הנפלא, לאחר שייצגו אותי ואת אחותי במאבק על צוואתו של אבינו המנוח מול הידועה בציבור, שניסתה להשתלט על רכושו של אבינו המנוח. זכינו לייצוג משפטי מעולה!"
יואל ד. ינואר 2018
"הגענו למשרד של עורך דין שי מויאל בגלל סכסוך משפחתי בין 3 אחים שמנהלים חברה. נראה היה שאנחנו על סף פיצוץ ותביעות משפטיות שיובילו לקרע גדול במשפחה. בזכות הליך הגישור ובזכות חוכמתו של עורך דין שי מויאל יישבנו את ההדורים ועל כך תודותינו"
אבירם פ. נובמבר 2017
"תודה על שירות משפטי מעולה ויחס חם לאורך הליך הגירושין הלא שגרתי שלי. נשלחת אליי כמו גלגל הצלה ברגע של משבר גדול בחיים המשפחתיים והאישיים שלי ושל הילדים ועזרת לי להתמודד בהצלחה ובכבוד"
רות ק. אוגוסט 2017
"המאבק מול הגרוש היה ארוך ומפרך, אבל בזכות עורך הדין שי מויאל הגעתי לסוף המיוחל, להסכם גירושין מעולה מבחינתי והכי חשוב: לשקט נפשי ולהתחלה חדשה עבורי ועבור הילדים האהובים שלי. חשוב לי להגיד תודה על הכל!"
ליאת ח. דצמבר 2017

לשיחה אישית עם עו"ד שי מויאל בכל ענייני המשפחה מלא/י פרטיך:
הכתבות הכי פופולאריות בנושא:

הכנסו לפורום שלנו וקבלו תשובות לכל השאלות!
פורום גירושין ודיני משפחה
רוצה לקבל מענה מהיר ולהתייעץ עם עו"ד בענייני משפחה? יש לך שאלה או בעיה המצריכה התייחסות משפטית דחופה? הפורום המשפטי שלנו מנוהל על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בדיני המשפחה ובהליכי גירושין ומאפשר לכל גולש/ת להכנס, לשאול, להתייעץ ולקבל מענה מהיר בכל ענייני המשפחה שמטרידים אותך. לחצו כאן לכניסה לפורום
רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית? פנה/י לעורך הדין שי מויאל:
072-3360526 מספר פקס: 073-3982517
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

כתובת: החרש 16, נס ציונה

עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות לבעליו החוקיים של האתר © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון