באילו נסיבות ניתן לשלול חיוב בתשלום כתובה מהאישה?

במסגרת התביעה טען הבעל לקיומה של עילה ייחודית ומקורית ביותר ולפיה אשתו עשתה לו, לא פחות ולא יותר, מאשר כישוף רחמנא ליצלן. זו גם הסיבה בגינה ביקש להתגרש ממנה.

להוכחת טענת הכישוף הציג הבעל עד מטעמו, אשר העיד שהנו מיסטיקן שמכר לאישה חומר כישוף במטרה להשיג שליטה בבעל ולהכניעו. בנוסף הציג הבעל סרטון וידאו בו נראה שהאישה מוציאה חומר לבן, בודקת שלא מבחינים בה ומכניסה את החומר הזה לתוך כוסו של הבעל.

לדבריו, הדבר מהווה עדות לכך שהיא ניסתה לכשפו. עוד ציין בעל כי קיים חשש שהחומר שהאישה הכניסה לכוסו אף מהווה סכנת חיים.

הבעל טען כי עצם השימוש בכשפים גורם להפסד כתובה, משום שבכתבי רבי נחמן מברסלב ועוד נאמר כי אישה שעוסקת בכשפים בניה מתים ונעשית אלמנה.

האישה טענה כי היא לא כישפה את הבעל ולא הרעילה אותו. היא הודתה שהיא אכן רכשה את החומר מהעד, אך לטענתה היא רכשה את החומר במטרה להשכין שלום בית בינה לבעלה, אך בפועל לא עשתה בו כל שימוש.

החומר שהיא הכניסה לכוס הקפה של בעלה היה חוואיג', שהנו תבלין שהתימנים נוהגים לשים בקפה או בתה ותו לא. כמו כן, הבעל לא פנה למשטרה בתלונה על נסיון הרעלה וכן לא פנה למעבדה לבחינת החומר שהוכנס לכוסו.

הבעל אף קיים עמה יחסי אישות לאחר מכן ואף במהלך הליך הגירושין עצמו כפי שהוא עצמו הודה בכך. עוד טענה האישה כי הבעל הינו קבלן בניה עשיר ובבעלותו נכסים רבים.

בפסק הדין שניתן ביום 4.2.2016 ציין בית הדין הרבני כי עיקר טענותיו של הבעל במסגרת תביעת הגירושין שהוא הגיש כנגד האישה, היה שהאישה נטשה את הדירה, וכי שני הצדדים מבינים כי הגיעו לסוף דרכם, ואין כל סיכוי להשכנת שלום בית ביניהם.

עם זאת, הבעל לא הזכיר בכתב התביעה שלו שום טענה כלפי האישה אודות כישופים שעשתה לו או הכנסת חומר בשתייה. רק לאחר מכן טען הבעל שהאישה כישפה אותו ואף ניסתה לרצוח אותו.

עוד קבע בית הדין כי למרות שהבעל הוא שהגיש את תביעת הגירושין כנגד האישה, הוא מושך את הליך הגירושין כבר למעלה משלוש שנים, מאחר והוא טוען שהוא יסכים להתגרש רק לאחר סיום ההליך הרכושי בינו לאשה.

למעשה, הבעל מנסה את מזלו בכל פעם מחדש, בדרך זו או אחרת, כדי להמשיך ולמשוך את ההליך האישי, וזאת עד לקבלת החלטות שיהיו לשביעות רצונו בהליך הרכושי המתנהל בבית המשפט, והוא אף לא התבייש להודות בכך.

לפיכך נקבע כי בנסיבות בהן הבעל רק מבקש לעגן את אשתו לשם השגת הישגים רכושיים או כדי שלא לשלם כתובתה, אין מקום שלא לחייבו במתן גט כדין בעל המעגן את אשתו לחינם.

לגבי טענת הכישוף של הבעל, קבע בית הדין כי הוא אינו מוצא בכך עילה לשלילת זכאותה של האישה לכתובתה. לא נראה שהיה פה כישוף אמיתי. לא ניתן לייחס לכל חומר שאדם מסוים מחליט לעשות עמו מעשה כזה או אחר, ככישוף אמיתי שיש לו השפעה או השלכה אמיתית.

עם זאת, במקרה והיה מדובר בכישוף שנעשה על ידי בעל קבלה מוסמך וידוע בתחום הקבלה התורנית או בכישוף שנעשה בשמות הקדושים וכדומה, היה מקום לשקול האם מדובר בכישוף אמיתי, עליו יש מקום לדון באשר לחיוב הכתובה, אך לא זה המקרה.

בעיני בית הדין אין כל משמעות לכל רשימת חומרי הכישוף שמכר העד לאשה, ואין בהם כדי לגרום למיתת ילדים, כפי שטען הבעל לגבי מי שעוסק בכשפים, או לשלילת כתובתה של האישה מכל עילה אחרת.

בית הדין התייחס לפסק הדין שניתן בהליך אחר, במסגרת תיק 578896/1 שם נקבע כי יש מקום לפשרה בפסיקת כתובה לאשה שעוסקת בכשפים, וציין שגם באותו פסק דין נקבע כי לא נמצאה הלכה בש"ס ובפוסקים הקובעת במפורש שהאישה מפסידה כתובתה בעוון כשפים.

כמו כן, יתכן שעל מנת שהאישה תפסיד את כתובתה, צריך להתריע בפניה שאם היא תמשיך לעסוק בכשפים היא עלולה להפסיד את הכתובה, מה שלא נעשה במקרה זה.

בסופו של דבר, בית הדין פסק שעל הבעל לשלם לאשה רבע מיליון ₪ עבור כתובתה, לרבות לאור בעובדה שהבעל הוא שיזם את הליך הגירושין וכן בהתחשב בפוטנציאל הכלכלי שלו.

למרות החלטתו של בית הדין הרבני במקרה המוזכר לעיל, ישנם בהחלט לא מעט מקרים בהם ניתן לשלול חיוב בתשלום הכתובה בבית הדין הרבני, ולכן מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין בכל מקרה לגופו.

עוד בנושא: פס"ד: שלילת דמי כתובה מאשה שלילת דמי הכתובה בגלל הסתרת מידע על בעיות נפשיות לפני שידוך