שיקולים בקביעת הסדרי ראיה

בסקירה שלפניך נסביר אודות חמשת השיקולים החשובים ביותר עבורך, אלה שמהווים את לשון המאזניים בפסיקתה של הערכאה השיפוטית.

5 נקודות חשובות לצורך הכרעה לגבי הסדרי ראיה

עקרון העל בדבר טובת הילד: עקרון טובת הילד הינו העיקרון המנחה והמרכזי החולש על כל נושא משפטי שקשור לילדים, לרבות בכל הקשור לקביעת משמורת ילדים והסדרי הראיה.

בהקשר של משמורת הילדים והסדרי הראיה עיקרון זה מעוגן במסגרת הרישא של סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אשר קובעת כי על בית המשפט להחליט בעניין זה "כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

בהתאם לעקרון זה יש להעדיף את טובת הילד על פני כל שיקול אחר, לרבות רצון ההורים עצמם ולעיתים אף רצון הילד עצמו.

טובת הילד הינה מושג הכולל מגוון שיקולים בדבר מסוגלות ההורים לטפל בילד ותנאי החיים הצפויים לילד מבחינה כלכלית, רגשית, תרבותית וכדומה. כלומר, המדובר בזכותו של הילד לבית אוהב ויציב, תוך שמירת הקשר בינו לבין ההורה שאינו המשמורן.

חזקת הגיל הרך: חזקה זו קובעת כי טובת הילדים עד לגיל 6 שהם יגדלו אצל אמם, וזאת אלא אם כן נקבע כי האם איננה מסוגלת לכך, לרבות עקב בעיות קשות של מסוגלות הורית.

חזקה זו נובעת מהגישה לפיה טובתו של הילד ומקומו הטבעי הינה לשהות דווקא עם אימו, בשנות חייו הראשונות. לפיכך הערכאה השיפוטית בדרך כלל תעדיף להשאיר ילדים עד גיל 6 בחזקת אמם.

חזקה זו מעוגנת במסגרת הסיפא של סעיף 25 לחוק הכשרות, אשר קובע כי על בית המשפט להחליט בעניין זה: "כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

מבחני מסוגלות הורית: במקרים בהם בית המשפט לענייני משפחה מתקשה לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, הוא נוהג להיעזר בהמלצות חוות דעת מקצועיות שנערכות לגבי מידת המסוגלות ההורית של ההורים.

בדרך כלל בית המשפט נוהג למנות פקידת סעד אשר עורכת ומגישה לו תסקיר סעד, המתייחס הן לעניין המשמורת והן לעניין הסדרי ראיה. לשם כך נערכים להורים בדיקות אשר בוחנות את היכולת של כל אחד מהם לספק לילדים מקום מגורים נאות ואורח חיים יציב, מאוזן ובריא.

בדיקות אלו כוללות בין היתר בדיקת אישיות ויכולות כלכליות של כל הורה. עוד נבדקת מידת המעורבות של כל אחד מההורים בגידולם של הילדים.

כיצד כל אחד מהם מפגין חום ואהבה כלפי הילדים, מגלה התעניינות ולוקח אחריות בחיי היום יום שלהם. מי מהם מעורב ומשקיע יותר בגידול הילדים ועל כן מתאים יותר לגדל אותם.

כך לדוגמא מקובל לבדוק מי מההורים בדרך כלל מסייע לילדים בבקרים בכל הקשור להכנתם והסעתם למוסדות החינוך שלהם, מי בדרך כלל מטפל בהם כשהם חולים, מי מכין להם ארוחות, מקלח אותם, משחק איתם, מסייע להם בהכנת שיעורי הבית, מגיע לאסיפות הורים, לוקח אותם לטיולים ועוד ועוד - ככל שהדבר נוגע למסגרת חיי היום יום עם הילדים.

בנוסף, יש לבדוק האם מי מהם נוהג חלילה באלימות פיזית או מילולית כלפי הילדים.

בנוסף נבדקת נכונותו של כל הורה לשמר את קשרי ילדיו עם ההורה השני ובני משפחתו, במידה וההורה הנבדק יקבע כהורה המשמורן. כלומר, האם אותו הורה מכיר בנחיצות קשר בין הילדים לבין ההורה השני ומשפחתו, או שמא הוא חלילה מסית את הילדים כנגד ההורה השני ו/או משפחתו ומעוניין להפריד ביניהם.

רצון הילד: במקרים מסויימים בית המשפט יבקש לשמוע גם את דעותיהם ורצונותיהם של הילדים עצמם לגבי אצל מי מהוריהם הם יעדיפו לגדול לאחר גירושיהם.

אולם, בירור זה יעשה עם ילדים בגילאי 10 ומעלה. לשם כך יערוך השופט שיחה אישית עם הילד, שתיערך בדרך כלל בלשכתו הפרטית, וללא נוכחות ההורים, וזאת על מנת לאפשר לילד להתבטא באופן חופשי וללא חשש מתגובת הוריו.

במהלך שיחה זו ינסה השופט לבחון את רצונותיו האובייקטיביים של הילד, בהתחשב בגילו ובמידת יכולתו להבין נושא זה. בנוסף השופט ינסה לבחון האם הילד הושפע או הוסת על ידי מי מהוריו בעניין זה. באופן כללי, ככל שהילד יהיה בוגר יותר בגילו ו/או נחרץ יותר בעמדתו, כך ינתן יותר משקל לרצונו בעניין זה.

גדילת האחים יחדיו: לעיתים ישנם הורים שמבקשים להפריד בין ילדיהם, באופן שכל אחד מהם יהיה המשמורן היחידי של ילד אחד או יותר מן הילדים.

ברם בתי המשפט נוטים שלא לאפשר הפרדה כזו, וזאת מתוך הגישה הקובעת כי שמירת הקשר בין אחים הינה חשובה ביותר, דווקא ובמיוחד בעת משבר בין הוריהם ולכן חיוני ביותר שהם יגדלו יחדיו, ולא יופרדו זה מזה.

עוד בנושא: קיום הסדרי שהות באמצעות שיחות וידאו ב-Zoom