מתי וכיצד ניתן לשנות הסכם גירושין?

כך נקבע ברישא של סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973: "הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור".

סעיף זה חל גם על הסכם גירושין וזאת לאור סעיף 2(ד) לחוק זה אשר קובע כי: "הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה".

אישור ההסכם כאמור אף מקנה להסכם תוקף של פסק דין, באופן לפיו ניתן לאכוף אותו באמצעות הליכי ההוצאה לפועל במידה והוא מופר על ידי מי מהצדדים להסכם.

ככלל, הסכם הגירושין הנו למעשה הסכם פשרה, אשר נועד להביא לסופיות ההליכים בין הצדדים ולשים קץ לסכסוכים ביניהם.

יחד עם זאת, ניתן עדיין לשנות רכיבים מסויימים הכלולים בהסכם זה, במידה ומתקיימות העילות המתאימות לכך, אם כי גם שינוי ההסכם טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שאישרו את ההסכם מלכתחילה, כדי שהשינוי ייכנס לתוקף.

כך עולה מהסיפא של סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון, שם נכתב: "...וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור".

מה ניתן ומה לא ניתן לשנות בהסכם הגירושין?

את שינוי ההסכם ניתן לעשות בשני אופנים. בהסכמה מלאה והדדית של שני בני הזוג או באופן חד צדדי, אם כי יודגש כי אישור ההסכם דרוש בכל מקרה, וזאת גם כאשר שינוי ההסכם נעשה בהסכמה מלאה והדדית של שני בני הזוג.

לפיכך, במקרה כזה, שני בני הזוג יגישו יחדיו בקשה מוסכמת לשינוי ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני כאמור. לעומת זאת, כאשר מדובר בבקשה חד צדדית של אחד מבני הזוג בלבד, אשר בן הזוג השני מתנגד לה, יגיש בן הזוג שמעוניין בשינוי בקשה מטעמו בלבד.

לצורך שינוי רכיבי הסכם הגירושים, יש לבחון באיזה רכיב מדובר. מחד, רכיבים אשר קשורים לילדים כגון מזונות ילדים, משמורת ילדים והסדרי ראיה, ומאידף רכיבי הרכוש והממון, כגון רכיב חלוקת הרכוש המשותף.

כאשר מדובר ברכיבים אשר קשורים לילדים, אזי המדובר ברכיבים דינמיים, אשר נקבעים בהתאם למצבם המשתנה של הילדים וההורים ועל כן ניתן תמיד לשנותם, אם כי לשם כך דרוש שינוי נסיבות מהותי. בית המשפט ידון ויכריע בבקשה לאישור שינוי ההסכם בכפוף לעקרון העל של טובת הילדים.

לגבי מזונות ילדים, סעיף 13(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע כי בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק-דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנועדו למבקש או שנשתנו אחרי ההסכם, הויתור או פסק-הדין.

בפסיקה נקבע כי פסק מזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לשינוי המזונות, להגדילם או להקטינם, במידה וחל שינוי מהותי בנסיבות שמצדיק זאת.

שינוי מהותי בנסיבות אשר יצדיק הגדלת סכום מזונות הילדים יחול כאשר אירע שינוי קיצוני לרעה במצב הכנסותיה / בריאותה של האישה, או שינוי קיצוני לטובה במצב הכנסותיו של הבעל, צרכים מיוחדים של הילד וכדומה.

שינוי מהותי בנסיבות אשר יצדיק הקטנת סכום מזונות הילדים יחול במידה וחל שינוי קיצוני לרעה במצבו הכלכלי/בריאותו של האב, מעבר ממשמורת יחידנית של האם למשמורת משותפת, מרדנות קיצונית של הילד כלפי האב וכדומה.

לגבי משמורת ילדים והסדרי ראיה, סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שהנו החוק אשר מסדיר את סוגיית משמורת הילדים, קובע כי: "בית המשפט רשאי לשנות או לבטל החלטותיו לפי חוק זה אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות לאחר שנתן החלטתו".

במסגרת הליך ע"א 217/75 לוי נ' נחול נקבע כי החלטה בנושא משמורת ילדים לעולם אינה יוצרת מעשה בי-דין, מאחר שכל שינוי מהותי בנסיבות מצמיח עילת תביעה חדשה לשינוי ההחלטה הקודמת.

בהתאם לכך, ניתן לבקש לשנות משמורת ילדים ממשמורת יחידנית למשמורת משותפת או להיפך, לשנות הסדרי ראיה וכדומה, במידה והתרחש שינוי נסיבות מהותי. מדובר בשינויים כגון שינוי קיצוני לרעה במצבו הבריאותי / נפשי / כלכלי של ההורה המשמורן, מעבר למקום מגורים מרוחק של אחד ההורים וכדומה.

כאשר מדובר ברכיבי הרכוש והממון, כגון בכל הקשור לחלוקת הרכוש המשותף, נטיית בתי המשפט לפתוח את ההסכם על מנת לשנות רכיבים אלו, כאשר אין הסכמה הדדית בין בני הזוג בדבר השינוי, הנה פחותה בהרבה, וזאת בשל עקרון ההסתמכות.

שכן, לא פעם הסכמת כל אחד מבני הזוג להתגרש מתבססת, בין היתר, על אופן חלוקת הרכוש ביניהם, תוך ויתורים על חלק מזכויותיהם האחרות.

לפיכך, לגבי רכיבים אלו לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה לאחר סידור הגט, למעט במידה וקיימות נסיבות חריגות במיוחד, כגון גילוי חשבון בנק סודי בחו"ל שבן הזוג לא דיווח עליו בעת עריכת הסכם הגירושין וכדומה.